הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

קרל פופר, שם ידוע בפילוסופיה של המדע, הציע קריטריון להבחנה בין תיאוריה מדעית לבין כל אמירה אחרת על המציאות: תיאוריה תיקרא מדעית רק אם היא ניתנת להפרכה לוגית על ידי תצפית סותרת כלשהי. הדוגמה הקלאסית בספרות הפילוסופית היא הטענה "כל הברבורים לבנים", שכן היא ניתנת להפרכה באמצעות תצפית על ברבור שחור.

חשוב להבין שמדובר בסתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, ולא בסתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול תמיד להתכחש לתצפית במגוון טענות: התמונה מזוייפת, המוצג בתמונה אינו ברבור וכיוצא באלה.

יש סתירה לוגית בין "כל הברבורים לבנים" לבין תמונת ברבור שחור, אך לא סתירה מוחלטת. המחזיק בתיאוריה יכול להתכחש לתצפית בטענה שהתמונה מזוייפת או שהמוצג בה אינו ברבור, למשל

נשתמש בקריטריון של פופר כדי לבחון את הטענה שתמותת הקורונה בשוודיה קשורה להעדרו של סגר.

תמותה בשוודיה לעומת שכנותיה

המחזיקים בדיעה שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה מקורונה בשוודיה מסתמכים לרוב על השוואה לתמותה במדינות הנורדיות. בהשוואה הזאת מובלעת תיאוריה לפיה התמותה מנגיף רספירטורי – שפעת למשל – דומה תמיד בשוודיה, דנמרק, נורבגיה ופינלד, או לפחות אינה שונה לעולם בסידרי גודל משמעותיים. לפי הקריטריון של פופר, התיאוריה הזאת מדעית לכל דבר. היא ניתנת להפרכה לוגית באמצעות תצפית.

נדגיש את משמעותה של ההפרכה: אם התמותה מנגיף רספירטורי אינה דומה תמיד במדינות הנורדיות, הרי שלא ניתן ללמוד דבר על השפעת הסגר מהשוואה בין שוודיה לשכנותיה. לא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית מקורונה אצל השכנות (אם לא היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשוודיה, ולא ניתן להניח שהתמותה ההיפותטית בשוודיה (אם היה סגר) היתה דומה לתמותת הקורונה בשכנותיה המסוגרות.

הטבלה מציגה את התמותה משפעת במדינות הנורדיות בתשע עונות שפעת עוקבות. למעט התמותה בשוודיה בעונת 2011-2012, הנתונים נאספו מפרסומים שנתיים או מחקריים של רשויות הבריאות בכל מדינה ולא ממקור שני. במרבית המדינות אין עדיין פרסומים רשמיים על עונת השפעת הנוכחית והקודמת.

טבלה: תמותה משפעת למליון נפש

טבלה: תמותה משפעת בארצות הנורדיות

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה, הן בכל מדינה במהלך השנים והן בין מדינות. רק בשלוש עונות שפעת קלות במיוחד היתה התמותה זהה (פחות מ-10 מתים למליון נפש). בכל עונה אחרת נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים משמעותיים בין צמדי מדינות נעים בין פי שלושה לפי עשרה, אך יש בטבלה גם מכפלות גדולות יותר.

התמונה המצטיירת בטבלה רחוקה מלהַראות תמותה אחידה. ברוב העונות נצפית שונות רבה בין שתי מדינות או יותר. הבדלים בין צמדי מדינות נעים בין פי 3 לפי 10, אך יש גם מכפלות גדולות יותר

בעונת השפעת של 2011-2012 היתה התמותה בפינלנד גבוהה פי 20 מבדנמרק ובנורבגיה. לא ניתן למצוא דו"ח רשמי על התמותה בשוודיה, אולם העיתונות השוודית דיווחה במהלך העונה על כ-1,000 מתים משפעת, שהם כ-100 למליון נפש – פי עשרה מבדנמרק ובנורבגיה. אפשר למצוא תימוכין למספר המתים בדיווחים שוודים משנים מאוחרות, שם מוזכרת העונה הזאת כ"אפידמיה בעוצמה גבוהה מאד" בשל זן השפעת הדומיננטי המשוייך לעונות שפעת קשות. על פי המועצה השוודית לבריאות ורווחה:

"בשנים שבהן היה זה הזן הדומיננטי, מתו משפעת בין 1,000 ל-2,000 איש מעל גיל 65".

אבל ללא ספק הנתון המעניין ביותר בטבלה הוא תמותת השפעת בדנמרק בעונת 2017-2018 (488 למליון) לעומת שוודיה (101 למליון) – הפוך ליחס התמותה מקורונה, כמוזכר בפוסט קודם. נציין כי רשויות הבריאות בשתי המדינות דיווחו באותה עונה על שכיחות זהה (17%) של זן השפעת, הידוע כאלים יותר מאחרים.

ספק אם רבים שמעו על תמותת השפעת בדנמרק לפני שנתיים, וספק אם מישהו האשים את דנמרק באחריות לתמותת שפעת עודפת בהשוואה לשוודיה. עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

עונת 2017-2018 נרשמה בסטטיסטיקה כעונת שפעת קשה בדנמרק. כידוע, רשויות הבריאות בדנמרק לא העלו אז על דעתם להטיל סגר על מדינתם. האם אירע אסון בדנמרק באותה עונה?

נסכם:

1. תמותת השפעת במדינות הנורדיות רחוקה מלהיות אחידה.
2. בעונת השפעת של 2011-2012 היתה תמותת השפעת בשוודיה גבוהה פי עשרה מבשכנותיה הסקנדינביות.
3. לא ניתן להקיש על יעילותו של סגר מהשוואת התמותה מקורונה במדינות הנורדיות.
4. שיעור התמותה מקורונה בשוודיה לא יהיה שונה משמעותית משיעור התמותה משפעת בדנמרק לפני שנתיים בלבד.

תמותה במחוזות שוודיה

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, הגם שכמעט כולן הטילו סגר כלל מדינתי. לא ברור כיצד מתיישבת השונות הזאת עם ההנחה שסגר בלם את מגיפת הקורונה בתוך שבוע או שבועיים בכל מדינה, אבל ההסבר השכיח גורס כי מדינות בהן שיעור התמותה גבוה איחרו בהטלתו.

מצדדי הסגר מחזיקים בתיאוריה לפיה העדר סגר קפדני, בחלון הזדמנויות צר, גורר תמיד שיעור תמותה גבוה. התיאוריה המדעית הזאת הופרכה בִּמדינות שנמנעו מסגר (דרום קוריאה, יפן, בלארוס), אלא שמספרן קטן והוצעו הסברים חלופיים.

חוסר אחידות בתמותה מקורונה אינו ייחודי למדינות הנורדיות. שיעור התמותה במדינות אירופה נע בין עשרות למאות מתים למליון נפש, חרף הסגרים שהוטלו. כיצד מתיישבת השונות עם ההנחה שסגר בלם את המגיפה?

שוודיה, על 21 מחוזותיה, מאפשרת לבחון את התיאוריה הזאת בסידרה גדולה יחסית. האם מדינה נטולת סגר נפגעה מהנגיף במידה דומה בכל מחוזותיה?

שוב, על פי הקריטריון של פופר, אם תופרך התיאוריה, לא ניתן לייחס את התמותה מקורונה בשוודיה להעדרו של סגר.

כל המחוזות בשוודיה, למעט אחד, מונים למעלה מ-100,000 תושבים, ורובם המכריע – מעל 200,000 תושבים. במחוזות הגדולים מתגוררים למעלה ממליון נפש: שטוקהולם (2,375,000), וסטרה גוטלנד (1,725,000), וסקונה (1,375,000). המפה מציגה את התמותה מקורונה בכל מחוז ל-100,000 נפש.

מפה: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

מפת תמותה מקורונה במחוזות בשבדיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

כידוע לרבים, מוקד המגפה היה במחוז שטוקהולם, שם נמנו קרוב למחצית מהמתים. בשלושת המחוזות הגדולים חושבו שיעורי תמותה של 92 למאה אלף (שטוקהולם), 38 למאה אלף (וסטרה גוטלנד), ו-16 למאה אלף (סקונה) – ירידה של למעלה מ-50% בין מספרים עוקבים.

החצים במפה מדגימים מגמה כללית של ירידה בתמותה ככל שמתרחקים מהמוקד. אם מצרפים לשטוקהולם (92 למאה אלף) את סדרמנלנד הסמוך (78 למאה אלף), הרי שבחגורת המחוזות הקרובה אליהם נעה התמותה למאה אלף בין 45 ל- 55. בחגורה הבאה כלולים ששה מחוזות והתמותה בהם למאה אלף היא (מצפון לדרום) 41, 52, 19, 38, 42, ו-17. במחוזות הדרומיים ביותר והצפוניים ביותר של המדינה נצפית תמותה של 5 עד 22 למאה אלף נפש.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה (לאחר השמטת מחוז שטוקהולם המסיט דרמטית את קו הרגרסיה). חלק מהירידה מוסבר בוודאי על ידי ירידה בשיעור הנדבקים, ואולי גם על ידי ירידה בשיעור התמותה בקרב החולים, אך אין כרגע הסבר מדוע. לפי שעה לא תוארו מוטציות בנגיף. ייתכן שירידה בהידבקות קשורה לירידה בעומס הנגיפי לאורך שרשרת ההדבקות.

גם באיטליה נצפתה ירידה הדרגתית בתמותה ככל שמתרחקים ממוקד המגפה. לפחות בשוודיה ההסבר איננו צפיפות אוכלוסין, שכן אין קורלציה בין צפיפות האוכלוסין בכל מחוז לבין שיעור התמותה באוכלוסיה

ההבדלים שבין מחוזות מודגמים בגרף. בשמונה מחוזות בקצה התחתון של התמותה נע מספר המתים בין 5 ל-22 למאה אלף נפש. בעשרה מחוזות התמותה נעה בטווח של 38 עד 55 למאה אלף, גבוהה פי שניים עד פי חמישה מהתמותה במדינות שבתחתית הגרף ברוב ההשוואות. בשליש מהמחוזות שיעור התמותה מקורונה נמוך מזה של שטוקהולם וסדרמנלנד ב-75% או יותר. מעניין לציין שהתמותה במחוז סקונה הדרומי, ללא סגר, זהה כמעט לתמותה במחוז הבירה הסמוך של דנמרק, עם סגר.

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

גרף: תמותה מקורונה ל-100,000 נפש במחוזות שוודיה (מקור הנתונים: אתר הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 15 ביוני)

נסכם:

1. גם בהיעדרו של סגר קיימת שונות רבה בתמותה מקורונה.
2. נראה כי המרחק ממוקד המגפה בשוודיה משחק תפקיד משמעותי.
3. בשליש מהמחוזות (כרבע מאוכלוסיית המדינה) נצפתה תמותה דומה למדינות רבות באירופה שהטילו סגר כלל מדינתי. הממצאים האלה סותרים את ההנחה שקיים קשר סיבתי משמעותי בין סגר או העדרו לבין תמותה מקורונה.

סוף דבר

לאסכולת ההפרכות של קרל פופר יש מתנגדים רבים בקהילת הפילוסופים של המדע. הבולטים שבהם תומכים באסכולה המזוהה עם תומאס בייס, פילוסוף, סטטיסטיקאי (וכומר). לשיטתם של חסידי בייס, תצפית אינה אמורה לאתגר תיאוריה מדעית אלא לשנות את מידת האמונה בה. בצורה פשטנית: אמונה קודמת + נתונים = אמונה חדשה. אלא שהיכולת של נתונים לשנות אמונה קודמת תלוייה בעוצמתה של האחרונה: ככל שהאמונה הקודמת חזקה יותר, כך קטֵנה השפעתם של הנתונים על עיצוב האמונה החדשה. סביר להניח כי מי שהיה משוכנע שסגר הפחית את התמותה מקורונה בארץ, והיה מפחית את התמותה מקורונה בשוודיה, לא ישנה את דעתו אחרי קריאת המאמר.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/