תושבי הרצליה העלו הילוך במאבק נגד שתי החלטות תכנון ובנייה, שלכל אחת מהן השלכות ארוכות-טווח על חיי היומיום ועל ערכי הטבע בעיר.
בגזרה אחת התושבים נאבקים מול מועצת העיר, ואילו בגזרה השנייה העירייה שותפה לתושבים במאבק מול הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), שהיא הזרוע המבצעת מטעם המדינה של תכנון אקספרס.
וכך, מצד אחד ראש העירייה משה פדלון חבר לתושבים במאבק במדינה; ומצד שני הוא עלול לספוג מכה פוליטית אם יתעקש על ההחלטה השנייה שהתקבלה במועצה.
מעבר לאפשרות של פגיעה בערכי טבע, יש כאן גם רצון של מינהל התכנון להראות עוד ועוד אישורים לתכניות בנייה, כשמאחורי הקלעים כבר ממתינים יזמי נדל"ן שרוצים לבנות על קרקעות קרובות לים, שערכן שווה זהב.
יותר מאלף איש התקבצו ביום שלישי האחרון מול עיריית הרצליה, להפגנה שבה מחו על ההחלטה שהתקבלה במועצת העיר כמה ימים קודם לכן.
רוב המוחים היו גולשים מרחבי הארץ ואנשים שהספורט הימי קרוב ללבם. הם הפגינו נגד כוונת העירייה להקים שבעה שוברי גלים שיסתמו את האפשרות של גולשי הגלים והרוח להמשיך ליהנות מים פתוח. בחופי אכדיה דרום, מרכז וצפון כבר יש שלושה שוברים, והנוספים שיקומו אמורים להתפרס עד חוף סידני עלי.
לדברי המתנגדים, מדובר בסנונית ראשונה שפותחת מירוץ להקמת מכשולים בים, כאשר כל רשות מקומית שיש לה אמצעים תנסה לעשות את אותו הדבר ותחסום את החול מלהגיע לחוף שבא אחריה צפונה.
בעיריית הרצליה אומרים בתגובה, כי המטרה היא לשקם את החופים, לאחר שהחול נסוג במהלך השנים, והים מתקרב במהירות לקו המצוקים שעלול להתמוטט.
הפתרון של העירייה הוא הקמת שוברי הגלים שאמורים למנוע את נסיגת החוף, להרחיב את משטחי החול הצרים ולהפחית את כרסום הגלים במצוקים. וזה בנוסף להגדלת הבטיחות של המתרחצים, שאמורים ליהנות משבירת הגלים.
אלא שהמתנגדים טוענים שיש פתרון אחר, שכבר נוסה בשלוש השנים האחרונות: הזנת חול לחופים ממקומות אחרים. לדעתם, צריך להגביר את הפעילות הזו, במקום להקים שוברי גלים, שרק מעבירים את הבעיה לחוף הצפוני יותר, משום שבאופן טבעי השוברים רק ימנעו הגעת חול לחוף הבא.
המתנגדים טוענים שיש פתרון אחר, שכבר נוסה ב-3 השנים האחרונות: הזנת חול לחופים ממקומות אחרים. לדעתם, צריך להגביר את הפעילות הזו, במקום להקים שוברי גלים, שרק מעבירים את הבעיה לחוף הצפוני יותר
לטענתם, השוברים יגדילו את סכנת המתרחצים, מאחר שהם יגבירו את הזרמים הקיימים בקצוות שלהם, בדומה למנהרות רוח שנוצרות סביב מגדלים גבוהים, ויהוו סכנת התנגשות לכלי שיט.
מעבר לכך, הם טוענים שהשוברים יוצרים בעיה אקולוגית בהיותם בית גידול לאצות, שבסופו של דבר מגיעות לחוף ונרקבות שם. גם מינים פולשים כמו זהרונים משגשגים בקרבת השוברים, ומחסלים את המינים המקומיים. בעיה נוספת היא פסולת הפלסטיק שמגיעה לשוברים האלה ונאגרת שם לנצח.
מעבר לכל אלה, השוברים יקשו מאוד על הספורט הימי, כמו צלילה, שחייה, גלישת רוח וגלים, וימוטטו את הפרנסה גם לעסקים הנלווים לענפים האלה, שפזורים לאורך החוף.
הזנת חופי הים בחול, במקום בבניינים
"הים זה הבית שלנו, הכותל שלנו", אמר בהפגנה אחד המתנגדים הבולטים לשוברים, יונתן יעקובוביץ', חבר מועצה מסיעת "קהילה, צעירים וסביבה" ולשעבר יו"ר החברה לפיתוח תיירות בעיר. למאבק הזה יעקובוביץ' מגיע אחרי שבשנים האחרונות השתתף בדרישה להרחיק את אופנועי הים מהחופים הדרומיים ולהפסיק את הזרמת הביוב הגולמי והשימוש בפלסטיק בחופים.
לדעתו, הניסיון של הזנת החופים ב-12 אלף קוב חול בכל תחילת עונת רחצה בשלוש השנים האחרונות הוכיח את עצמו. כעת, הוא ושאר המתנגדים לשוברים דורשים לנסות ולהגביר את קצב ההזנה ל-100 אלף קוב של חול בממוצע במשך שלוש שנים ברציפות, כדי להרחיב את החוף ל-50 מטר, כפי שהיה לפני בניית המרינה, שגם היא מהווה מכשול שעוצר את פיזור החול שמגיע מדרום.
במה שנוגע להגנה על המצוק, סבור יעקובוביץ' שהשוברים לא יעזרו, שכן בזמן סערה מפלס המים ממילא יעלה ויגרום לנזק, אפילו כשבנוסף לכך מקימים סוללות עפר על החוף, כפי שקורה מדי פעם בתל אביב, למשל.
מבחינתו, השוברים והמטרה המוצהרת של העירייה הם כסות ל"אינטרסים נדל"ניים ועסקנות פוליטית מגעילה שעומדים מאחורי הדברים האלה.
"הם רוצים להרחיב את החוף באמצעות שוברי גלים כדי שרוחב החוף יהיה 100 מטרים ואז כרישי הנדל"ן, בחסות הפוליטיקאים בעיר, יוכלו לבנות בניינים ממש על המצוק המתפורר, ובמקום הווילות שקיימות בעורף החוף", טוען יעקובוביץ'.
"במסגרת התכנית שאושרה כעת כל הווילות ברחוב רמות ים ממלון אכדיה ועד למדיקל סנטר – משני צדי הרחוב – יקבלו זכות לבניית מלון של 5 קומות במקום כל וילה. שלא לדבר על בניינים של מעל 10 קומות בשטח שליד חוף השרון ובשטחים שליד מלון השרון", הוא מוסיף.
"בתכנית שאושרה כעת כל הווילות ברחוב רמות ים ממלון אכדיה ועד למדיקל סנטר – משני צדי הרחוב – יקבלו זכות לבניית מלון של 5 קומות במקום כל וילה. שלא לדבר על בניינים של מעל 10 קומות בשטח שליד חוף השרון"
מתנגד נוסף לשוברים הוא יוני שהרבני, סטודנט לממשל במרכז הבינתחומי. "התחלתי לגלוש בחטיבה ומאז אני גולש כמה שאני רק יכול, מעל 300 ימים בשנה", הוא מספר לי. "לרבים מהמפגינים יש סיפור דומה. תושבי הרצליה, חובבי ים שנמצאים כל הזמן בים, גם בחורף וגם בקיץ, שחיינים, גולשים, דייגים וצלמים. הייתה הירתמות ענקית בזמן קצר לגייס את כל האנשים למאבק הזה".
גם שהרבני חושב שהתכנית הזו באה לעולם רק כדי לשרת מטרות נדל"ניות על החוף. "נוכח המפגעים שזה ייצור, ברור שהאינטרס לבנות את השוברים הוא לא של שמירה על הטבע ולא הפיכת הרצליה לשמורה ימית, אלא אינטרס כלכלי.
"למרות שהם לא יגידו את זה, הכוונה היא להרחיב את החוף ולעמוד בתמ"א 13 כדי שיוכלו לבנות מעליות ובתי קפה ומבנים קשיחים על החוף, ולא ישאירו לנו מטר של חול ימי לשכב, להשתזף וליהנות. ברחוב שמקביל לחוף רוב בעלי הנכסים יקבלו היתר לבנות לגובה כמה קומות, אז אנחנו מחברים את הפאזל בקטע הזה".
שהרבני מקווה שראש העיר וחברי המועצה יתפכחו כאשר יבינו את עצמת ההתנגדות. "ראש העיר מסתכן פוליטית אם ימשיך בקו הזה ויתעלם מציבור אוהבי הים. כשהוא מקדם תכנית אנטי סביבתית, הוא מאבד מכוחו.
"אני בטוח שחברי המועצה יראו כמה הציבור שנפגע גדול וזה יגרום לכמה ראשים שם להתבהר ולראות בצורה יותר צלולה וברורה את המפגעים הסביבתיים ששוברי הגלים יוצרים ולאמץ את הפתרון הנכון של הזנות חול", הוא מסביר.
בשורה התחתונה, המתנגדים דורשים שלפני הצעד הבלתי הפיך של הקמת השוברים, העירייה תזמין סקר שיבחן את החלופה של הזנות חול ואת מידת ההגנה שהשוברים יתנו מפני טביעות מתרחצים.
פיתוח פארק אקולוגי במקום 2,700 יחידות דיור
כאמור, בגזרה אחרת שבה העירייה הולכת עם התושבים ומתנגדת להנחתה שמגיעה ממנהל התכנון, נרשמה ביום רביעי הצלחה נקודתית.
שופט העליון ניל הנדל קיבל עתירה של העירייה, התושבים וארגוני סביבה, וקבע שיתקיים דיון נוסף בנוגע לתכנית אפולוניה. הרכב מורחב יצטרך לקבוע האם צריך לערוך שם סקר סביבתי לפני הפקדה ואישור התכנית.
המאבק על השטח הזה בצפון-מערב הרצליה מתקיים מזה כמה שנים, כשמצד אחד העירייה רוצה להפוך אותו לפארק אקולוגי-ארכאולוגי, ומצד שני הותמ"ל רוצה לאשר שם 2,700 יחידות דיור.
שוחרי הסביבה והעירייה חוששים שהתכנית לבניה מאסיווית באזור היא גזר דין מוות לפארק אפולוניה, שהוא השטח הפראי האחרון באזור חוף השרון, וכולל מגוון בעלי החיים וצמחים כמו צבאים, זוחלים ותנים. פדלון אפילו הצליח לגייס תמיכה בהתנגדות לתכנית מצד משה כחלון, שבעצמו היה מופקד על מנהל התכנון כשר האוצר.
תכנית הבנייה באפולוניה אושרה בלי שנערך שם סקר סביבתי. התושבים עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שביטל אותה, ולאחר מכן המדינה ערערה לעליון שקיבל אותה. כאמור, כעת בית המשפט העליון הסכים לקיים דיון נוסף.
אחד התושבים שמתנגדים לתכנית הוא אלון כרמלי. "הערעור של המדינה התקבל לצערנו, וההשפעה של ההחלטה היא רוחבית. אם ההכרעה תישאר בתוקף, אז אין בעיה להגיש תכנית ללא סקר השפעה על הסביבה, ובאזור אפולוניה זה חשוב במיוחד בגלל הזיהום שמפעל תע"ש השאיר שם אחריו.
לדבריו, "השופט הנדל קרא את פרוטוקול הדיון הקודם, שכולו מצדיק את ביטול התכנית וההחלטה בסופו לא הייתה קשורה לטיעונים שהופיעו שם. יש 50 עמודים שמסבירים למה בצדק בוטלה התכנית ובסוף ההצבעה בין השופטים הייתה לטובת המדינה בתפיסה שמרנית שלא מתערבים בהליכי תכנון ובנייה".
לדבריו, הסקר לא מצביע רק על איזה זיהום יש בקרקע אלא אמור להציע גם מתווה ואבני דרך לטיפול בו. "השלבים הם קודם כל מכון טיהור, ואחר כך שאיבה ואחר כך ניקיון ורק אחרי זה מגישים את היתרי הבנייה, לא מתחילים עם בניית כביש ואחר כך חופרים, אלא קודם חופרים ואחר כך מתחילים לבנות כביש.
"יש מקומות שבהם אין בעיה סביבתית ולא חייבים סקר, אבל אפולוניה זה לא אחד מהם. הוותמ"ל לא עמדה ביעד שהציבה בעצמה להשלים את הסקר לפני האישור ולכן המחוזי פסל את זה", הוא מוסיף.
"לא מתחילים עם בניית כביש ואחר כך חופרים, אלא קודם חופרים ואחר כך מתחילים לבנות כביש. יש מקומות שבהם אין בעיה סביבתית ולא חייבים סקר, אבל אפולוניה זה לא אחד מהם"
חוסר הרצון של עיריית הרצליה לקדם את תכנית אפולוניה הוא למורת רוחה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שמקווה ליהנות ממימוש הקרקע היקרה שם.
בשנה שעברה, רמ"י אף ניסתה ללחוץ על העירייה באמצעות הקפאת תקציב לעבודות תשתית בעיר, והעירייה הגיבה בהקפאת עבודות על פרויקט מחיר למשתכן בגליל ים. בסופו של דבר, שני הצדדים חזרו בהם.
כך שבתכנית אפולוניה עצמה אין דיור בר השגה (למעט כ-300 יחידות דיור מיוחד), אך היא כבר שימשה מעין כלי שרת ביומרה של המדינה להראות התקדמות בפתרונות דיור מסובסדים במרכז. בדומה לגורם בעירייה איתו שוחחנו, כרמלי מבטל את האפשרות שהתכנית קשורה איכשהו לדיור למעמד הביניים.
"שטויות", הוא אומר לי, "אין שום דבר מזה. יש שם מגדלים של 26 קומות על מצוק שמשקיף לים ובצמוד להרצליה פיתוח, אלה דירות של 6 מיליון שקל בחסות ועדה שתפקידה לספק דיור בר השגה, זה פשוט שקר מא' ועד ת'. בגלל זה ראש העיר מתנגד לתכנית ולא חושב שהיא נכונה, וגם שר האוצר לשעבר – שעמד בראש קבינט הדיור – הצטרף למתנגדים. אבל הפקידות עושה את שלה".
למה?
"כי רוצים למלא אקסלים עם מספרים, כולם יודעים שלא תהיה תכנית ולא יהיה שיווק ולא יהיו היתרי בניה, אבל באקסל אפשר לרשום שאושרו עוד כ-3,000 יחידות דיור ושעמדנו ביעדים שהצבנו, שזה 70 אלף יחידות דיור שאושרו, ככה הם עומדים ביעדים".
העדר תשתיות ופגיעה בערכי טבע
מעבר לפגיעה בטבע, תושבי הרצליה חוששים להיתקע בפקקים בלי חניה, עם עוד ועוד שכונות מגדלים מונוטוניים. במלים אחרות, הם לא רוצים להפוך לפתח תקוה. ההתנגדות לתכנית אפולוניה מצטרפת למגמה דומה של תושבים להנחתות של הותמ"ל בשנים האחרונות, לצד מרד של ראשי הערים בהסכמי הגג, בגלל תכנון שלא לוקח בחשבון תשתיות נלוות. כרמלי הודף את הטענה שבמקרה הזה, הרצליה היא זו שמתנגדת למלא את המחסור בדירות במרכז.
"אין פתרון לתחבורה. ראשי העיר רוצים לקבוע את התכניות בעצמם על סמך טיפול בבעיות התחבורה, בתי הספר, פינוי אשפה וכו'. הם יודעים מה קורה אצלם בעיר מבחינת איפה אפשר לבנות עכשיו ואיפה אחר כך.
"כאשר זה הגיע אלינו, ראינו שעשו כאן תכנית על מפית נייר, בידי אנשים לא מקצועיים וברור לנו שימררו לנו את החיים למשך עשרות שנים.
"זה הפחד מעיסוק לא מקצועי וזיהום מטורף שנמצא קרוב לבתים שלנו. חשוב לי להודות לפדלון שהופיע בבית המשפט ונרתם. לא יכול להיות שהמדינה תכתיב לו לבנות. הוא כן בונה והרצליה מתפתחת, בנו בגליל ים שכונה ענקית ובעוד מקומות. זה לא שהעיר קפאה על שמריה, היא נותנת יד למאבק במצוקת הדיור".
"לא יכול להיות שהמדינה תכתיב לו לבנות. הוא פדלון והרצליה מתפתחת, בנו בגליל ים שכונה ענקית ובעוד מקומות. זה לא שהעיר קפאה על שמריה, היא נותנת יד למאבק במצוקת הדיור"
לצד החשש מהיעדר תשתיות ותכנון לקוי, התושבים כאמור נתלים גם בפגיעה בערכי הטבע. "זה נכס טבע שהוגדר בערכיות גבוהה על ידי כל הארגונים הירוקים שכולם חברו לעתירה. זו הריאה הירוקה האחרונה בין גוש דן לגוש שמתחיל מנתניהו ועד פולג. מה הבעיה להפריד את גוש דן שלא יהיה מבת ים ועד חדרה? מה הבעיה שיהיו מקטעים כאלה?", מוסיף כרמלי.
"בנוסף לכל הצרות, מדובר בקרקע שאף אחד לא יודע איך להתמודד עם זיהום מי התהום בה, והדרך הכי טובה היא להתעלם מזה. למה אין סקר? רושמים צ'ק ועושים סקר, לא? לא סתם אין סקר, כי אנחנו יודעים מה יהיו הממצאים: קשה לטפל במי תהום. היה שם מפעל שעבד על דברים מסווגים ואחרי שקרתה שם תאונה ב-1992 ועפו לבנים עד רשפון וכפר שמריהו, המדינה שילמה פיצויים ופינו את תע"ש. היום, כשאתה מסתובב שם, זה כמו צ'רנוביל".
שלא במפתיע, כרמלי תומך גם במאבק המקביל של המתנגדים לשוברי הגלים, ואומר כי צריך למצות את האפשרויות האחרות של הזנות חול ולמגן את המצוק בבטון וסלעים לפני שהולכים על פתרון השוברים שהוא בלתי הפיך.
"זו החלטה שצריך להגיע אליה אחריו שימוצו האופציות האחרות", הוא אומר, "כי לא יודעים מה התוצאות. מכיוון שאין תכנית ארצית בעניין הזה, מה שיקרה הוא שערים עשירות יבנו שוברי גלים, ובאזורים עם פחות אמצעים יתכרסם המצוק. פה יבנו, ומפה ועד נתניה המצוק יקרוס".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם