לבוש בבגדים מסורתיים ניצב ראש ממשלת מלזיה לשעבר נג'יב רזאק בפני קהל אוהד הגודש אולם כינוסים, ונואם. "האשימו אותי שמכרתי את הכבוד של המדינה שלנו", הוא אומר בפתח סרט דוקומנטרי שמשודר בימים אלה בנטפליקס, במסגרת הסדרה "כסף מלוכלך". "מעולם לא מכרתי את הכבוד של מלזיה". הקהל מגיב במחיאות כפיים פושרות.
"אני מבטיח לכם, אין בעיות", ממשיך רזאק. "לא כמו הממשלה היום. הם רואים את הדייגים שלנו מאבדים את הפרנסה שלהם. מה לגבי סיוע ציבורי? רווחה? סיוע בשיקום בתים? מלגות לימודים? כשהם צוברים כוח, הם פשוט חסרי רחמים. לכן, אנחנו מוכרחים להתנגד לממשלה חסרת הרחמים הזאת.
"המאבק שלנו קדוש, טהור. הוא יוביל את הגזע והדת הלאומיים שלנו להצלחה, אינשאללה. אללה הוא אכבר, אללה הוא אכבר". בסיום הדברים, מחיאות הכפיים כבר הופכות סוערות, בעיקר כאשר רזאק משלהב את הקהל וקורא שלוש פעמים ברצף "תחי UNMO", מפלגת השלטון שבראשה עמד.
שנתיים לאחר שאיבד את השלטון בבחירות, רזאק מגשש את דרכו בחזרה לזירה הפוליטית. מי שאינו מכיר את הרקע שלו מקבל את הרושם כי מדובר באיש נחמד ורך, אבל עבור יריביו הפוליטיים המהלך הזה הוא בשורה רעה מאוד.
לא פחות משלוש שנים נדרשו מרגע שהחלו להיחשף חשדות להונאת ענק לה היה אחראי, בהיקף של 7.5 מיליארד דולר, ועד שהשלטון במדינה הוחלף.
ובכל זאת עכשיו, במרחק אלפי קילומטרים מישראל, מצליח מנהיג מושחת החי חיי פאר להציג את עצמו כאיש חביב ועממי, ולהמשיך לזכות בתמיכה לא מבוטלת של חלקים גדולים בציבור.
בסרט משובצים קטעי ראיונות שנערכו עם ראש הממשלה לשעבר (ואולי לעתיד) בביתו המהודר והמרווח, והוא מצטייר בהם כאיש כן, פתוח ונעים. כמעט צנוע. דבר לא מרמז על השחיתות העמוקה שחולל, ועל רדיפתו הברוטלית אחר יריביו הפוליטיים, העיתונות ומערכות שלטון החוק, בעקבות חשיפת החשדות.
הוא מצטלם מתאמן בחדר הכושר בביתו ונראה אנושי ונוגע ללב, ומרים את החתולה הביתית היפה קיקי. "היא החתולה המפורסמת במדינה", הוא אומר, "אני מקבל 40 אלף לייקים על כל פוסט שלה באינסטרגם. אנשים מבקשים שאעלה".
רזאק מצטלם מתאמן בחדר הכושר שבביתו ונראה אנושי ונוגע ללב, ומרים את החתולה הביתית היפה קיקי. "היא החתולה הכי מפורסמת במדינה", הוא אומר, "אני מקבל 40 אלף לייקים על כל פוסט שלה באינסטרגם"
"נג'יב נחשב על ידי אנשים שהכירו אותו לג'נטלמן מלזי-בריטי מצוין, בגלל הרקע שלו, הלימודים באנגליה, ואופן הדיבור שלו", אומר הו קאי טט, מו"ל ומנכ"ל קבוצת המדיה המלזית אדג', ששניים מעיתוניה נסגרו ב-2016 בעקבות הסיקור הביקורתי של פרשת השחיתות. "הוא מרתק כשהוא מדבר איתך".
יריבו של נג'יב, יו"ר האופוזיציה אנוואר איברהים, אמר גם הוא ברגע של חסד, שלזכותו של הנאשם בשחיתות ייאמר כי "חשבתי שהמסרים שלו היו נכונים. הוא דיבר על רפורמה, על קידום הכלכלה, על הדאגות שלו לעניים ולחוסר השוויון".
ססמת הבחירות של נג'יב מאז שנבחר לראשונה ב-2009 הייתה "מלזיה 1", ומאחוריה עמדה תכנית לבסס הרמוניה אתנית בין חלקי החברה המגוונים של מלזיה, שבה רוב מוסלמי של 61% ומיעוטים גדולים של בודהיסטים, נוצרים והינדואיסטים. 33 מיליון אזרחי המדינה דוברים 137 שפות שונות.
לחובת נג'יב יש לומר כי לא זכה במעמדו רק בזכות עצמו. אביו עבדול רזאק היה ראש הממשלה השני של מלזיה, וכאשר נפטר ב-1976 קראה המפלגה לבן ושיתפה אותו בשלטון. כבר בגיל 23 זכה במושב בפרלמנט, במירוץ ללא תחרות.
רזאק עולה להתקפה
כאשר החלו להיחשף החשדות להונאת הענק באמצע 2015, עלה נג'יב להתקפה. האופוזיציונר איברהים, שהציף את הנושא בשיח הציבורי, נזרק לכלא בסמוך לחשיפה – באשמת מעשה סדום. מחאות "ועידת המשפטנים הבינלאומית" וארגון Human Rights Watch על כך שמדובר בצעד פוליטי לא סייעו לו.
מריה צ'ין עבדולה, חברת פרלמנט מהאופוזיציה ולשעבר מנהיגת קואליציית ארגונים למען בחירות נקיות והוגנות (Berish), שהעלתה גם היא תמיהות על הפרשה, נעצרה בנובמבר 2016 בטענה להפרת חוק האוסר על חתירה תחת הדמוקרטיה הפרלמנטרית. המעצר בוצע יום לפני הפגנת ענק שארגנה Berish בבירה קואלה לומפור, שבה השתתפו על פי ההערכות כחצי מיליון בני אדם.
עבדולה הושמה ל-11 ימים בבידוד בתנאים קשים, בזמן שאחד מבניה אמר לתקשורת שאינו יודע אפילו היכן היא. "דם של תרנגולות נזרק על הרכב של הבן שלי", אמרה עבדולה בסרט על נג'יב. "זה היה מסר בשבילי, שאומר 'אנחנו יודעים איפה את, ואם לא תיסוגי דברים גרועים יקרו לבנים שלך'".
חוויאר גוסטו, בכיר לשעבר בחברת הקש "פטרו-סעודי", שחשף מסמכים שהוכיחו כי החברה שימשה לגנבת שני מיליארד דולר מכספי המסים של אזרחי מלזיה, נעצר בתאילנד ביוני 2015. לדבריו, משטרת בנגקוק אילצה אותו להודות כי קרן העושר המלזית 1MDB, שהיוותה את הציר המרכזי בפרשת ההונאה, הייתה חברה לגיטימית, וכי נג'יב ומנהל הכספים של הקרן ג'הו לואו, פעלו כשורה.
"אין דרך להסביר מה קורה בכלא התאילנדי", סיפר גוסטו. "בתא של 30 מטר ישנים בערך 50 אנשים על הרצפה. אתה ישן כאשר הרגליים של השכן שלך מונחות לך על הפנים. הייתי אמור להיות מועבר לשווייץ בספטמבר 2016, אבל יומיים-שלושה לפני ההעברה, נג'יב הגיע לתאילנד ומנע את ההעברה שלי". בסופו של דבר גוסטו השתחרר לאחר שנה וחצי בכלא.
באמצע 2015 כבר התנהלה במלזיה חקירה שבמסגרתה נחשד נג'יב בגנבת כ-700 מיליון דולר מהכספים שנעלמו. תגובתו הייתה פיטורי התובע הכללי עבדול גאני פתאיל. חצי שנה לאחר מכן הודיע התובע הכללי החדש שמינה נג'יב, מוחמד אפנדי עלי, כי הוא סוגר את תיק החקירה, משום שלא נעשה דבר המנוגד לחוק.
נגי'ב פיטר גם את סגנו מוהידין יאסין, לאחר שהשמיע הערות ביקורתיות על השחיתות, ושר נוסף. מאז תחילת חודש מרץ השנה מכהן יאסין כראש הממשלה.
במקביל, ניסה נג'יב להשתיק את התקשורת. בסוף יולי 2015 הוציאה הממשלה צווים לסגירת שני עיתונים של קבוצת המדיה אדג' לשלושה חודשים, בעקבות ביקורת חריפה שהועלתה בהם על פרשת השחיתות.
במרץ 2016, חודשיים לאחר ההודעה של התובע מטעם על סגירת התיק, נסגר אתר חדשות מוביל במדינה, בעקבות חרם פרסומות של גופי ממשלה ולחץ כבד על חברות פרטיות להימנע מפרסום באתר.
לדברי טוני פואה, חבר פרלמנט שהיה גם הוא פעיל בחשיפת הפרשה, "אחרי החשיפה נג'יב הפך לחזק יותר משהיה אי פעם, ולכן הדרך היחידה לרסן ממשלה מושחתת, אולי הדרך הקשה ביותר, היא דרך בחירות".
חבר פרלמנט מלזי שהיה פעיל בחשיפת הפרשה: "אחרי החשיפה נג'יב הפך לחזק יותר משהיה אי פעם, ולכן הדרך היחידה לרסן ממשלה מושחתת, אולי הדרך הקשה ביותר, היא דרך בחירות"
ואכן, נג'יב הצליח לשרוד עד בחירות מאי 2018, שבהן הפסיד את השלטון. הפסדו קטע רצף של 61 שנה שבה שלטה מפלגת UNMO במלזיה – מאז קיבלה המדינה את עצמאותה מבריטניה ב-1957. למרות היקפי השחיתות העצומים, הצליחה UNMO בראשותו לזכות ב-34% מקולות הבוחרים, רק 13.5% פחות מב-2013.
מי שניצח את נג'יב הוא מאהאטיר מוחמד, ראש הממשלה בשנים 1981-2003 מטעם UNMO, שהקים לצורך ההתמודדות מפלגה חדשה. "לא חשבנו שאנחנו יכולים לנצח", אמר בדיעבד מי שנודע לאורך הקדנציה הראשונה, הארוכה בתולדות מלזיה, כשליט הנוטה לאוטוריטריות ולרודף מתנגדים פוליטיים.
בישראל היה מוכר מוחמד כאנטישמי ואנטי-ישראלי, שבין השאר אסר להקרין בארצו את הסרט "רשימת שינדלר". בתחילת מרץ השנה, כשהוא בן 94, פרש מוחמד מראשות הממשלה בעקבות משבר פוליטי.
![AP Photo/Lai Seng Sin](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/AP_19270780274475-640x400.jpg "ראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, נואם בפני האסיפה הכללית של האו"ם במטה בריטניה. ספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Lai Seng Sin)")
מיד לאחר הניצחון בבחירות מינתה הממשלה החדשה כוח משימה מיוחד בראשות פתאיל, התובע הכללי שפיטר נג'יב, והחקירה נגדו חודשה. במקביל, התנהלו ומתנהלות חקירות בפרשה בעשר מדינות אחרות, בחשד להפרות חוקים בשטחן, בהן ארצות הברית, בריטניה, הונג קונג, אינדונזיה, לוקסמבורג וסינגפור.
שבוע לאחר ניצחונו בבחירות, העניק מוחמד חנינה לראש האופוזיציה הכלוא איברהים, שב-2013 התמודד מול נג'יב וזכה לקולות רבים יותר, אך הפסיד בגלל השיטה האזורית. חמישה חודשים מאוחר יותר התמודד איברהים על מושב פרלמנט שהתפנה וזכה בו.
בימים אלה עובד רזאק על הקאמבק הפוליטי שלו, ומאהאטיר מוחמד הזהיר רק השבוע מאפשרות שישוב וישתלט על המערכת הפוליטית.
לדבריו, ראש הממשלה הנוכחי מוהידין יאסין חלש, ועשוי לשתף פעולה עם רזאק במסגרת עסקת חליפין: רזאק יסייע לראש הממשלה הטירון להתבסס בתפקיד, וזה יחלץ אותו מהמשפט. מוחמד מעריך כי רזאק יעשה הכל כדי להימנע מכניסה לכלא, וכי אם יצליח בכך ינסה לתפוס שוב את ראשות הממשלה.
כל העת מנהלים רזאק ותומכיו, בהם התובע הכללי שמינה ב-2015 אפנדי עלי, קמפיין להשחרת אנשי התביעה. אחת הטענות היא שהתובע המוביל שלושה מחמישה התיקים נגד רזאק הוא איש של מוחמד. השבוע דחה בית המשפט בקשה של רזאק לדחות את משפטו, בטענה שהוא תפור ומזויף.
קרן העושר התרוקנה
בלב החשדות נגד רזאק עומדת קרן העושר 1MDB שהקים ב-2009, לכאורה כדי להשקיע בחו"ל ולהשיא למדינה רווחים שיושקעו בתשתיות ובפרויקטים חברתיים. אלא שהכסף, שניהל צעיר בשם ג'הו לואו, חבר של בנו החורג של נג'יב, ריזה עזיז, זרם לחברת הקש פטרו-סעודי ולחברה בשם גוד-סטאר, ומשם נעלם.
בנוסף למיליארד הדולר מהכספים שלוותה ממשלת מלזיה כדי להעביר ל-1MDB ומשם לניהול לואו, כוללת השערורייה 6.5 מיליארד דולר שגייסה ממשלת רזאק בשלושה גיוסי אג"ח, ב-2012 וב-2013, באמצעות בנק ההשקעות גולדמן סאקס.
הבנק האמריקאי גבה עמלה של 600 מיליון דולר, פי 40 מהעמלה הנהוגה לשלוש הנפקות בהיקף כזה, כחלק מאסטרטגיה של עשיית עסקים בדרום מזרח אסיה, פוסט-משבר 2008. לדברי מאט טייבי, עיתונאי במגזין הרולינג סטון, העמלה הגבוהה נגזרה מהסכמת גולדמן סאקס לקחת אחריות על התשקיף המפוקפק וחסר הבסיס שעמד בלב הגיוס.
על פניו, גיוס האג"ח נועד להקמת מרכז פיננסי חדש בקואלה לומפור, אך כמעט חצי מהכסף שגויס נעלם, והקמת המרכז נעצרה כאשר נגמר המימון. רזאק חשוד כי בניסיון לממן את הריביות על האג"ח ל-2015-2016 הוא שלח יד לקרן "טאבונג האג'י", שבה חוסכים מלזים קשי יום במשך עשרות שנים, בתקווה לקיים בשלב כלשהו את מצוות העלייה לרגל למכה. החשד הזה עורר זעם ציבורי גדול במיוחד.
לואו עצמו נעלם מאז נחשפה הפרשה, והוא חשוד בגנבת 2.7 מיליארד דולר מתוך המיליארדים שרזאק הסמיך אותו לנהל, באמצעות העברת הכסף לרשת מסועפת של חברות קש במקלטי מס. בחשבונו של רזאק נמצאו 681 מיליון דולר נוספים.
לואו נעלם מאז נחשפה הפרשה, והוא חשוד בגנבת 2.7 מיליארד דולר מהמיליארדים שרזאק הסמיך אותו לנהל, באמצעות העברת הכסף לחברות קש במקלטי מס. בחשבונו של רזאק נמצאו 681 מיליון דולר נוספים
הרציונל להסמכת לואו לניהול הכסף, אומר רזאק בסרט, היה קשריו עם משפחות שליטות בסעודיה ובאבו דאבי, שאותם הכיר כאשר למד עם בנו של רזאק בפנימיה באנגליה. "רצינו לממש את החזון שלנו לכלכלה מתקדמת ובעלת הכנסה גבוהה. בגלל המשבר העולמי, רק למדינות המזרח התיכון היה הון פנוי, ורצינו קשר מיוחד איתן. עם מדינות כאלה אתה צריך ערוץ מיוחד כדי לגרום לדברים לקרות.
"אני אדם פשוט", אומר ראש הממשלה לשעבר, ומביע צער על הטענה שמאות מיליוני הדולרים שנמצאו בחשבונו אפשרו לו ולאשתו חיי פאר. "מגזימים מאוד לגבי אורח החיים שלי. אני אוהב את סגנון החיים הפשוט. הם אומרים שאני אשם בכך שגנבתי כספים, אבל שום דבר לא הוכח עד כה". הוא טוען כי הכספים שנמצאו ברשותו היו הלוואות וכספים שהחזיק בנאמנות מטעם המפלגה.
על החתימות בכתב ידו המאשרות את עסקאות הענק הכושלות של 1MDB אמר רזאק, כי לא יכול היה להתעמק בכל אחד מאלפי המסמכים שעליהם חתם כראש ממשלה: "בלוח הזמנים היומיומי של ניהול מדינה, אתה לא מסוגל להיכנס לפרטים הקטנים. אי אפשר לקשר אליי שום דבר, הכל פוליטיקה".
"מי לא גונב? איזה ראש ממשלה לא גונב?"
לדברי רזאק, כיום הוא מבלה 4 ימים בשבוע במשפט המתנהל נגדו, ועלול להסתיים במאסר עולם, ואת שלושת הימים האחרים הוא מקדיש לפעילות פוליטית. למרות החשדות הכבדים, לעצרות בהשתתפותו עדיין מגיעים אזרחים רבים, המשתכנעים מהרטוריקה החברתית שלו ומטענתו שהוא נרדף שלא בצדק.
"נגי'ב היה נותן לנו 300 רינגיט מלזי", אומר דייג מלזי מבוגר, מתומכי הנאשם, בסרט. "עכשיו מאהאטיר נותן לנו פחות. לפני השערורייה של 1MDB כולם קיבלו סיוע כספי לכל מיני דברים, סירות, מנועים, הרבה דברים. אין לנו את מה שהיה פעם. אין יותר כסף". דייג אחר אומר: "אנחנו לא יודעים לאן הכסף הלך או מי חילק אותו. האם נג'יב פעל כשורה או לא, רק אלוהים יודע".
דייג שלישי מאותה חבורה מקבל את העובדות, אבל חולק על הפרשנות. "למרות שנג'יב לקח כסף מאחרים, מהמדינה, הוא נתן אותו לעם", הוא אומר.
"הוא דואג לעם. זה בסדר שהוא לוקח את הכסף של המדינה. מי לא גונב? איזה ראש ממשלה לא גונב? לא רק במלזיה. גם באמריקה, הודו, סין, ובכל מדינה אחרת. אולי זה לא בסדר, אבל אם תהיה להם הזדמנות הם ייקחו הכל".
"זה בסדר שהוא לוקח את הכסף של המדינה. מי לא גונב? איזה ראש ממשלה לא גונב? לא רק במלזיה. גם באמריקה, הודו, סין, ובכל מדינה אחרת. אולי זה לא בסדר, אבל אם תהיה להם הזדמנות הם ייקחו הכל"
לצד רזאק, מתוארות בסרט שתי דמויות אקסצנטריות. הראשונה היא לואו, שהשתמש בכסף הגנוב לניהול חיי הוללות בזבזניים בסגנון הזאב מוול סטריט.
בין היתר נטען כי נהג לשלם לפריס הילטון מיליון דולר בכל פעם שליוותה אותו כבת זוג למסיבות ולאירועים; שכר אמנים מובילים למסיבות; העניק מכוניות בוגאטי במתנה; וקישט את המסיבות באקרובטים מרחפים ובאריות בכלובים.
לואו גם רכש יכטה ב-250 מיליון דולר, יצירות אמנות במיליונים של פיקאסו, ואן גוך וקלוד מונה, והפיק את הסרט "טיפשים ללא הפסקה 2" ב-20 מיליון דולר.
עזיז, בנו החורג של רזאק, חתום כמפיק על הסרט הזאב מוול סטריט, הפקת ענק בתקציב של 100 מיליון דולר, בכיכובו של לאונרדו דיקפריו ובבימויו של מרטין סקורסזה. הפיכתו למפיק של סרט כה חשוב מיד עם תחילת פעילותו בהוליווד, הרימה גבות כבר בזמן אמת. היו לחשושים וחשדות שהמימון מגיע מקרן 1MDB, אך הראיות לכך החלו לצוף רק שנה וחצי לאחר שהחלה הקרנת הסרט.
כך יצא שפיננסייר הולל ובן בריתו העוסקים בהונאה, הפיקו סרט על פיננסייר הולל אחר שהונאתו הנאתו. קשה להימנע מהמחשבה שלואו קיבל השראה למעשיו מג'ורדן בלפורט, שעליו מבוססת דמותו של דקפריו בסרט.
פיננסייר הולל ובן בריתו העוסקים בהונאה, הפיקו סרט על פיננסייר הולל אחר שהונאתו הנאתו. קשה להימנע מהמחשבה שלואו קיבל השראה למעשיו מג'ורדן בלפורט, שעליו מבוססת דמותו של דקפריו בסרט
הדמות האקסצנטרית השנייה בסרט היא אשתו של נג'יב, רוסמה מנסור, שצוירה בתקשורת המלזית כגרסה מוקצנת של אימלדה מרקוס. אשת הדיקטטור הפיליפיני נודעה באוסף הנעליים שלה, והייתה סמל לנהנתנות ולשחיתות.
מנסור התעלתה עליה: היא נהגה לרכוש תכשיטים במיליוני דולרים, ולהופיע בציבור בתיקי בירקין מעור תנין, שכל אחד מהם עולה עשרות אלפי דולרים.
"מספרים על רוסמה שהיא נסעה להונג קונג ובזבזה כל כך הרבה כסף בקניות, שהדברים שקנתה מילאו מטוס שלם עד התקרה", אומר טייבי מהרולינג סטון.
"אלה שנמצאו בסוד העניינים ידעו שרוסמה היא הכוח האמיתי מאחורי נג'יב", אמר המו"ל קאי טט, ואיברהים הוסיף: "רוסמה ידועה כבעלת השפעה ישירה, לא רק בפגישות עם נג'יב, אלא בפגישות עם מנהיגים חשובים אחרים בממשלה".
לאחר הפסדו של בעלה בבחירות פשטה המשטרה על ביתם ומצאה בו חפצים ורכוש בשווי שהוערך ב-250 מיליון דולר. בין השאר נמצאו כמעט 300 ארגזים שבהם אוחסנו תיקי יד, ו-74 תיקים שבהם נשמרו כסף מזומן, תכשיטים ושעונים.
"אפשר להסביר את זה", אמר רזאק על הרכוש שנתפס בביתו. "כמו כל הנשים היא אוהבת לעשות קניות, ועל פני השנים דברים נצברים, אבל היא קנתה גם בחנויות אאוטלט. דברים מצטברים בעיקר כשאתה בתפקיד.
"יש לנו חברים שנתנו לנו מתנות, וזה לא נגד החוק לקבל מתנות. כל ראש מדינה מקבל מתנות, בעיקר מהמזרח התיכון. גם הנשיא שלכם (האמריקאים) קיבל מתנות יקרות מהמזרח התיכון".
"כמו כל הנשים היא אוהבת לעשות קניות, ועל פני השנים דברים נצברים, אבל היא קנתה גם בחנויות אאוטלט. דברים מצטברים בעיקר כשאתה בתפקיד. יש לנו חברים שנתנו לנו מתנות, וזה לא נגד החוק לקבל מתנות"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם