חופש אקדמי מקורונה

סט האולם הגדול בהוגוורטס באולפני וורנר ברוס (צילום: Marek69)
Marek69
סט האולם הגדול בהוגוורטס באולפני וורנר ברוס

לאחרונה התבשרנו שהאקדמיה הישראלית מצאה פתרון לחשש מהידבקות בנגיף הקורונה: אולמות מפורזים. מהשבוע יתכנסו בחללים סגורים עשרות סטודנטים לבחינות סמסטר האביב. כיוון שכך, חזקה על האקדמיה שבדקה במיטב הכלים העומדים לרשותה ומצאה שלא נשקפת סכנת הדבקה באולמות הבחינה הסגורים, שאלמלא כן, ודאי לא הייתה נוטלת על עצמה אחריות שכזו.

לאחרונה התבשרנו שהאקדמיה הישראלית מצאה פתרון לחשש מהידבקות בנגיף הקורונה: אולמות מפורזים. מהשבוע יתכנסו בחללים סגורים עשרות סטודנטים לבחינות סמסטר האביב

מכל רחבי הארץ זורמים בימים אלו עשרות אלפי סטודנטים שלמדו מרחוק בבתים אל הקמפוסים, שם יפגשו באולמות הבחינה הסגורים סטודנטים מיישובים אחרים בארץ. לאחר מכן ישובו לביתם, יחזרו לבחינה הבאה וחוזר חלילה. בניגוד לבתי-ספר, שם מקרי הדבקה מוכלים בקהילה מוגדרת גיאוגרפית, כאן מדובר במפגש מפושט בין קהילות גיאוגרפיות שונות. והרי לא יעלה על הדעת שדברים אלו לא נשקלו באקדמיה לעומקם ולרוחבם.

סוגיה נוספת שוודאי נשקלה בכובד ראש היא העובדה שבתנאי הלמידה מרחוק, הסגר, הדְחק הכלכלי וכו' שבו רבים מהסטודנטים לגור עם הוריהם, שגילם עולה לרוב על גילאי הורי תלמידים במערכת החינוך. בין ההורים רבים הסובלים ממחלות רקע. גם חלק מהסטודנטים סובלים מהן, ואילו האקדמיה, באחריות הנועזת שנטלה על עצמה, פוטרת מנוכחות באולמות הבחינה אך במשורה.

בעוד שמוזמנים לאירועים יכולים לבחור להישאר בביתם כדי להישמר מהנגיף, למסיבה הזו כולם מוזמנים ומי שלא יגיע, יוכשל. סטודנט שבחר לחשוף את מצבו הרפואי בפוסט שהיה לויראלי השבוע זכה לפטור אישי מהיבחנות לצד סטודנטים נוספים. כל השאר, לרבות מי שנמנעו בקפידה מהתקהלות בציבור עד כה, יתכנסו אחר כבוד באולמות ובפרוזדורים המובילים אליהם, סמוכים ובטוחים שכל רע לא יאונה להם ולמשפחותיהם.

כשפונים לאקדמיה בשאלה, מדוע לאחר שעברה בהצלחה בתוך ימים ספורים ללמידה מרחוק לא התכוננה כראוי לבדיקות סוף סמסטר מקוונות, נענים בנימוקי טוהר בחינות. כידוע לכל טוהר הבחינות נשמר על פרטיו ודקדוקיו בבחינות פרונטליות באולמות ואילו רק בממשק המקוון נוהגים סטודנטים לרמות ולהעתיק. זאת בעוד שהאולמות בקמפוסים בטוחים למשעי בפני שתי הסכנות: בפני סכנת ההדבקה, ובפני סכנת ההעתקה.

סוגיה נוספת שוודאי נשקלה בכובד ראש היא העובדה שבתנאי הלמידה מרחוק, הסגר, הדְחק הכלכלי וכו' – שבו רבים מהסטודנטים לגור עם הוריהם, שגילם עולה לרוב על גילאי הורי תלמידים במערכת החינוך

לאחר שהפרידו בין הכיסאות, צמצמו כמויות אנשים, הגדילו חדרים, הלבישו במסכות, פתחו חלונות, סגרו מזגנים ופטרו מרצים ומתרגלים מכניסה לאולם למענה על שאלות הנבחנים, יכולים באקדמיה לנשום לרווחה: לא רק שהושגה בטיחות מלאה מפני הסכנות, אלא שהושגה גם מראית עין של ציות להנחיות. כך יוכלו גם הספקנים שבסטודנטים להתרכז בשאלות הבחינה ללא חשש או הסחת דעת.

מי שסובלים מחרדה בבחינות יוכלו לשאוב רוגע וניחומים מהיותם ספונים באחד המקומות הבטוחים לפי שעה בתבל. במקרה הצורך, יוכלו לתרגל נשימות מרגיעות במסכה, ולזכות במלוא הריאות חמצן טרי. בגלל שהמרצים מנועים מלהיכנס לענות על שאלות, הרי שוודאי טרחו לייצר זו הפעם טפסי בחינה משופרים וברורים במיוחד, חפים מסיבוכים ומשגיאות רשלניות של ימים רגילים: מש"ל.

אין כל צורך לשאול מה יעשו סטודנטים שנחשפו לחולה מאומת באולמות הבחינה ומה יהא על בחינות ההמשך שלהם בשאר הקורסים לו ייכנסו למעגלי הבידוד (או אף יחלו בעצמם), כי כאמור אין כל התכנות להתרחשות כזו. טובי הפרופסורים והדוקטורים שמרואיינים בתקשורת על הקורונה עובדים באקדמיה, וּבוודאי נתנו על כך את דעתם.

לא נותר אלא לתהות מדוע מצניעה האקדמיה הישראלית את היכולות המיוחדות שפיתחה. בעוד אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם ממשיכות בעבודה זהירה ואפרורית מרחוק, באומת ההייטק לא נדרשים להתמודד עם אתגרים מסורבלים של בחינות ובדיקות ידע מקוונות. זאת בזכות המצאת מתודת ה"סמוך" ושיטת ה"יהיה בסדר", שהצלחתן המוכחת הניבה כאמור חופש אקדמי חסר תקדים מווירוס הקורונה.

אין כל צורך לשאול מה יעשו סטודנטים שנחשפו לחולה מאומת באולמות הבחינה ומה יהא על בחינות ההמשך שלהם בשאר הקורסים לו ייכנסו למעגלי הבידוד (או אף יחלו בעצמם), כי כאמור אין כל התכנות להתרחשות כזו

יש לקוות שהאקדמיה הישראלית משתפת את קהילת המדע הבינלאומית בתגליתה הנחשונית וביכולתה לבטל מכל וכל מעריכיות, הסתברות וכל דינמיקה ויראלית אחרת. בנוסף, יש לצפות שבין בחינה לבחינה יושכרו היכלי האקדמיה הבטוחים לכינוסים ולהתקהלויות נוספים כגון אירועים, תפילות ומופעים, או אז יזכו גם ציבורים נוספים לאחוז בקרני המזבח האקדמיות ויֵיעטפו באותה מוגנות מיוחדת שנפלה בחלקם של הסטודנטים ברי המזל מאֵימֵי "הגל השני".

למקרה הבלתי סביר שבאקדמיה החמיצו פרט סורר כזה או אחר, והשערת ההתקהלות הבטוחה באולמות הבחינה המפורזים אינה מוכחת מעבר לכל ספק ואף אינה ניתנת לשחזור במחקרי המשך – שכן לא יעלה על הדעת שבאקדמיה הישראלית נשענים על דוֹגמוֹת מופרכות – אשגר למפרע איחולי בריאות לסטודנטים, ל"דודות" ולכל מי שיזכו לקחת חלק ישיר ועקיף בניסוי ההמונים המיוחד הזה. ואם יחפשו שם לניסוי, אציע, בצניעות, לכנותו בשם הנושן "מבצע שועלי שמשון", שלפי דעתי מאיר את הפוטנציאל המדליק שטמון בו.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 706 מילים
סגירה