1
אסד ניצח במלחמה, הכלכלה עלולה לנצח אותו
תשע שנים לאחר שבסוריה פרצה מלחמת האזרחים, הסורים שוב יוצאים להפגין. במרץ 2011 המחאות החלו בעיר הדרומית דרעא, הקרובה לגבול הירדני. גם הפעם ההפגנות מתקיימות בדרום המדינה, בעיר א-סווידא, שמרבית תושביה דרוזים.
במהלך כמה ימים, המוחים הציתו צמיגים ויצאו לכיכרות, כאשר ברקע ניצב המשבר הכלכלי שהולך ומחמיר, והפיחות המהיר בשער המטבע המקומי.
For non-Arabic speakers,these are the most prominent slogans chanted in the demonstrations in #Suwayda yesterday. #Syria #SyrianLivesMatter pic.twitter.com/mWP1IrRBKs
— السويداء 24 (@suwayda24) June 8, 2020
במהלך המלחמה, א-סווידא דווקא נותרה לרוב שקטה, והמיעוט הדרוזי נותר נאמן למשטרו של בשאר אל-אסד. מה השתנה עכשיו? ככל הנראה, כאשר נדמו התותחים, בא-סווידא – כמו במקומות רבים אחרים בסוריה – הבינו כי השיקום מתמהמה. זאת, בעוד שהמשבר הכלכלי החריף, הקורונה והסנקציות האמריקאיות החדשות כבר כאן, והפגיעה ברמת החיים קשה ובלתי נמנעת.
המפגינים, שהעזו לצאת ולמחות למרות שהדיכוי הקשה של המחאה האזרחית אשר החלה ב-2011 עדיין טרי, אימצו את שמו של סולטן אל-אטרש, המזוהה עם המרד נגד האימפריה העותמאנית והצרפתים. בנאומיהם הם חזרו על המילים "חרות" ו"עצמאות", ודרשו לסלק את הכוחות הזרים – איראן ורוסיה – מהמדינה.
לעת עתה, לאסד ולתומכיו במוסקבה ובטהרן אין מענה למצוקה הכלכלית. המשבר הוריד את מחירי הנפט לרצפה, ולשתי המדינות יש מספיק צרות מבית.
המפגינים הסורים, אשר העזו לצאת ולמחות למרות שהדיכוי הקשה של המחאה הקודמת עדיין טרי, אימצו את שמו של סולטן אל-אטרש, המזוהה עם המרד נגד האימפריה העותמאנית
בינתיים, רוסיה ממשיכה להזהיר מפגיעתן הקשה של הסנקציות החדשות – המכונות "חוק קיסר" – על חיי האזרח הקטן בסוריה ובלבנון, בעוד שמשקיעים זרים יושבים על הגדר ולא ממהרים לסכן את צווארם ולהסתבך עם אמריקה.
2
הקרבנות של סדאם חוסיין דורשים צדק
גם בעיראק לא שקט בימים אלה. רק לפני מספר שבועות הושבעה במדינה ממשלה חדשה בראשות מוסטפא אל-קאד'ימי, ובכך הסתיים משבר פוליטי חריף.
אך הממשלה החדשה החלה את דרכה בקיצוצים חדים על מנת להקטין את הגירעון ולהתמודד עם האתגרים של עידן הקורונה. בין היתר, ממשלתו של אל-קאד'ימי החליטה לבטל את כפל הקצבאות בעיראק – סוגיה המוכרת היטב גם למקבלי הקצבאות בישראל – ובכך עוררה את זעמם של אזרחים רבים.
השבוע התקיימה בבגדאד הפגנה של אסירים פוליטיים לשעבר, שנרדפו על ידי המשטר בעידן סדאם חוסיין. אם עד עכשיו הם קיבלו קצבת נכות או זקנה, וגם קצבה מיוחדת בגין היותם אסירים פוליטיים, עתה גילו שיקבלו רק קצבה אחת.
גם בסקטור הציבורי זועמים על הממשלה החדשה, מכיוון שהמשכורות הקטנות ממילא קוצצו בכמה אחוזים. ראש הממשלה העיראקי כבר פנה למדינות המפרץ, כדי לקבל ערבויות (ואולי גם הלוואות) בניסיון להתמודד עם המצב, צעד שצפוי לקרב את עיראק לציר של המדינות הסוניות המתונות ולהרחיק אותה מאיראן.
ואם כבר מזכירים את איראן, לפי סקר של מכון לניהול ולימודי החברה האזרחית מבגדאד, התמיכה של העיראקים ברפובליקה האסלאמית ירדה באופן משמעותי ביחס לרמת הפופולריות של ארצות הברית. בדרך כלל מתקבלות בסקרים מעין זה תוצאות הפוכות, אך השנה רק 15% ממשתתפי הסקר הצביעו בעד איראן, בעוד שכ-30% מהמשיבים הביעו רגש חיובי ביחס לאמריקה.
