המשבר הכלכלי מחייב אותנו להיות יצירתיים

צילום מסך מתוך כתבה ב"כאן": למות מקורונה או מרעב
צילום מסך מתוך כתבה ב"כאן": למות מקורונה או מרעב

מדינת ישראל, ובעיקר גופים חברתיים, נשענים לא מעט על תרומות יהודי התפוצות, בעיקר יהודי ארה"ב. אין ספק שתקופה קשה זו, בה הקורונה משתוללת בארה"ב, לא מסייעת לגופים בישראל בנושא זה.

בארה"ב מספר המתים דרמטי ובישראל נמוך בהרבה גם באופן יחסי להבדלים בגודל האוכלוסייה. ידוע ש"עניי עירך קודמים" ולכן קיים קושי עצום לבקש בתקופה זו תרומות למען ישראל. מעבר לסדר העדיפויות של התורמים קיימת כמובן העובדה המצערת שגם הכלכלה האמריקאית נפגעה וכתוצאה מכך האמריקאים, בצדק, חושבים על כל דולר שיוצא להם מהכיס.

ידוע ש"עניי עירך קודמים", ולכן קיים קושי לבקש בתקופה זו תרומות למען ישראל. מעבר לסדר העדיפויות של התורמים, שקהילתם נפגעה יותר מאשר בישראל, קיימת העובדה המצערת שגם הכלכלה האמריקאית נפגעה

אז איך משכנעים אמריקאים בכל זאת לתרום למען ישראל בתקופה בה בעצם היוצרות התהפכו – ומצבה של ישראל, לפחות בפן הבריאותי, טוב יותר?

אני מאמין שזה הרגע לחשוב בצורה יצירתית. מי שנפגע בישראל הכי הרבה בגלל הקורונה, הם העצמאיים הקטנים. הלב נקרע לראות מוכר פלאפל באשדוד שממרר בבכי בטלוויזיה כי דוכן הפלאפל שלו, שפירנס אותו משך עשרות שנים, נסגר. בעלת חנות צעצועים קורסת ועוד ועוד עשרות אלפי מקרים כאלה.

האמת חייבת להיאמר – ממשלת ישראל נכשלה בטיפול במגזר העיסקי. בארה"ב, בעלי עסקים נשאלו כמה כסף הם צריכים – ורובם קיבלו. את החשבון הסופי האם זו תהיה הלוואה או מענק יעשו איתם אחר-כך. המדיניות היתה קודם כל לתת.

בישראל, הממשלה נתנה פחות מדי ובוודאי לאט מדי, אם בכלל. קחו למשל את ענף המסעדנות. הממשלה החליטה להעניק ערבות מדינה לכל העסקים במדינה שיפנו לבנקים, אולם רק על 15% מהסכום. הבנקים, כגוף מסחרי, סרבו לתת למסעדות את ההלוואה הדרושה להם, בגלל שלדברי הבנקים (בצדק) מדובר בעסקים בעלי סיכון גבוה. אם למשל ערבות המדינה היתה 50% – הבנקים היו מעניקים את ההלוואות.

כישראלי, יש לי כעס על הממשלה על שהזניחה ואף הפקירה את בעלי העסקים הקטנים. אבל, המצב הזה מייצר הזדמנות לקהילה היהודית בארה"ב לסייע. הדרך המסורתית היא דרך של תרומה. אבל, אני רוצה להציע דרך אחרת, מקורית יותר: אני רוצה להציע מסלול לשותפות בין יהודי אמריקאי לבין ישראלי משדרות, או מדימונה ואופקים.

ממשלת ישראל נכשלה בטיפול במגזר העיסקי. בארה"ב, בעלי עסקים נשאלו כמה כסף הם צריכים – ורובם קיבלו. את החשבון הסופי אם זו תהיה הלוואה או מענק יעשו איתם אחר-כך. המדיניות היתה קודם כל לתת

מה הרעיון: לייצר קרן השקעות של יהודי ארה"ב בעסקים קטנים בפריפריה בישראל. הקרן תאסוף כספים, ולא חשוב באיזה היקף כל אחד ייתן. תהיה לה שלוחה בישראל שתבדוק, בלי ביורוקרטיות, את הצרכים של עסקים קטנים ובינוניים בפריפריה. הקרן האמריקאית תעניק לעסקים הקטנים הללו כספים שהעסק הקטן בירוחם זקוק להם כמו אויר לנשימה.

אמרתי שאין מדובר בתרומה, ואכן זו כוונתי: הענקת הכסף תעניק לאמריקאי זכות לאחוז מסויים מהגידול ברווחי העסק בישראל למשך מספר שנים, כפי שייקבע. בכך, יידע האמריקאי שיש לו בעצם שותפות בעסק בישראל. בעל העסק יעדכן אותו באופן שוטף אודות ניהול העסק, אולי גם ישמע רעיונות מחברו האמריקאי, ויעדכן איזה שימוש נעשה בכספים שהקרן נתנה.

כל אמריקאי יוכל לבחור בין מענק-השקעה לעסק בודד, או שניים, או לחילופין השקעה כללית לקרן שתפזר את השקעותיה בקרב עשרות עסקים. כמובן שמחד יש את הקשר הישיר בין המעניק את הכסף לבין בעל העסק, אך מצד שני תרומה לקרן יכולה לתת בטחון רב יותר ואולי גם ידיעה שהשקעת בהצלת עסקים רבים יותר.

כאמור, בישראל תהיה שלוחה של הקרן, שאף היא תהיה בקשר עם העסקים ותלווה אותם ואף תדריך אותם, מעבר להשקעה הכספית, וכמובן תדווח למעניקי הכסף מה נעשה עם כספם, כולל שיחות עם בעלי עסקים וכדומה.

אמרתי שאין מדובר בתרומה, ואכן זו כוונתי: הענקת הכסף תעניק לאמריקאי זכות לאחוז מסויים מהגידול ברווחי העסק בישראל למשך מספר שנים, כפי שייקבע. בכך, יידע האמריקאי שיש לו בעצם שותפות בעסק קטן בישראל

בעיני, זוהי שותפות הכי אמיתית והכי נחוצה שיכולה להיות. הרי כל נושא התרומות נולד מקוצר ידן של ממשלות לספק לאזרחים את כל צרכיהם. וכאן קיימת דוגמא מצויינת: ממשלת ישראל כשלה בטיפול בבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, והנה באים חבריהם האמריקאים ולא תורמים – אלא בעצם הופכים לשותפים לאחיהם הישראלים בתחום עיסקי פרופר.

זוהי בעיני העזרה ההדדית והמתגמלת ביותר שיכולה להתפתח בין ארגונים יהודיים בארה"ב לבין אחיהם בישראל.

רוני רימון הוא מבכירי האסטרטגים התקשורתיים בישראל. מייעץ לחברות ולארגונים כלכליים וחברתיים מרכזיים, ניהל מאבקים ומשברים תקשורתיים בולטים ומייעץ לאישי ציבור פוליטיים בכירים. בשנת 2009 ניהל את קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו שנבחר לראשות הממשלה. ב-2006 ניהל את קמפיין הבחירות של מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ שזכתה ל-19 מנדטים (צילום: ישראל הדרי)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
כל הזמן // יום שני, 13 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הקפיאה את גיוס החירום של עובדים למערך החקירות האפידמיולוגיות

פרסום ראשון מוקד החקירות האפידמיולוגיות סובל ממצוקת כוח אדם חמורה, ולא מספיק לאתר את נשאי הקורונה בזמן ולקטוע את שרשרת ההדבקה ● משרד הבריאות יצא בגיוס חירום של עובדים, קיבל 17 אלף פניות ומיין 100 מהן, אבל אחרי 3 ימים הגיוס הופסק בשל מחסור בתקציב

עוד 647 מילים

מדוע רודנים לא רוצים מעמד בינוני 

ערב כניסת הרשות הפלסטינית לשטחים, מייד אחרי הסכמי אוסלו, התקיים בתוניס דיון מכריע: נציגי הבנק העולמי באו לפגוש את ערפאת כדי לתאם את הכלכלה של הרשות, אבל ערפאת סירב לקבל אותם.

ערב כניסת הרשות הפלסטינית לשטחים, מיד אחרי הסכמי אוסלו, התקיים בתוניס דיון מכריע: נציגי הבנק העולמי באו לפגוש את ערפאת לתיאום כלכלת הרשות. הוא סירב לקבלם

כאשר צמרת פתח התפלאה מדוע, ערפאת אמר: הבנק העולמי לא בא לעזור לנו אלא לפעול נגדנו. כדי לשלוט אנו צריכים שליטה בביטחון, בתקציבים ובתקשורת. את זה הבנק העולמי רוצה לשלול מאיתנו.

אם תרצו – פה נמצא הקוד הגנטי של כשלון הרשות הפלסטינית, ושל רב המשטרים בעולם הערבי. הבנק העולמי רצה לבסס את הרשות הפלסטינית על המעמד הבינוני, על החברה האזרחית ועל משטר פוליטי של מפלגות. ערפאת לא רצה את המעמד הבינוני, אלא את המונופולים של בכירי הרשות על הכלכלה. לשלוט ישירות על מנגנוני הבטחון תוך זריעת מחלוקות ביניהם, וביטול העיתונות החופשית הפלסטינית שפרחה עד אוסלו, כדי לעשות עיתונות מטעם.

התוצאה – המעמד הבינוני קרס. בעלי ההון עזבו את השטחים, ובמקום מפלגות אזרחיות יש לנו מיליציות.

מה שקרה ברשות הפלסטינית זה רק דוגמית לעולם הערבי שקרס, ראו מה קורה בסוריה למשל, עוד לפני המרד. במקום מעמד בינוני יש לנו טייקונים, שהם לא במקרה מן המשפחה של אסד. אם יש מריבות ביניהם, זה מריבות בתוך המשפחה.

מה שקרה ברשות הפלסטינית זו דוגמית לעולם הערבי שקרס. ראו את סוריה למשל, עוד לפני המרד. במקום מעמד בינוני יש טייקונים, שהם לא במקרה מהמשפחה של אסד. מריבות ביניהם הן מריבות בתוך המשפחה

אפשר לפצח זאת ברזולוציה יותר מחודדת: שלטון רודני לא רוצה מעמד בינוני והוא הורס אותו, כדי לשלוט בכלכלה.

מי שעושה השוואה עם ישראל, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 265 מילים

שני כלכלני מאקרו בכירים סבורים כי התשובה לשאלה האם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי היא פשוטה מאוד ● אלא שמדובר בתשובות הפוכות לחלוטין ● האחד מדגיש כי תקציב לסוף 2020 ממילא לא יוכל לחולל שינויים, וכי רק תכניות ארוכות טווח יחזירו את הצמיחה ● האחר מדגיש שלא ניתן לבנות תקציב הוצאות, כשאין דרך לחזות את ההכנסות ממסים: "במצב הנוכחי היה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי"

עוד 1,309 מילים

בניגוד לעמדת נתניהו, ועדת קורונה אישרה פתיחה של בריכות וחדרי כושר

לאחר ההצבעה, אמר מיקי זוהר ליושבת ראש הוועדה יפעת שאשא ביטון כי ידיח אותה מהתפקיד ● פעילי ליכוד הציגו עצמם כמי שמתגוררים ליד בית ראש הממשלה בירושלים והתלוננו לעירייה על המחאה במקום - כדי להביא לפינויה ● הסתדרות האחים והאחיות דורשת תוספת תקנים ומאיימת לפתוח בשביתה ● מהיום - אוטובוסים ישובו לפעול אחרי השעה 22:00 בלילה

עוד 28 עדכונים

ההפגנות בחברובסק עיר הולדתי המנומנמת הכריזה על מרד בפוטין

מושל העיר חברובסק ברוסיה נעצר במפתיע באשמת רצח מלפני 15 שנה, מה שגרם לאלפי תושבים לצאת מביתם ולהפגין לראשונה נגד פוטין ● התושבים סבורים שהסיבה העיקרית למעצר היא רצון הממשל להעמיד במקומו נציג מטעמו, בין השאר לנוכח שיעור המצביעים הנמוך שם בבחירות להארכת שלטונו של פוטין - 44% בלבד ● אירה טולצ'ין אימרגליק, ילידת העיר, שוחחה עם משתתפי ההתנגדות החדשה לנשיא

עוד 794 מילים

למקרה שפיספסת

קורונה והבחירה המהפכנית של אוקלהומה בביטוח בריאות ממשלתי

לפעמים כל מה שצריך על מנת ליצור שינוי ענק הוא יצור זעיר, כזה קטן, שלא זכאי אפילו להיות מסווג ב'חי צומח דומם' תחת ההגדרה חי. וירוס הקורונה, כך אומרים, צפוי להכניס שינוי בכמעט כל אספקט של חיינו. באופן שבו אנו צורכים, מבלים, גרים, לומדים עובדים ועוד.

אבל אם ברוב העולם תחום אחד, תחום בריאות הציבור, צפוי להיוותר ללא שינוי – בארצות הברית, כך נראה, הוא עומד לחולל מהפכה.

האמריקאים סולדים ממעורבות ממשלתית וממעורבות פדרלית בפרט. כל מעורבות, גם אם מטרותיה נחשבות טובות, נתפסת כניסיון לפגוע בחירות. החירות הזו היא אחד מסמליה של ארה"ב והפכה למושג קדוש, אך הצליחה לגדל גם יצורי פרא – כמו הזכות להחזיק נשק, או הזכות לא להיות מבוטח בביטוח בריאות.

החירות היא אחד מסמליה של ארה"ב והפכה למושג קדוש, אך הצליחה לגדל גם יצורי פרא – כמו הזכות להחזיק נשק, או הזכות לא להיות מבוטח בביטוח בריאות

ארה"ב היא אחת המדינות היחידות בקרב המדינות המפותחות שאין בה תוכנית בריאות ממלכתית. במהלך השנים התפתחו תוכניות סיוע שונות, Medicare  ו-Medicaid במטרה לסייע למיעוטי יכולת ולקשישים בכיסוי ביטוחי. מחקרים שונים ורבים, כולל כאלו של ארגון הבריאות העולמי, מצא את מערכת הבריאות האמריקאית יקרה ובלתי יעילה בהשוואה למערכות דומות במדינות מתועשות.

אובמה ניסה לעשות שינוי יסודי (The Affordable Care Act – Obamacare) ולהקים תוכנית בריאות שתאפשר למספר המוערך ב-50 מיליון אמריקאים לזכות בביטוח בריאות. התוכנית נתפסה כסדין אדום בעיני רבים, בעיקר בקרב רפובליקנים אך גם בקרב דמוקרטים לא מעטים.

טראמפ קבע את ביטול האובמה-קאר כאחד מדגלי הבחירות שלו, והוא בהחלט ניסה. אך כבר אז, בראשית הדרך, הוא נתקל בפרדוקס שמנע ממנו את ביטול התוכנית. רבים מתומכי הנשיא הם בעלי הכנסה נמוכה, שתוכנית הבריאות העניקה להם בפעם הראשונה בחייהם כיסוי ביטוחי. בוחרים אלו הפעילו לחץ על נציגיהם בקונגרס ובסנט וכך מנעו את ביטול התוכנית. אך טראמפ והרפובליקנים לא זנחו מעולם את הניסיון לבטל את תוכנית הבריאות, היא גם התערבות בשוק החופשי וגם נושאת את שמו של אובמה, הנמסיס שטראמפ שואף לחסל כל זכר למורשתו.

טראמפ קבע את ביטול האובמה-קאר כאחד מדגלי הבחירות שלו, אך כבר בראשית הדרך, נתקל בפרדוקס שמנע את ביטול התוכנית. רבים מתומכי הנשיא הם בעלי הכנסה נמוכה, שזכו לראשונה בכיסוי ביטוחי במסגרת התכנית

עד שהגיע וירוס הקורונה.

במשאל עם באוקלהומה, בשבוע שעבר, הצביעו התושבים ברוב דחוק של 50.5% מן המצביעים להרחיב את תוכנית ה-Medicaid במדינה, כך שכ-250 אלף מתושבי אוקלהומה יהיו זכאים לביטוח בריאות במימון המדינה. 50 אלף מהם הם כאלו שאיבדו את מקום עבודתם (ואת ביטוח הבריאות שלהם) בעקבות משבר הקורונה. אוקלהומה בעיני רבים היא סימן לבאות, מדובר במדינה אדומה (deep-red Oklahoma) בעלת מושל רפובליקני שהתנגד להרחבת תוכניות הבריאות.

חשוב להבין, תוכנית הבריאות של אובמה לא יצרה ביטוח בריאות ממלכתי, היא דאגה להסיר חסמים בפני מבוטחים, כמו סינון מבוטחים על ידי שאלוני בריאות, או האפשרות לדחות מבוטחים וכדומה, אך היא נותרה יקרה.

התוכנית אינה נותנת מענה למי שהכנסתם השנתית נמוכה מקו העוני הפדראלי Federal Poverty Level Income (העומדת על הכנסה שנתית של 12,760 דולר ליחיד). שיעור ההשתתפות העצמית השנתית בתוכנית זו יכול להגיע לשיעור של 2,500 דולר. המלכוד הוא שמי שהכנסתו נמוכה מידי אינו זכאי לסבסוד ממשלתי מכיוון שאינו יכול לעמוד אפילו בתשלום התוכנית הזו.

נראה כי מגפת הקורונה חידדה בקרב המצביעים את ההבנה כי הם זקוקים לטיפול רפואי, וכמו שאמר אחד מהם, כאשר אתה זקוק לסיוע רפואי, אתה זקוק לו עכשיו. כך שבפער בין האידאולוגיה לפרקטיקה – נראה כי הפרקטיקה מנצחת, רבים מתושבי אחת מהמדינות העשירות בעולם עניים מכדי לראות רופא.

כל עוד המחלה שלך לא מדבקת היא הבעיה שלך. וכשהבעיה היא שלך ואינה משפיעה עלי, קל לדבוק באידאולוגיה הכוללת את האשמת הקורבן. שוב, הקורונה חידדה את ההבנה כי בריאות היא במקרים רבים לא אישית, אלא בריאות הציבור. ובמקרה כזה – האינטרס האנוכי שלי הוא שיהיה לך ביטוח בריאות. וכאן נראה שהאידאולוגיה מפסידה.

במשאל עם באוקלהומה הצביעו התושבים על הרחבת תוכנית ה-Medicaid, כך שכ-250 אלף מתושבי אוקלהומה יזכו לביטוח בריאות במימון המדינה. 50 אלף מהם איבדו את עבודתם ואת ביטוחיהם בקורונה

לא במקרה זכתה אוקלהומה להפוך לסמל, היא אחת מ-14 מדינות בארה"ב, בעלות הנהגה רפובליקנית, שהתנגדו בתוקף להרחבת תוכנית המדיק-אייד. אוקלהומה היא גם המדינה השנייה בשיעור הבלתי מבטוחים מקרב אזרחיה. 14% מתושבי המדינה אינם מכוסים בביטוח בריאות כל שהוא, שניה רק לטקסס, וזאת עוד לפני השפעות האבטלה הגואה.

האם מכאן סלולה הדרך להפיכת ארה"ב למדינה העוברת משלטון של חברות ביטוח ובריאות פרטית למערכת מאוזנת יותר? עדיין מוקדם לדעת, אך נראה כי המשבר הנוכחי הביא את השיטה הנוכחית עד הקצה. האם משאלי העם האלו מנבאים את תבוסתו הקרובה של טראמפ במדינות הבית שלו? גם את זה מוקדם מידי לקבוע. מה שכן נראה ברור הוא שיותר אמריקאים מבינים כי יש להתחיל לשנות את השיטה.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 721 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כל הקריירה של ישראל כ"ץ הכינה אותו לרגע הזה

לפני 21 שנה, כשנתניהו הפסיד לאהוד ברק והודיע כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים, עמד ישראל כ"ץ ליד פטרונו אריאל שרון, שאמר לו: "צריך להשתלט על העסק הזה" ● מאז עבד כ"ץ מאחורי הקלעים ובשיטתיות, והפך לאיש החזק בליכוד ● היום הוא ניצב במרכזו של המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה, ולוקח את ההימור שיקבע, בסופו של דבר, אם העסק הזה יעבור לשליטתו - או יפיל גם אותו ● פרשנות

עוד 1,475 מילים

היסטוריה הקרב על הזיכרון

מכון פילצקי מוורשה החל לאתר פולנים שסייעו ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדי להוקיר את זכרם בצורה פומבית ● אבל חוקרי שואה טוענים כי כל מטרתו של המכון היא לשנות את הנרטיב הפולני במלחמת העולם השנייה, שכן פולנים רבים שיתפו פעולה עם הנאצים ● יד ושם: "ברוב המקרים שהעביר אלינו המכון, חסרות ראיות שמעידות אם הפולנים עזרו ליהודים מתוך אלטרואיזם - או למטרות רווח" ● המכון בתגובה: "מעולם לא הגשנו מועמדים לבדיקת יד ושם"

עוד 1,509 מילים

נתניהו וכ"ץ לא יכלו לחלום על מנהיג מחאה נוח יותר

מייסד מחאת השולמנים, אביר קארה, עורר סערה בשישי האחרון כאשר נתפס מתכתב בשידור חי עם שר האוצר ישראל כ"ץ ● אבל יחסיו המורכבים עם בכירי השלטון הנוכחי הם רק אחת מהבעיות המהותיות בהתנהלות הכוכב החברתי הנולד ● אם קארה חפץ להוביל כאן שינוי משמעותי לטובת העצמאים, מבלי להיחשד בחנפנות לנתניהו ולשריו, עליו לסמן מטרות ברורות יותר, להשאיר את המלחמות במגזרים אחרים לשר האוצר, ולהתנהל בשקיפות מוחלטת ● דעה

עוד 1,091 מילים

משפט בינלאומי כל הדרך להאג

עליהם מוטל להכריע אם בית הדין הבינלאומי בהאג יפתח בחקירה סביב פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים - שבמהלכה כנראה יואשמו בכירים בצה"ל ובפוליטיקה הישראלית - או יסגור את התיק ● והם צפויים לתת את פסיקתם כבר בימים או בשבועות הקרובים ● פרופיל משולש של ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו - השופטים שדנים בחוקיות התביעה נגד ישראל

עוד 1,719 מילים

נתניהו נכשל כישלון חרוץ בהסדרת ניגודי העניינים שלו בקדנציות הקודמות - ניגודי עניינים שהובילו להעמדתו לדין בעבירות חמורות ● זה לא מונע ממשרד המשפטים להפגין אופטימיות שהפעם זה יסתדר ● בשבוע שעבר העביר מנדלבליט הסדר ניגוד עניינים בקשר למעורבותו של נתניהו בהחלטות הנוגעות לרשויות החוק ● אבל אפילו על הסדר הניגוד העניינים הרגיל נתניהו עדיין לא חתם ● פרשנות

עוד 1,613 מילים

ההצבעה על פתיחת מכוני הכושר והבריכות נדחתה למחר

סקר מנדטים: הליכוד 33 מנדטים, יש עתיד-תלם המפלגה השנייה בגודלה, וכחול לבן עם 9 מנדטים בלבד ● דיווח: אדלשטיין מעוניין למנות את רוני נומה למפקד הקורונה ● נתניהו ידון עם ליצמן ודרעי בנושא ההגבלות בשכונות החרדיות ● משרד הביטחון יפתח ביומיים הקרובים עוד שלוש מלוניות לחולי קורונה ● בעקבות חשיפת זמן ישראל: ועדת הכנסת תדון מחרתיים בבקשה של רפי פרץ להתפלג מסיעת ימינה ● הממשלה אישרה מתן מענקי סיוע לעצמאים בסך של עד 7,500 שקלים

עוד 39 עדכונים

הצעירים חזרו לרחוב, ואין להם שום כוונה להיות "לא פוליטיים"

בפעם הראשונה מזה זמן רב, הגיל הממוצע של המפגינים אמש בכיכר רבין לא שייט בין אוקיי בומר למתושלח ● דווקא על הרקע הזה, אי אפשר היה שלא להבחין בפער מטריד בין אלפי המפגינים בכיכר לבין מי שדיברו בשמם על הבמה ● בעוד המארגנים ניסו לנהל מחאה מהאו"ם, לצעירים ברחוב נמאס מהחרטא

עוד 705 מילים

הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית נערכת ליום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קושי להמשיך להתקיים כלכלית בסגנון חיים שמבוסס על לימוד תורה, התייצבות לצד המפגינים נגד הגזענות כלפי שחורים (מחשש שההתפרצות הגזענית הבאה תהיה כלפי יהודים), והיערכות לגל של קשיים נפשים בקהילה בעקבות הריחוק החברתי

עוד 1,262 מילים

אלפי מפגינים בככר רבין: "השטח בוער, רוצים כסף עכשיו"

פוליטיקאים לא נאמו במחאת העצמאים ומובטלי הקורונה נגד הממשלה ● אסף אמדורסקי: ביבי נוכל שצריך ללכת לכלא ● עובדות סוציאליות נעצרו מחוץ לאולפן ערוץ 12 אחרי שעיכבו את כניסת ישראל כ"ץ ● מייסד "אני שולמן" אביר קארה הכחיש שיתוף פעולה עם נתניהו והודה שהוא בקשר עם שר האוצר, אחרי שתועד מסתמס איתו בשידור

עוד 21 עדכונים

מאז נחקק ב-2017, חוק השקיות מעולם לא נאכף

שלוש שנים וחצי מאז עבר חוק השקיות, אחד ההישגים הגדולים של המשרד להגנת הסביבה, מתברר: החוק כלל לא נאכף, ומפירי החוק מעולם לא נקנסו ● זאת משום שלא הותקנו עד כה התקנות הדרושות כדי לאפשר אכיפה ● שלא במפתיע, ניכרת התרופפות בזמן האחרון בהקפדה על החוק בסופרמרקטים ● במשרד להגנת הסביבה מבטיחים שהשרה החדשה תדאג לאכיפה בהקדם

עוד 572 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה