1
לוב על הכוונת של מצרים וטורקיה
לוב, מדינה שבורה ומפוצלת, כמעט ולא הייתה במרכז תשומת הלב העולמית בשנים האחרונות. אבל עכשיו היא חוזרת לשם ובגדול. בימים אלה מתחוללת על אדמת לוב ובסביבתה דרמה עוצמתית, בהשתתפות שחקנים רבי השפעה וכוח.
בסופה של המערכה, המדינה המדממת עלולה להתפצל סופית לשני חלקים, ובכך יגיע לסופו התהליך שהחל כבר ב-2011 – של היפרדות מזרח לוב עתיר הנפט (קירנאיקה) מהמערב העני (טריפוליטניה). שתי השחקניות הראשיות שנלחמות אחת נגד השנייה באמצעות כוחות הפרוקסי הלוביים הן מצרים וטורקיה, מעצמות אזוריות בעלות אינטרסים מנוגדים וסותרים שהשנאה ביניהן רבה.
טורקיה תומכת בממשלת טריפולי, שנמצאת תחת השפעתם הישירה של האחים המוסלמים, בעוד שקהיר (יחד עם אבו דאבי ומוסקבה) מעניקה את חסותה לגנרל המורד ח'ליפה חפתר, שיצר קואליציה מוזרה של שבטים, ארגונים חמושים, סלפים קיצוניים, נאמני מועמר קדאפי לשעבר ושכירי חרב למיניהם.
אבל המסע הצבאי של חפתר ברחבי לוב לא נחל הצלחה כבירה, וכוחותיו נטשו אותו וחברו אליו לסירוגין. בשבועות האחרונים הגנרל התחיל לאבד שליטה על שטחים שנכבשו על ידו קודם לכן, והדבר גרם לסערת רוחות ממשית במצרים.
למעשה, בעקבות כישלונותיו של חפתר, טורקיה השנואה מעולם לא הייתה קרובה יותר לאדמת מצרים. הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי שרטט את הקו האדום בחולות שליד עיר המפתח סירת – השוכנת באמצע הדרך בין טריפולי לבנגאזי – ואיים בכניסה קרקעית ללוב אם כוחותיה של ממשלת טריפולי יכבשו את העיר.
המסע הצבאי של חפתר בלוב לא נחל הצלחה כבירה, וכוחותיו נטשו אותו וחברו אליו לסירוגין. בשבועות האחרונים הגנרל התחיל לאבד שליטה על שטחים שנכבשו על ידו קודם לכן, והדבר גרם לסערת רוחות ממשית במצרים
ללוב יש גבול ארוך עם מצרים, שרואה בה מקור לבעיות עוד מימיו הסוערים של קדאפי, אך גם מקור פרנסה למאות אלפי מצרים שעבדו במדינה עד לפרוץ האביב הערבי. הפיצול של לוב הוא אופציה לא רעה עבור המצרים, שרואים באחים המוסלמים ובבני בריתם בטריפולי סכנה ברורה ומידית למשטרם ולביטחונם.
אם לוב תתפצל, למצרים יהיה גבול עם מדינת חסות עשירה בנפט, והיא גם תצליח להדוף את טורקיה העוינת לה. מצד שני, לקהיר יש ניסיון רב ומר עם התערבות בסכסוכים זרים. המלחמה הארוכה בתימן היא פצע שלא הגליד, למרות השנים שחלפו מאז, וגם השליטה המצרית על עזה לא הייתה הרפתקה נעימה.
השאלה היא האם מצרים, שמתמודדת עם נזקי הקורונה ונמצאת במצב עדין מול אתיופיה – שממשיכה בתכניותיה לפתיחת סכר א-נהדה, עניין שעלול לפגוע קשות במשק המים המצרי – יכולה להרשות לעצמה מלחמה ארוכה ויקרה בלוב.
לא מן הנמנע שהאיום של א-סיסי בהתערבות צבאית מצרית נועד להרתיע את הכוחות של ממשלת טריפולי מלהתקדם ולכבוש את העיר סירת.
2
בריאד ובקהיר שוקלים מילים
פעם, כאשר הסכסוך בין ישראל לפלסטינים היה מגיע לנקודת רתיחה, מנהיגי העולם הערבי היו נפגשים באחת מהבירות הערביות, לנים בבתי מלון מהודרים, אוכלים ושותים טוב, ועל הדרך מגנים את ישראל במילים קשות ובסבר פנים חמור.
בעידן הקורונה הם נפגשים במקרה הטוב בזום, והגינויים נשמעים יותר כמו ניסיון לצאת ידי חובה מאשר כמו איום. בישיבה האחרונה שנערכה השבוע, הזהיר אחמד אבו אל-רייט, מזכ"ל הליגה הערבית, כי סיפוח הגדה עלול "להצית מלחמת דת", והפציר בישראל לסגת מהתכניות "שמסכנות את הסיכוי להגיע לשלום".
אך כאשר שרי החוץ הערביים שהשתתפו בשיחת הזום הזאת תמכו בדבריו של אבו אל-רייט, מנהיגי מצרים וערב הסעודית שמרו על שתיקתם – ימים ספורים לפני המועד שבו נקב ראש הממשלה בנימין נתניהו להחלת הריבונות בגדה.
כאשר שרי החוץ הערביים שהשתתפו בשיחת הזום תמכו בדבריו של אבו אל-רייט, מנהיגי מצרים וערב הסעודית שמרו על שתיקתם – ימים ספורים לפני המועד שבו נקב נתניהו להחלת הריבונות בגדה
הסיבה לשתיקה הזאת ידועה היטב: שתי המדינות זקוקות לעזרת האמריקאים בתחומים רבים, החל מהמאבק באיראן וכלה בסיוע צבאי. לשתיהן יש עיסוקים רבים שקודמים בהרבה לעניין הפלסטיני: במצרים, כאמור, שוקלים להכניס כוחות קרקעיים ללוב וחוששים מהחרפת משבר המים עם אתיופיה; בערב הסעודית נאבקים במיתון ובמחירי הנפט הנמוכים. בשלב הזה, בשתי המדינות מעדיפים לתת לגורמים אחרים – כמו הבכירים האמירתיים ועבדאללה מלך ירדן – להתבטא באופן חריף נגד הסיפוח, אך לא ממהרים לגנות אותו בעצמן.
שתי המנהיגות של עולם הערבי – מצרים וערב הסעודית – ממתינות למהלכי הפלסטינים והאמריקאים. רק לאחר מכן יחליטו כיצד להגיב, ואם להגיב בכלל.
3
לבנון טובעת בחובות – האם הסינים יעזרו?
נאומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שבו הציע ללבנון לסיים את התלות במערב ולחזק את הקשר עם סין כדי להתגבר על המשבר הכלכלי, עורר זעם בקרב פוליטיקאים לבנוניים רבים שסלדו מהרעיון המהפכני לכאורה.
אך אם בודקים את טיב היחסים בין ביירות לבייג'ינג בשנים האחרונות, רואים שלבנון כבר נמצאת במסלול מואץ של התקרבות לרפובליקת סין העממית:
סין העבירה השנה סיוע הומניטרי רחב לצבא הלבנוני להתמודדות עם הקורונה; סין חולשת על כ-40% מכלל היבוא ללבנון; אנשי עסקים סיניים שביקרו בלבנון אשתקד הציעו לממן רכבת שתחבר בין ביירות לדמשק במסגרת תכנית-העל "חגורה אחת, דרך אחת", וגם כביש מהיר שיחבר בין הבירות; ואלפי לבנוניים לומדים סינית במכוני קונפוציוס, שנכנסו לאוניברסיטאות שם בשנים האחרונות.
ארצות הברית אמנם רואה את ההתקרבות הזאת בדאגה גדולה, אך גם לה יש חלק בכך: במצב הנוכחי, כאשר יותר ויותר חברות לבנוניות ימצאו את עצמן תחת הסנקציות האמריקאיות החדשות, הברירה הטבעית שלהן תהיה סין.
ארצות הברית אמנם רואה את ההתקרבות הזו בדאגה גדולה, אך גם לה יש חלק בכך: במצב הנוכחי, כאשר יותר ויותר חברות לבנוניות ימצאו את עצמן תחת הסנקציות האמריקאיות החדשות, הברירה הטבעית שלהן תהיה סין
גם בסוריה ממתינים בציפייה להשקעות הסיניות כדי לשקם את הריסות המדינה, אך סין מעדיפה להמתין ולא להתנפל על התשתיות הסוריות, למרות שבעבר הביעה עניין בהכללת נמלי סוריה בתכנית ה"חגורה אחת, דרך אחת" שלה.
בינתיים, המשבר הכלכלי ממשיך להחריף גם בלבנון וגם בסוריה, על רקע האבטלה הגואה והאינפלציה המטורפת, ויותר ויותר לבנונים מעזים להביע ביקורת נגד חיזבאללה. סאמי ג'ומאייל, חבר פרלמנט מטעם מפלגת "כתאיב" האשים את חיזבאללה בהוצאת דולרים מלבנון כדי להציל את המשטר הסורי.
במקביל, לאחרונה נעצרו בלבנון מספר פעילים פוליטיים שהביעו ביקורת נגד חיזבאללה, בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל וריגלו לטובתה.
4
השבוע במזה"ת: יום הולדתה של הודא שעראווי
ב-23 ביוני 1879 נולדה בעיר אל-מיניה שבדרום מצרים הודא שעראווי, אם הפמיניזם המצרי. היא גדלה במשפחה אמידה ואביה היה יו"ר הפרלמנט המצרי.
בגיל 13, הודא כבר הייתה נשואה לעלי שעראווי, פעיל פוליטי ידוע, שהיה מבוגר ממנה בכ-40 שנים. במהלך חייה, שעראווי הקימה את ארגון הנשים הראשון במצרים שפעל כדי להקנות לנשים ידע ומיומנויות, פתחה בית ספר לבנות והובילה מאבק נגד חובת לבישת הניקאב – רעלה שמכסה את הפנים.
יחד עם חברותיה, שעראווי נעמדה בתחנת רכבת הומת אדם בקהיר, הורידה את הכיסוי השנוא וקרעה אותו לגזרים. היא הובילה הפגנות אנטי-בריטיות, הקימה ארגונים פמיניסטיים רבים, ופעלה רבות למען שחרור האישה המצרית.
שעראווי נעמדה בתחנת רכבת הומת אדם בקהיר, הורידה את הכיסוי השנוא וקרעה אותו לגזרים. היא הובילה הפגנות אנטי-בריטיות, הקימה ארגונים פמיניסטיים רבים, ופעלה רבות למען שחרור האישה המצרית
בשבוע שבו מציינים במצרים ובעולם את יום הולדתה ה-141, נשים רבות כתבו ברשתות החברתיות כי המהפכה שבה פתחה שעראווי טרם הושלמה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם