הכל יהיה לכאורה חוקי

רוזה פארקס על אוטובוס מונטגומרי, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים (צילום: UPI)
UPI
רוזה פארקס על אוטובוס מונטגומרי, 21 בדצמבר 1953, ביום שבו בוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים באוטובוסים

פשיזם איננו נולד ביום אחד, חופש הביטוי אינו נעלם ביום אחד, התקשורת אינה מוגבלת ביום אחד ומדינה לא הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה בלתי דמוקרטית בין לילה, מדובר בתהליך בן מספר שלבים:

תחילה מפחידים את ההמון עד מוות מפני אויבים חיצוניים הקמים עלינו להשמידנו ולאחר שהפחד ניטע בלבבות כובשים את לבבות ההמון בדברי חלקות על פתרונות הקסם שיש להם למלחמה באותם אויבים חיצוניים ונוטעים את האמונה שרק הם יודעים כיצד לעשות זאת – איראן היתה האויב עליו לא הפסיק נתניהו לדבר ואת שלב הההפחדה ביצע נתניהו בהצלחה מרובה.

פשיזם לא נולד ביום אחד, חופש הביטוי אינו נעלם ביום אחד, התקשורת אינה מוגבלת ביום אחד ומדינה לא הופכת ממדינה דמוקרטית למדינה לא דמוקרטית בן לילה, מדובר בתהליך

בשלב הבא מסמנים את האויבים הפנימיים, האויבים מבית, אלה שלכאורה בגללם קשה להילחם באויב החיצוני, אלה שהם משכילים, אלה שמרוויחים הרבה כסף, אלה שהם אליטות, אלה שצריך להיפטר מהם כי הם לא מבינים את "העם", הם לא חלק "מהעם" ובכלל הם אשמים בכל הצרות של העניים והמסכנים. המילה השכלה והמילה נאורות הופכות להיות לקללות איומות.

האופן בו משסים חלקים מן העם בחלקים אחרים אינו משאיר ספק לגבי איזה חלק בעם הוא האויב הפנימי. יש צד אחד במפה הפוליטית המסומן כאויב, צד אחד הסופג קיתונות של שנאה והסתה, צד אחד שבאופן קבוע מעוותים את דבריו כך שיראה כאילו הוא מתנשא – נתניהו הפך את המילה שמאלני למילה נרדפת לבוגד.

אל הדה-לגיטימציה של השמאל התווספה המלחמה בתקשורת. התקשורת, כמו השמאל, סומנה כאויב אישי של נתניהו, כמי שמנסים להפילו בדרכים לא כשרות – כמי שמשתפת פעולה עם השמאל להפלתו.

את השלב השני, הפרד ומשול, מחיקת כל מה שנראה כאליטות ישנות, ריסוק השמאל, ביצע נתניהו בהתמדה רבה ובהצלחה רבה לאורך כל שנות כהונתו, כאשר השלב האחרון התבצע לאחר הבחירות ובחסות הקורונה, שאף היא שימשה כגורם הפחדה. כך פורקה כחול לבן, ולמעשה סללה את הדרך לנתניהו להעביר כל חוק וכל תקנה בהם יחפוץ. הפטור ממס שקיבל בימים אלה הוא דוגמא לכך. הצבעת חילונים גמורים כמו מיקי חיימוביץ' נגד תחבורה ציבורית בשבת היא דוגמא לכך.

בשלב הבא מסמנים את האויבים מבית, אלה שלכאורה בגללם קשה להילחם באויב החיצוני, המשכילים, שמרוויחים הרבה, האליטות, אלה שצריך להיפטר מהם כי לא מבינים את "העם"

בשלב השלישי, מתחילים לבצע חקיקה, שמחד גיסא תילחם באויב מבית, שהרי ללא המלחמה באויב הפנימי לא נצליח להילחם באויב החיצוני, ומאידך גיסא תיטע בלבבות ההמון אהבה והזדהות למולדת ולסמליה.

בין לבין מסמנים את האויב הפנימי כמשתף הפעולה של האויב החיצוני. תהליך החקיקה נועד לתת גושפנקה חוקית לפעולות בלתי חוקיות. כאשר גם החקיקה נחלקת לשלושה סוגי חוקים: חוקי הסתרה, חוקי הפרדה וחוקי גאווה.

בשלב הראשון מחוקקים חוקי הסתרה – חוקים שנועדו מחד גיסא להסתיר מפני האזרחים ומפני העולם את הפשעים שמבצע השלטון ומאידך גיסא – להשלים את השלב השני של רדיפת האויבים מבית, סימון הבוגדים.

העובדה שממשלת ישראל איננה מרשה לספר על מה שקורה בשטחים, ולא רק שאיננה מרשה לספר אלא שהיא רודפת את מי שהיה שם ושילם בגופו ובנפשו ורוצה לספר – כמו את חברי ארגון שוברים שתיקה – מראה עד כמה שלטון, כל שלטון, נחוש להסתיר את העוולות שהוא מבצע.

כך למשל יש לא מעט עדויות לכך שמרבית אזרחי גרמניה לא ידעו על מכונת ההשמדה הנאצית, גם לא בני משפחה של מי שהיו אחראים ישירים להשמדה. וגם אצלנו השלטון רוצה שהאזרחים ימשיכו בחייהם הנוחים מבלי לדעת מה קורה מעבר לגדר. ספרי הלימוד בישראל אינם מזכירים את הכיבוש או את הפלסטינים, ולרוב אזרחי מדינת ישראל אין מושג מה מתרחש בשטחים. והאמת, מי רוצה לדעת שמיליונים נמצאים בסגר? מי רוצה לדעת ששוטרים צבאיים השפילו והתעללו מינית בנשים במחסום? – השלטון רק רוצה שנדע שהוא נלחם במחבלים – כל ילדה בת תשע עם מספריים היא מחבלת שדינה מוות.

בשלב השלישי, מתחילים לבצע חקיקה, שמחד תילחם באויב מבית (אחרת לא נצליח להילחם באויב החיצוני) ומאידך תיטע בלבבות ההמון אהבה והזדהות למולדת ולסמליה

בשלב השני מחוקקים חוקי הפרדה. חוק ההסדרה שרק לאחרונה נפסל בידי בג"ץ, חוק הלאום, חוק המואזין – הם חוקי גזע לכל דבר ועניין. חוקים, שכשמערכת המשפט תשפוט לאורם, היא תגשים הלכה למעשה את משטר האפרטהייד.

השופט משה דרורי פסק פסיקה נחשונית תוך שימוש בחוק הלאום, חוק שעתירות רבות נגד חוקתיותו עדיין תלויות ועומדות בפני בג"ץ, פסיקה שנותנת לו פרשנות המאפשרת פסיקת פיצויים לנפגעי פיגועים (רק אם הם יהודים). זו פסיקה המראה מה קורה כשמערכת משפט מצייתת באופן עיוור לחוקים בלתי חוקתיים ופוסקת לאורם. ופסיקה כזו שבה יהודים ופלשתינים אינם שווים בפני החוק היא עניין יומיומי בישראל – וזה ילך ויגבר אם אכן ישראל תבצע סיפוח.

בשלב השלישי מחוקקים חוקי גאווה – חוקי גאווה נועדו לרתום את כל המערכת החברתית לטובת השלטון הלאומני – בין אם על ידי חינוך ובין אם על ידי תרבות. אלה לכאורה חוקים קלים, לא חלילה חוקי יסוד כמו חוק הלאום, אלא חוקים שכל מי שגאוות המולדת בליבו והוא איננו שייך חלילה למחנה הבוגדני יסכים להם בשמחה.

כזה הוא החוק שהקנה לשרת התרבות את הסמכות לאכוף את חוק החרם ואת חוק הנכבה על ידי שלילת תקציבים ממוסדות תרבות ש"חותרים תחת המולדת", חוק שנפסל בידי בג"ץ.

כאלה הם החוקים שהופכים את מערכת החינוך הליברלית למוסד דת ברוח מפלגת הבית היהודי. אט אט, צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל יהיו בתי ספר שלא רק יערכו מסעות סליחות בחודש תשרי אלא יבדקו את טיב המזון שהילד אוכל בבית הספר. אם זה קורה בצבא, אין סיבה שזה לא יקרה בבתי הספר.

אט אט נתרגל לכך שהנשים יושבות מאחור, שלערבים אסור לדבר בשפה הערבית ושעדיף להם לשבת באוטובוס מאחור. מבלי שנרגיש לא רק שימשיך מסע הדה לגיטימציה לשמאל, אלא שכבר לא יסתפקו בהסתה אלא היא תהפוך לרדיפה בוטה שלהם. רדיפה שתיתן לגיטימציה לעצור אותם ללא משפט ולהשליך אותם לכלא כדי שהם לא יפגעו במולדת.

נתרגל שהנשים יושבות מאחור, שלערבים אסור לדבר בערבית ושעדיף שיישבו באוטובוס מאחור. מסע הדה-לגיטימציה לשמאל יימשך, אלא שלא יסתפקו בהסתה. היא תהפוך לרדיפה והם ייעצרו ויושלכו לכלא

דברי נתניהו על כך שעל העיתונאי רביב דרוקר להיכלא רק כי עשה עבודה עיתונאית המאפיינת מדינה דמוקרטית, מראים שהרעיון כבר עלה. ואם הוא עלה הוא גם ייושם. הקרקע כבר הוכשרה, ועוד מעט קט ומקומו הטבעי של דרוקר יהיה בכלא.

הדרך ממשטר דמוקרטי למשטר פשיסטי לעולם עוברת דרך מערכת המשפט, דרך חקיקת חוקים ודרך הענקת סמכויות שליטה נרחבות למי שברור שיעשה בהן שימוש לרעה. בגרמניה של היטלר הכל עבר דרך מערכת החוק. לא בכדי השלטון הנאצי הצמיח דיונים בשאלת חובת הציות לחוק.

ומי שסבור שזה ייעצר בחקיקה הוא תמים. יהיה יישום נרחב של כל מה שהחוק אומר. כל בעיה שהשלטון ייתקל בה תזדקק לפתרון, והפתרונות יהיו כאלה שישרתו את השלטון ואת מטרותיו, ולכן בהכרח החקיקה תהיה חקיקה הפוגעת בזכויות האזרחים: יש קורונה? יהיו מעקבים של השב"כ אחר אזרחים. יש קורונה? בואו נעביר סמכויות חקיקה נרחבות לרשות המבצעת באמתלה של שעת חרום.

הכל יהיה לכאורה חוקי, עד שכבר אי אפשר יהיה לעתור נגד חוקי השלטון הפוגעים בזכויות. עד שהפגיעה בזכויות האדם תהיה חלק מזכויות השלטון. כל אלה כבר כאן. אנחנו עומדים כפסע מישראל הדמוקרטית לישראל לא דמוקרטית, או בעלת דמוקרטיה פורמלית.

מדינת ישראל בעשר שנות נתניהו עברה את כל השלבים כולם המתארים מעבר מדמוקרטיה למדינה לאומנית. לא דילגה על אף שלב. ואנחנו התרגלנו – התרגלנו להפחדה, להסתה, לחקיקה, לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ולפגיעה בעקרון שלטון החוק.

הכל יהיה לכאורה חוקי, עד שכבר אי אפשר יהיה לעתור נגד חוקי השלטון הפוגעים בזכויות. עד שהפגיעה בזכויות האדם תהיה חלק מזכויות השלטון. כל אלה כבר כאן

שופטים מאויימים, ואם מישהו סבור שאין השפעה לאיומים אני מזמינה אותו לקרוא את פסיקת בג"ץ המכשירה כהונה של נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה. וכמו שאמר הפרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל, שהלך השבוע לעולמו:

"הפשיזם הוא קודם כל לאומנות רדיקלית, מכונת מלחמה נגד מערכת הערכים של הליברליזם [..] תרבות השקר, הדמגוגיה, ההסתה נגד מתנגדים, סימון האויב מבפנים והלחץ על מוסדות התרבות להתיישר לפי המוכתב מטעם השלטון צוברים תאוצה. הקונפורמיזם ופולחן הקונצנזוס, הצנזורה העצמית, הפחדנות וההתרפסות כבר ישנם".

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,219 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 27 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יהודה גליק יתמודד על נשיאות המדינה

פרסום ראשון חבר הכנסת לשעבר, איש הציונות הדתית-לאומית, החליט לרוץ לתפקיד הנשיא באמונה כי הוא האיש המתאים להביא לאיחוד בעם ● "אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני", אמר לחברי כנסת איתם שוחח ● גליק סירב להגיב לידיעה

מועמד חדש לנשיאות המדינה: חבר הכנסת לשעבר, הרב יהודה גליק, הודיע לחברי כנסת בימין כי יתמודד על תפקיד נשיא המדינה בקיץ הקרוב. גליק ביקש מבני שיחו לתמוך בו והודיע כי הוא היחידי מבין כל המועמדים שמתאים לתפקיד.

"בראש השנה ישבתי עם עצמי יומיים שלמים והחלטתי שאני רץ", אמר גליק לחברי הכנסת שאיתם שוחח. "אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם".

"אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם"

גליק, בן 55, איש הציונות הדתית-לאומית היה חבר כנסת בליכוד בין השנים 2019-2016. הוא הגיע כנציג המתנחלים ביהודה ושומרון, אבל התגלה במהירות כאיש שפתוח לכל הדעות והמגזרים, מה שהפך אותו לדמות פופולרית, בעיקר מחוץ לשורות הליכוד.

גליק גינה את החייל אלאור אזריה, בניגוד לכל חבריו בליכוד. הוא עורר עליו כעס בקהילה האורתודוקסית ממנה הגיע כאשר סירב להחרים את התנועה הרפורמית. הוא גם הגן על ראשי תנועת "בצלם", כאשר גורמים בימין ביקשו לשלול מהם את האזרחות.

אם גליק ייבחר, הוא ככל הנראה יהיה הנשיא הראשון שיעלה להר הבית. גליק ידוע במאבקיו העקביים על זכות התפילה היהודית בהר. לאורך עשרות שנים הוא עולה להר הבית, מפגין למרגלותיו, שובת רעב ומתעמת ללא הרף עם המשטרה ורשויות החוק. פעמים רבות הוא הורחק מתחומי ההר.

יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על המאבקים הללו הוא כמעט שילם בחייו. באוקטובר 2014 נורה גליק בירושלים בידי איש הג'יהאד האסלמי ונפצע קשה מאד. ההחלמה שלו נחשבת עד היום בגדר נס.

גם ביום חמישי האחרון הגיע גליק עם אשתו, הדס דיסין, לתקוע בשופר ליד שער הרחמים, ולתבוע שוב את עליית היהודים להר. האירוע הועבר בשידור חי ביוטיוב. גליק ודיסין נקנסו ב-500 שקל כל אחד על הפרת תנאי מגבלות הקורונה, מכיוון ששהו מחוץ לרדיוס קילומטר מביתם. כל ההסברים של גליק שהוא מפגין, כמו כל אחד אחר, נפסלו.

לשאלת זמן ישראל על הכוונה שלו להתמודד לנשיאות ענה גליק, "אין תגובה".

עוד 326 מילים

הפגנות בימי קורונה

ככל שמספרי התחלואה בקורונה עולים, מתגברות הקריאות למנוע בעת הזו הפגנות. תומכי נתניהו דורשים לאסור הפגנות, בהתייחסם להפגנות המתקיימות נגדו מזו תקופה ארוכה. ההפגנות הללו מציקות לתומכיו באופן מיוחד. יש לכך מספר סיבות אפשריות:

  • יתכן שהן מציקות להם עקב המסר שעולה בהן נגד שחיתות של נתניהו.
  • יתכן כי ההפגנות מעצבנת אותם כי הם רואים מפגינים נחושים שמגיעים בכל שבוע לירושלים ומפגינים ליד מעונו של ראש הממשלה, ולא מסתפקים בהפגנה שגרתית תל אביבית בכיכר רבין או ליד כיכר הבימה.
  • יתכן גם שההפגנות האלו מעצבנות את תומכיו מכיוון שהן מתקיימות ללא הנהגה מלמעלה, באופן עממי, ללא נאומים, פוליטיקאים והופעות של זמרים, עם יצירתיות רבה מצד המפגינים.
  • ויתכן שמציקה לכם העובדה שהמפגינים, על אף היותם זועמים, אינם נראים "חמוצים",  כפי שתומכי ראש הממשלה מגדירים אותם.

ככל שמספרי התחלואה בקורונה עולים, מתגברות הקריאות למנוע בעת הזו הפגנות. תומכי נתניהו דורשים לאסור הפגנות, בהתייחסם לאלו שמתקיימות נגדו מזה זמן. ההפגנות הללו מציקות לתומכיו באופן מיוחד

תומכי נתניהו מתנגדים להפגנות נגדו גם כשיש קורונה וגם כשאין. אלה אותם מגיבים שהתנגדו להפגנות שנערכו ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה שיפתח בהליכים משפטיים נגד נתניהו. אז התירוץ שלהם היה שהמפגינים מטרידים את מנדלבליט ומשפחתו, מפריעים לשכנים, ומפעילים עליו לחצים פסולים על מנת שיפעל נגד נתניהו.

התנגדות נוספת להפגנות נשמעת גם בקרב מי שאינם ידועים כתומכיו הגדולים של נתניהו. טענות אלו נשמעות על ידי אלו שרואים שהכל אסור, אך הפגנות מותר, וטוענים: למה להם מותר ולנו אסור. למה מותר לאלפי אנשים להתרכז יחדיו בהפגנה, אבל לי אסור לפתוח את בית הקפה עם עשרה לקוחות שיושבים בחוץ? צפייה בתמונות של מפגינים שמחים בחוף הים בראש השנה, תורמת לתחושת האפליה הזו מבחינתם. כשמתפללים רואים הגבלות על בתי כנסת אך חגיגות המוניות מבחינתם, הם חשים באפלייה. כשאירועים המוניים אסורים בקיום באוויר הפתוח אך הפגנות בלפור מותרות, יש מי שרואה בכך חוסר הוגנות.

קריאות נוספות נשמעו נגד ההפגנות בבלפור מצד תומכי ההפגנות, מתוך מטרה למנוע תמונות של מפגינים שיוצאים בהמוניהם, בעוד אזרחי ישראל נמצאים בסגר.

נתונים על הדבקות בהפגנות אינם קיימים, כך שלכאורה הקורונה לא מופצת בהן. במרחב הפתוח כבר ידוע שסיכויי ההדבקה פחותים מאוד לעומת מרחבים סגורים. עם זאת נצפו מפגינים ההולכים בצפיפות בתהלוכה וכן מפגינים המתרכזים בצפיפות בכיכר פריז, חלקם יושבים על הכביש. חלק קטן בהפגנות אף נצפה ללא מסכות או מסכות שאינן נעטות באופן תקני. לכן, גם אם ההפגנות אינן משמשות כמוקד קורונה, יש בהצטופפות סכנה בריאותית כלשהי.

נתונים על הדבקות בהפגנות אינם קיימים, כך שלכאורה הקורונה לא מופצת בהן. במרחב הפתוח כבר ידוע שסיכויי ההדבקה פחותים בהרבה ממרחבים סגורים. עם זאת נצפו מפגינים בתהלוכה צפופה או מצטופפים בכיכר

איסור על הפגנות מצד הממשלה הוא צעד שאסור שיינקט. הוא ייתפס כצעד נוסף של נתניהו למחוק את הדמוקרטיה כפי שמתנגדיו טוענים. לכן בשעה זו נראה שהפתרון הטוב ביותר צריך לבוא מצד המפגינים עצמם. אם הממשלה כושלת בטיפול בקורונה, יהיו המפגינים עצמם המבוגרים האחראים. תגובות ראש הממשלה ותומכיו שקראו למפגינים אנרכיסטים, מסוממים ומפיצי מחלות מביאות לכך שקיום ההפגנות נחשב כמטרה בפני עצמן, וכל צעד של שינוי אופי ההפגנות עשוי להיתפס כהתקפלות וככניעה, אך אין זה כך.

ההפגנות אינן מטרה, הן אמצעי להעביר מסר. שינוי באופי ההפגנה בבלפור אינו התקפלות ואינו כניעה בפני נתניהו. מדובר בהתחשבות בציבור שחלק ממנו אף תומך בהפגנות.

לכן טוב יהיה אם המפגינים יימנעו מהפגנות צפופות בבלפור. גם אם ההפגנות שם ימשיכו להתקיים, מוטב שייעשו ללא הצטופפות (כאן המקום להזכיר שמשטרת ישראל תורמת אף היא ליצירת הצטופפות מיותרת).

ההפגנות בגשרים ובצמתים אינן מסכנות בהדבקה לאור זאת שנשמר מרחק בין מפגינים, והן יכולות להמשך ואף להתרחב. אפשר להמשיך במתכונת זו. ולהתאים את ההפגנות למצב הנוכחי.

לא בשביל נתניהו, שעבורו הקורונה היא רק תירוץ. בשביל הציבור.

ניר ודל הוא בעלים של צופית סקרים וניהול פרויקטים. עורך בויקיפדיה העברית ותושב קריית ביאליק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 567 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

נתניהו: נעשו טעויות בדרך; האולמות נפתחו במהירות רבה מדי, ייתכן שגם מערכת החינוך

עימותים התגלעו בין שוטרים ומפגינים ● אדלשטיין בקריאה לציבור: "אל תיקחו דוגמה מהמפגינים הערב" ● ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור, שרון אלרעי פרייס: אחרי הסגר הנוכחי - הפתיחה תיעשה בשלבים, כשבין כל שלב יחלפו שבועיים-שלושה ● מיקי זוהר: הממשלה הנוכחית חייבת להתפרק בהקדם

עוד 23 עדכונים

איחוד האמירויות ובחריין אינן טורחות אפילו לשלם מס שפתיים של מחויבות לפתרון שתי המדינות, והליגה הערבית מטאטאת את בקשות ההנהגה הפלסטינית הזועמת ● "בעולם הערבי התחולל שינוי פרדיגמטי בסדר היום", אומר שגריר ישראל לשעבר בירדן, ד"ר עודד ערן, "הנושא הפלסטיני ירד בסדר היום הערבי" ● ד"ר קובי מיכאל: "אם ההנהגה הפלסטינית תמשיך להתבסס בעלבונה ולעשות ברוגז, מצבה יהיה רע"

עוד 1,479 מילים

עידן הקורונה וילה בג'ונגל

לפני 14 שנה, אליסה וג'וש רוקסין עזבו את ניו יורק לטובת רואנדה ● כיום הם מנהלים שם מלון מפואר, מתפעלים מהדרך שבה המדינה האפריקאית מתמודדת עם המגפה, ושמחים שהם לא באירופה או בארה"ב ● רוב המקרים המאומתים במדינה, ובסך הכל 4,722 חולים, היו נהגי משאיות שהגיעו מטנזניה, קניה ואוגנדה, וכולם נבדקו והושמו בבידוד, במקרה שהתגלו כנשאים ● עד כה מתו שם רק 27 איש מהנגיף

עוד 1,416 מילים

תגובות אחרונות

ראיון "זו לא היסטוריה, זה מה שקורה עכשיו"

תסריטאי-העל אהרן סורקין ("הבית הלבן") מגיע לנטפליקס עם סרט המבוסס על סיפורם האמיתי של מפגינים נגד מלחמת וייטנאם, שנעצרו ונשפטו מסיבות פוליטיות ● בראיון מיוחד לזמן ישראל סורקין מדבר על המעבר לכיסא הבמאי, ועל הקשר בין "משפט השבעה משיקגו" לבין הגזענות בארצות הברית כיום ● "שאלו אותי אם שיניתי את התסריט כדי לשקף את האירועים האחרונים, ועניתי: כמובן שלא, זה העולם שהשתנה כדי לשקף את התסריט"

עוד 1,782 מילים ו-1 תגובות

בהיעדר מענה אמיתי להסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בפת"ח ובחמאס משתעשעים ברעיון של שיתוף פעולה ● לבנון שוב בוערת, וגם הקורונה חוזרת ● יש לנו מה ללמוד: במצרים האזרחים מפגינים נגד השליט גם בימי מגפה ● וסעודיה מדביקה פערים תרבותיים בני 90 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,091 מילים ו-1 תגובות

בחזרה לסברה ושתילה

מיוחד "מתנדבים נשאו גופות באלונקות אל בורות טריים שנבזקו בסיד, וסידרו אותן בשורות. פלסטינים צעירים, עטויים מסכות לבנות מפני הצחנה, חפרו בורות נוספים כאחוזי תזזית, בעוד מאות אזרחים מסתובבים סביב. פה ושם הציצה יד או רגל מבין שרידי הבתים. באווירת ההיסטריה המרוסנת בקושי, הפכנו לבלתי נראים" ● העיתונאי הוותיק אברהם רבינוביץ' משחזר את ביקורו באתר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון, לפני 38 שנים בדיוק

עוד 2,314 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 39 ימים לבחירות

משחקי הכס

מותה של רות ביידר גינזבורג, אייקון פמיניסטי והשופטת הליברלית ביותר של בית המשפט העליון בארה"ב, שינה את כיוון המירוץ לנשיאות ● לטראמפ כבר יש מועמדת שמינויה יטה את בית המשפט לכיוון השמרני ● הדמוקרטים כבר מאיימים להרחיב את מספר השופטים אם ביידן ייבחר ● ומעל כל זה מרחפת השאלה מי באמת מרוויח ומי מפסיד מהמאבק על זהותו של בית המשפט

עוד 1,495 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶחְדָּל

ערב יום הכיפורים 2020, אמיר בן-דוד חושב על בוגרי יום הכיפורים 1973. אז הם היו חיילים צעירים שהתכווצו מפחד במוצבי התעלה, היום הם קשישים בסיכון שמתכווצים מפחד נגיף הקורונה ומתגעגעים לנכדים

עוד 757 מילים

דעה ככה לא אוכפים סגר

מחסומי המשטרה שיוצרים פקקי ענק הם עונש קולקטיבי לציבור שגם כך החיים שלו בתקופה הזו לא קלים ● וכשבקצה הפקק יושב שוטר שבכלל לא בודק את המכוניות, זה רק מרסק את מה שנשאר מאמון הציבור במשטרת ישראל

עוד 681 מילים

מומחי קהלת ביקשו לסתור חוות דעת שמנדלבליט לא הגיש

בשבוע שעבר הוגשה לממשלה חוות דעת משפטית של פורום קהלת בשאלה האם לממשלה יש סמכות להחליט על הגבלת הפגנות פוליטיות ● המסמך מפרט את כל הסיבות שבעטיין היועמ"ש הציג בפני הממשלה עמדה שגויה ● יש רק בעיה אחת קטנה: מנדלבליט לא הגיש חוות דעת בשאלה הזו ● כך פועלים השר אוחנה ואנשי קהלת להפריט את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה ● פרשנות

עוד 1,160 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה