מחאה נגד המשטר בלבנון, יוני 2020 (צילום: AP Photo / Hussein Malla)
מה חושבים במדינות ערב על הסיפוח, ומה מתכננים שם ליום שאחריו

מסע בין מאוכזבים

נזקי הסיפוח

"היחסים עם טורקיה בהחלט יפגעו" ● "הלבנונים יודעים שלא כל ישראל זה נתניהו" ● "באבו-דאבי חושבים שאין לכם מנהיגות, אתם צריכים מנהיג שאכפת לו מהמדינה" ● "ירדן לא תשבור את הכלים, ותפעל בדיפלומטיות" ● "מצרים עסוקה בבעיות שלה כרגע" ● "אנחנו הפלסטינים נפסיד בטווח הקצר, אך ישראל תיפגע בהמשך" ● רגע לפני תאריך היעד לסיפוח, קסניה סבטלובה שוחחה עליו עם בכירים ועם מומחים בעולם הערבי, ושופכת אור על הגישות השונות במזרח התיכון

למרות הקורונה, המשבר הכלכלי והחום המעיק, מחוגי השעון ממשיכים לעבוד כרגיל, ותאריך היעד לתחילת הסיפוח נמצא ממש מעבר לפינה. ייתכן מאוד שבסופו של דבר נגלה ש-1 ביולי הפך ל-26 ביולי או ל-9 באוגוסט (לא דבר חריג בישראל או במזרח התיכון), ושהסיפוח הופך לסיפוחון – או אפילו להצהרה פומבית נטולת משמעות אמיתית.

בינתיים גם אין מפות, לא לפוליטיקאים, ואפילו לא לצה"ל; אין הסכמות בצמרת הממשלה, שממשיכה לכנות את עצמה בשם האזוטרי "ממשלת אחדות"; ואין תמיכה אפילו בקרב המתנחלים עצמם, שלמענם כביכול המהלך השנוי במחלוקת יוצא לדרך, בעוד שרק כ-3.5% מהציבור מאמינים שהממשלה צריכה לתעדף את הסיפוח על פני תחום הבריאות והבראת הכלכלה.

אך התמונה האזורית המנומנמת הזאת של אחר הצהריים קיצי, כשכולם חסרי אנרגיות ועניין, יכולה להתחלף חיש מהר במציאות אחרת לגמרי.

גורמים רבים במזרח התיכון כבר מזהירים מפני הרעה ביחסים, ביטול ההסכמים וגלי אלימות, בעוד שמומחים בתחום הביטחון מתריעים על כך שהצעד הזה גורע תשומת לב מהמאבק בגרעין האיראני ומערער על ביטחון ישראל במספר זירות.

פתגם ערבי אומר כי "מי שמשחק באש – סופו להישרף". מה באמת יקרה במזרח התיכון, כאשר ישראל תודיע באופן רשמי על סיפוח של שטחים בגדה המערבית ובבקעה? והאם דינו של "סיפוחון" של כמה גושי התיישבות, עליו מדבר לאחרונה נתניהו, הוא הדין של סיפוח מלא של כל השטח – כ-30% מהגדה?

האם אנו צפויים לאינתיפאדה חדשה בשטחים, ביטול הסכמי השלום עם מצרים ועם וירדן, פעילות מוגברת של ארגוני טרור כמו חזבאללה וחמאס וחרם מחודש מצד מדינות ערב? או שהמדינות הערביות, שנחלשו משמעותית באביב הערבי, במשבר הכלכלי ובמשבר הקורונה, עסוקות בעצמן ובמצוקתן הפרטית?

צעיר מנסה להניף את דגל ישראל בבקעת הירדן, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
צעיר מנסה להניף את דגל ישראל בבקעת הירדן, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

כדי לבור מוץ מבר, זמן ישראל מביא את הקולות של מומחים ובכירים ממצרים, ירדן, טורקיה, לבנון, איחוד נסיכויות המפרץ והרשות הפלסטינית, על מנת לשמוע את ההערכות שלהם לגבי השלכות אפשריות של הסיפוח.

חלקם חששו להתראיין בשמם המלא, במיוחד לאור הרגישות של נושא הסיפוח בכמה מדינות והתגברות האווירה האנטי-ישראלית במדינות אחרות, גם אם המדינות הללו חתומות על חוזה שלום עם ישראל זה עשרות שנים.

1

עמאן: "ישראל החליטה כי 'ירדן היא פלסטין'"

לאחר 25 שנים של שלום, שאמנם לא פגש את הציפיות של שני צדדים אך בכל זאת נותר יציב, הירדנים מתכוננים לסיוט הגדול ביותר שלהם: סיפוח ישראלי של שטחים נרחבים בגדה המערבית, כולל עמק הירדן, דבר שצפוי לעורר זעם ותסכול רב בקרב האוכלוסייה הפלסטינית-ירדנית, ואף לערער את הביטחון בממלכה.

המלך עבדאללה התבטא פעמיים בתקופה האחרונה בעניין הסיפוח, ורמז שכל האפשרויות פתוחות, כולל ביטול הסכמי השלום עם ישראל. שר החוץ איימן אל-ספדי, וגם מרוואן אל-מועשר, שהיה בעבר שגריר ירדן בישראל ושר חוץ של הממלכה, התריעו כי הסיפוח יבטל למעשה את הסכם השלום בין המדינות.

אך לא כל הירדנים סבורים שזאת תהיה התוצאה המידית של המהלך. בן-שיח אחד, המעורה היטב בענייני הפלסטינים בממלכה, אמר לזמן ישראל כי רבים בירדן חושבים שאוכלוסיית הגדה המערבית תיטמע – לפחות בחלקה – בירדן, מכיוון שהם מאמינים כי ישראל תנסה "לנקות" את האדמה המסופחת מתושביה הפלסטיניים, ולהגשים את החלום הישן על "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ".

רבים בירדן חושבים שאוכלוסיית הגדה תיטמע – לפחות בחלקה – בירדן, מכיוון שהם מאמינים שישראל תנסה "לנקות" את האדמה המסופחת מתושביה, ולהגשים את החלום הישן על "ארץ ללא עם, לעם ללא ארץ"

האם ירדן תוכל להתנגד למהלך הזה, אם הוא יקבל תמיכה מארצות הברית? התשובה היא לא בהכרח, בהינתן המצב הכלכלי הקשה השורר במדינה.

עידן הקורונה בירדן, חיילים מחלקים פרחים לתושבים שהיו נתונים בהסגר ממושך (צילום: Khalil Mazraawi/Pool via AP)
עידן הקורונה בירדן, חיילים מחלקים פרחים לתושבים שהיו נתונים בהסגר (צילום: Khalil Mazraawi/Pool via AP)

בן-שיח אחר, בכיר לשעבר המקורב לממשלה, העריך כי ירדן לא תגיב לאירועים בחופזה כדי לא להזיק לעצמה, אלא תפנה למוסדות הבינלאומיים ותנסה לגייס תמיכה עולמית נגד הסיפוח. "המהלך הזה בלתי מקובל בעליל, הוא פוגעני ולא נסכים לו. אך קרוב לוודאי שהממלכה לא תשבור את הכלים, וקודם כל תמצה את האפשרויות הדיפלומטיות", אמר הבכיר לזמן ישראל.

שני המרואיינים חששו להזדהות בשמם, מכיוון שתנועת ה-BDS הפכה להרבה יותר פעילה ומשמעותית בממלכה בשנים האחרונות, כך שכל קשר עם ישראל – במדינה שחתומה על הסכם שלום עמה – נחשב למעשה שלא ייעשה.

2

קהיר: "הסיפוח יפגע במי שמאמין בשלום"

באופן מפתיע, מצרים – המדינה הערבית הגדולה ביותר, שעיצבה את היחס בעולם הערבי כלפי ישראל במשך שנים רבות, כשהיא מציבה קווים אדומים ומתנגדת לפשרות כאלה ואחרות – שומרת בינתיים על שתיקה רועמת.

המצב בארץ הנילוס אינו פשוט כלל: מספר חולי הקורונה שם ממשיך לטפס; מערכת הרפואה הציבורית המצרית הרעועה נאבקת במחסור בתקציבים, בתרופות ובאמצעי מיגון; וענף התיירות ספג מכה אנושה, ואינו צפוי להתאושש עד סוף השנה, למרות שהמדינה תיפתח בהדרגה לתיירות נכנסת כבר ב-1 ביולי.

השנה חצתה מצרים את רף 100 מיליון התושבים – תושבים שגם הם זקוקים למזון ולמים, כמובן. ואם במים עסקינן, אז חשוב להזכיר את הסכסוך עם אתיופיה ואת הקמת סכר א-נהדה, שצפוי לגרוע כ-40% ממשק המים המצרי עם השלמתו.

ילדים מצרים שמצבם הכלכלי הורע מאוד בעקבות מגפת הקורונה, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
ילדים מצרים שמצבם הכלכלי הורע מאוד בעקבות מגפת הקורונה, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

עד כמה הסכסוך הערבי-ישראלי, ובאופן קונקרטי הסיפוח, מעניינים את המצרים בימים אלה, ומדוע שותק הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי?

עבד אל-ג'ואד סעיד, מרצה וחוקר מצרי, אומר בראיון לזמן ישראל כי הסיפוח מהווה מכה אנושה למצרים שדווקא מאמינים בשלום עם ישראל – כל אותם אינטלקטואלים ערבים שמתבטאים בעד שיתוף פעולה והתחממות היחסים.

"הסיפוח יגרום לאנשים כאלה לאכזבה מרה, וירחיק אותם מהחזון של שיתוף הפעולה והשלום כאן במזרח התיכון", אומר סעיד. עבד אל-ג'ואד סעיד הינו בין המצרים הבודדים שאינם מפחדים לדבר על נורמליזציה ושלום בין ישראל למצרים, בדגש על יחסים טובים בין בני אדם, ולא רק בין מנהיגים וצבאות.

הוא אינו מפחד לשוחח עם ישראלים ולהתראיין לכלי תקשורת ישראלים, בין היתר מכיוון שהוא עצמו מתגורר באינדונזיה, הרחק ממולדתו.

בעבר, כתב עבד אל-ג'ואד סעיד מכתב תגובה לספרו של יוסי קליין הלוי "מכתבים לשכן הפלסטיני שלי", וטען כי האזור זקוק להתחלה חדשה, הרחק מהרוחות הלאומניות והדתיות שעיצבו את החיים בו במהלך שנים רבות. בין היתר כתב שם:

"אנחנו צריכים להתקדם אל עבר עידן פרוגרסיבי יותר שלוקח בחשבון את ההתקדמות המדעית האדירה. אנחנו צריכים ללכת קדימה עם האינטלקט האנושי. הגופים הפוליטיים צריכים להיות מבוססים על ערכי אחדות של הזהות האנושית. אין ספק שהדרך של יצחק, ישמאעל ויעקב לא יכולה לסייע לפתרון אמיתי".

(השבוע פורסם בזמן ישראל מכתב פומבי של קליין הלוי לבני גנץ ולגבי אשכנזי, שבו הוא קורא להם להילחם בכל כוחם בשאיפות הסיפוח של נתניהו).

השלום עם מצרים אמנם מתקיים כבר 41 שנים, אך נותר קר, ומסתכם בעיקר בקשרים בין אנשי צבא וביטחון ומנהיגים פוליטיים. הרחוב המצרי מתנגד בחלקו הגדול לנורמליזציה של היחסים עם ישראל, גם בגלל הסכסוך הלא-פתור בין ישראל לפלסטינים, וגם בגלל אמונות קדומות ופרופגנדה אסלאמית ולאומנית.

האם ייתכן שמצרים תבער בגלל סיפוח הגדה המערבית, ושמאות אלפי מפגינים ידרשו מהנשיא שלהם לנתק את היחסים עם ישראל? כרגע הדבר נראה בלתי סביר, קובע מצרי אחר שביקש לדבר בעילום שם. "לא מדברים על כך הרבה, ולמען האמת המצרים עסוקים כרגע בבעיות שלהם – קורונה ואבטלה", הוסיף בן-שיחי.

האם מצרים תבער בגלל סיפוח הגדה, ומאות אלפי מפגינים ידרשו מהנשיא שלהם לנתק את היחסים עמה? "לא מדברים על כך הרבה, ולמען האמת המצרים עסוקים כרגע בבעיות שלהם – קורונה ואבטלה", קובע בן-שיחי

3

אבו-דאבי: "יש לכם בעיה של מנהיגות"

לא קהיר, עמאן או ריאד, אלא דווקא אבו-דאבי התגלתה עד כה כלוחמת הגדולה בסיפוח. המדינה הנוצצת, שישראלים רבים כל כך חולמים בלילות ובימים על ביקור במלונותיה היוקרתיים ובקניוניה הרחבים, מתבטאת הכי הרבה בנושא.

יוסף אל עותייבה, השגריר האמירתי בוושינגטון, פרסם מאמר בידיעות אחרונות שבו הזהיר מפני המהלך, אך גם לפני כן, שרים בכירים – כגון אנוואר גרגש, ששוחח עם חברי הועד היהודי האמריקאי, התבטאו בגלוי ובפומבי נגד הסיפוח.

מדוע דווקא אבו-דאבי הרחוקה הרימה גבוה את הדגל נגד הסיפוח? ככל הנראה, האמירתים חשים כי המוניטין שלהם בעולם הערבי עלול להיפגע קשות בגלל ההתחממות המשמעותית שחלה לאחרונה ביחסיהם עם ישראל.

הם היו מעדיפים לראות מו"מ פעיל בין ישראל לרשות הפלסטינית והתקדמות לכיוון פתרון האפשרי, גם אם צנועה ביותר, או אפילו המשך של הסטטוס קוו.

הסיפוח לדידם הוא קו אדום, ומימושו עלול לגרום קרוב לוודאי לנסיגה מההבנות שקיימות בין שתי המדינות כעת, ולחזרה לאחור בכל מה שנוגע לנורמליזציה במגוון תחומים. עם זאת, הקו האדום עלול להתברר כגמיש למדי, מכיוון שגם שר החוץ גרגש רמז לכך שמדינתו יכולה שלא להסכים עם הסיפוח ולדחות אותו, אך להמשיך לשתף פעולה עם ישראל בתחומים רבים, "למען היציבות באזור".

איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב, מבקרת באיחוד האמירויות, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)
איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב, מבקרת באיחוד האמירויות, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

איש עסקים בכיר מדובאי, שמנהל קשרים עם מספר גורמים ישראלים, מספר לזמן ישראל על תחושת האכזבה הקשה שהציבור האמירתי חש בעקבות ההבטחות של נתניהו להמשיך ולקדם את הסיפוח, אך גם הוא נמנע מלדבר מפורשות על הקפאת שיתוף הפעולה והמסחר. "אנו מאמינים שהצעד הזה לא עוזר ולא משרת את השלום. בעיני, יש כאן היעדר מנהיגות. כדי לקדם את השלום ואת הפיתוח, חייבים מנהיג החלטי שאכפת לו מהמדינה, ולא רק ממטרות פוליטיות קצרות טווח. לנו זה נראה שיש אצלכם פער בין האנשים לבין ההנהגה בנושא", אמר לי.

"נכון שמדובר בשיטה הדמוקרטית (הישראלית), אך הפער עדיין שם. זה כמו עם המשטר האיראני, שמאמין שכולם בחוץ אויבים ופועלים בהתאם. אך זה לא נכון. חייבים לכבד את האנשים האחרים ואת החוק הבינלאומי.

"נכון שמדובר בשיטה הדמוקרטית (הישראלית), אך הפער עדיין שם. זה כמו עם המשטר האיראני, שמאמין שכולם בחוץ אויבים ופועלים בהתאם. אך זה לא נכון. חייבים לכבד את האנשים האחרים ואת החוק הבינלאומי"

"יש פתגם שאומר כי 'מי שמפחד מרוח רפאים, הרוח תבוא ותאכל אותו'. אי אפשר לחיות היום על פי תאוריות הקונספירציה, אנחנו במאה ה-21.

"אני מאמין שקיימת בעיית מנהיגות בשני הצדדים – הישראלי והפלסטיני. והמלחמה היא הנשק של החלש, לא של החזק. אם ישראל חזקה, היא חייבת לבחור בדיפלומטיה, לא במלחמה. יוזמת השלום הערבית של המלך (הסעודי) עבדאללה הייתה מאוד חיובית וחזקה, אך ההנהגה שלכם לא נענתה לה".

האם הסיפוח אכן יפגע בנורמליזציה עם נסיכויות המפרץ, ויסכל את המאמצים של השנים האחרונות לבנות מערכת יחסים חמימה ומשתלמת לשני הצדדים?

"קיימת בעיית מנהיגות בשני הצדדים, והמלחמה היא הנשק של החלש. אם ישראל חזקה, היא חייבת לבחור בדיפלומטיה. יוזמת השלום הערבית הייתה מאוד חיובית וחזקה, אך ההנהגה שלכם לא נענתה לה"

כרגע נראה שאבו-דאבי מנהלת קמפיין משמעותי ועדיין מקווה שניתן למנוע את הסיפוח. קרוב לוודאי שתחומי שיתוף פעולה מסוימים עומדים להיפגע, אך אין צפי לניתוק של היחסים ושל המסחר המתקיים אמירתים לחברות ישראליות.

כנראה שהמילה המתאימה למצב הזה היא "צינון": היחסים יצטננו והציפיות יונמכו, אך רעידת אדמה לא תהיה כאן.

4

ביירות: "ללבנונים אין פנאי לחשוב על זה"

המוני אדם שוב יוצאים לרחובות ביירות, טריפולי וצידון: המחאה הלבנונית חוזרת מן המתים – או מחופשת הקורונה שנכפתה עליה.

המצב הפיננסי שם רע, המטבע הלאומי ממשיך להתרסק והממשלה והצמרת הכלכלית עומדות חסרות אונים אל מול האסון המתגלגל הזה, כאשר חזבאללה – מי שבאמת אוחז בהגה בלבנון – ממשיך להתבונן בשוויון נפש במדינה הבוערת.

איה (שם בדוי), חוקרת לבנונית שחוששת מנקמת ארגון הטרור, מספרת לי כי במצב הנוכחי – שמרגיש כמו צניחה חופשית לתוך תהום – ללבנונים אין פנאי לחשוב על מצוקות של אחרים, ואין שם קשב לרטוריקה של חזבאללה נגד ישראל.

המחאה החברתית בלבנון, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
המחאה החברתית בלבנון, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

האם הלבנונים חושבים על הרשות הפלסטינית ועל הסיפוח? "ובכן, שער הדולר עומד היום על 7,000 לירות לבנוניות. לפני כמה שבועות, השער היה 5,000 לירות", אומרת איה. "מדובר במכה קשה לחזבאללה, כי אפילו לתומכים שלהם לא אכפת יותר ממה שקורה. לא אכפת להם אפילו ממה שקורה במישור היחסים בין לבנון לישראל – הטיסות הישראליות מעל השטח הלבנוני והפעילות הישראלית בסוריה – והנושא הפלסטיני כרגע לא מעסיק אותם. חזבאללה ינסה להשתמש בסיפוח למנף את עצמו, אך נראה שהלבנונים איבדו את התיאבון ל'רטוריקה של התנגדות', מכיוון שהם רואים שסדר העדיפויות של חזבאללה זה קודם כל סוריה.

"כמו כן, הלבנונים לא רואים את ישראל באותו האור כמו פעם. הם לא הפכו לאוהדי ישראל, אך הם יודעים שיש בה קולות שונים. היום הכל פתוח, לא כמו פעם. יודעים שלא כל ישראל זה נתניהו. כמובן שיש עניינים בלתי פתורים איתה, ברור, אך הפרספקטיבה שונה וגם הנסיבות של לבנון שונות מאוד", מוסיפה איה.

"הלבנונים לא רואים את ישראל באותו אור. הם לא הפכו לאוהדי ישראל, אך הם יודעים שיש בה קולות שונים. היום הכל פתוח, לא כמו פעם. יודעים שלא כל ישראל זה נתניהו. יש עניינים לא פתורים, אך הפרספקטיבה שונה"

כרגע לבנון טרודה בבעיותיה. יחד עם זאת, מספר מומחים לבנונים מאמינים כי הסיפוח המסתמן דווקא משחק לידיים של האיראנים, הפטרונים של חזבאללה, ומחזק את מעמדם בלבנון. ההשלכות לטווח הארוך עלולות להיות הרסניות, מזהירה רג'ידה דרגאם, המייסדת של מכון ביירות, במאמר שפורסם לאחרונה.

5

אנקרה: "עלולה להיות המבקרת הגדולה ביותר"

המדינה שצפויה להיות המבקרת הגדולה ביותר של ישראל (בקרב המדינות שיש לה יחסים דיפלומטיים עמה), היא ללא ספק טורקיה. גם שם מתמודדים עם נזקי הקורונה ועם כלכלה מצטמקת, אך כמות הפרסומים בתקשורת הטורקית לגבי הסיפוח הולכת וגדלה, והתבטאויות הבכירים הטורקים הולכות ומחריפות.

הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ובכירי משטרו כבר התבטאו באופן גורף נגד הסיפוח, כאשר בורהן א-דין, המנהל את הקרן למחקר פוליטי, כלכלי וחברתי (מכון מחקר המקורב לממשלה) הקדיש טור שלם למאמץ הטורקי לגיוס הקהילה הבינלאומית נגד הסיפוח, ושר הדתות הבטיח לגייס "את האומה האסלאמית למאבק".

ארדואן (במרכז) וחברי מפלגתו חונכים מסגד בנמל התעופה של איסטנבול, יוני 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP, Pool)
ארדואן (במרכז) חונך מסגד בנמל התעופה של איסטנבול, יוני 2020 (צילום: Presidential Press Service via AP, Pool)

סלין נשיא, חוקרת ופרשנית יהודיה-טורקיה, מאמינה כי הסיפוח עלול לפגוע במאמצים הזהירים לשיפור היחסים בין שתי המדינות. "מפלגת הצדק והפיתוח (מפלגתו של ארדואן) מזוהה מאוד עם העניין הפלסטיני, וגם הציבור הטורקי תומך במאבק הפלסטיני באופן מסורתי", אומרת נשיא בראיון לזמן ישראל.

"הסיפוח עלול לפגוע במה שנקרא 'דיפלומטיה בעידן הקורונה'", מזהירה נשיא. "נכון שהיחסים כבר לא יחזרו למה שהיו בשנות ה-90, אך בחודשים האחרונים טורקיה העבירה לישראל ציוד רפואי, ואל על חידשה את טיסותיה לטורקיה.

"הייתה כאן הזדמנות להמס את הקרח, והייתה ציפייה לשיפור היחסים לאור האירועים בסוריה ובאגן המזרחי של ים התיכון. אולי היחסים לא יהיו יותר גרועים, אך ההתחממות ההדרגתית והיוזמות החדשות בהחלט עלולות להיפגע".

"הייתה כאן הזדמנות להמס את הקרח, והייתה ציפייה לשיפור היחסים לאור האירועים בסוריה ובאגן המזרחי של ים התיכון. אולי היחסים לא יהיו יותר גרועים, אך ההתחממות ההדרגתית והיוזמות החדשות עלולות להיפגע"

בין היתר, טורקיה עלולה להביא להחרפת המצב בהר הבית, שם קנתה לעצמה מעמד משמעותי בשנים האחרונות, גם בזכות התרומות שלה לארגונים האסלאמיסטיים השונים הפועלים על ההר. ללא ספק, גם נשמע נאומים זועמים נגד ישראל מפי ארדואן, ומפלס העוינות יעלה עוד יותר. אך האם הסיפוח יפגע גם במסחר הענף והמשתלם לשתי המדינות? כרגע, העניין הזה לא עומד על הפרק.

6

הרשות הפלסטינית: "אין פתרון מלבד מדינה עצמאית"

אין זה סוד שהמזרח התיכון בשנת 2020 אינו המזרח התיכון של שנת 2000. במהלך התקופה הזאת משטרים נפלו או הופלו, מהפכות השתוללו, הכיכרות סערו, והעולם הערבי הלך ונחלש מכל בחינה אפשרית. משבר הקורונה נתפס כקש שעלול לשבור את גב הגמל באופן סופי. האם בתוך כל התוהו ובוהו האזורי, בבירות הערביות יש קשב ועניין במהלכי הסיפוח וכוח להתנגד להם?

ככל הנראה, לא מדובר כרגע בפיצוץ או ברעידת אדמה, אלא בתהליכים לטווח ארוך. הסיפוח מוסיף עוד נדבך לחוסר יציבות האזורית, מחליש עוד יותר את ידי המתונים באזור, ומעניק לקיצונים עוד משהו להיאחז בו.

איך נראה המזרח התיכון מרמאללה, שם מנסים בכל הכוח לארגן ברית ערבית שתעמוד איתן נגד הסיפוח, ותשפיע על מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובירושלים?

חוסאם זומלוט, השגריר הפלסטיני בלונדון, מזהיר בראיון לזמן ישראל דווקא מההשלכות בזירה הפנימית בישראל. "אולי אנחנו כפלסטינים נפסיד בטווח הקצר או הבינוני, אך ישראל תצטרך להתמודד עם השלכות ארוכות טווח", הוא אומר.

לדבריו, "ברגע שיסתיים הדיון על הגאוגרפיה (כלומר על הגבולות), יתחיל השיח על הדמוגרפיה (זכויות ושוויון לפלסטינים שיתגוררו בשטחי מדינת ישראל).

"לגבי התגובה של המדינות הערביות – אנשים מגיבים לאירועים משמעותיים היום בכל מיני אופנים", אומר זומלוט. "הם לא בהכרח יצאו להפגנה, אך גם לא יישארו אדישים. יש הרבה דרכים למחות ולהפעיל לחץ היום, כידוע".

חיילים צופים במחאה פלסטינית נגד הסיפוח בגדה המערבית, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed, File)
חיילים צופים במחאה פלסטינית נגד הסיפוח בגדה המערבית, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed, File)

זומלוט סבור עוד כי ירדן ומצרים יתנגדו באופן משמעותי לסיפוח, מכיוון שמדיניות החוץ שלהן מושתתת על הקמת מדינה פלסטינית.

"המדינה פלסטינית היא נדבך חשוב בתפיסת הביטחון הירדנית, וגם למצרים אין פתרון אחר לעזה, בלבד זה שתהיה חלק מהמדינה פלסטינית", הוא קובע.

"ברגע שיסתיים הדיון על הגאוגרפיה, יתחיל השיח על הדמוגרפיה – זכויות ושוויון לפלסטינים בשטחי מדינת ישראל. אנשים מגיבים לאירועים בכל מיני אופנים. הם לא בהכרח יפגינו, אך גם לא יישארו אדישים"

לפני שנתיים נסגרה הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית בוושינגטון, שם שימש זומלוט כשגריר. מאז הוא מונה לשמש כשגריר בלונדון, שם הוא נמצא בקשר עם השגרירים הערביים והאירופים על בסיס יומיומי. איפה שישראל רואה חולשה ופסיביות, הוא רואה עמדה נחושה שדוחה את הסיפוח מכל וכל.

גם במקרה הזה, הקרב על הנרטיבים נמשך במלוא הכוח, בעוד שמחוגי השעון ממשיכים להסתובב ולקרב את מועד הסיפוח הרשמי. כרגע נראה שהמזרח התיכון – הלום קרב, מדמם ופגוע – אינו עוצר את נשימתו לקראת המהלך.

עוד 2,468 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 9 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים

פיקוח על המדיה החברתית לא יפחית את הגועל

אחד הדברים העגומים בחיים הוא שעקרונות עלולים לצאת רע מהתנגשות עם המציאות. כזה הוא העיקרון שאתרי המדיה החברתית אינם מו"לים אלא פלטפורמות שאין להטיל עליהן אחריות לדברים המזוויעים שהן מפיצות ברחבי העולם. אנשים מתחילים לקלוט שמצב זה גורם נזק עצום לחברה, ומסה קריטית הולכת ומתהווה לטובת דרישה לשינוי כלשהו.

עגום שעקרונות עלולים לצאת רע מהתנגשות עם המציאות. כזה הוא העיקרון שאתרי המדיה החברתית אינם מו"לים אלא פלטפורמות, שאין להטיל עליהן אחריות לדברים המזוויעים שהן מפיצות

אנו אמורים לאהוב את השינוי כרעיון, ולא אופנתי להתנגד לזה. אך לא כל שינוי הוא לטובה; הופעתה של המדיה החברתית הייתה כשלעצמה שינוי שרבים מבכים עד היום. כנראה שפנינו לפיקוח על הקרקס הפראי הזה, וזה נשמע טוב. אבל זה גם מריח צנזורה, שזה נשמע רע.

בפנינו שילוב קריטי של קיטוב עולמי, סתירות פנימיות וחוסר אפשרויות טובות. טיעונים בעד חופש הדיבור מגבים גזענות ורוע. הגנה מפני זה הייתה מנוצלת חיש מהר לרעה. יש למישהו ספק שממשל טראמפ היה מנסה לעוות ולעקם כל שינוי לתועלתו הפוליטית?

אישית, תמכתי ברעיון לפיו פלטפורמות הן ניטרליות במהותן, וטענתי שפייסבוק היא בסך הכל המיקרופון הגדול ביותר בהיסטוריה. לא ניתן לתבוע חברת מיקרופונים בגין נזקים; זה צינור לדיסאינפורמציה ולא המקור לה.

בארצות הברית רעיון זה עוגן בסעיף 230 לחוק הגינות התקשורת, והגנותיו הורחבו בשיטות שונים לאיזורים אחרים בעולם.

כתוצאה מכך, המונופולים הטבעיים הללו הפכו לתשתיות חשובות המעניקות כל היטלר קטן את עצרת נירנברג הגדולה ביותר אי פעם. בארץ, למשל, כמובן שבנימין נתניהו יוצא האלוף בשימוש בכלים אלה להסית ולהזיק.

כמה נזק נסבול? אנו בוודאי לא נסכים להשמדת כל חי. מה עם ערעור הדמוקרטיה? הכחדת ענף החדשות? אולי נקודת המפנה תהיה בחירה מחודשת של דונלד טראמפ. האימה מכך היא הסיבה שליברלים, אשר בימים כתיקונם היו תומכים בחופש הדיבור, היום קוראים למפרסמים להחרים את פייסבוק.

כתוצאה מכך, המונופולים הטבעיים הללו הפכו לתשתיות חשובות המעניקות כל היטלר קטן את עצרת נירנברג הגדולה ביותר אי פעם. בארץ, למשל, בנימין נתניהו יוצא האלוף בשימוש בכלים אלה להסית ולהזיק

אנשים מתורבתים רוצים שפלטפורמות המדיה החברתית יעשו משהו. והן מנסות, קצת.

טוויטר נהגה לאחרונה לתייג את הציוצים המפוקפקים יותר של טראמפ "מניפולציות", למשל. ופלטפורמות יישמו כמה צורות שיטור. ניתן לחסום חשבונות בגין דברי שנאה בוטים; מודעות פייסבוק שנחשבות "פוליטיות" נדחות, אלא אם המפרסם עושה כל מיני מאמצים; חשבונות בוט מושמדים; משתמשים יכולים לסמן אחד את השני כפוגעניים, לגרום לאי נוחות.

איש אינו מרוצה. ניתן לעשות שימוש לרעה בסימון; כפי שיודע כל מי שחשבונו נחסם מכל סיבה שהיא (כולל בלבול שקשור לסיסמאות), אין למי לפנות; ועושי הצרות האמיתיים יכולים לעקוף את כל זה ללא קושי.

מאמצי התיקון התמקדו בעיקר בפן הפרטיות של פלטפורמות חינמיות, המספסרות בנתוני התנהגות משתמשים, שהיה החלק הקל. תקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי לשנת 2016 (GDPR) כיסתה את האינטרנט בבאנרים שדורשים שהמשתמש יאשר קובצי cookie (המאפשרים מעקב) והרוב עושים זאת בחוסר סבלנות ובוז כלפי הכסת"ח שבעניין – אבל הפרטיות נשמרת יותר.

אפיקים עתידיים עשויים לכלול אילוץ פלטפורמות לגבות דמי מנוי ואיסור על רוב הפרסום. או דרישת שקיפות מלאה של אלגוריתמים וטיפול מהיר ופתוח בתלונות – כפי שניתן היה לצפות מכל שרות לציבור. כמו כן, יישקלו להגביל את הריכוז הקיצוני של עושר ושליטה, ולכפות ביזור בעלות במקום הריכוזיות הקיצונית של היום, בה קומץ גיקים מחזיק בידיו כוח מטורף.

אפיקים עתידיים עשויים לכלול אילוץ פלטפורמות לגבות דמי מנוי ואיסור על רוב הפרסום. או דרישת שקיפות מלאה של אלגוריתמים וטיפול מהיר ופתוח בתלונות – כפי שניתן היה לצפות מכל שרות לציבור

יש שרוצים לתקוף גם את קנה המידה הקולוסלי, דבר מאתגר משפטית אך פשוט מבחינה רעיונית, וכנראה שגוי. יש ערך לתחרות, אבל בעיקר בשלב מוקדם כמו שקרה עם פייסבוק ו-MySpace. אכיפה מוגזמת תסתור את הדינמיקה של האינטרנט, הנוטה למונופול. כל מי שרוצה את קורות חייו גלויים ונגישים רוצה להיות איפה שכולם, כך ש-LinkedIn הוא מונופול. אפקט הרשת, בו כל משתמש מוסיף לערך של הדבר שמשתמשים בו, הוא חזק יותר מהצורך בתחרות. פייסבוק היא מונופול טבעי כי אנחנו הולכים לשם מכיוון שכמעט כולם שם – אהבה ישנה, חבר אבוד, אדם שזה עתה פגשנו. תפרק את זה ונצטרך לפרסם כל תמונה של חתלתול שוב ושוב – בעוד שאדם סביר יסכים שפעם זה די והותר.

הבעיה האמיתית היא רגולציה של תוכן. כל מי שלמד היסטוריה אמור להתנגד לצנזורה, אך יש לזה גבולות. איננו יכולים לאפשר לכל חוליגן לצעוק "אש" באולם התיאטרון. אבל איפה עובר הקו? האם עלינו לאסור שקר? ברור שלא. אך מה עם הכחשת השואה? שואת הארמנים? הכחשה של התחממות כדור הארץ?

ומי יהיה הצנזור? האם אנו רוצים שיהו אלה מארק צוקרברג, ג'ק דורסי, ריד הופמן או רודני טק אחרים? הרעיון שבשיח העולמי ישלוט צוקרברג – סוג של אלגוריתם דמוי רובוט – מדכא רבים. אז מי במקום – ממשלות? מעטים שחוו את זה ימליצו על החוויה.

חלופה נפוצה המוצעת היא ועדות מומחים ציבוריות. כאלה יכולות להיות חסרות שיניים, מושחתות ולא יעילות – אבל אולי זה הרע במיעוטו. לזה יוסיפו יותר סמכויות לבתי המשפט, כולל נגד הפלטפורמות; עד היום, אחריות זו נישאה לרוב על ידי יחידים.

פייסבוק היא מונופול טבעי כי אנו הולכים לשם משום שכמעט כולם שם – אהבה ישנה, חבר אבוד, אדם שזה עתה פגשנו. תפרק את זה ונצטרך לפרסם תמונת חתלתול שוב ושוב – בעוד שאדם סביר יסכים שפעם זה די והותר

ביקום המתהווה שלנו יש שיפוט אוניברסלי, אנשים צעירים שנפגעים עמוקות מכל דבר. זהו יקום שבו הן חברות המדיה החברתית והן אנשים פרטיים יכולים לצפות לבלאגן.

האם הפחד ישתק? זה לא נשמע כל כך חופשי, אבל רבים יגידו שזה הרע במיעוטו.

זו השתקפות טרגית של המצב האנושי בשנת 2020. רגולציה עשויה לדכא זמנית את הגועל, אבל ניתן לעשות בה שימוש לרעה והיא לא תגרום לנו להיות פחות רשעים. רוצים פחות גועל? תרבות תרבותית יותר זקוקה לחינוך טוב יותר, פרקטי ומוסרי. בעדיפות עליונה, כבמצב חירום ממש. עלו עכשיו למדיה החברתית, הניחו לחיות המחמד החמודות, ותדרשו את זה במפגיע.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 898 מילים

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

גנץ: רוצים תקציב למדינה - לא תהיה תזוזה

חברי כנסת מהליכוד נערכים לפריימריז לרשימת המפלגה לקראת בחירות ● יהדות התורה מזהירים שיפרקו את גוש הימין ● כץ: גנץ נמצא בקמפיין ● ניסקורן: נתניהו רוצה לפרק את הממשלה ● אלקין: מישהו עלה על עץ ולא יודע איך לרדת ממנו ● יו״ר ארגון מנהלי בית הספר: ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק ● משרד הבריאות פועל לעוד עשרות אלפי בדיקות קורונה

12:11 עריכה

יו״ר הרשימה הערבית המשותפת איימן עודה פרסם את מה שלטענתו היה אמור להיות על סדר יומה של ועדת הממשלה שלא התכנסה הבוקר.

12:01 עריכה

גנץ לא מוכן לוותר ונראה שישראל הולכת לבחירות. שר הביטחון וראש הממשלה החליפי אמר בפתח ישיבת סיעת כחול לבן:

״כחול לבן גאה על הכניסה לממשלה, זיהינו שעה קשה והתגייסנו למלחמה אמיתית על החברה הישראלית, על הכלכלה, על המובטלים, על העצמאים, על משפחות שיהיה להן עם מה ללכת למכולת. מעולם לא הצטערתי ולא אצטער על עשיית הדבר הנכון לטובת מדינת ישראל. צריך להגיד את האמת – אנחנו רוצים תקציב למדינה והם רוצים תקציב פוליטי. אנחנו רוצים לפתור את בעיות המשק והחברה, זו הסיבה שאנחנו מתעקשים ולא תהיה תזוזה״.

11:51 עריכה

שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם ביטל את ועדת השרים לענייני חקיקה שאמורה הייתה להתקיים היום.

אבי ניסקורן קורא לאמסלם לעבוד יחדיו למען אנשים שהיו אמורים להתחתן, שילמו מקדמה ובעל האולם מסרב להחזיר את הכסף.

11:48 עריכה

שר הבריאות הורה להעלות את מספר הבדיקות לקורונה מ-30 אלף ל-60 אלף באמצעות מכרז חדש וסיום המו״מ עם חברת מיי הריטג׳.

שר הבריאות אמר: "אני קורא לאזרחים, אם יש לכם סיבה להיבדק, אל תהססו! משרד הבריאות לא חוסך אמצעים ומשאבים בנושא ומוביל תוכנית של מיליארדי שקלים, כך שמערך הבדיקות לא יהווה חסם בטיפול במגיפה״.

10:35 עריכה

פרשנית ערוץ 12 דפנה ליאל מספרת כי  בסביבת נתניהו סבורים שממשלת  החילופים עם כחול לבן תקל מאוד על השופטים להחמיר עם נתניהו במשפטו כי להרשעתו לא תהיה כמעט משמעות פוליטית, וראש הממשלה החליפי יוכל להיכנס לתפקידו כמעט מבלי לגרום זעזועים.

מצד שני, במקרה של ממשלה צרה, החלטת השופטים להרשיע את נתניהו תוביל בהכרח לעוד בחירות והם מעריכים שיהיה להם יותר קשה לעשות זאת. בנוסף, לנתניהו תהיה במצב הזה שליטה במינויים בתוך מערכת המשפט.

לכן לשיטתה נתניהו החליט כבר שלא לקיים את הסכם הרוטציה – ושגנץ לא יהיה ראש ממשלה לעולם

10:26 עריכה

ביהדות התורה לא רוצים ללכת לבחירות ומעלים אפשרות שעשוייה להציב את נתניהו בבעיה – פירוק גוש הימין. כך, במצב דומה להיום, נתניהו היה יכול להיות מודאג משיתוף פעולה עם כחול לבן.

מצד שני, דברים מעורפלים שאמר בכיר במפלגה לערוץ 7 מסמנים שלא יהיה כל כך פשוט עבור המרכז-שמאל להקים ממשלה עם החרדים.

"אנחנו מבינים שאין לנו עתיד פוליטי עם השמאל הישראלי כפי שהוא נראה עכשיו, הוא אמר, ״אבל אני מאמין שאם נתניהו יוביל לבחירות אנחנו נהיה משוחררים מכל התחייבות כלפיו ונתנהל על פי השיקול האישי בלבד. הלויאליות שהפגנו כלפיו – תיסדק".

וגם בש״ס מאוד מתנגדים לבחירות – אם כי עדיין לא מאיימים שיש אפשרות שיפרקו אולי את גוש הימין.

10:06 עריכה

יודעים משהו שאנחנו לא? על פי הדיווח חברי הליכוד מתכוננים למאבק שלפני הקרב.

09:50 עריכה

שנת הלימודים הבאה בסכנה: ב-ynet פרסמו כתבה המתארת חוסר מוכנות קיצונית ללימודים בצל הקורונה. מנשה לוי, מנהל תיכון "מעיין שחר" במועצה האזורית עמק חפר ויו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים:

"השנה הבאה תהיה אבודה עבור רבים מתלמידי ישראל, בגלל הכאוס שיצרה הקורונה במערכת החינוך. ל-40% מהתלמידים אין ציוד ללמידה מרחוק.
משרד החינוך הצהיר כי במחצית ינואר יגיעו מחשבים, אני מאמין שבמקרה הטוב הם יסופקו רק אחרי פסח כשכבר נהיה אחרי חצייה הראשון של השנה. מדינת ישראל מתפארת במערכת חינוך שנותנת שוויון הזדמנויות לכל התלמידים, אלא שזה פשוט לא נכון. השנה, איכות החינוך שיקבל כל תלמיד ותלמיד תלויה יותר מאי פעם במצב הסוציו-אקונומי של המשפחה שאליה נולד".

09:30 עריכה

השר זאב אלקין דיבר ברשת ב׳ על המשבר הקואליציוני "ביטול ישיבת ממשלה זה לא אירוע של כל יום. אני לא מבין מה ההיגיון של כחול לבן להסלים את המשבר. לא משחקים בסיוע, בוודאי לא לשכבות החלשות. כרגע התקציב היחיד שמוכן הוא לשנת 2020, אם אנחנו עוצרים את התהליך, המשמעות היא שגם התקציב לשנה הזו יאושר רק בדצמבר אין סיבה להחזיק כבני ערובה המון אזרחים רק בגלל שמישהו עלה על עץ ולא יודע לרדת ממנו".

בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
בנימין נתניהו וזאב אלקין, ארכיון, 2016 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
08:52 עריכה

שרת הקליטה פנינה תמנו שטה נפגשה עם ראש הממשלה והיא מתעקשת שזה במסגרת תפקידה ולא בכוונה לעבור לליכוד, והיא מתקיפה:

"בליכוד התרגלו לאורך השנים לנהל את ענייני המדינה לבד. צריך להזכיר להם שממשלה איננה עסק פרטי", בנוסף אמרה בגלי צה״ל על דברי ישראל כץ כי זו ״זעקת הקוזק הנגזל״. 

08:39 עריכה

כצפוי, השר כץ מאשים את כחול לבן בפרפורי הגסיסה של ממשלת האחדות. ״בני גנץ כבר נמצא בקמפיין בחירות", הוא אמר בהתייחס להקלטה של גנץ מיום שישי.

כץ תכנן להעביר היום בממשלה תכנית כללית לפיתוח תשתיות – דבר שלא יקרה כי ישיבת הממשלה לא תתקיים באופן תקדימי.

״גנץ פוגע בציבורים הכי נזקקים״, אמר כץ. ״זה לא מתאים לו, אבל הבוקר זה מה שהוא עושה".

08:11 עריכה

יובל שטייניץ, שר האנרגיה צייץ זעזוע על דברי הרוצח יונה אברושמי בחדשות 12. שטייניץ מזכיר שגם הוא היה ונפצע בהפגנה בה נרצח אמיל גרינצוויג ודורש לעצור את אברושמי ש-״מתיר את דמם של מפגיני השמאל״ ואז מאזן מיד עם גינוי ל-״קריאות לרצח ראש הממשלה״ שעל קיומן סיפר נתניהו.

07:44 עריכה

שר המשפטים אבי ניסקורן מאשים כמובן את הליכוד במשבר הפוליטי. גם הוא, בדומה לגנץ בשיחה סגורה בשישי, מדגיש שזה עדיין לא בסדר המצב המשפטי של ראש הממשלה אך שלא הייתה ברירה. הוא אמר לתכנית הבוקר הזה – ״אחרי 3 סבבי בחירות וקיפאון חשבנו שצריך להירתם ולשים דברים בצד"

ניסקורן אמר גם כי ההתעקשות של רה"מ לאשר תקציב חד-שנתי "תמוהה" וכי אין דרך להסבירה חוץ מהרצון לפרק את הממשלה.

07:34 עריכה

גדעון סער מודה שצריך לקיים הסכמים קואליציוניים, אך לא נכנס חזיתית בנתניהו.

סער מאמין שעוד אפשר להימנע מבחירות.

07:20 עריכה

המשבר הקואלציוני: בליכוד טוענים שכחול לבן מעכבים הצבעה על תוכניות עזרה כלכלית. בגלי צה״ל מפרסמים שיחות סגורות של גנץ עם פעילים בסוף ביום שישי בזום.

גנץ אמר בין השאר:

״לא בסדר שיש ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. אמרתי את זה. אני לא משנה את דעתי״. 

 

על הבחירות אמר גנץ: ״לא יודעים מתי יהיו בחירות. יש פרצות בהסכם, לטובת החברה הישראלית עדיף כמה שיותר מאוחר״.

על עמדותיו אמר גנץ: ״בנושא המדיני קצת ימינה. מבחינה חברתית אנחנו לא נשאיר מאחור אנשים״.

07:01 עריכה

4 עצורים בלבד הלילה בהפגנות נגד ראש הממשלה באזור המעון בבלפור. השלושה נעצרו לאחר תם הזמן החוקי. במשטרה אומרים שאין שינוי מדיניות מבחינת אכיפת הסדר אלא ״הידברות עם המפגינים״.

על פי המשטרה להפגנה הגיעו 15 אלף איש. מפקד מרחב ציון, עופר שומר, אמר  "הפגנה זה דבר מורכב, ולשמחתי היא הסתיימה בצורה שקטה".

כ-2000 איש הפגינו מול הבית של ראש הממשלה בקיסריה ומאות בצמתים ברחבי הארץ.

בישראל היום בחרו להצניע את ההפגנות נגד ראש הממשלה ולשים דגש על ההפגנות בלבנון.

עוד 16 עדכונים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

למקרה שפיספסת

הרוצח מסית לרצח נוסף

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה הנורא של 10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו, לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית. לכן רצח את אמיל גרינצוויג ז"ל.

ובכן, הגיע הזמן להבהיר: באותה תקופה אכן התחוללה הסתה חמורה נגד מפגיני שלום עכשיו בפרט ונגד השמאל הישראלי בכלל.

טענתו המפורסמת של יונה אברושמי הייתה שאמנם ידו היא שזרקה את רימון היד הרצחני על מפגיני שלום עכשיו בלילה ה-10 בפברואר 1983, אך המוח מאחורי היד הזו לא היה שלו. הוא טען שמוחו נשטף בהסתה פוליטית

זאת לאחר שהשמאל התקומם נגד מלחמת השולל שכפו בגין ז"ל ושרון ז"ל על אזרחי מדינת ישראל, תוך ששרון מסתיר גם מבגין את מטרותיו האמיתיות והסופיות: המלכת נשיא-בובה נוצרי על לבנון לצורך הפיכתה למדינת חסות של מדינת ישראל ויצירת סדר פוליטי חדש במזרח התיכון (הנשיא ג'ומייל שהוכתר לנשיא בחסות הצבא הישראלי ונרצח).

המחאה התמקדה בכך שניסיון ההתנקשות בחיי שגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב ז"ל (הוא נפצע ושותק בשל ההתנקשות. נפטר לפני מספר שנים) מטעם פלג פלסטיני קיצוני וקטן בראשות אבו נידאל (אויבו המושבע של ערפאת) שימש תירוץ לפתיחת מלחמת השולל. הטענה כאילו מדובר ברצון לקטוע את המטרת הקטיושות על אזרחי צפון מדינת ישראל הייתה פשוט כוזבת: לאורך 11 החודשים שקדמו לפלישה הישראלית ללבנון, לא הומטרה רקטה אחת מלבנון על אזרחינו, מאחר שאש"פ כיבד את הפסקת האש שהשיג המתווך מארצות הברית, הדיפלומט פיליפ חביב בשנת 1981.

המוחים אפוא ביקשו להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים (בסופה של מלחמת לבנון הראשונה בשנת 2000 נמנו 1250 ישראלים הרוגים וכן 20 אלף לבנונים, פלסטינים וסורים הרוגים) בחסות כזב נורא.

ולאחר הטבח המחריד שביצעו הפלנגות הנוצריות במחנות הפליטים הפלסטינים (סברה, שתילה ובורג'-אל-בראג'נה) בעקבות רצח הנשיא ג'ומייל, תוך העלמת עין מצד צה"ל והתעלמות ראש אמ"ן יהושע שגיא, הרמטכ"ל רפאל איתן ושר הביטחון שרון מההתראות בדבר כוונת בני בריתנו לבצע טבח (כולל התראות ממוקדות מפי רב סרן עמוס גלעד מחטיבת המחקר של אמ"ן) – התמקדה המחאה משמאל גם באחריות הישראלית העקיפה לרצח ההמוני של 800 עד 1000 פעוטות, ילדים, נשים, גברים בלתי חמושים וזקנים פלסטינים במחנות הפליטים סברה ושתילה.

המוחים ביקשו אפוא להפגין באופן דמוקרטי נגד הקרבת מאות חיילי צה"ל על מזבח תוכנית מדינית כוזבת, מופרכת ומסוכנת וכן נגד מותם של אלפי פלסטינים ולבנונים

בחזרה ליונה אברושמי: לאחר הפגנת 400 אלף ישראלים בכיכר מלכי ישראל בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיבות הטבח בסברה ושתילה, ולאחר הגשת מסקנות ועדת חקירה ממלכתית זו בראשות נשיא בית המשפט העליון המנוח כהן במסגרתן, הומלץ לממשלה להדיח את אריאל שרון מתפקיד שר הביטחון ולא למנותו עוד לתפקיד זה לעולם – הפגינו אנשי שלום עכשיו בירושלים בקריאה לפטר את שרון וגם בדרישה מבגין ליטול אחריות על מלחמת השולל האיומה. היה זה בערב של יום 10 בפברואר 1983. תאריך שייזכר לדראון עולם.

ההסתה נגדם גברה. הם צעדו ממרכז העיר עד למתחם משרד ראש הממשלה בגבעת רם. לאורך הדרך ספגו מכות קשות, קללות, איומים ויריקות. המשטרה התקשתה לשמור עליהם. ובתום התהלוכה וההפגנה ליד משרד ראש הממשלה, התחולל הנורא מכל:

אברושמי השליך רימון יד משוחרר ניצרה ורצח את אמיל גרינצוויג ז"ל תוך שהוא פוצע מפגינים נוספים, בהם אברהם בורג ויובל שטייניץ.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש.

אבל אחריותו של אברושמי למעשהו הנורא היא מוחלטת.

חשוב לחזור ולהדגיש: אברושמי אחראי למעשהו הן מוסרית והן משפטית. הוא היה בגיר שלא היה במצב פסיכוטי. אין ספק שהושפע מאחרים. אין ספק שמצוקה כלכלית ורגשית היא כר פורה לזעם. אך אחריותו מוחלטת. היד שזרקה את הרימון לא הייתה אוטומט. היא לא עשתה כן מפני שמוח של אדם אחר הורה לה לעשות זאת או כפה עליה לעשות זאת. אברושמי החליט לרצוח. בלב שלם. בהכרה צלולה. בכוונה להמית.

אין ספק שהייתה הסתה שקדמה לרצח. אפילו בגין ז"ל כינה את המפגינים "בוגדים". ההסתה נפלה על קרקע פוריה. ופעמים רבות הסתה מפי בכירים וחזקים מולידה שכנוע בקרב אדם ממעמד סוציו אקונומי מוחלש

לכן נידון למאסר עולם. לכן נקצב עונשו בידי נשיא המדינה בשנות ה-90, עזר ויצמן ז"ל, ל-27 שנים. לכן שוחרר רק בשנת 2010 מהעונש בו נשא מאז 1983. עליו לקחת אחריות על מעשהו המחריד. ואנו אכן סברנו שהוא נטל אחריות. מתברר שטעינו. טעות חמורה.

לקיחת אחריות חייבת לבוא לידי ביטוי גם בהכרה שביצע את הנורא מכל. וכן בהכרה מובהקת שכשם שאסור היה לו לקרוא למפגינים דאז "חיידקים" כפי שסיפר בחקירתו כחשוד במשטרת ישראל בשנת 1983, כך על אחת כמה וכמה היה עליו להימנע מכל הסתה לאחר שביצע את הנורא מכל.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף.

דבריו בחדשות ערב שבת בחדשות 12 שלפיהם המפגינים נגד ראש הממשלה נתניהו הם מפיצי מחלות ועוכרי ישראל ובעיקר דבריו המחרידים שהוא עצמו לא יילך לבלפור, אך ישנם צעירים שיגיעו לשם והם יודעים מה צריך לעשות, הם בבחינת הסתה מזוויעה לרצח הבא.

והנה: עשור לאחר שחרורו מהכלא, 37 שנים לאחר שרצח אדם ופצע אחרים וגם 25 שנים לאחר רצח ראש הממשלה רבין לאחר הסתה חמורה נגדו, אנו צופים ברוצח אברושמי ונדהמים: הרוצח מסית לרצח נוסף

אכן, חופש הביטוי הוא זכות יסוד חוקתית במשטר דמוקרטי. הוא מונח בתשתית המשטר הדמוקרטי והשיח הדמוקרטי. חופש הביטוי הפוליטי מצוי בליבת חופש הביטוי. אך גם חופש הביטוי אינו מוחלט. כמו כל זכות יסוד חוקתית, גם הוא כפוף למגבלות. אין להעמיד לדין בגין כל התבטאות מקוממת חלילה. רחוק משם. הכי רחוק. אולם כאשר מדובר בפרסום שמסית לאלימות (כלומר: לרצח או לפגיעה גופנית חמורה) וכאשר ישנה אפשרות ממשית שהאיום יתממש בפועל, יש להעמיד את המסית לדין.

סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין הוא סעיף זהיר מאד בניסוחו: רק כאשר תוכן הדברים טומן בחובו הסתה לאלימות ורק כאשר הנסיבות שבהן בוצע הפרסום, מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע מעשה אלימות חמור, יש להעמיד לדין.

העונש על הפרסום המסית יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. פתיחה בחקירה בגין עבירה זו מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה בשל הצורך להגן על חופש הביטוי.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב ומפורסם, כשמדובר בדברים שבקעו מפי שכבר ביצע את הנורא מכל, כשמדובר בדברים של מי שעלול להשפיע באופן שלילי על צעירים חמומי מוח, וכשמדובר בדברי זוועה על הפצת מחלות ועוכרי ישראל, וכל זאת במסגרת פריים טיים במהדורת החדשות הנצפית בישראל ועל רקע המתח הפוליטי העצום שמלבה ראש ממשלה משסה ומופקר, ברור שמדובר בפרסום מסית שנסיבותיו מניחות תשתית לאפשרות ממשית לביצוע הרצח הפוליטי הבא.

כשמדובר בדברים שבקעו מפי רוצח נתעב שכבר ביצע את הנורא מכל, שעלול להשפיע על צעירים חמומי מוח, בפריים טיים, ברור שמדובר בפרסום מסית שמניח תשתית אפשרית לביצוע הרצח הפוליטי הבא

לכן פניתי מטעם העיתונאית, הסופרת והלקוחה שלי, אריאנה מלמד, בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד אברושמי בחשד להסתה לאלימות. זה בהול. זה קריטי. זה חיוני.

חייבים לעצור את הרצח הפוליטי הבא. הוא נמצא כבר באוויר

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,101 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים

אם לבנון תמשיך לשקוע בבוץ, מדינות רבות נוספות יידרדרו בעקבותיה ● העיראקים סובלים פעמיים: מגל חום חסר תקדים, ומהמיליציות הנאמנות לאיראן ● בולדוזרים עולים על עיר המתים העתיקה והמיתולוגית בקהיר ● לאיראן יש גיבור-על חדש, אבל לא כולם בטהרן מפרגנים ● היזידים מציינים 6 שנים לטבח בני עמם ● והעולם נזכר במלחמת המפרץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 938 מילים

ראיון ממלזיה באהבה

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

עוד 2,093 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

עוד 1,124 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 88 ימים לבחירות

הרפובליקאים שמנסים להיפטר מטראמפ, או לפחות לשגע אותו

קבוצת רפובליקאים מצליחה בימים אלה לעשות את מה שאף דמוקרט לא הצליח: להוציא את דונלד טראמפ משלוותו ● פרויקט לינקולן, שהושק על ידי פעילים רפובליקאים בולטים, משחרר פרסומות ויראליות בקצב מסחרר במטרה להעיף את טראמפ מהבית הלבן ולהחזיר את המפלגה למסלול השמרני ● ספק אם זה ישפיע על הבחירות ● וספק אם המפלגה של ימי רייגן עדיין קיימת

עוד 1,253 מילים

סקר: הליכוד יורד במנדט, בנט מצמצם את הפער מנתניהו

מיקי זוהר: אם כחול-לבן יסכימו לתקציב חד שנתי לא יהיו בחירות ● ניר ברקת: לכ"ץ אין קשב, האגו שלו גדול מדי ● מאות הפגינו בבלפור ובקיסריה ● פייסבוק הסירה שלושה חשבונות שפורסמו בהם דברי הסתה נגד נתניהו ● "מעיין נובע של חכמת ישראל": הפוליטיקאים ספדו לרב עדין שטיינזלץ שמת הבוקר

עוד 28 עדכונים

נתניהו מביט קדימה לנובמבר ובעיני רוחו רואה את גוש הימין זוכה ב-61 מנדטים לפחות ● הוא מדמיין כיצד יבצע סוף סוף את המהפכה שלו - יועמ"ש חדש, פסקת ההתגברות, חוק צרפתי, וכל מה שצריך כדי למחוק/לעכב/לדחות את המשפט שאין לו סיכוי רב לצאת ממנו בשלום ● את הפנטזיות האלה, לא המפלגות החרדיות, לא כחול-לבן ואפילו לא בכירי הליכוד יכולים לעצור ● פרשנות

עוד 448 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה