בנימין נתניהו בפתיחת משפטו, מאי 2020 (צילום: Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP, File)
Ronen Zvulun/ Pool Photo via AP, File

מדוע יש בימין מי שרואה את משפטו של נתניהו כלא צודק - גם אם הוא אשם?

העמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין על הפעלת השפעתו תמורת סיקור תקשורתי אוהד איננה מתקפה על הימין, אלא על "גבולותיה הלגיטימיים של הפוליטיקה", טוען עו"ד גיל ברינגר ● ראיון

משפט השחיתות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהל על אש קטנה, ובכל זאת ממשיך לתפוס מקום מרכזי בפוליטיקה הישראלית: הדלפות קבועות לתקשורת, עימותים בין ראש הממשלה לעיתונאים מובילים, וההשפעה המתמדת על שיקוליו הפוליטיים של נתניהו כמעט בכל צעד שהוא עושה.

הוא גם מושא תאוריית הקונספירציה הגדולה והפופולרית ביותר בחיים הציבוריים בישראל, שראש הממשלה מקדם אותה בעצמו.

התאוריה אומרת פחות או יותר כך: נתניהו לא עשה כל רע, אך הוא נרדף על ידי חוקרי המשטרה והפרקליטות, בכללם יועץ משפטי לממשלה ומפכ"ל משטרה שהוא מינה, והתקשורת השמאלנית מעודדת את כל זה כשמטרתה העליונה היא להדיח אותו לטובת השמאל, או לפחות ימני חלש אופי שימלא אחר רצון השמאל.

זוהי טענה עקומה, ומעט מאוד ישראלים שאינם מזדהים עם עמדותיו הפוליטיות של נתניהו מתייחסים אליה ברצינות. יותר מדי אנשים וארגונים היו צריכים להצטרף לקנוניה נגדו כדי שהיא תעבוד.

אפשר לטעון שתובע כלשהו שמתבקש להכריע בתיק חשוב עלול להסתנוור מכוחו. או אפילו שתרבות ארגונית בעייתית במשטרה הניעה שרשרת חוקרים להתנהגות לא אתית ומתואמת. או שנטיות שמאליות במערכת המשפט עשויות להכריע את הכף נגד ראש ממשלה ימני. טענות כאלה – נכונות או לא – הן לפחות סבירות. בסופו של דבר, שוטרים, תובעים, יועמ"שים ושופטים הם בני אדם.

אבל הטענה של נתניהו רחבה יותר. "אזרחי ישראל", הוא הכריז בשידור טלוויזיוני זמן קצר לפני פתיחת משפטו ב-24 במאי, "מה שעומד היום למשפט זה הניסיון לסכל את רצון העם – הניסיון להפיל אותי ואת מחנה הימין… גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל – אני קורא להם חבורת 'רק לא ביבי' – כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים. המטרה היא להפיל ראש ממשלה חזק מהימין ובכך להרחיק את המחנה הלאומי מהנהגת המדינה לשנים רבות".

רוני אלשיך (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רוני אלשיך (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קנה המידה העצום של הטענה מתגלה בפרטים. נתניהו טוען כי מפכ"ל המשטרה הקודם, רוני אלשיך, אדם דתי ושמרן ששימש בעבר כסגן ראש השב"כ ומונה על ידי נתניהו עצמו – ובחודש שעבר כונה "עבריין" על ידי ראש הממשלה – דרבן את חוקרי המשטרה לרדוף את ראש הממשלה אף על פי שידע שאין כל עילה לכך. חוקרי המשטרה כולם שיתפו פעולה, ואיש מהארגון, הידוע בנטייתו להדלפות, לא הדליף לתקשורת שום חשדות או ספקות לגבי התנהלות שכזו.

אז נכנסו לתמונה פרקליטות המדינה, שהצטרפו, שוב, כולם לקנוניה; פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, הידוע כמי שהוביל קו תקיף בתיקי שחיתות, לרבות אלה של נתניהו, הצליח אז, באמצעות כוחות מסתוריים, לגרום ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט – דתי שמרן נוסף ששירת פעם כעוזרו הראשי של נתניהו כמזכיר ממשלה והיה המועמד המועדף עליו לתפקיד היועמ"ש – לצאת נגד הבוס שלו ולפעול להעמדתו לדין של רה"מ, למרות שהוא יודע שהאשמות אינן הוגנות.

כמה שופטים, עורכי דין ועדי מדינה מתווספים לקנוניה העצומה – כשכולם, בכל שלב, יודעים היטב שהכול שקר שנועד להפיל אדם חף מפשע, אבל אף אחד לא אומר על כך מילה, אפילו באיזו הדלפה אנונימית לערוצי תקשורת ימניים.

תיאורית הקונספירציה של נתניהו כוללת יותר מדי שותפים וטוענת ליכולת לא-ישראלית בעליל לשמור על קשר של שתיקה מצדם של יותר מדי שחקנים כדי להתייחס אליה כאל טיעון רציני לגבי עובדות המקרה.

תיאורית הקונספירציה של נתניהו כוללת יותר מדי שותפים וטוענת ליכולת לא-ישראלית בעליל לשמור על קשר של שתיקה מצדם של יותר מדי שחקנים כדי להתייחס אליה כאל טיעון רציני לגבי עובדות המקרה

כמובן שזו לא המטרה. הסקרים מראים שוב ושוב שאמונה בקונספירציה הולכת יד ביד עם תמיכה פוליטית בנתניהו, שמקורה אינו בתמימות אלא בזהות פוליטית. נתניהו איננו טיפש, ויועציו הפוליטיים אינם רשלנים כשמדובר בסקרים. טענת הקונספירציה לא נועדה לאולם בית המשפט או ליריביו הפוליטיים. מטרתה לתת לבסיס הבוחרים שלו תחושה של חפות סבירה, לגדוע באיבם כל ספקות לגבי כשירותו לשבת על כיסא ראש הממשלה.

אבל האם זה כול הסיפור? האם העובדה שקו ההגנה שלו נראה מכוון רק לחסידיו הנאמנים פירושה שאין ברשותו טיעון עמוק או אמין יותר כנגד חוקריו ותובעיו?

למחרת פתיחת משפטו של נתניהו, אחד הפרשנים המשפטיים החריפים ביותר של הימין הראה שהשטיקים וההאשמות המחושבים של נתניהו אינם מייצגים במלואה את הביקורת של הימין על משפטו.

שאול אלוביץ' בבית המשפט העליון, ב-1 באוגוסט 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
שאול אלוביץ' בבית המשפט העליון, ב-1 באוגוסט 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יש בימין דאגה אמיתית בנוגע למשפט. יש לו טיעון נגד חקירות השחיתות של נתניהו שאינו מצריך תאוריית קונספירציה כדי להסביר איך כל חלקיהן של מערכות אכיפת החוק והמשפט יכולים לבנות יחד כתב אישום בלתי מוצדק. זאת ועוד, הטיעון שאינו מזכה את נתניהו גם כשהוא בא להגן עליו.

"דייק אתמול בנימין נתניהו כשטען בנאומו… כי לא הוא שיעמוד עוד רגע לדין", כתב עו"ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר של שרת המשפטים דאז איילת שקד ומרצה בקריה האקדמית אונו, ב-25 במאי בגלובס.

"אלא שבאותה נשימה ממש גם טעה לחלוטין. למרות ניסיונו העז לשכנע בכך – אין לקבל את טענתו של נתניהו לפיה המחנה הלאומי כולו הוא שהצטופף אתמול על ספסל הנאשמים הצר בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא לא".

ברינגר כתב בנימה קצת מזלזלת: "לא רצון הבוחר (כלשונו של נתניהו), לא הימין (כלשונו של השר אמיר אוחנה), לא הליכוד (כלשונו של ח"כ מיקי זוהר) ולא ישראל השנייה (כלשונו של אבישי בן-חיים) הם שעמדו אתמול למשפט. רצון הבוחר לא שתה את השמפניה וישראל השנייה לא עישנה את הסיגרים".

"בכל הנוגע לתיק 1000 נתניהו עומד למשפטו לבדו", כתב.

למחרת פתיחת משפטו של נתניהו, אחד הפרשנים המשפטיים החריפים ביותר של הימין הראה שהשטיקים וההאשמות המחושבים של נתניהו אינם מייצגים במלואה את הביקורת של הימין על משפטו

אבל ישנם שני תיקים נוספים, שחוקרי המשטרה העניקו להם את השמות 2000 ו-4000, ובהם מונח על הכף הרבה יותר מאשר גורלו האישי של ראש הממשלה, לטענת ברינגר.

לא הימין הוא שחולק עם נתניהו את ספסל הנאשמים, הוא כתב, אלא "גבולותיה הלגיטימיים של הפוליטיקה הישראלית… תיקי נתניהו הם התיקים בהם מבקשת מערכת המשפט לאלף את הפוליטיקה. לא בהכרח את הימין".

בריאיון השבוע, שאלתי את ברינגר למה הוא התכוון ב"אילוף" הפוליטיקה ומדוע הוא מאמין שגם אם ההאשמות נגד ראש הממשלה יתבררו כולן כנכונות, המשפט עדיין איננו הוגן.

ברינגר התחיל את דבריו בטענה שתיק 1000, שבו נחשד נתניהו בקבלת מתנות יקרות מנדבנים עשירים – התיק שבדרך כלל נחשב לפחות חמור מבין שלושת תיקי השחיתות שלו – הוא למעשה היחיד שבו שאלת העבריינות של ראש הממשלה ראויה לעמוד להכרעת בית המשפט.

"יש חוקים שמפרטים מה עובד ציבור יכול לקבל כמתנות. כשעבדתי בשביל איילת (שקד, מ-2015 עד 2019), הייתה לי פגישה עם גוגל. אחר כך הם שלחו לי מתנה. זה היה מחזיק עטים וטושים מפלסטיק. זה היה שווה אולי עשרה שקלים. רציתי לתת את זה לאחייניות שלי".

אבל ככל שניסה, הוא לא הצליח למצוא דרך לעשות את זה.

"הלכתי ליועצת המשפטית. היא אמרה, 'אתה צריך ללכת לוועדת המתנות'" – גוף מיוחד במשרד עם הסמכות לאשר מתנות הניתנות לעובדי ציבור בעת מילוי תפקידם.

"אמרתי, 'אני לא הולך לבזות את עצמי בהליכה לוועדה בשביל עשרה שקלים'. אז היא אמרה, 'אז תשמיד אותו'. אמרתי, 'אני יהודי דתי, בל תשחית, אני לא יכול להשמיד'. אז היא אמרה, 'אז תחזיר'.

"אז החזרתי את זה. החזרתי מתנה בשווי של עשרה שקלים. פוליטיקאי שמקבל מתנות בשווי של 700 אלף שקלים", כפי שנטען בכתב האישום של תיק 1000, "זה בפירוש יכול להיות מצב פלילי שצריך להיבדק בבית המשפט".

הסיפור על מחזיק העטים לא נועד רק להמחיש את תקפותו של כתב האישום בתיק 1000, אלא להבהיר משהו חשוב בטיעון של ברינגר לגבי שני התיקים האחרים.

"כשאני אומר שתיקים 2000 ו-4000 הם לא תיקים פליליים, זה לא בגלל ניהיליזם מוסרי. אני טיפוס שמחזיר מתנה ששווה עשרה שקלים". ההתנגדות לתיקים הללו בא "מפני שצריך להתגונן בפני האימפריאליזם של הפרקליטות".

עו"ד גיל ברינגר (צילום: באדיבות המצולם)
עו"ד גיל ברינגר (צילום: באדיבות המצולם)

הפרקליטות האימפריאליסטית

בתיק 2000, נתניהו מואשם בקשירת קשר עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, להעברת חוק שיחליש את היומון המתחרה ישראל היום בתמורה לסיקור חיובי יותר בידיעות. בתיק 4000, התיק היחיד שכולל אשמת שוחד, ראש הממשלה מואשם כי קידם הטבות רגולטוריות עבור בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה שבבעלותו של אלוביץ'.

בשני התיקים נתניהו ניסה לכאורה (ובתיק 4000 הצליח לכאורה) להשיג סיקור תקשורתי חיובי בתמורה להפעלת השפעתו כראש ממשלה לטובתם של אילי תקשורת.

אבל שלא כמו בתיק 1000, שבו קל לעקוב אחר המסלול שעשה תכשיט או בקבוק שמפניה אל הנמען, מיהו הנהנה מכיסוי תקשורתי חיובי?

"נתניהו הוא מנהיג הימין", אומר ברינגר. "איפה עובר הגבול בין פעולה למען עצמו לבין פעולה למען המחנה הפוליטי שלו?".

בתיק 2000, למשל, נתניהו רק דן עם מוזס ברעיון של קידום חוק בתמורה לסיקור חיובי. אף אחד מהצדדים לא המשיך משם למעשים.

"גם אם אני חושב שההתנהלות (של נתניהו) בתיק 2000 מריחה לא טוב, אני לא יכול לטעון שזו עבירה. אני לא מכיר אף אחד מחוץ לפרקליטות שחושב שתיק 2000 הוא תיק רציני", אומר ברינגר.

אבל בתיק 4000 האישומים מרחיקים לכת הרבה מעבר לדיונים תאורטיים של תן וקח. על פי כתב האישום, נתניהו לכאורה תפר החלטה רגולטורית בשווי של מעל מיליארד שקלים לפי צרכיו של אלוביץ', החלטה שלכאורה העדיפה את צרכיו של אלוביץ' – או ליתר דיוק את צורכי הכיסוי התקשורתי של נתניהו עצמו – על פני אלה של הציבור שהעניק לנתניהו את אותה סמכות רגולטורית על מנת שיפעל לטובתו.

"אני מסכים שתיקי 2000 ו-4000 הם לא אותו הדבר. תיק 4000 הוא יותר רציני," מסכים ברינגר. "אבל הבעיה היא אותה בעיה: הקושי למצוא את העבירה עצמה. קשה מאוד לנהל משא ומתן בסביבה רגולטורית" – כמו בין חברות טלקום למשרד התקשורת שנתניהו עמד בראשו באותן שנים – "בו התן וקח בין הדרג הפוליטי למגזר העסקי הוא מאוד מתוחכם ומאוד מורכב. עצם הרעיון שהפרקליטות מסוגלת לשרטט קו אדום ברור ולומר, 'עד כאן זה משא ומתן חוקי, אבל מכאן זו עבירה' – אני פשוט לא מאמין שזה אפשרי. אני מכיר כל כך הרבה מצבים שבהם הפוליטי והמקצועי מתערבבים".

כשהרגולטור הוא פוליטיקאי נבחר, "זה כמעט בלתי אפשרי שלא יערבב את הפוליטי והמקצועי במצבים האלה", הוא אומר.

הבעיה בשני התיקים טמון באופן חסר התקדים שבו הפרקליטות החליטה לייחס מימד פלילי להתנהגותו של נתניהו.

הבעלים של "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בבית המשפט המחוזי ירושלים, היום; מימינו – פרקליטתו, נוית נגב (צילום: עמית שאבי - פול, מתוך פלאש 90)
ארנון מוזס (צילום: עמית שאבי – פול, מתוך פלאש 90)

"אין שום מדינה בעולם ושום דוגמה שבה סיקור אוהד נחשב לשוחד. סיקור חיובי בתמורה ל'איקס' – בעולם הפוליטי זה כמו אהבה ונישואים; זה הולך ביחד, זה לא משהו שאפשר להפריד. הרעיון שאתה יכול להפריד הצעה לסיקור חיובי מהחלטות פוליטיות הוא ניסיון לאלף את הפוליטיקה, למשפט אותה", לפי ברינגר.

"עבדתי עם הרבה פוליטיקאים במשך עשר שנים בכנסת. אם הבטחה לסיקור חיובי נחשבת ניסיון לשוחד, אז הייתי עד לעשרות עבירות. ולא הייתי עד לעשרות עבירות", הוא אומר. "אם החוק לא יכול להגדיר מראש מה מותר ומה אסור, אז הפתרון הוא לא להפוך פוליטיקאים לעבריינים. הפתרון הוא לקחת צעד אחורה, לנסח מחדש את החוק ולהתמקד במה בדיוק צריך להיות מותר ומה לא".

"אם החוק לא יכול להגדיר מראש מה מותר ומה אסור, אז הפתרון הוא לא להפוך פוליטיקאים לעבריינים. הפתרון הוא לקחת צעד אחורה, לנסח מחדש את החוק ולהתמקד במה בדיוק צריך להיות מותר ומה לא"

ה"משפוט" של הפוליטיקה

המשפט של נתניהו, טוען ברינגר, "הוא שיאו של תהליך ארוך שנים שבו מבקשות רשויות החוק למשפט את הפוליטיקה. לשעבד אותה. להפוך אותה לכזו הפועלת תחת כללים והנחיות משפטיים. להפוך את יחסי התן וקח הלגיטימיים שיש בה, שהם ליבתה, לכאלה האמורים להיבחן תחת עדשת המיקרוסקופ המשפטי".

וזה לא מקרי שפרקליטות המדינה, יחד עם חוקרי המשטרה, מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה וכל שאר הדמויות בדרמה הזאת שיתפו פעולה עם החידוש הזה. זהו תהליך שנמשך ארבעה עשורים, שינוי תרבותי ותפיסתי רחב שמתרחש בכל מערכת בכללותה.

הטור של ברינגר מ-25 במאי משרטט בהרחבה את האופן שבו מבקרים מהימין רואים את התפשטותה של מערכת המשפט אל תחום קבלת ההחלטות של הרשות המבצעת.

"זה התחיל בסירוסה של הפוליטיקה בהקשרה המנהלי בשנות השמונים", כשיועצים משפטיים החלו להכתיב חוקים נוקשים סביב מינויים פוליטיים ועניינים אחרים, הוא כותב. "החוק עמד אז לצד הפוליטיקאים, אך הסבירות נפלה בשבי הפקידות המשפטית", והפכה למבחן שהגביל מבחינה משפטית אינספור מעשים של מנהיגים פוליטיים.

"זה המשיך בסירוסה החוקתי של הפוליטיקה במחצית שנות התשעים, כשחלק מהחוקים הפכו ללא לגיטימיים בשל המהפכה החוקתית אותה הנהיג נשיא העליון לשעבר, השופט אהרן ברק", ממשיך ברינגר.

"וזה מגיע לשיאו כעת כשהפוליטיקה עצמה הופכת לעניין שאינו לגיטימי."

"זהו מדרון חלקלק", הוא מסביר לזמן ישראל, "עד שהיועצים המשפטיים ינהלו את המדיניות".

אביחי מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)
אביחי מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו. 21 בנובמבר 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

טענת הימין שלפיה "סיקור חיובי מעולם לא נתפס כעבירת שוחד" היא לא רק עניין טכני, על פי ברינגר. "היא אומרת משהו מאוד עמוק על יחסי פוליטיקה ומשפט. היא מבהירה שמעולם לא נכנס המשפט הפלילי לתוככי ההליך הפוליטי ובחן את צורת התנהלותו לפי קריטריונים המתאימים לזירות עברייניות. זו בדיוק הסיבה שהתקדימים המשפטיים אינם קיימים" לעבירות שנתניהו מואשם בהן.

"זו כנראה הפעם הראשונה, ברמה עולמית, שהפוליטיקה מתחילה להיבחן באופן הזה", הוא כותב.

הטענה של נתניהו לקונספירציה של השמאל היא מגוחכת, טוען ברינגר, גם מפני שעברו של נתניהו מוכיח כי הוא איננו מופת של איש ימין קשוח כפי שהוא מנסה להציג את עצמו לפעמים. וישנה גם העובדה שבמשך שני עשורים וחצי, "כל ראש ממשלה שכיהן כאן 'זכה' לטעום מנחת זרוען של רשויות התביעה", כדבריו.

לשיטתו של ברינגר, "נתניהו אינו נאשם כי הוא מנהיג הימין. הוא נאשם כי הוא מנהיג. כי הוא עוסק בפוליטיקה ברמה הכי גבוהה שלה, על ההיבטים הנעימים שלה ועל אלה שפחות".

הפרקליטות לא נדרשה לקשור קשר כדי לקבוע את אישומי הפרת האמונים המעורפלים נגד נתניהו בתיק 2000 בשל העבירה לכאורה של הצעה לקדם שינוי מדיניות בתמורה לסיקור תקשורתי חיובי. די היה בתהליך השינוי האיטי, שנמשך על פני עשורים, בתפיסתה של מערכת המשפט את תפקידה כדי להוביל יחד את כל חלקי המערכת אל המסקנה הזאת.

מבקריו של השינוי הזה מחוגי השמרנים לא תמיד ששים להגן על נתניהו עצמו. רבים, ובכללם ברינגר, חשים תסכול מהעובדה שמאבקם מגיע לשיאו כשנתניהו הוא האיש שמייצג את המטרה.

"נתניהו הוא הדוגמן הכי פחות מוצלח למאבק הזה. העירוב של פרשת 1000 האישית, שעניינה נהנתנותו האישית של נתניהו, יחד עם פרשות 2000 ו-4000, שעניינן גבולה הלגיטימי של הפוליטיקה, מזהם את המאבק"

"נתניהו הוא הדוגמן הכי פחות מוצלח למאבק הזה", כותב ברינגר. "העירוב של פרשת 1000 האישית, שעניינה נהנתנותו האישית של נתניהו, יחד עם פרשות 2000 ו-4000, שעניינן גבולה הלגיטימי של הפוליטיקה, מזהם את המאבק".

אף על פי כן, המאבק הוא חיוני. אחרת, "כשהפרקליטות תסיים לטפל בנתניהו תהפוך הפוליטיקה באופן סופי לשדה הנשלט בידי יועצים משפטיים…. נבחרי הציבור ישמשו כמעין פרוקסי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה ולא יוכלו עוד לשאת ולתת, באופן חופשי, במשאבים הפוליטיים שבידם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כן טוב. מי שיש לו טיפת אכפתיות ומעניין אותו איפה הוא חי שיתעדכן בפרשת הצוללות. נתניהו לא לגיטימי בעוד כך וכך מקרים שרובם אינם נדונים ומעידים על ריקבון מוסרי עמוק. בזמן הזה ממש הוא מייצר... המשך קריאה

כן טוב. מי שיש לו טיפת אכפתיות ומעניין אותו איפה הוא חי שיתעדכן בפרשת הצוללות. נתניהו לא לגיטימי בעוד כך וכך מקרים שרובם אינם נדונים ומעידים על ריקבון מוסרי עמוק. בזמן הזה ממש הוא מייצר פרשות שייקח שנים, אם בכלל, עד שתוכל המערכת המשפטית לעמוד על חומרתם.

מדוע אין תקדים ? כי מעולם לא קם כאן מנהיג מחבל, חסר אחריות, חסר מוסר ובושה. מעולם לא התערב פוליטיקאי בתקשורת באובססיביות בזמן שהשקה את זוגתו שמפניות, מעולם לא היו כאן שרים כה חסרי השכל... המשך קריאה

מדוע אין תקדים ?
כי מעולם לא קם כאן מנהיג מחבל, חסר אחריות, חסר מוסר ובושה. מעולם לא התערב פוליטיקאי בתקשורת באובססיביות בזמן שהשקה את זוגתו שמפניות, מעולם לא היו כאן שרים כה חסרי השכלה. שימו לב שכל ״גאונותו״ של ״המנהיג״ בעצם החלה עם תפוצת חינמון הפרופוגנדה הימנית ישראל היום. הפשע הראשון, טסט מכונת השקרים להמונים שערער את הדמוקרטיה שלנו.
היום, כבר מופעל צבא סייבר שלם נגד מתנגדי השלטון. התקדים למשחקים פוליטיים מהסוג הזה שייך לזמנים אפלים. אם לא תתפקח ישראל מהר ותחזור לשפיות, היא במסלול המהיר להתרסקות פוליטית, כלכלית / חברתית.

עוד 2,142 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 2 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

המעמד והפוליטיקה של "השכירים" העצמאים

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה.

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה

פרקריאט מתייחס למצב הנרחב של עבודה זמנית, גמישה, מותנית, מזדמנת, ולסירוגין. למעמד החברתי של אנשים ללא ביטחון תעסוקתי, או ללא סיכוי לעבודה קבועה, לתעסוקה או תת-תעסוקה לסירוגין, לעובדים תחת הסדרי עבודה לא יציבים, ללא קביעות וללא תנאים סוציאליים. פרקריאט מתייחס לעובדים שזכויותיהם נשחקו, לאלו החיים באי וודאות וללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, לעובדים עצמאיים המעורבים רק באופן חלקי בעבודה ושעליהם לבצע פעילויות נרחבות ללא תגמול מתאים, שהכרחיות אם הם רוצים לשמור על גישה למשרות ולהכנסות ראויות. ברשומה זו אקרא להם 'השכירים העצמאיים'.

המחאות החברתיות בישראל בקיץ 2011, מחאת הדיור, מחאת הקוטג', מחאת העגלות ואחרות, זעזעו את הממשלה שמיהרה להודיע על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור. בנוסף, הוקמה ועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים.

יתכן שניצנים להתעוררות מעמד ה'פרקריאט' 'Precariat', ניתן לראות במחאות אלו. תגובה של המעמד של אלו החיים 'על הסף' או השכירים העצמאיים, לשינויים בכלכלה הגלובלית ולהשלכותיהם על המשק הישראלי, ותחילת מאבק למדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל the commons לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

כך אנו רואים היום את התנועה להכנסה בסיסית אוניברסלית (Universal Social Income, UBI) הקוראת לחלק לכל האזרחים במדינה הכנסה בסיסית ללא תנאים וללא דרישות. הניסוי הראשון מסוגו ברמת המדינה שבוחן מתן הכנסה בסיסית לכל אזרח הסתיים לפני כשנה וחצי בפינלנד ועורר כותרות גדולות בכל העולם.

הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי

מאז 1980, הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי, עם הגלובליזציה של כוח העבודה, המהפכות הטכנולוגיות, האוטומציה, ובעיקר הופעת האנשים המחזיקים בעושר עצום, הביג פיננס, ביג פארמה וביג טק, Big Finance, Big Pharma, Big Tech. הקונצנזוס הסוציאל דמוקרטי של השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה פינה את מקומו ל'רפורמות' המקדמות 'גמישות בעבודה', המשאיר את העובדים מאחור ומעצבות מחדש את מבנה המעמדות.

במערכת הכלכלית החדשה, חלק ניכר מהעובדים כבר לא משתתפים ברווחים מהצמיחה הכלכלית. האסטרטגיה הכלכלית שננקטה מאז ימי תאצ'ר-רייגן הביאה למערכת של 'רנטיירים', אנשים שהכנסתם באה מרכוש. ב'רנטייר קפיטליזם' rentier capitalism’' חלק גדל והולך של ההכנסות הולך לבעלי ההון, לבעלים של קניין פיזי, פיננסי ורוחני, וחלק קטן והולך של ההכנסות מגיע לעובדים.

כל זה יצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי-מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד קטן והולך של עובדים שכירים עם ביטחון תעסוקתי והטבות סוציאליות שאינן שכר, הפרולטריון ההולך ומצטמצם, ומעמד חדש הצומח במהירות, ה'פרקריאט' 'Precariat', שהוא מעמד השכירים העצמאיים השונה מבחינת הניסיון וההשקפה שלו מהפרולטריון.

נוצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד מצטמק של שכירים עם ביטחון תעסוקתי, ומעמד חדש הצומח במהירות של שכירים עצמאים

הפרקריאט נוצר הן בעקבות בחירה של העובדים ובעיקר מחוסר ברירה של העובדים, מכיוון שמעסיקים רבים החליטו לעבור להעסקה במתכונת זו במקום העסקת שכירים. אחד המאפיינים של הפרקריאט הוא חוסר ביטחון מקיף, מה שהופך אותו למעמד מסוכן.

חברת וולט בישראל

חברת וולט היא חברה המפעילה שירות מקוון באמצעות אפליקציה להזמנת מנות אוכל ממסעדות ואספקתו למזמינים. החברה מאפשרת לכל מסעדה להירשם, מתווכת את ההזמנה מהלקוח, דואגת למשלוח ולמסירה למזמין המשלם באמצעות כרטיס אשראי. וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית.

עובדי חברת וולט Wolt בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט. השליחים של וולט אינם שכירים, ולא באמת עצמאיים. אין להם את התנאים הסוציאליים החוקיים, הם אינם זכאים לימי מחלה בתשלום, הבראה, פיצויי פיטורים ושעות נוספות. הם לא זכאים לדמי אבטלה לאחר סיום ההעסקה, שלא לדבר על פנסיה, ולמעסיק אין כל חובה כלפיהם במקרה שייכנסו לבידוד או יחלו.

השליח של וולט מקבל שכר כנגד חשבונית. הוא האחראי הבלעדי לתשלום מיסים ודמי הביטוח הלאומי ולהסדרת היותו מבוטח, והוא נדרש להירשם ברשות המסים כעוסק מורשה או פטור.

מנקודת המבט של השליחים יש גם צדדים חיוביים בעבודה אצל וולט, ונראה שאלפי צעירים מקבלים ממנה פרנסה מלאה או חלקית, כמעט בכל שעות היום. זו עבודה גמישה, לא מאוד מחייבת, ולכאורה מתי שנוח (כל שליח מחויב לשתי משמרות 'משוריינות' בשבוע, אחת ביום חול ואחת בשישי־שבת, שאורכן שעתיים עד שש שעות, שבהן הוא צריך להיות זמין לנסיעות, עליהן הוא מקבל שכר מובטח, מינימום 40 שקל לשעה, גם אם אין הזמנות).

וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית. עובדי חברת וולט בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט

זו עבודה פשוטה שאינה דורשת השכלה, מקבלים הזמנה באפליקציה, אוספים את האוכל, מביאים ללקוח, ועוברים להזמנה הבאה.

השלכות מעמד הפרקריאט על העובדים

העסקת השכירים העצמאיים, כלכלת החלטורה, מתרחבת למגוון תחומים. למשל שירות ההסעות אובר, ולאחרונה נמסר כי בניו יורק החלו להעסיק גם עובדי מסעדות, טבחים, שוטפי כלים ומלצרים באותו מודל. ברור שהעולם זז לצורות חדשניות של יחסי עובד מעביד, של העסקת עובדים שהם כביכול עצמאיים.

התפתחויות אלו מחייבות חשיבה מחדש על צורות של העסקה ותעסוקה שיבטיחו לעובדים תנאי עבודה הולמים. בעולם הדינמי והמשתנה של היום ובעתיד לא ניתן עוד לחשוב במושגים של קביעות ובטחון תעסוקתי לכל העובדים. אבל צריך להבטיח לכל העובדים ביטוח פנסיוני וביטוח רפואי לרבות כיסוי ימי מחלה וביטוח אבטלה, שיהיו זהים בלי קשר לצורת ההעסקה. חייבים לענות לשאלות של זכויות יסוד של העובדים, להבטיח הכנסה מינימלית, חופשה בתשלום, ימי מחלה ומערכת שמבטחת נגד אובדן כושר עבודה. במצב הקיים בישראל קיימות המסגרות ליצור תנאים אלו וניתן די בקלות להסדיר זאת באמצעות חקיקה.

זה מקרה ברור בו התפתחות הטכנולוגית משיגה את החקיקה והרגולציה, ולא ברור שהמבחנים המשפטיים הקיימים נותנים את המענה לשינויים אלו בשוק העבודה.

המפתח, לפי נשיאת בין הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט־לבנה, מצוי אולי ביצירת תבנית העסקה חדשה, שבה העובד זכאי לחלק מההגנות והזכויות, אך לא לכולן. בכל מקרה:

"חשוב להקפיד על כך שלא נאפשר במו ידינו יצירת עיוותים חברתיים ושוק עבודה בו לעובדים רק אשליה של עצמאות וגמישות, כאשר בפועל הם ניזוקים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, בכל הקשור לזכויותיהם הסוציאליות".

הבעיה היא שהרבה ממשלות ובמיוחד זו שלנו בישראל, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם חושבים שזו מטרה חשובה.

הבעיה היא, שהרבה ממשלות, ושלנו במיוחד, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם מכירים בחשיבותה

השלכות מעמד הפרקריאט על הפוליטיקה הישראלית

מעמד הפרקריאט או השכירים העצמאיים טומן בחובו פוטנציאל לשינוי. אולם כדי לממש את הפוטנציאל הזה, על המשתייכים למעמד הפרקריאט להיות מודעים למצבם, ולהילחם על מדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

התופעה של חיים באי וודאות, ללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, בקיום כלכלי רופף, היא סימן ההיכר של המערכת הכלכלית הנוכחית. השילוב בין שיטות חדשות בתחום השירותים והמסחר, כמו רכישות ברשת האינטרנט, אוטומציה, גלובליזציה וקיצוץ ברווחה ובהוצאת החברתית, יצר אי יציבות כלכלית מסיבית לאזרחים מן השורה, למעמד הביניים ולעניים, לגברים ונשים, לצעירים ומבוגרים, לעובדים מיומנים ולא מיומנים.

התפתחויות אלו יוצרות הזדמנות למפלגות בארץ ובארה"ב, אם הן יתאימו עצמן למציאות של תנאי העבודה החדשים, לכלכלת הפרקריאט. המפלגות הפוליטיות העיקריות בישראל לא יוכלו לייצר רוב לאומי אלא אם יתחשבו, בעת עיצוב האסטרטגיות שלהן, בהתפתחויות אלו ובמגמות המשתנות עקב כך אצל הבוחרים. פוליטיקה של זהויות אתניות, של פריפריה מול מרכז, ושל דת ומדינה נותרו קווי הפרדה חשובים, אך הבחירות ב-2020 בישראל ובארה"ב הראו נזילות ושונות אידיאולוגית גבוהה יותר ממה שהיה מקובל, וממה שהתקשורת דיווחה.

אם המפלגות בישראל יוכלו לספק מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי, ולו גם חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגים שהשיגו הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול.

אם המפלגות בישראל יספקו מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי ולו חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגי הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול

בתקופה זו, על בסיס החדשנות ההיסטורית של קיינס בדבר ההכרח בהתערבות הממשלה בתחומים שהשוק אינו יכול ואינו נותן מענה בהם, שנתנה את הרקע התיאורטי לכינונה של מדינת הרווחה בארה"ב ובאירופה, הממשל של הנשיא רוזוולט פיתח מדיניות כלכלית שהקלה על ההרס שנגרם בעקבות המשבר הכלכלי של 1929. המדיניות קיימה קואליציה ממשלתית מנצחת והביאה למה שנקרא 'תור הזהב' בכלכלה בארה"ב ובאירופה בתקופה שבין 1945 ועד 1980 בערך. מדיניות שהביאה לצימצום אי השוויון, לכך שמעמד הביניים הנמוך זכה להשכלה ולהשכלה גבוהה (G.I. Bill), שמעמד הנשים השתפר, ועוד.

המפלגות צריכות להבין שהעבודה השכירה אינה דומה למה שהיתה, ויותר לא תהיה. שמה שהיום הוא המהות של השכירים העצמאיים – העבודה, החיים, הקיום, הזהות – שונים לחלוטין ממה שהייתה המהות של הצווארון הכחול של המאה העשרים, של מפא"י ומפלגת העבודה בישראל ושל הקואליציה של הדמוקרטים בארה"ב, ותהיה שונה עוד יותר בעוד 10 עד 20 שנה – עד שלא יבינו זאת, יהיה להם קשה להציע פתרונות אמינים לשכירים העצמאיים של היום.

מפלגה שמבינה זאת צריכה להתייחס למעמד 'השכירים העצמאיים', לפרקריאט ולכלכלת הפרקריאט. היא צריכה למנוע ולהפסיק את הפגיעה בעבודה המאורגנת, להגדיר את עמדותיה ביחס למיסוי על העשירים ביותר, למיסוי על ההון והעבודה, להגדיר את עמדתה ביחס למיקור חוץ בתעשייה, לגלובליזציה, להשליך הרבה אמונות ניאו-ליברליות ישנות שאבד עליהן הכלח, ועוד.

משמעות הדבר היא הכרה בכך שמדיניות כלכלית לאומית תידרש לא רק להפחית את אי-השוויון הקיים, אלא גם לקדם צמיחה כלכלית וביטחון אמיתי, תוך התייחסות למצב הגלובלי הקיים. צמיחה כלכלית שאינה מתפזרת בקרב האוכלוסייה מחריפה את אי השוויון ומעניקה חלקים גדלים והולכים מן התוצר לתאגידים הגדולים ולמיליארדרים הגדולים.

במילים אחרות, הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן.

הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן

הדמוקרטים בארה"ב אימצו מדיניות ירוקה, 'ניו גרין דיל' שלא הצליחה עד כה לדבר אל העובדים במדינות התעשייתיות ובמרכז ארה"ב. הדמוקרטים קבלו במידה רבה את ההמלצות של רשויות הבריאות הציבורית להפחתת מגיפת הקורונה, אך הם נותרו חסרי רגישות לחרדותיהם של עשרות מיליוני אמריקאים, אשר משרותיהם נהרסו, כנראה לתמיד בעקבות הקורונה, אשר חובותיהם במשק הבית – פיגור בשכר דירה, בתשלומי משכנתא, ובריבית, כמו גם ריבית עבור הלוואות להשכלה ורכב – עלו ללא הפסקה, גם בהתחשב בתמריצים הזמניים מהממשל. זה מצביע על כך שהחרדה הכלכלית של מיליוני העובדים האמריקאים, שהחלו להבין כי עבודתם פשוט לא חיונית יותר, זהה ואף גוברת על החששות המתמשכים ממגפת הקורונה.

המאבק על המצביעים מקרב השכירים העצמאיים, הפרקריאט, יגדיר את המפלגות בישראל בשנים הקרובות. הוא יכוון, ואולי אף יאלץ אותן להציע מדיניות שתתחיל לתת מענה לדאגותיהם של מצביעים אלו.

עד שתהייה התייחסות, עד שייענו הבעיות הכלכליות ארוכות השנים של קבוצה זו – משרות, בריאות, בטיחות, זיהום, המטרה הציבורית, ומעל לכל, יציבות יחסית וביטחון תעסוקתי לאורך תקופות זמן ארוכות, ישראל עלולה להישאר מדינה מפולגת באופן עמוק, מדינה הנמצאת במלחמה עם עצמה.

לקריאה נוספת:

Meet the precariat, the new global class fuelling the rise of populism
https://www.weforum.org/agenda/2016/11/precariat-global-class-rise-of-populism/

Who are 'The Precariat' and why do they threaten our society?
https://www.euronews.com/2018/05/01/who-are-the-precariat-and-why-they-threaten-our-society-view

The Precariat: Today's Transformative Class?
https://greattransition.org/publication/precariat-transformative-class

A new class for a new age: the dawn of the ‘precariat’
https://www.friendsofeurope.org/insights/a-new-class-for-a-new-age-the-dawn-of-the-precariat/

Rentier capitalism: the UK case
https://www.bennettinstitute.cam.ac.uk/blog/rentier-capitalism-uk-case/

The Precariat and Class Struggle
https://journals.openedition.org/rccsar/585

Why 2020 Was the ‘Precarity Election’ in US
https://www.newsclick.in/why-2020-was-precarity-election-US

The gig economy is a symptom of bigger problems
https://www.ft.com/content/a90d9ba8-4d2e-4ec4-b971-24ebebd5822d

הצעירים מוותרים על "כלכלת החלטורה" – וחוזרים להיות שכירים
https://www.themarker.com/opinion/1.9133146

איך הפכה כלכלת השיתוף מבשורה לאסון תעסוקתי
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3777025,00.html

https://en.wikipedia.org/wiki/Precarity

https://en.wikipedia.org/wiki/Precariat

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,780 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

למקרה שפיספסת

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

הרשות הפלסטינית מנסה לרצות את אירופה וממשל ביידן

הרש"פ בוחנת ברצינות דרכים להכשרת תשלום המשכורות למחבלים ולבני משפחותיהם כדי לשפר את תדמיתה בעיני המדינות התורמות וממשל ג'ו ביידן. ישראל חייבת להתנגד לכל פשרה בעניין התמיכה הכספית בטרור ובעידודו, גם אם הרש"פ מנסה להציג את התמיכה במחבלים כבעיה הומניטרית.

הרש"פ נערכת כבר לקראת תחילת עבודתו של הממשל האמריקני החדש של ג'ו ביידן בסוף חודש ינואר הבא. לאחר שהורידה מסדר היום את הנתק מישראל וחידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, היא בוחנת כעת את הדרכים להתמודד עם הסוגייה הרגישה של תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחות ה"שהידים".

לאחר שהורידה מסדר היום את הנתק מישראל וחידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, הרש"פ בוחנת כעת את הדרכים להתמודד עם הסוגייה הרגישה של תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחות ה"שהידים"

על פי גורמים בכירים בפת"ח, הרש"פ כבר החלה לטפל בנושא לפני כמה חודשים בעקבות תלונות של כמה מדינות אירופאיות התורמות כספים לרש"פ.

הרש"פ גם קיבלה עצות מפעילים של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב כי כדאי לה לשנות מעתה את שיטת תשלום המשכורות למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות ה"שהידים", מכיוון שממשלו של ג'ו ביידן יתקשה לקבל זאת וכי טענותיה של ישראל בעניין הזה עשויות להישמע באזניו של הנשיא החדש כטענות הגיוניות וצודקות.

על פי המקורות האלה, יו"ר הרש"פ בוחן כעת ברצינות לשנות את השיטה, כדי לשמוט מידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו קלף חשוב בשיחות עם הממשל החדש על חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים וחידוש העברת הסיוע הכספי לרש"פ.

קדרי אבו בכר, ראש מטה האסירים הביטחוניים, הודיע ב-20 בנובמבר כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וראש הממשלה מוחמד א-שתייה החליטו כי 7000 אסירים ביטחוניים ששוחררו מהכלא הישראלי ייקלטו כפקידים לכל דבר במוסדות האזרחיים והצבאיים של הרש"פ.

מדובר במחבלים שמקבלים משכורות קבועות ממטה האסירים הביטחוניים ושריצו עונש של יותר מחמש שנות מאסר בכלא הישראלי.

מחבלים משוחררים בשטחי הגדה כבר קיבלו בימים האחרונים טפסים מהמטה לענייני האסירים, בו הם נדרשו למלא פרטים על מצבם המשפחתי והשכלתם והתבקשו לבחור בכמה אפשרויות לגבי העדפותיהם בענין עבודה בתחום האזרחי או במנננוני הביטחון של הרש"פ.

על פי בכירים בפת"ח, יו"ר הרש"פ בוחן ברצינות לשנות את השיטה, כדי לשמוט מידי רה"מ נתניהו קלף חשוב בשיחות עם הממשל החדש על חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים וחידוש העברת הסיוע הכספי לרש"פ

אחרי החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 קלטה הרש"פ במנגנוניה השונים כ-12 אלף מחבלים ששוחררו  מהכלא הישראלי במסגרת הסכם אוסלו.

האם ישונה חוק תשלום המשכורות למחבלים?

קליטת אלפי מחבלים משוחררים במנגנוני הרש"פ איננה פוטרת את בעיית חוק התשלום הפלסטיני למחבלים שעדיין אסורים בבתי הכלא בישראל.

לפני כמה ימים אמר קדרי אבו בכר כי הרש"פ בוחנת את האפשרות לשנות את חוק תשלום המשכורות לאסירים הביטחוניים.

לדבריו, נבחנת ברצינות האפשרות כי משפחות האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל לא יקבלו עוד משכורות המבוססות על קריטריון חומרת המעשה של בן המשפחה הכלוא בישראל וחומרת העונש שקיבל בבית המשפט הישראלי, אלא משכורות המבוססות על מצבה הכלכלי והסוציאלי של המשפחה ומספר הנפשות שבה.

על פי גורמים בפת"ח, החוק ישונה וישומו יהיה בהדרגה כדי למנוע זעם ברחוב הפלסטיני.

לדבריהם, מלבד המחווה כלפי ג'ו ביידן יש פה גם היבט משפטי, הרש"פ רוצה להימנע מכך שתחשוף את עצמה לתביעות משפטיות בארה"ב, עקב חוק "טיילור פורס" האמריקני, לאחר שממשל ביידן יחדש את הסיוע הכספי לרש"פ.

נבחנת אפשרות שמשפחות האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל לא יקבלו עוד משכורות על פי קריטריון חומרת המעשה והעונש של קרובם הכלוא בישראל, אלא על פי על מצבה הכלכלי והסוציאלי של המשפחה

הנושא בבחינה ולפי גורמים בפת"ח  מחמוד עבאס כבר נתן "אור ירוק" לעשות את השינוי, הרש"פ שומרת על איפול מלא בגלל רגישות הנושא.

זעם ברחוב הפלסטיני

אשרף אלעג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים ברש"פ, אומר כי השינויים האלה יביאו לזעם רב בחברה הפלסטינית, במיוחד לאחר ההצהרות של מחמוד עבאס בעבר כי לא יכנע ללחצי ישראל בנושא, אולם הרש"פ מחוייבת לשנות את שיטת התשלום:

"נוכח הנזקים המדיניים שנגרמו לה  מהמצב הקיים של שיטת התשלום לאסירים הביטחוניים".

ברחוב הפלסטיני יש התנגדות עזה לרעיון הזה שנתפס ככניעה ללחצי ישראל וארה"ב וכניסיון למחוק את הבעיה ולהפוך אותה מבעיה "לאומית" לבעיה סוציאלית.

אחד מהמחבלים המשוחררים בגדה אומר:

"אנו לוחמים צבאיים למען הבעיה הפלסטינית ולא מקרים סוציאלים. זה פוגע בכבוד הלאומי הפלסטיני, לא נסכים לתוכנית של אבו מאזן".

הקמת בנק מיוחד

בינתיים נמשך גם המאבק בין ישראל לרש"פ על תשלום המשכורות החודשיות למחבלים מתקציב הרש"פ, אחרי שישראל העבירה חוק בכנסת שמחייב לנכות מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ את סכום הכסף שהיא מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם מדי חודש בחודשו ("חוק הקיזוז").

בינתיים נמשך המאבק בין ישראל לרש"פ על תשלום המשכורות החודשיות למחבלים מתקציב הרש"פ, אחרי שישראל העבירה את "חוק הקיזוז" בכנסת, המחייב לנכות מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ את סכום הכסף שהיא מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם

קדרי אבו בכר, ראש מטה האסירים הביטחוניים גילה ב-21 בנובמבר כי הרש"פ תקים בנק ממשלתי באמצעותו ישולמו משכורות האסירים הביטחוניים ומשפחות "השהידים"בגדה וברצועה.

הבנק יקרא "אלאיסתיקלאל" ("עצמאות" בערבית) והוא יוקם בחודש ינואר הבא בגלל הסנקציות שישראל מאיימת לנקוט נגד הבנקים בגדה.

ישראל הודיעה רשמית לרש"פ כי בסוף חודש דצמבר השנה יכנס לתוקף הצו הצבאי נגד כל בנק בשטחים המחזיק חשבונות, שדרכם משולמות המשכורות למחבלים.

הצו הצבאי שיכנס לתוקף חושף את הבנקים הירדנים והפלשתינים לסנקציות, עיקולים ותביעות, הדבר מעורר חשש רב בקרב הנהלות הבנקים, הבנקים הירדנים כבר הודיעו לרש"פ כי אם הצו יכנס לתוקף הם יסגרו את סניפיהם בגדה. גם הבנקים הפלשתינים צפויים ללכת בדרך דומה. על הצו חתם בזמנו שר הביטחון נפתלי בנט. כששר הביטחון גנץ נכנס לתפקיד הוא הקפיא את ישום הצו אך עתה נפלה ההחלטה ליישם אותו בסוף השנה הנוכחית.

בחודש מאי האחרון, לאחר שהצו פורסם לראשונה, מיהרו הבנקים בשטחי הגדה לסגור עשרות חשבונות של מחבלים שקיבלו דרכם את משכורותיהם. הדבר עורר גל מחאה וכמה סניפי בנקים בערים הראשיות בגדה הותקפו בירי ובאבנים על-ידי מחבלים משוחררים ובני משפחותיהם.

הלחץ העממי על הרש"פ גבר, וראש הממשלה הפלשתיני מוחמד א-שתייה הודיע על הקמת ועדה מיוחדת למציאת פתרון למשבר ללא קשר לבנקים. ישראל נהנתה מגיבוי מלא של ממשל טראמפ בנושא והרש"פ במצוקה מכיוון שהמערכת הכלכלית שלה תלויה לחלוטין בישראל. ישום הצו הצבאי הישראלי אמור להשפיע על 12 אלף מחבלים ובני משפחותיהם, חלק מהם אסורים עדיין בבתי הכלא בישראל וחלק אחר שכבר שוחרר מן הכלא.

במאי האחרון, לאחר פרסום הצו, מיהרו הבנקים בגדה לסגור עשרות חשבונות מחבלים שקיבלו דרכם את משכורותיהם. הדבר עורר גל מחאה, וכמה סניפי בנקים בערים הראשיות בגדה הותקפו בירי ובאבנים ע"י מחבלים משוחררים

הבנקים הפועלים בשטחי הגדה צריכים לקבל את אישור "רשות המטבע" הפלשתינית להפסיק את פעילותם בעניין חשבונות הבנק של המחבלים, אך הם אינם ממתינים. הם חוששים מהסנקציות הישראליות נגדם.

הרש"פ נדחקה לפינה. היא איננה יכולה למנוע מישראל ליישם את הצו הצבאי ומאידך גיסא היא איננה יכולה לאלץ את הבנקים להמשיך ולשלם למחבלים את משכורותיהם דרך חשבונות הבנקים.

כיום משולמות המשכורות באופן ידני. המחבלים מקבלים צ'קים ממשרד האוצר הפלשתיני.

לדברי גורמים בפת"ח, ברש"פ חששו מגל אלימות פלשתיני קשה כלפי מוסדות הרש"פ והבנקים בסוף השנה וזו סיבה נוספת להקמת הבנק הממשלתי הפלסטיני.

*  *  *

הקמת הבנק הממשלתי שישלם משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם היא התחכמות שנועדה לעקר את משמעות הצו הצבאי שעליו חתם שר הביטחון נגד הבנקים בגדה, כדי להמשיך ולשלם את המשכורות.

לישראל אסור להסכים לשום שינוי של הקריטריונים, שעל פיהם משלמת הרש"פ משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם. התוכנית של הרש"פ היא להמשיך ולשלם להם בכל מקרה משכורות חודשיות, פשוט תחת הגדרות אחרות כאילו הם "מקרים הומניטריים". אבל עצם תשלום המשכורות החודשיות מהווה תמיכה בטרור ועידודו.

הרש"פ רוצה "להכשיר את השרץ" ולמלכד את ישראל בפני הממשל האמריקני החדש. לכן ישראל צריכה כבר עכשיו, עוד לפני שנכנס הממשל החדש, להודיע כי הדבר איננו מקובל עליה.

הרש"פ רוצה "להכשיר את השרץ" ולמלכד את ישראל בפני הממשל האמריקני החדש. לכן ישראל צריכה כבר עכשיו, עוד לפני שנכנס הממשל החדש, להודיע כי הדבר איננו מקובל עליה

היא יכולה גם להיעזר עדיין בממשל טראמפ כדי שיתמוך בעמדתה. אסור לתת פרס לטרור והזרמת הכסף החודשי למחבלים ולבני משפחותיהם של כמה מיליוני שקלים בכל חודש חייבת להיפסק. זו העמדה שישראל צריכה להחזיק בה גם כשהממשל החדש יתחיל לפעול באופן רשמי.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,210 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה