למרות השיפור המתמשך באופן שבו ישראל מתמודדת עם אפליה בשנים האחרונות, ראש הגוף המוביל בארץ במאבק נגד גזענות מאמין שהמשטרה לא עושה מספיק כדי להילחם בגזענות ממסדית. בראיון לזמן ישראל, אומר אַוֶוקָה (קובי) זֵנָה – ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות – כי הוא מקווה שנציגי מערכת אכיפת החוק יחזקו את שיתוף הפעולה שלהם עם צוותו.
ההחלטה על הקמת הצוות התקבלה לפני שלוש שנים בוועדה שיזם רה"מ בנימין נתניהו, בימים הסוערים ובמהלך ההפגנות שהתקיימו ברחבי הארץ בעקבות התקרית שבה הוכה חייל ממוצא אתיופי, דמאס פיקדה, על ידי שוטר יס"מ.
הצוות הזה, שמורכב מחמישה עובדים במשרה מלאה ובהם זנה, אחראי על זיהוי מדיניות ממשלתית שמקבעת, משעתקת או מאפשרת גזענות, וממליץ על דרכים לשינוי המצב. היחידה גם מקבלת תלונות מאזרחים שחוו גזענות או היו עדים לה.
למרות שהיחידה בראשות נמצאת בקשר עבודה רציף עם כ-60 נציגים רשמיים של גופים ממשלתיים שונים, בהם משטרת ישראל, זנה מתאר את היחסים שלה עם מערכת אכיפת החוק כ"מאוד מסובכים".
בשנה שעברה טלטלו מחאות המוניות את ישראל כאשר עשרות אלפים יצאו לרחובות בעקבות מותו של סלומון טקה, שנורה ונהרג על ידי שוטר. מותו של טקה הגיע רק שישה חודשים אחרי שיהודה ביאדגה, צעיר לוקה בנפשו בן 24, נורה ונהרג על ידי המשטרה, שטוענת שהוא הסתער על שוטר בעודו מניף סכין.
"יהודה ביאדגה מת, וסולומון טקה מת, והשנה ראינו המון – אני לא רוצה לומר גזענות – אבל אינטראקציות עם המשטרה ועם אזרחים שכללו הפרת זכויות. אז אני חושב שיש לנו הרבה דברים לעשות, ואני מקווה שיום אחד המשטרה תסכים להבין שיש בעיה עם נהלי השיטור בישראל", אומר לי זנה.
הוא מציין שבשנה שעברה הוקמה היחידה לשוויון מגדרי ולמגוון תרבותי במשטרת ישראל, ואומר "אנחנו מוכנים ואנחנו רוצים לעבוד איתם".
אך בזמן שיש "איזשהו סוג של שיתוף פעולה, אנו צריכים לעשות יותר, אבל אנחנו לא מצליחים לשכנע אותם לעשות את הצעד הבא, לכיוון שינוי גדול ומשמעותי", הוא מתייסר אך מסרב להיכנס לפרטים של שיתוף הפעולה הבין-מחלקתי. זנה טוען שהוא לא רוצה להיות ביקורתי מדי, ואומר שההצלחה תלויה בנכונות לעבוד יחד. "אני מאמין שהם חושבים ומאמינים שהם עושים טוב, אבל העובדה היא שזה עדיין כל כך רחוק", הוא אומר ביחס למיגור אי שוויון גזעי באכיפת החוק.
גלעד ארדן, שהיה בזמנו השר לביטחון פנים, הודיע על הקמת היחידה בפגישה עם בכירים בקהילת יוצאי אתיופי בישראל, אחרי שהודה שיש "שיטור יתר", והבטיח שמשרדו והמשטרה "נלחמים" בבעיה. "ברור שיש עוד הרבה מה לתקן, אבל היה שיפור רב בתוצאות בשנים האחרונות בירידה במספר המעצרים ובמספר כתבי האישום ופרויקטים נוספים כמו מצלמות הגוף", אמר ארדן בזמנו.
כשזנה נשאל בנוגע לשינוי שהיה רוצה לראות במשטרת ישראל, הוא עונה שהוא רוצה שהמשטרה תתייחס בצורה שווה לכל האזרחים, "ושיבינו שהעבודה שלהם היא לשרת את האזרחים, להגן על זכויותיהם", ולשים קץ לאפיון גזעי, "פרופיילינג". "הם אומרים שהם לא עושים אפיון גזעי", ובכל זאת, אזרחים ממוצא אתיופי נעצרים בשיעור לא פרופורציונלי למספרם באוכלוסיה, הוא אומר.
מספר התלונות על אפליה גזעית הוכפל
לפי דוח עדכני של היחידה, מספר התלונות על אפליה גזעית שהתקבלו הוכפל בשנת 2019, כש-37% מהתלונות מגיעות מהקהילה האתיופית. על אף שיוצאי אתיופיה הם 1.7% מהאוכלוסיה בישראל, שיעור המעצרים שלהם עומד על 3.27%.
"אני רק רוצה לראות שהם מוכנים להשתנות, באמת", הוא אומר. "זו לא בעיה של אווקה זנה לבדו, ואני שמח שהממשלה החליטה להקים את היחידה שלי כדי להוביל שינוי, אך צריך לראות שיתוף פעולה ממחלקות אחרות בממשל הישראלי".
"אני רק רוצה לראות שהם מוכנים להשתנות, באמת", הוא אומר. "זו לא בעיה של אווקה זנה לבדו, ואני שמח שהממשלה החליטה להקים את היחידה שלי, אך צריך לראות שיתוף פעולה ממחלקות אחרות בממשל הישראלי"
דובר משטרת ישראל, מיקי רוזנפלד, אומר בתגובה לקריאתו של זנה לשיתוף פעולה שהמשטרה נמצאת "בקשר הדוק עם מנהיגי הקהילות השונות בישראל", ושכך "אנחנו מונעים תקריות. השלב השני הוא התגובה לתקריות.
"יש יחידה משטרתית ייעודית שמוקדשת לחיזוק הקשרים בין הקהילה למשטרה. היחידה מתפקדת היטב כבר למעלה משנה", הוא ממשיך. "שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים מתקיים בכל הרמות, וימשיך ויתרחב ב-2021".
מינוי שרים מהקהילה לא יפתור את הבעיה
החששות של זנה מהדהדים גם אצל דמויות בכירות נוספות בשבועות האחרונים, בעיקר בהתעוררות סביב הריגתו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס שכרע עם ברכו על צווארו במשך דקות ארוכות, פעולה שהציתה הפגנות ברחבי העולם.
בראיון לזמן ישראל, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה, ילידת אתיופיה הראשונה לכהן כשרה בממשלת ישראל, קראה למפכ"ל המכהן ולשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה "להתעורר", ולהתחיל לסלק משירות שוטרים גזעניים. עוד אמרה תמנו-שטה שהיא מתכוונת לוודא שהנושא יישאר על סדר יומם של השרים הרלוונטיים, בכוונה ליישם יוזמות שמטרתה רפורמה במשטרת ישראל.
אחרי מותו של פלויד, סגן השר לביטחון פנים דסטה (גדי) יברקן גינה את ההרג ברשת, וניצל את הבמה לבקר את השיטור הגזעני בישראל. "זאת יש לדעת: אזרח ישראלי 'לבן', חש בטוח למראה ניידת באזור מגוריו ואילו אזרח ישראלי 'שחור' ירגיש חוסר בטחון", כתב יברקן בעמוד הפייסבוק שלו.
כשנשאל האם מינוי יברקן יסייע ביישום הרפורמות, אומר זנה שעל אף שהוא שמח לראות את סגן השר בתפקידו החדש, "הבעיה הזאת עמוקה מאוד" ומוטמעת ב"תרבות השיטור" במדינה. מה שדרוש הוא שינוי מדיניות והבנה "שהבעיה הזאת היא משהו שבאמת דורש זמן ורצון", הוא אומר. "אם אין נכונות לשינוי, לא תוכל לשנות כלום, לא משנה מי האדם העומד בראש".
"הבעיה עמוקה מאוד" ומוטמעת ב"תרבות השיטור" במדינה. מה שדרוש הוא הבנה "שזה משהו שדורש זמן ורצון", הוא אומר. "אם אין נכונות לשינוי, לא תוכל לשנות כלום, לא משנה מי האדם העומד בראש"
למרות תלונות על שיתוף הפעולה עם המשטרה, זנה, עו"ד ותובע בפרקליטות הצבאית, ששירת אחרי שחרורו כפרקליט בפרקליטות מחוז ת"א – פלילי, אומר שהוא הצליח להתקדם במספר חזיתות בזמן הקצר שבו קיימת היחידה בניהולו.
למשל, הוא אומר, משרד הבריאות נקט במספר צעדים להפחתת האפליה בשירותי הבריאות, בין היתר הסרת החרם על תרומות דם מאתיופים ב-2017.
הוא לוקח קרדיט גם על ההחלטה של מועצת הרבנות הראשית בינואר השנה, שמטרתה לאכוף את ההכרה בקהילת ביתא ישראל כיהודים, אחרי שהחלטה מוקדמת בנושא לא מנעה מנציגי מועצת הרבות להמשיך ולפקפק במורשת של חברי הקהילה. זנה טוען שההודעה הזאת התקבלה אחרי לחץ שהופעל ממשרדו.
![מחאה בבריטניה בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בארה"ב, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/AP_20172696739570-640x400.jpg "מחאה בבריטניה בעקבות רצח ג'ורג' פלויד בארה"ב, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Alberto Pezzali)")
זנה אומר שגם במשרד החינוך מתחילים להתמודד עם גזענות באופן "רציני ומספק", למרות שאין מספיק חומרי לימוד בנושא. לדוגמה, הוא אומר, ההנחיות החדשות של משרד החינוך בנוגע לאפליה גזעית במוסדות לימוד שהגיעו אחרי תקרית של אפליה בקרית גת הן סיבה לאופטימיות: "המצב משתפר".
סימן אחד לשיפור הוא העלייה במספר התלונות שמגיעות למשרדו, שאותן הוא מתאר פחות כסימן לעלייה באירועים גזעניים, אלא כסימן לכך שאנשים שעד לאחרונה "לא ידעו מה לעשות עם גזענות, יודעים עכשיו שיש להם כתובת" שאליה הם יכולים לפנות.
את העלייה במספר התלונות שמגיעות למשרדו, זנה מתאר פחות כסימן לעלייה באירועים גזעניים, אלא כסימן לכך שאנשים שעד לאחרונה "לא ידעו מה לעשות עם גזענות, יודעים עכשיו שיש להם כתובת"
"מוודאים שזה לא יקרה פעם נוספת"
כשנציגי היחידה בראשותו מקבלים תלונה, הם מתעדים אותה לפני שהם פונים למשרד הרלוונטי בניסיון לפתור את הבעיה. הם משתמשים במידע שנאסף כדי ליזום הצעות לרגולציה וחקיקה רלוונטיות, שיכולות לסייע במניעת הישנות של מקרים דומים. "אז יש בעצם שני שלבים. בראשון אנחנו מטפלים בבעיה, ובשני אנחנו מוודאים שהיא לא תקרה פעם נוספת", הוא מסביר.
למרות שזנה מצביע על כך שפעילותו מוגבלת משום שהיחידה קטנה בהיקפה, ובשל העובדה ש"הסמכות לא בדיוק מוגדרת", עצם קיומה של היחידה הוא סימן חשוב. "אני חושב שאנחנו צריכים הרבה יותר משאבים, אבל במסגרת מה שיש לנו – אנחנו עושים המון", הוא אומר ומוסיף שהקמת היחידה סימנה "את הפעם הראשונה שבה ישראל באמת החליטה להיאבק בגזענות" ברצינות.
"כמהגר מאתיופיה, המדינה הזו מאוד יקרה לי. אני חזרתי הביתה, זה המקום שבו אני רוצה לגדל את ילדי, ואני מאמין שיש לי אחריות בשמי, ובשם הקהילה שלי, לקדם תהליך כך שילדי יוכלו להרגיש כאן בבית", הוא אומר. "המוטו שלי הוא שהקימו את היחידה שלנו כדי לחסל את הגזענות בארץ ולא כדי לנהל אותה. אז זה אישי. אני מאמין בחברה הישראלית. אני מאמין שאנחנו יכולים להשתנות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם