• אריה מרווזי, צועד במצעד הגאווה של לוס אנג'לס ב-2019 (צילום: אנה פלזטה)
    אנה פלזטה
  • משלחת של פרסים יהודים וחבריהם במצעד הגאווה בלוס אנג'לס ב-2019 (צילום: אנה פלזטה)
    אנה פלזטה
  • משמאל לימין, אמנדה מדהי, מנז פרזינפור, אריה מרווזי, אמיר יסאי ומת'יו נוריאל, בלבוש דראג, לאחר שנאמו באירוע גאווה פרסי ב-5 במרץ, 2020 (צילום: ג'וזפין דולסטן)
    ג'וזפין דולסטן
  • הפגנה מול שגרירות בריטניה ברומא למען לסבית איראנית שעמדה להיות מגורשת מבריטניה לארצה, ולעמוד בפני עונש מוות בשל נטייתה המינית, ארכיון 2007

הקהילה היהודית האיראנית השנייה בגודלה בעולם (אחרי ישראל) ממוקמת בלוס אנג'לס הליברלית ● במשך שנים, הצעירים הלהט"בים מהקהילה נודו על ידי משפחותיהם, ורובם אולצו לעבור "טיפולי המרה" מסוכנים ● אבל אז אריה מרווזי יצא מהארון בפייסבוק, וסחף אחריו עשרות הומואים ולסביות ● עכשיו יש להם אירועי "גאווה פרסית" משלהם, וגם אמא של אריה נוטלת בהם חלק

כנער, אריה מרווזי הכיר רק אדם אחד שיצא מהארון בקהילת היהודים יוצאי איראן שבה גדל בלוס אנג'לס. אותו אדם הוחרם על ידי בני משפחתו.

בבית ובקהילה, שמע מרווזי לא פעם בדיחות והערות הומופוביות, גם על ידי חבריו, מפי קרובי משפחה בארוחת שבת – ופעם אחת שנצרבה בזיכרונו – בדברים שנשא הרב שלו. לכן בכיתה ו', כשמרווזי הבין שהוא גיי, הוא הרגיש "לגמרי בודד", כדבריו. "בכנות, האמנתי שלעולם לא אוכל לצאת מהארון ולחיות חיים מלאים כיהודי-פרסי בין חברים, משפחה וכחלק מהקהילה", הוא אומר לי.

אבל מאז השתנה הרבה. בחודש מרץ האחרון ישב מרווזי מול קבוצה של כמאה משתתפים במשרדי מועצת העיר של מערב הוליווד ושיתף עם הנוכחים את סיפור יציאתו מהארון. הנוכחים ציינו את יום השנה החמישי למצעד הגאווה הפרסי, יוזמה שמרווזי מוביל עבור קבוצת הלהטב"ק היהודית, "ג'יי.קיו. אינטרנשיונל".

בדרך כלל, חודש הגאווה הפרסי מסמל את פתיחת חגיגות הגאווה בלוס אנג'לס, אבל השנה הייתה זו פתיחה ללא המשך, מכיוון שכל האירועים שתוכננו לשבוע שאחר כך בוטלו בגלל התפשטות הקורונה. מרווזי, 33, כינס לרגל האירוע פאנל של דוברים המייצג לדעתו פנים מגוונות של הקהילה: גבר בלבוש דראג דיבר על חווית היציאה שלו מהארון כגיי ועל ההתנסות בגבולות מגדריים, ואישה בגיל העמידה סיפרה על התמודדותה עם היציאה של ילדה מהארון כטרנסג'נדר.

בין הדוברים הייתה גם אמו של מרווזי, אחת מקבוצה של הורים מהקהילה היהודית-איראנית בעיר שדיברו על הדרך שעברו לקראת קבלה של ילדיהם.

מדהי ומרווזי מאחור יחדיו, ביחד עם בוגרי קבוצת אחוות הגאווה הפרסית הראשונה של "ג'י.קיו אינטרנשיונל" ב-2018 (צילום: מריה סטהנגל)
מדהי ומרווזי מאחור יחדיו, ביחד עם בוגרי קבוצת אחוות הגאווה הפרסית הראשונה ב-2018 (צילום: מריה סטהנגל)

הקהל הריע בקול כאשר הדוברים סיפרו על יציאתם מהארון, ודממה נפלה כאשר מטפל הקריא מכתב מאם שבנה הגיי התאבד. האירוע ממחיש את השינוי שעברה קהילת יוצאי איראן, הידועה בשמרנותה ובקשרים ההדוקים בין חבריה.

"יש נושאים שהיו טאבו. הם משתנים במהירות. הקהילה משתנה. אנשים בקהילה שלנו יוצאים מהארון ובהתחלה, יש הלם, אבל אז מבינים שזה אותו בן אדם, אז מה אם העדפתם המינית שונה?" אומר סאם קרמניאן, 64, אחד המנהיגים הוותיקים בקהילה המייעץ גם לפדרציה היהודית האיראנית-אמריקנית.

"יש נושאים שהיו טאבו. הם משתנים במהירות. אנשים בקהילה שלנו יוצאים מהארון ובהתחלה, יש הלם, אבל אז מבינים שזה אותו בן אדם, אז מה אם העדפתם המינית שונה?"

בין הדוברות באירוע הייתה גם מסטנה מוגהדם, עובדת סוציאלית ממוצא איראני-אמריקני שסייעה במסגרת עבודתה למאות בני הקהילה ממוצא איראני.

ב-2015 כשהקימה לראשונה קבוצת תמיכה להורים ממוצא איראני לילדי קהילת הלהטב"ק, היא בקושי הצליחה לגייס הורה אחד. כיום, הקבוצה מונה יותר מ-50 חברים. "הקהילה מוכנה יותר לבוא בראש פתוח ועם לב פתוח ובאמת להקשיב ולשמוע את הסיפורים, ולדעתי זה מה שהוביל את השינוי הכי גדול", סיפרה.

הפגנה מול שגרירות בריטניה ברומא למען לסבית איראנית שעמדה להיות מגורשת מבריטניה לארצה, ולעמוד בפני עונש מוות בשל נטייתה המינית, ארכיון 2007 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
הפגנה מול שגרירות בריטניה ברומא למען לסבית איראנית שעמדה להיות מגורשת מבריטניה לארצה, ולעמוד בפני עונש מוות בשל נטייתה המינית, ארכיון 2007 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)

יהודים פרסיים התיישבו בלוס אנג'לס – המכונה בפיהם טהרנג'לס – בשנות ה-70, כאשר נמלטו מארצם עקבות המהפכה האסלאמית. כיום חיים באזור כ-50,000 יהודים ממוצא פרסי – הריכוז הגדול ביותר מחוץ לישראל. הקהילה משגשגת ומפעילה עשרות בתי כנסת, חנויות מכולת כשרות וארגונים קהילתיים.

אופייה המסוגר של הקהילה אפשר לה לפרוח בעיר, מבלי לאבד את תרבותה הייחודית. אבל אותו אופי מסוגר הוא גם מה שהקשה לא פעם על יהודים פרסים בני קהילת הלהטב"ק לצאת מהארון. "אני חושב שרבים מאתנו, בני קהילת הלהטב"ק ממוצא פרסי, נאבקים עם המשמעות של השתייכות לחברה סגורה מאוד, שבאופן מסורתי התייחסה אל הזהות שלנו כמקור לבושה", אומר מרווזי.

"רבים מאתנו, בני קהילת הלהטב"ק ממוצא פרסי, נאבקים עם המשמעות של השתייכות לחברה סגורה מאוד, שבאופן מסורתי התייחסה אל הזהות שלנו כמקור לבושה"

בסתיו 2015, מרווזי הפך לפנים של התופעה, כשיצא מהארון בסרטון בפייסבוק. ההכרזה שלו זכתה להדים והסרטון זכה ליותר מ-35,000 צפיות. למרות שחלפו שנים, מרווזי עדיין מקבל מדי שבוע הודעות מאנשים שמבקשים להתייעץ עמו.

כמה חודשים לאחר יציאתו הפומבית מהארון, הוא התחיל לעבוד במשרה חלקית ב"ג'יי.קיו. אינטרנשיונל", ובהמשך הצטרף לשורות הארגון במשרה מלאה.

"The privilege of a lifetime is being who you are." – Joseph CampbellMy name is Arya Marvazy, and I am Persian-American, I am Jewish, I am Gay, and I am PROUD.The 27th anniversary of National Coming Out Day was celebrated yesterday, and while I may be late, an ode to religious and cultural norms, I think we can agree there are no prescriptions or boundaries in opportunities for meaningful self-expression…For many this is no news, and for others in my family, friends, and networks I understand that this may be a bold and unexpected move. To any close friends or family I have not yet had the opportunity to speak with one-on-one, and trust that if possible this would have been my very intention, I invite you to engage me on the subject, ask questions, discuss, and learn more about one another through the process. I am at once ecstatic and understandably nervous about this move – nonetheless, here I am ☺I recognize, too, how extremely fortunate I am to have reached a stage in my experience where coming out is an option. I am beyond thankful to my phenomenal family and close friends for helping me see this point in my life. With that I embrace my infinitely more honest and fulfilled existence, and recognize the serious responsibility it comes with. It is my genuine hope to be a source of strength and support for peers in my community, and many others struggling to share their authentic selves… If you are LGBTQ-identifying, know someone who is and is struggling, and/or may need someone to talk to, please feel free to reach out to me. For those who may be proud of, 'like', or support this move, I encourage and ask of you – make it known that you are an ally for equality. Make it clearly known that anyone in your family, life, and networks living an LGBT identity has your unconditional acceptance, love, and respect in this regard. Be bold enough to express your support to those who might need a push in the right direction of understanding.This is one way we can be sure the people we love have the environment and opportunity to live the life they deserve – YOU can be an indispensable partner and ally in their process ☺Ellen DeGeneres shares the 'traditional' values she stands for: "honesty, equality, kindness, compassion, treating people the way you want to be treated, and helping those in need". My values are entirely aligned, and I sincerely hope this is step one towards living those values…happy belated National Coming Out Day! #NationalComingOutDay #LateToTheGame #CantBelieveThisIsReal #AndSoItBegins

פורסם על ידי ‏‎Arya Marvazy‎‏ ב- יום שני, 12 באוקטובר 2015

הקבוצה מארגנת אירועים תרבותיים, חברתיים ודתיים ליהודים צעירים מקהילת הלהטב"ק ומקבלת נוער קווירי בני דתות אחרות. בחודשים האחרונים, כאשר המגפה כפתה הסגר ובידוד על תושבי העיר, הקו החם של "ג'יי.קיו אינטרנשיונל" רשם מספר שיא של פניות. הסיבה, סבור מרווזי, היא שבני הקהילה איבדו את המקום לבטא את עצמם מרגע שנאסר עליהם לעזוב את בתיהם. "אנו עדים לעלייה ברמות חרדה ודיכאון, וכן לקשיים רגשיים ונפשיים", הוא מוסיף.

הקבוצה נאלצה לבטל כמה מאירועי הגאווה הפרסיים שתוכננו לאביב, אבל קיימה כמה אירועים וירטואליים כדי לספק תמיכה ולשמור על תחושת קהילתיות.

מוגהדם, המטפלת המייעצת לחברי קהילת הלהטב"ק, אומרת כי העובדה שהיהודים יוצאי איראן רואים ערך מיוחד בקולקטיביות ובהליכה בתלם, עלולה להקשות על בני הקהילה ביציאתם מהארון.

"כל דבר שמבחין ומייחד אותך לעומת כלל הציבור מקבל יחס של טאבו, כך שכל העדפה מינית שונה מסטרייט היא בהכרח משהו שמסתכלים עליו בתור טאבו וכמשהו לא נורמלי", היא אומרת. "ואז יש הרבה מקרים שבהם בגלל הבושה וההקטנה, חברי קהילת הלהטב"ק נדחפים עוד יותר לשוליים".

משלחת של פרסים יהודים וחבריהם במצעד הגאווה בלוס אנג'לס ב-2019 (צילום: אנה פלזטה)
משלחת של פרסים יהודים וחבריהם במצעד הגאווה בלוס אנג'לס ב-2019 (צילום: אנה פלזטה)

כאשר ילדים יוצאים בסוף מהארון, מספרת מוגהדם, ההורים מנסים לא פעם לדחוף אותם לקבל "טיפולי המרה". השיטה, שהופרכה ושמוכרת כעת כפוגענית, משלבת "טיפול" נפשי ולפעמים אפילו מתן הורמונים, בניסיון לשנות את המיניות של המשתתפים. אבל גם זה משתנה. מדובר בתופעה שקיימת בקהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית, וגם בישראל היא ממשיכה להתקיים – למרות ביקורת רבה.

עד לפני 5 שנים, כ-70% ממטופליה של מוגהדם נשלחו על ידי משפחתם ל"טיפולי המרה". כיום המספר עומד על בערך 40%-50%. מוגהדם אומרת כי חלק מהשינוי מגיע כי הילדים מודעים יותר לבעייתיות של ה"טיפולים" ומסרבים לשתף פעולה.

בעבר, כ-70% ממטופליה של מוגהדם נשלחו ל"טיפולי המרה". כיום המספר עומד על בערך 40%-50%, כי הם מודעים יותר לבעייתיות של ה"טיפולים" ומסרבים לשתף פעולה

השינוי מורגש גם במישורים אחרים. ב-2014, ייסדה ניקול נאופרבר את ארגון "חיה" ביחד עם שני חברים, כדי לעודד דיון בסוגיות שהקהילה בורחת מהן באופן מסורתי. "הרגשתי שיש מרכיב חסר בקהילה שלנו, שיש מחסור משמעותי בשיח ובפתיחות לשוני", מספרת נאופרבר, 30. "אני חושבת שהיה מרכיב של בושה ופחד בקהילה שלנו שלא אפשר לאנשים לבטא את מי שהם באמת".

הארגון החל לקיים מפגשים חודשיים, שהפכו מאז לשבועיים, ובהם מדברים חברי הקהילה היהודית-פרסית על נושאים שעד אז לא זכו לדיון פתוח, כמו קהילת הלהטב"ק, סקס ובריאות נפשית. בהמשך השנה מתכוון הארגון לקיים את "פסגת הטאבו" השנייה, אירוע שמכנס יותר ממאה יהודים פרסיים לדון בסוגיות שבדרך כלל נחשבות לאסורות (המפגש נקבע תחילה למרץ, אך נדחה בגלל הקורונה).

הרעיון למפגש הפסגה נולד במוחם של בוגרי תכנית התמחות מטעם ארגון "אחרי 30 שנה", המעודד פעילות אזרחית בקרב יהודים פרסיים. הראשונה התמקדה בסוגיות להבטב"ק, דימוי גוף ודייטינג. השנה, הפסגה תוקדש לסקס. "אני חושבת שאנשים מוכנים לזה ואנחנו מוכנים לקיים את השיחות האלה", אומרת נאופרבר.

מפגין איטלקי למען זכויות להט"ב בטהראן, 1979. הוא נעצר ושוחרר כעבור זמן קצר (צילום: AP Photo/Enzo Merlina)
מפגין איטלקי למען זכויות להט"ב בטהראן, 1979. הוא נעצר ושוחרר כעבור זמן קצר (צילום: AP Photo/Enzo Merlina)

סאם יברי, נשיא ואחד המייסדים של "אחרי 30 שנה", אומר כי צעירי הקהילה הם שמקדמים את שבירת האיסורים. "זה שינוי בין-דורי", הוא אומר. "לקח המון זמן, אבל השיחות האלו מתרחשות. ישנה פתיחות חדשה לשבירת האיסורים".

ועדיין, הדרך עוד ארוכה. באירוע נופש של "ג'יי.קיו. אינטרנשיונל" שהתקיים לאחרונה, רק מחצית מהמשתתפים הרגישו בנוח להשתתף בתמונה קבוצתית. מוגהדם מספרת שכמעט כל אחד מהמטופלים שלה שקל התאבדות בשלב כלשהו.

"האנשים במקומות שלנו שמחים באופן יחסי והחיים שלהם השתפרו בשיעור של פי עשר, פי מאה ואפילו פי אלף", אומרת אמנדה מהדהי, פעילת להטב"ק בת 33. "ישנם סיפורי הצלחה, השינוי מורגש והתשתית הוקמה, אבל, זה לא אומר שאין בעיות. הרכילות עדיין אלימה. עדיין יש אנשים הכלואים בלית ברירה בארון".

"ישנם סיפורי הצלחה, השינוי מורגש והתשתית הוקמה, אבל, זה לא אומר שאין בעיות. הרכילות עדיין אלימה. עדיין יש אנשים הכלואים בלית ברירה בארון"

עוד 1,101 מילים
סגירה