תוך שנים בודדות הפך סיפוח השטחים מחזון עיוועים בחצרות הימין ההזוי לתכנית מדינית מוצהרת של ממשלת ישראל. הצטרפותן התמוהה של מפלגות כחול לבן והעבודה לממשלת נתניהו הגבירה את האשליה בציבור שהדבר אפשרי. רבים בינינו מושכים בכתפם ואומרים "בעצם למה לא?"
כך, מבלי להבין לעומק את ההשלכות שעלולות להיות לכך על עתידנו, עלה בידי הימין הישראלי בראשות נתניהו "לשווק" את אחת הסכנות הגדולות למדינת ישראל כ"הישג לגיטימי", מבלי לומר לציבור שבהכרזת סיפוח חד-צדדי ובחקיקה הנלווית, מחילים בישראל משטר אפרטהייד.
תוך שנים בודדות הפך סיפוח השטחים מחזון עיוועים בחצרות הימין ההזוי לתכנית מדינית מוצהרת של ממשלת ישראל. הצטרפות כחול לבן והעבודה לממשלת נתניהו הגבירה את האשליה שהדבר אפשרי
נאמר מראש: רעיון הסיפוח נזרע מיומו הראשון של הכיבוש, בעקבות מלחמת ששת הימים. כבר בשלהי 1967 סיפחה ממשלת ישראל את ירושלים המזרחית ופריפריה רחבה בסביבתה, ובכללה כפרים פלסטיניים רבים. השטח סופח אך האוכלוסיה – שליש מתושבי העיר, נותרה חסרת זכויות אזרח יסודיות. היה זה המופע הראשון של האפלייה האתנית הממוסדת. עדיין לא קראו לזה "אפרטהייד'', למרות ששלטון האפרטהייד בדרא"פ היה באותם ימים בעיצומו והקשר המדיני בין ממשלות שתי המדינות היה כמעט מובן מעליו.
חשוב להבין: בעולם הרחב המלה "אפרטהייד" מעוררת התקוממות מוסרית. משמעה משטר נפשע ובלתי אנושי ועל כן מגונה וממוגר. לעומת זאת, בקרב ישראלים רבים היא מעוררת פיהוק והכחשה. אבל המציאות ברורה כשמש: סיפוח הוא אפרטהייד שעבר מכבסת מילים. מדאיג להווכח כיצד המכבסה עובדת בישראל "שעות נוספות".
משטר אפרטהייד מוגדר לפי "אמנת רומא", המשמשת כמקור הסמכות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כפשע נגד האנושות. משטר הכיבוש הישראלי בשטחי הגדמ"ע מוגדר כזמני ועל כן הקהילה הבינ"ל מבחינה בין המשטר הצבאי בשטחי הכיבוש לבין הדמוקרטיה במדינת ישראל. זאת, למרות אחריותה של ישראל למתרחש בשטחי הגדמ"ע הנתונים לשליטתה הצבאית, שם מתקיימים סממנים ברורים של משטר אפרטהייד.
המרת הכיבוש הצבאי בסיפוח, או בהגדרה נרדפת "החלת החוק והשיפוט הישראלים" בשטחי הכיבוש, צפויה להביא את העולם לידי הכרה כי בישראל מתקיים משטר אפרטהייד דכאני, על כל המשתמע מכך.
מצערת המחשבה שמעטים אצלנו יודעים מה התרחש במשטר האפרטהייד האימתני של דרום אפריקה דאז, עד כמה אפל היה, אילו מוסדות הקימה ואילו חוקים חוקקה, בכדי לאפשר חיי איכות מתוקנים למיעוט לבן, במחיר דיכוי אלים ומושחת של הרוב השחור.
המלה "אפרטהייד" מעוררת בעולם התקוממות מוסרית. משמעה משטר נפשע ובלתי אנושי, המגונה וממוגר. לעומת זאת, בקרב ישראלים רבים היא מעוררת פיהוק והכחשה. אבל סיפוח הוא אפרטהייד שעבר מכבסת מילים
הדמיון בין דרא"פ של העבר המגונה לישראל של ההווה צורב את הלב: בדרא"פ שישית האוכלוסין היתה לבנה, 5:1. בגדה המערבית שישית האוכלוסין מתנחלים וחמש שישיות פלסטינים. 1:5.
בדרא"פ הלבנים נהנו ממלוא הפריבילגיות, השחורים היו משוללי זכויות וחסרי עתיד. בגדמ"ע המתנחלים נהנים מפריווילגיות זהב, הפלסטינים משוללי זכויות וחסרי עתיד ואף יש המפנטזים על גירושם לירדן.
ואולם אנחנו מתכחשים למציאות ומתנערים מהשלכותיה: האפרטהייד כבר כאן. משחקים במילים מכובסות. קוראים לו "סיפוח". הרגע מתקרב, בו המוסדות הישראלים ובהם הכנסת והממשלה יוכלו לחוקק חוקים שיחולו גם על השטחים הכבושים, כלומר – משטר אחד בכל המרחב בין הירדן לים, אף ללא יכולת בית המשפט העליון לעצרם. מצב זה יהפוך את השלטון בישראל למשטר אפרטהייד.
דו"ח מכון "זולת" שפורסם השבוע תחת השם "המכבסה", מראה כיצד באופן שיטתי הורגל הציבור הישראלי, על -ידי ממשלת נתניהו, להאמין שלמרות שמדינת ישראל עומדת להפוך למדינת אפרטהייד, מדובר באקט לגיטימי וסביר. השימוש השיטתי ובכוונה תחילה במילים מכובסות כמו "סיפוח" ו"החלת ריבונות" הפכו עם הזמן לשימושיות יותר ויותר ויוחצנו על ידי פוליטקאים ובעלי עניין בתקשורת, על מנת להסיח את הדעת:
כתוצאה ממהלכי כיבוס השיח המכוונים, בין דצמבר 2019 לינואר 2020 עלה השימוש במונח "החלת ריבונות" בתקשורת בשיעור של 3425%, בעוד אזכור המונח "אפרטהייד" נותר ללא שינוי משמעותי, ואף ירד בחלק מכלי התקשורת.
מונחים כמו "החלת ריבונות" ו"סיפוח חלקי" עברו נורמליזציה והוטמעו בשיח הציבורי, והפכו למהלכי מדיניות הצפויים לעבור בכנסת בתמיכה פאסיבית או אקטיבית של נציגי "מפלגת העבודה" ו"כחול לבן", המכהנים בכנסת מכוח בחירתם של מצביעי מרכז ושמאל שאינם מודעים להשלכות המהלך.
דו"ח מכון "זולת" שפורסם השבוע תחת השם "המכבסה", מראה כיצד באופן שיטתי הורגל הציבור, ע"י ממשלת נתניהו, להאמין שלמרות שישראל עומדת להפוך למדינת אפרטהייד, מדובר באקט לגיטימי וסביר
שני הציוצים הבאים של איילת שקד, שנכתבו במרחק של כשלוש שנים זה מזה, מדגימים היטב את האופן בו רעיון הסיפוח עבר מהשוליים אל מרכז השיח, ואת האופן שבו פוליטיקאים בישראל מדברים עליו.
הציוץ הראשון, מדצמבר 2016:
צריך לשנות דיסקט.
כשאנחנו מורידים את הראש זה לא עוזר. צריך להרים את הראש.
אנחנו צריכים לעשות מה שטוב לישראל. צריך לדבר על סיפוח.— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) December 25, 2016
הציוץ השני, מינואר 2020:
אנחנו נמצאים ברגע היסטורי עבור מדינת ישראל. ב 2012 כשבנט ואני דיברנו על ריבונות ביוש חשבו שאנחנו הזויים. עברו 7 שנים והגענו לרגע הזה.
ממשלת ישראל צריכה להחיל ריבונות מיד על בקעת הירדן ויהודה ושומרון. החלק המסוכן של התוכנית, קרי הקמת מדינה פלסטינית או הכרה במדינה פלסטינית לא יקרה.— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) January 28, 2020
חשוב להבין שבתחילת המהלך, מנגנון הכיבוס של הסיפוח נעשה באמצעות הקפדה על שימוש במושג "החלת הריבונות", ואילו בשלבים הבאים פעולת הכיבוס עלתה רמה, וחלק גדול מהמאמץ הוקדש לניסיון לרוקן מתוכן את מושג הסיפוח עצמו, ולטעון אותו מחדש במשמעות רכה, מתונה ונסבלת יותר. אחת השיטות המרכזיות שבהן זה נעשה היא הדגשה מתמדת של ההבדל שלכאורה קיים בין סיפוח מלא לסיפוח חלקי.
במסגרת תנועת שיח הסיפוח מהשוליים אל הזרם המרכזי, נשמעים יותר ויותר קולות בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית – חלק ניכר מהם מאנשי שמאל-מרכז – שגורסים כי כל עוד מדובר בסיפוח חלקי של גושי התנחלויות או של בקעת הירדן – המשמעויות אינן הרסניות.
נהפוך הוא: כל סיפוח שטח שלא במסגרת מו"מ עם הפלסטינים, יהיה זה סיפוח גדול, חלקי, מזערי או אף סמלי בלבד, עומד בניגוד לחוק הבינ"ל, וסותר את הסדר העולמי שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה וכדי למנוע הישנותה. סיפוח הוא סיפוח ואין הבדל מהותי וחוקתי, ביטחוני ומדיני, בזירה הבינלאומית, בהקשר סיכויי הקמת מדינה פלסטינית ויחסינו עם מדינות ערב, בעיקר ירדן.
כל סיפוח שטח שלא במסגרת מו"מ עם הפלסטינים, יהיה זה סיפוח גדול, חלקי, מזערי או אף סמלי בלבד, עומד בניגוד לחוק הבינ"ל, וסותר את הסדר העולמי שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה וכדי למנוע הישנותה
חשוב שנבין בעוד מועד: אוסף המילים המכובסות לא ישנה את העובדה שאנחנו רגע לפני שבמדינת ישראל יתהווה משטר אפרטהייד לכל דבר וענין. לכך השלכות חמורות על חוסננו המוסרי, מעמדנו הבינלאומי ועל בטחוננו הלאומי.
השגריר (בדימוס) אילן ברוך הוא ממייסדי מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעבר שירת כשגריר ישראל בדרום אפריקה. ברוך משמש יו''ר ''קבוצת העבודה המדינית'' (קע''מ) – צוות וולנטרי של פעילים בעלי רקע אקדמי, דיפלומטי, פוליטי וכן מגיני זכויות אדם. קע''מ פועלת לביצור מתווה ''שתי המדינות'' ולהגנה בזירה הבינלאומית על מגיני זכויות אדם ישראלים ופלסטינים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דברים חצובים בסלע וחשוב שייאמרו מעל כל במה. אך ראוי להוסיף עליהם כי גם אם, בהינתן הנסיבות, יימנע סיפוח כזה או אחר בשלב זה, אין בכך בכדי להרפות את הצורך בהמשך נחוש של המאבק לסיום הכיבוש. המציאות בשטח עם או בלי סיפוח היא של אפרטהייד הלכה למעשה. שלא נתבלבל.
דן יעקבסון