לפי סקר של מכון לניהול ולימודי החברה האזרחית מבגדאד, התמיכה של העיראקים ברפובליקה האסלאמית ירדה באופן משמעותי ביחס לרמת הפופולריות של ארצות הברית
מאז המלחמה בעיראק ב-2003, המדינה למודת הקרבות הפכה לתפוח המריבה בין טהראן לוושינגטון, ולמרות הנתונים המעודדים של הסקר קשה להאמין כי מעמדה של איראן בעיראק ייחלש באופן משמעותי בתקופה הקרובה.
3
יציאת סעודיה: מאות אלפי עובדים זרים עוזבים
גם מדינות המפרץ העשירות ומפיקות הנפט – כגון ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ספגו פגיעה קשה במשבר הקורונה, ועתה הן מתמודדות עם אבטלה גואה ועם מחסור במקומות עבודה. סעודיה כבר גיבשה פתרון מהיר ונוח למצוקה הזאת: כ-1.2 מיליון עובדים זרים יאלצו לעזוב השנה את הממלכה, ואת מקומות העבודה שלהם עומדים לתפוס מובטלים סעודים.
הענפים הסעודיים שנפגעו הכי קשה הם המסעדנות, האירוח והמלונאות, שרק החלו להתפתח. מרבית העובדים שהיו מועסקים בתחומים אלה בסעודיה הם אזרחים זרים ממדינות דרום-מזרח אסיה וממדינות ערב.
באופן פרדוקסלי, הסעודיזציה של המשק דווקא משתלבת יפה בחזונו של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן. למעשה, כבר ב-2019 ריאד החליטה כי חלק מהתפקידים בתחומי התיירות והאירוח יאוישו אך ורק על ידי אזרחים סעודיים, כדי להתמודד עם האבטלה בממלכה, שכבר אז עמדה על כ-12%.
השאלה היא האם יימצאו מספיק סעודים שיהיו מוכנים לעבוד בעבודות כפיים ולהחליף את העובדים הזרים שיעזבו, והאם אנשי המקצוע המקומיים יוכלו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בעבודה בחברות הטכנולוגיות הגדולות.
השאלה היא האם יימצאו סעודים שיהיו מוכנים לעבוד בעבודות כפיים, והאם המקומיים יוכלו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בעבודה בחברות הטכנולוגיות
אך גם אחרי האקסודוס העצום הזה, כ-7.5 מיליון עובדים זרים עדיין יישארו במדינה ויעבדו במשק בית, בטיפול בקשישים ובבנייה. גם הפרויקט החדש "א-ריאד הירוקה" (כדי לצפות בתמונות יש לגלול את המסך בקישור כלפי מטה), שעומד לשנות את פני העיר הצחיחה וכרוך בשתילת מיליוני עצים, צפוי להעסיק כמות מכובדת של מהגרי עבודה, שיהיו מוכנים לעבוד תחת השמש הקופחת תמורת שכר נמוך משמעותית מזה שמשלמים לאזרחים.
4
סופה העצוב של שרה חיג'אזי
לפני כשלוש שנים, שרה חיג'אזי – בחורה לסבית מקהיר – הרימה את דגל הגאווה במהלך קונצרט של הלהקה הלבנונית הפופולרית משרוע ליילה.
המעשה הזה, שנחשב שגרתי למדי במדינות המערב וגם בישראל, עלה לשרה חיג'אזי בחייה. היא נאסרה, הואשמה ב"התנהגות מופקרת", עברה עינויים ותקיפות מיניות בכלא, ויצאה משם שבר כלי.
![2017: חברי להקת משרוע ליילה עוקבים בדאגה אחר הדיווחים על מעצר פעילים להט"בים בקונצרט שלהם (צילום: AP Photo/Hussein Malla, File)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/AP_17269515598900-640x400.jpg "2017: חברי להקת משרוע ליילה עוקבים בדאגה אחר הדיווחים על מעצר פעילים להט"בים בקונצרט שלהם (צילום: AP Photo/Hussein Malla, File)")
לאחר שהשתחררה מהכלא ב-2018, גילתה כי הסביבה שלה – כולל בני משפחתה – דוחה אותה וסולדת ממנה, וחשה בדידות נוראית שאין קשה ממנה.
כעבור מספר חודשים היא עזבה את מצרים לטובת קנדה, אך הטראומה שחוותה בכלא הייתה קשה מנשוא. שרה סבלה מפוסט-טראומה, שבאה לידי ביטוי באבדן זיכרון ובסיוטים בלילות. לפני מספר ימים, היא שמה קץ לחייה.
סולן הלהקה הקדיש לשרה קטע מוזיקלי, הכולל את המילים האחרונות שכתבה על תמונתה, שבה רואים אותה שוכבת על הדשא ומתבוננת בשמי תכלת: "השמיים יפים יותר מהארץ, ואני רוצה את השמיים, לא את הארץ".
I'm sorry this is taking a minute, but I haven't been able to articulate my thoughts about Sarah's death. To be honest, my thoughts are constantly interrupted by stabs of resurfacing trauma. I suspect this is the same reason I haven't been able to write a song in years, but that's irrelevant. I realize a lot of people are waiting for me to say something, but what can I say now that I haven't been saying for years? Why should my opinion matter anyway?Many are quick to point out mental illness, and her depression, but pathologizing mental illness does nothing to explain why some of us are afflicted and others are not. Mental illness does not exist in a void. It is a product of structural violence. The power of heteropatriarchal capitalism is the way it inhabits the body. We are born into trauma, and we carry it with us wherever we go. "Minorities" show higher death rates in every kind of "natural" death. We have higher rates of diabetes, heart disease, respiratory failure, cancer, anything. You name it. That is what trauma does to the body. That is what hate does to the body. The thought that someone can leave a society that keeps trying to kill them, and still carry that society inside them, still be moved to taking their own lives, chills me to the bone, as I reflect on my own exile, and the exile of the people I love. We spend the first part of our lives demanding air in our homelands, and then we leave to countries where we are promised air, only to find out we were robbed of lungs. Continuing to not address the structural inequality that produces this much suffering is a crime. We might not actively be contributing to it, but we actively benefit from it. That too is murder. I have nothing to say that we don't all already know. My opinion as always doesn't matter. What is this ridiculous thirst for commentary from "celebrities?" Why do you need me to say anything for you to get angry? Why do you need performative politics to validate your subjectivity? Am I allowed to grieve for a minute before I'm skewered for not responding "fast enough." I was once deluded enough in my optimism that I honestly believed music could change the world. I honestly believed that if people saw that I, a faggot, loved, and cried, and suffered, and laughed, and danced, and fought for Palestine, and fought masculinity, and fought racism, and fought capitalism, and fought and fought and fought and fought and fought I honestly thought they'd understand that I was human. That we were human. I got away with it for long enough that I started to believe my own optimism, and so did others, and they suffered for it. Her blood is on my hands as much as it is on yours. It should have been me in that prison cell. I apologize if I gave anyone hope that they'll one day see us as human. The truth is, they've always known we're human. That's why they pretend to be doing god's bidding when they kill us.I don't know what to make of the amount of hate I've seen over the last two days. We are a society that thinks it can speak for god. We are a society that thinks it can correct gods creations. We are a society that murders the innocent and spits on their graves before they're even buried. None of this is gods will. None of this is religion. This is a society of murderers using god to justify their bigotry. What is this god you believe in who creates anything or anyone less than perfect? What is this god who condones this kind of hatred? What is this god you believe in who needs you, a repugnant loathsome maggot, to correct god's work? To my young lgbtq+ following, you are god's creation, as much as anyone else is. You are perfect. You are beautiful. You are loved. You deserve better. To everyone else, I leave you with Sarah's last words:السما احلى من الأرض، وأنا عاوزه السما مش الأرض The sky is sweeter than the earth, and I need the sky not the earth.
פורסם על ידי Hamed Zane Sinno ב- יום שני, 15 ביוני 2020
5
השבוע במזרח התיכון: הפיכה בעזה
ב-15 ביוני 2007 הסתיימה בעזה ההפיכה של חמאס, שהחלה כשבוע לפני כן. במהלכה, אנשי חמאס פרצו למטה פת"ח ברצועה ולביתו של יאסר ערפאת, זרקו פעילים של פת"ח מהגגות, וגירשו את ההנהגה של התנועה היריבה לרמאללה.
ממשלה חדשה קמה בעזה, הכריזה על "ממשלת רמאללה" כלא לגיטימית, השתלטה על המחסומים, והחלה לחוקק את חוקיה – לרבות חקיקה האוסרת על נשים לעשן נרגילה או לרכב על אופניים.
כבר 13 שנים שעזה מתנהלת בפועל כיחידה עצמאית שאינה תלויה ברשות הפלסטינית, למרות שמהלך רוב התקופה הרשות המשיכה לשלם את החשבונות של עזה, וגם את המשכורות של פקידיה ברצועה. מאמצים מצריים, קטריים, סעודיים ורוסיים להשכין שלום בין שתי התנועות הפלסטיניות לא צלחו עד כה.
ממשלה חדשה קמה ברצועת עזה, השתלטה על המחסומים והחלה לחוקק את חוקיה, לרבות חקיקה האוסרת על נשים פלסטיניות לעשן נרגילה או לרכב על אופניים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם