חיילים ישראלים מביטים במחאה פלסטינית נגד הסיפוח, יוני 2020 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
אל"מ במיל' פנינה שרביט ברוך מפקפקת ביתרונות הסיפוח

"מבחינת העולם, זה יישאר שטח כבוש"

ראיון

בית הדין הפלילי בהאג צפוי להוסיף את המהלך ל"פשעי המלחמה" שהוא בודק ● הבנייה בהתנחלויות תיתקל בקשיים חדשים ● כל נסיגה עתידית תותנה במשאל עם ● הפלסטינים שיסופחו יקבלו תושבות ● והתנאים המשפטיים יקשו על הצבא לפעול בשטח ● אלה חלק מההשלכות האפשריות של הסיפוח, כפי שמונה אותן פנינה שרביט ברוך, לשעבר ראשת יחידת המשפט הבינלאומי של צה"ל ● "ייתכן שהמטרה היא להעביר מסר לפלסטינים", היא אומרת, "זו לא מטרה מספיק טובה"

ההבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לספח שטחים בגדה המערבית, שמתוכננת לאחד ביולי ומוגנת בהסכם הקואליציוני עם שר הביטחון בני גנץ, כבר ממש מעבר לפינה. וככל שהתאריך מתקרב כך מתרבים המתנגדים.

האם אכן יהיה זה המסך האחרון שירד על פתרון שתי המדינות, ויחליפו במציאות של מדינה אחת המושתתת על חוסר שוויון, ובקריסה מוחלטת של המדינה היהודית אל תוך סכסוך אתני נצחי? או האם, כפי שטוענים ראשי המתנחלים, הסיפוח יגביל את התביעה של ישראל לשטחי הגדה המערבית ויעביר 70% מהקרקע למדינה הפלסטינית החדשה, שתיבנה על כרעי הרשות הפלסטינית – החלולה, הכושלת, התומכת בטרור – ותהפוך לאיום קבוע על ערי המרכז?

פרטים רבים עדיין לא ברורים, וישראלים רבים יותר מבולבלים מאשר מודאגים. היקף המהלך צפוי לכסות החל מ-3% מהשטח – רק את האזורים הבנויים בהתנחלויות – ועד כ-30%, כולל ההתנחלויות, כל הקרקעות שבשליטתן, ובקעת ירדן מורחבת. אין אפילו הסכמה על שם למהלך. האם זה סיפוח או ריבונות? אם תבחרו בכינוי אחד, מיד יימצא מי שיגיב בחריפות ויסביר שאתם טועים.

אל"מ (מיל.) פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (צילום: Courtesy)
אל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (צילום: Courtesy)

כדי לנסות להבין את הדיון, פנינו לאחת המומחיות המובילות בישראל בנוגע לסוגיות המשפטיות והמדיניות שעולות משליטתה של ישראל ביהודה ושומרון. לאל"מ (מיל') פנינה שרביט ברוך יש פרספקטיבה ייחודית. הידע שלה אודות הבעיות המורכבות שאיתן מתמודדת ישראל בגדה המערבית, סוגיות של כיבוש, התנחלויות, סיפוח והדרישה הפלסטינית להגדרה עצמית, לא מוגבל לאקדמיה.

עו"ד שרביט ברוך, ששירתה 20 שנה במחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל, וכראשת המחלקה מ-2003 עד 2009, הייתה במשך שנים ארוכות אחת מיועצי וקובעי המדיניות החשובים בנוגע לסוגיות האלו, לצדם של מנהיגים אזרחיים וצבאיים בדרגות הגבוהות ביותר. היום היא מובילה את תכנית המחקר למשפט וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב.

אל"מ במיל' שרביט ברוך, בואי נתחיל עם ההבדל בין המונחים. למה "סיפוח" שונה מ"החלת ריבונות" או מ"החלת החוק הישראלי"?

"המונחים האלה לא סותרים. החלת החוק הישראלי היא רק הטכניקה. השטח עצמו מעולם לא היה בבעלות אף מדינה אחרת, אז יש היגיון בהתנגדות למונח 'סיפוח', משום שהוא מצביע על כך שאנחנו מספחים משהו ששייך למדינה אחרת. גם לישראל יש תביעה על השטח, אז אלו שתומכים במהלך טוענים שישראל רק מיישמת את הריבונות שלה במקום שעליו יש לה זכויות לגיטימיות.

"אבל לפי החוק הבינלאומי, המילה 'סיפוח' לא בהכרח דורשת שהשטח יהיה קודם בבעלות של מדינה אחרת. היא רק דורשת שתשלוט בשטח שלא היה שלך קודם. החלת ריבונות לשטח שלא היה שלך נקרא סיפוח".

ואולי באמת השטח שלנו מלכתחילה? הימין חוזר לוועידת סן רמו מלפני מאה שנה. מעצמות אירופה חילקו את האימפריה העותמאנית לאחר מלחמת העולם הראשונה, ויחדו את המקום הזה להגדרה עצמית יהודית. האם יש פה טיעון משפטי – נתעלם לרגע מזכויות היסטוריות או דתיות – לפיו השטח שלנו?

"האם הוא שלנו? זה תלוי את מי אתה שואל. יש כאלו שאומרים שהשטח שלנו מבחינה היסטורית, ושלאף אחד אחר אין זכויות על השטח. אחרים טוענים שהשטח שייך לפלסטינים. העולם מדבר על 'השטחים הפלסטיניים הכבושים', ושאם ישראל תספח אפילו חלק מהם – היא מספחת בפועל שטח פלסטיני.

"יש גם עמדת ביניים, ושם אני נמצאת. זה שטח שנוי במחלוקת. לא כולו שלנו, לא כולו שלהם. אני חושבת שלפלסטינים שחיים שם יש זכות להגדרה עצמית בשטח הזה. אבל זה לא בהכרח אומר שצריך ליישם את הזכות הזאת על כל השטח.

"יש גם עמדת ביניים, ושם אני נמצאת. זה שטח במחלוקת. לא כולו שלנו, לא כולו שלהם. אני חושבת שלפלסטינים שחיים שם יש זכות להגדרה עצמית בשטח הזה. זה לא בהכרח אומר שצריך ליישם את הזכות הזו בכל השטח"

"הקו הירוק, שקובע את גבולות הגדה, הוא לא גבול מוכר. זה קו שנוצר בהסכמי הפסקת האש עם ירדן ב-1949. הסכמי הפסקת האש מציינים בבירור שאין להתייחס אליו כאל גבול. השאלה איפה יעבור הגבול אינה משפטית. זה לא שכל סיפוח הוא בהכרח סיפוח של אדמה פלסטינית. אבל אם הסיפוח יפגע ביכולת שלהם לממש את זכותם להגדרה עצמית, אז הוא, בפועל, הפרה של הזכות הזו".

סוסייא, כפר בדואי פלסטיני בדרום הגדה המערבית (צילום: המועצה האזורית הר חברון)
סוסייא, כפר בדואי פלסטיני בדרום הגדה המערבית (צילום: המועצה האזורית הר חברון)

מה בנוגע לכיבוש? אם השטח נמצא תחת כיבוש, האם ניתן, חוקית, לספח אותו? האם הוא תחת כיבוש?

"כיבוש הוא שאלה עובדתית. אם מדינה משתלטת על שטח מסוים במהלך עימות חמוש, הוא נחשב לשטח כבוש. אחרי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242, בעקבות מלחמת ששת הימים, האו"ם קבע כי זה המצב בגדה המערבית, וכי העובדה שישראל תפסה את השטח במלחמה לא מעניקה לה ריבונות. זה נמצא תחת 'תפיסה לוחמתית', או באנגלית belligerent occupation – כלומר כיבוש.

"אמנת האג מ-1907, שאותה יישמה ישראל בגדה המערבית מאז ומתמיד, ואמנת ז'נבה הרביעית מ-1949, שבה דבקה ישראל דה פקטו, קבעו את הכללים לתפיסה הלוחמתית בכל הנוגע לאחריות של הכובש כלפי התושבים בשטח, המוגדרים בתור 'מוגנים'. מטרת החוקים האלה להבטיח שאין לקונות או פערים בזכויות שלהם. מכבדים רכוש פרטי, רווחה, סדר ציבורי ועוד כהנה. לכובש יש חובות כלפי תושביו. ישראל יישמה בפועל את כללי התפיסה הלוחמתית על הפלסטינים.

"לחוק הכיבוש יש כללים שמטרתם גם להגן על מעמד הריבון הקודם. השולט הוא הנאמן של הריבון הקודם, עד שהם מסכימים, במו"מ, מה לעשות עם השטח. אלה פחות רלוונטיים בגדה, מכיוון שאין ריבון קודם ומוכר. סיפוח הגדה על ידי ירדן לא הוכר על ידי שום מדינה למעט בריטניה ופקיסטן, וירדן עצמה חזרה בה מהסיפוח.

"אז העולם אומר שאנו צריכים לעשות את ההסכמים האלה עם הפלסטינים, לא בגלל שהם אי פעם היו הריבון פה, אלא בגלל שיש להם זכות להגדרה עצמית בשטח הזה. הגדרה עצמית היא עיקרון חשוב בחוק הבינ"ל, ועם הזמן הופכת לחשובה אף יותר. את לא יכולה לטעון שלפלסטינים אין זכויות. אבל הזכות לשטח נגזרת מהגדרה עצמית, בניגוד לזכות שנגזרת מריבונות קודמת, וזה אומר שהזכות לא בהכרח קיימת על כל השטח. אם נספח, העולם ישאל באיזה זכות עשינו זאת.

"ישראל לא יכולה לבסס את הזכות שלה רק על כיבוש השטח, מכיוון שפועל גם עיקרון אי-הקבילות של רכישת שטחים באמצעות מלחמה. צעד חד-צדדי של סיפוח השטחים הכבושים לא משנה את המעמד של השטחים. מבחינת העולם, זה יישאר 'שטח פלסטיני כבוש'. זה המצב כיום במזרח ירושלים. אנו מיישמים שם את החוק הישראלי מאז 1967, ובחקיקה מאוחרת יותר הבהרנו שפירוש הדבר הוא החלת ריבונות. העולם לא הכיר בכך. אפילו ההכרה של ממשל טראמפ ב-2018 הייתה מעורפלת בנוגע לנקודה הזאת. וזה גם מה שיקרה עם הסיפוח.

"צעד חד-צדדי של סיפוח השטחים הכבושים לא משנה את מעמד השטחים. מבחינת העולם, זה יישאר 'שטח פלסטיני כבוש'. זה המצב כיום במזרח ירושלים. אפילו ההכרה של טראמפ ב-2018 הייתה מעורפלת בנוגע לנקודה הזאת"

"קיים גם איסור על הכובש לשנות את המצב בשטח, וחוקי הכיבוש ימשיכו לחול בהקשר של זכויות התושבים בשטחים הכבושים. אז גם אם ניתן לטעון שאין איסור כשלעצמו לספח (בחוק הבינלאומי), די ברור שמבחינת החוק הבינלאומי זה לא ישנה את מעמד השטחים. גם אם תעשה את זה, זה לא יפחית מהאחריות שלך ככובש. הכבושים נותרים מוגנים".

שוטר ישראלי על גבעה שמשקיפה אל הכפר הבדואי חאן אל אחמר. ינואר, 2019 (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)
שוטר ישראלי על גבעה שמשקיפה אל הכפר הבדואי חאן אל אחמר. ינואר, 2019 (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

למה אכפת לנו מהחוק הבינלאומי? אין אכיפה של ממש, אין תקווה לכך שישראל, או כל מדינה קטנה אחרת, תקבל יחס שוויוני. החוק הבינלאומי גם לא עזר במיוחד לפלסטינים. ישראלים רבים מרגישים שהחוק הבינלאומי לא באמת קיים, שזה רק גאופוליטיקה עם חזית מכובדת יותר. למה זה משנה בכלל?

"לתשובה הזאת יש מספר רבדים. המשפט הזה קיים. יש הרבה נורמות של חוק בינלאומי. אנחנו יכולים לפרש אותן ולהבין אותן בצורה שונה. אבל יש את הדבר הזה, והוא קיים. יש אמנות והמדינות שחתומות עליהן מחויבות להן. ויש את המשפט הבינלאומי המנהגי שמדינות חייבות להתנהג לפיו.

"לא ממציאים את החוק מחדש לטובת כל מדינה ומדינה, לפי מה שנוח לה. למדינות שרוצות להיחשב חלק מהקהילה הבינלאומית המכובדת והמפותחת יש אינטרס להיתפס כאילו הן פועלות בהתאם לחוק הבינלאומי. יש סדר עולמי, והוא מורכב מהחוק הבינלאומי, ומציפייה שהמדינות יצייתו לו.

"אם מדינה מחליטה שלא לפעול לפיו, הדבר הראשון שנפגע זה התדמית שלה. אבל זה גם נוגע לאופן שבו מדינות וגופים אחרים מתייחסים למדינה הזאת. המכנה המשותף של מדינות האיחוד האירופי הוא החוק הבינלאומי. זה עומד במרכז, הכל נבדק לאור הסטנדרטים שלו. אם מדינה לא מצייתת לחוק הבינלאומי, היא שמה את עצמה במצב שבו מדינות האיחוד לא יעבדו איתה בקלות.

"באו"ם, החוק הבינלאומי הוא עניין מאוד פוליטי. אבל אם מדינה מפרה אותו, האו"ם מסוגל להפעיל כמה צעדים בגופים שונים נגדה, כולל במועצת הביטחון. עיראק, איראן, דרום אפריקה, צפון קוריאה – כולן התמודדו עם צעדים כאלה.

"באו"ם, החוק הבינלאומי הוא עניין פוליטי. אבל אם מדינה מפרה אותו, האו"ם מסוגל להפעיל צעדים בגופים שונים נגדה, כולל מועצת הביטחון. עיראק, איראן, דרום אפריקה וצפון קוריאה התמודדו עם צעדים כאלה"

"יש גם את בתי המשפט. לבית הדין הבינלאומי לצדק יש סמכות רק אם המדינה מסכימה לכך. אבל הוא יכול לייעץ. ב-2014, לבקשת העצרת הכללית של האו"ם, הוא יעץ בנוגע לגדר הביטחון. חוות הדעת המייעצת מציינת, בנוסף לדברים אחרים, שסיפוח הוא מהלך לא חוקי. חוות הדעת הזאת לא מחייבת את ישראל, אבל היא שימשה גופים ופורומים שונים, פעילי חרם למשל, נגד ישראל.

"הגוף הנשכני באמת הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי. זה גוף חדש יחסית. סביר להניח שהוא יפתח חקירה נגד ישראל על 'פשעי מלחמה', ביניהם 'פשעי המלחמה' של ההתנחלויות. הסיפוח עשוי להקשות על ישראל גם בהיבט הזה.

"הגוף הנשכני באמת הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי. סביר להניח שהוא יפתח חקירה נגד ישראל על 'פשעי מלחמה', ביניהם 'פשעי המלחמה' של ההתנחלויות. הסיפוח עשוי להקשות על ישראל גם בהיבט הזה"

"כמובן שהאופן שבו מדינות פועלות ביחס ליישום החוק הבינלאומי הוא עניין פוליטי. מדינות שמפרות בבירור את החוק הבינלאומי, כמו סין, טורקיה ולוב עם התביעה החדשה שלהן למים טריטוריאליים, איראן וכו'. בסופו של דבר, התוצאות שאיתן הן יידרשו להתמודד הן עניין פוליטי.

"אנחנו בהחלט נשלם מחיר (על הסיפוח). לפעמים זה שווה את זה. למשל, היה מי שאמר שהפצצת הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה הייתה הפרה של החוק הבינלאומי. התגובה שלנו הייתה, 'בסדר, נספוג את זה. זה מספיק חשוב'.

"אבל אם אתה מפר את החוק ולא מקבל כלום – לדוגמה, אם היינו מצהירים שהמים הטריטוריאליים שלנו הם 16 מיילים (ימיים, במקום 12 המיילים הימיים, שהם 22 ק"מ מהחוף, מרחק שנקבע ב-1982 באמנת האו"ם על משפט הים), ואז נילחם מול כל העולם על העניין הזה, השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא, האם יש משהו ששווה את המחיר שנידרש לשלם? ואם לא – אז למה לעשות את זה?

אילוסטרציה: חיילי צה"ל בנקודת ביקורת בגדה המערבית (צילום: ויסאם השלמון/ פלאש 90)
אילוסטרציה: חיילי צה"ל בנקודת ביקורת בגדה המערבית (צילום: ויסאם השלמון/ פלאש 90)

"ודבר אחרון, אם לא נממש את האחריות שלנו כלפי הפלסטינים, ונתעלם מזכויות האדם שלהם, הבעיה היא לא רק החוק הבינלאומי, אלא מה שבעיני הוא שיקול יותר חשוב: הפרת החוק והמוסר שלנו".

"אם לא נממש את האחריות שלנו כלפי הפלסטינים, ונתעלם מזכויות האדם שלהם, הבעיה היא לא רק החוק הבינלאומי, אלא מה שבעיני הוא שיקול יותר חשוב: הפרת החוק והמוסר שלנו"

איך בדיוק יהפוך הסיפוח את ישראל לפגיעה יותר להשלכות החוק הבינלאומי?

"בית הדין הפלילי הבינלאומי, שיכול להעמיד למשפט רק יחידים, כנראה יפתח בחקירה על 'פשעי מלחמה' נגד מעשי ישראל בגדה המערבית. אם הסיפוח יכלול הפקעת קרקעות או יפגע בצורה אחרת בזכויות פלסטיניות, הוא יוכל להתווסף לרשימת הפשעים הפוטנציאליים שיעלו בפני בית המשפט.

"אם יוצא צו מעצר נגד נציג ישראלי, כל המדינות החברות בבית הדין מוכרחות לציית לצו – כמעט כל אירופה, קנדה, דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן ומדינות רבות נוספות לא יהיו נגישות עוד לנציג הזה.

"מעבר לבית המשפט, אני יודעת שהאירופאים מחפשים עכשיו דרכים לגבות מחיר מישראל בהסכמים. קשה לבטל הסכמים קיימים. אבל הם ישקלו מחדש הסכמים עתידיים. זה יתחיל בקטן, מכיוון שההסכמים הקיימים ימשיכו לפעול, אבל זה יכול לסכן הסכמים עתידיים.

"האיחוד האירופי כבר שוקל לצמצם את המימון שהוא מעביר לרשות הפלסטינית. יכול להיות שנאלץ להתחיל לממן את הפלסטינים בעצמנו אם הרשות תגיע למצב של קריסה כלכלית, וזה יקרה בנוסף לכל המצוקה התקציבית שלנו.

"ג'ו ביידן כנשיא עלול להציב גבולות חדשים ליחסים שלנו עם ארה"ב.

"סיפוח נראה כמו צעד מאוד לעומתי מבחינת ישראל, באופן שבו רוב העולם מפרש אותו, זה צעד מתריס כלפי החוק הבינלאומי ומנוגד לרעיון שתי המדינות כפי שרוב העולם מאמין בו. יחד עם זאת, היקף ההשלכות יהיה תלוי מאוד בגאופוליטיקה. אך הוא בהחלט מסבך את יכולתנו לתמרן בזירה הבינלאומית".

"אירופה כבר שוקלת לצמצם את המימון שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית. יכול להיות שנאלץ להתחיל לממן את הפלסטינים בעצמנו אם הרשות תגיע למצב של קריסה כלכלית, וזה יקרה בנוסף לכל המצוקה התקציבית שלנו"

בואי נדבר על הגדה המערבית. הגדה מנוהלת על ידי ערבוביה של חוק עותמאני, מנדטורי וצבאי, וקשה לעבוד ככה. האם הסיפוח לא יוכל להשליט קצת חוק וסדר באזור – מה שיעזור גם לפלסטינים וגם לישראלים?

"הישראלים שחיים בהתנחלויות חיים בעיקר תחת החוק הישראלי. הם נחשבים לתושבי ישראל במשפט הישראלי. הצווים הצבאיים (שקובעים חוקים בשטח) קבעו את רוב הוראות החוק האזרחי הישראלי הרלוונטי בשטחי ההתנחלויות: מוניציפלי, בריאות, חינוך, רווחה וכו'. זה מסובך, זה נכון. לוקח זמן עד שחוק חדש שעובר בכנסת מתורגם לצו צבאי שיש לו תוקף בהתנחלויות, אבל נעשו מאמצים לייעל את התהליך הזה. הוא בהחלט השתפר.

"עם זאת, בכל הנוגע לקרקעות, נדל"ן, תשתיות, תכנון והקצאה – לחוק הישראלי אין תוקף פה. יש חפיפה מסובכת של משפט צבאי, עותמאני, מנדטורי וירדני. זה מסובך, בין היתר, כי המדינה דורשת המון אישורים כדי לעשות משהו, כי היא מנסה לשלוט במה שקורה (מעבר להישג ידו של החוק הישראלי האזרחי).

העצרת הכללית של האו"ם בהצבעה על אמברגו אמריקאי על קובה ב-7 בנובמבר, 2019 (צילום: Evan Schneider/UN)
העצרת הכללית של האו"ם בהצבעה על אמברגו אמריקאי על קובה ב-7 בנובמבר, 2019 (צילום: Evan Schneider/UN)

"ואז יש את הפלסטינים. הם לא כפופים לחוק הישראלי שתקף לישראלים בין אם על ידי נוסחת 'תושבות ישראלית' בחוק הישראלי או על ידי החלתו על שטחי ההתנחלויות. הפלסטינים חיים תחת התערובת של חוק מנדטורי, ירדני, עותמאני וצבאי – ובאזורי A ו-B יש גם משפט פלסטיני. החוק הפלסטיני תקף עבורם גם באזורי C, אבל רק בנושאים שקשורים לפרט ולא קשורים לתשתיות, כמו חינוך או בריאות. לרשות הפלסטינית אין שום סמכות שם בנושאי תשתיות.

"איני מכירה דרך להחיל את החוק על השטח בלי להחיל אותו על האנשים שחיים בו. אז אם יש פלסטינים שחיים באזורי הסיפוח, החוק הישראלי יחול גם עליהם.

"יש שני סוגים של פלסטינים שצפויים להיות מושפעים מהסיפוח:

  1. אלה שחיים בשטח שבו מיושם החוק הישראלי, ויהפכו בלית ברירה תושבים ישראלים. אם אתה תושב קבע של ישראל אתה מקבל מעמד (חוקי) בישראל. זה מה שקרה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הם יקבלו ביטוח לאומי, ייהנו מחופש תנועה בתוך ישראל ויקבלו את הזכות להגיש בקשה לאזרחות. במזרח ירושלים הם הפכו את תהליך האזרוח לקשה וסבוך מאוד, אבל רבים מצליחים לקבל אזרחות ישראלית. וכולם יכולים להצביע בבחירות המקומיות.
  2. באשר לאלו שלא גרים בשטח אבל יראו את אדמתם מסופחת, או שיחסמו על ידי שטח מסופח – הם לא יהיו תושבים ישראלים, אבל לישראל תהיה אחריות כלפיהם ככובשת. למשל, אנחנו לא יכולים להגביל את הגישה שלהם לקרקעות שלהם. ואם כל יציאה מהכפר פירושה כניסה לישראל שדורשת אישור כניסה – נצטרך למצוא פתרון שמאפשר להם להיכנס.

"הפלסטינים שחיים בשטח שבו מיושם החוק הישראלי יהפכו בלית ברירה תושבים ישראלים. זה מה שקרה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הם יקבלו ביטוח לאומי, ייהנו מחופש תנועה בישראל ויקבלו זכות להגיש בקשה לאזרחות"

"יש עוד משהו, וראית את זה בפסיקה של בית המשפט העליון בנוגע לחוק ההסדרה, שבתחילת החודש ביטל את החוק משום שאינו חוקתי. עד עכשיו, הפסיקות של בית המשפט העליון בנוגע ליהודה ושומרון התייחסו להגנות של הפלסטינים תחת 'תפיסה לוחמתית', ולא תחת המשפט החוקתי בישראלי. אז לא הייתה זכות חוקתית לשוויון, למשל, שזה עניין פנימי למשפט הישראלי. כל מי שהופך לתושב בריבונות ישראלית יזכה לכך שחוקי היסוד הישראלים יחולו עליו.

פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פונה לפני הוועידה של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, האג. דצמבר, 2019 (צילום: Courtesy International Criminal Court)
פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פונה לפני הוועידה של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, האג. דצמבר, 2019 (צילום: Courtesy International Criminal Court)

"הפסיקה בנוגע לחוק ההסדרה אומרת את זה מפורשות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כולל את הזכות לשוויון (שמוכר על ידי בית המשפט כפיתוח של הזכות לכבוד). אפילו נעם סולברג, השופט המתנגד, הסכים שחוק ההסדרה מפר את זכות הפלסטינים לשוויון. כך אי אפשר יהיה להפוך בנייה לא חוקית של ישראלי לחוקית רטרואקטיבית מבלי להכשיר גם את הבנייה הפלסטינית הלא חוקית.

"פסק הדין מבהיר שהחלת החוק הישראלי תגביל את האפשרות להפקעת שטחים של פלסטינים 'לצרכים ציבוריים', לטובת ההתנחלויות. סוג ההפקעות האלה (של שטחים פלסטינים) פוגע בזכויות החוקתיות שלהם לקניין ולשוויון".

"אפילו השופט נעם סולברג הסכים שחוק ההסדרה מפר את זכות הפלסטינים לשוויון. כך אי אפשר יהיה להפוך בנייה לא חוקית של ישראלי לחוקית רטרואקטיבית מבלי להכשיר גם את הבנייה הפלסטינית הלא חוקית"

האם הצבא תומך בסיפוח? הוא מודאג מהפוטנציאל לאלימות בשטח בעקבות המהלך, אבל האם הצבא רואה גם יתרונות לעניין?

"אני כבר לא בצבא. אני יודעת שצה"ל מתכונן לנזק הצפוי מהדברים האלה. יש הרבה אי-ודאות כרגע. יש בדיחה ישנה מתקופת שיחות השלום, כשהצבא ניסה להבין מה תהיה ההצעה של הצד השני ומה זה אומר מבחינתו. הבדיחה היא שלמודיעין שלנו יש חור אחד גדול – העמדה הישראלית. יש לנו מודיעין טוב לגבי מה מתכנן הצד השני, אבל אין לנו מושג מה הפוליטיקאים שלנו הולכים לעשות".

הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי (שני משמאל) בביקור בזירת פיגוע בישוב הישראלי דולב בגדה המערבית באוגוסט 2019. נערה ישראלית נהרגה בפיגוע, אחיה ואביה נפצעו קשה (צילום: צה"ל)
הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי (שני משמאל) בביקור בזירת פיגוע בישוב הישראלי דולב בגדה המערבית באוגוסט 2019. נערה ישראלית נהרגה בפיגוע, אחיה ואביה נפצעו קשה (צילום: צה"ל)

האם יישום של משפט אחיד, קוהרנטי, אזרחי לא יעזור לצבא לנהל את השטח?

"זה יסבך. בתוך גבולות ישראל פעילות צה"ל מוגבלת יותר מאשר בגדה. למשל, הצבא לא אמור לעצור אף אחד בתוך ישראל. זה התפקיד של המשטרה. אלא אם יש מצב חירום, כמו מגפת הקורונה, הצבא לא אמור לעבוד מול אזרחים. נהלי מעצר – כמו פרק הזמן עד שחייבים ליצור קשר עם עו"ד – מחמירים יותר בישראל. אז הצעד הזה לא ייתן לצבא כוחות חדשים, הוא רק יגביל אותו".

"הצבא לא אמור לעצור אף אחד בתוך ישראל, זה התפקיד של המשטרה. נהלי מעצר – כמו פרק הזמן עד שחייבים ליצור קשר עם עו"ד – מחמירים יותר בישראל. אז הצעד הזה לא ייתן לצבא כוחות חדשים, הוא רק יגביל אותו"

דיברנו על השלכות הסיפוח מבחינת הפלסטינים וצה"ל. מה בנוגע להתנחלויות? האם הן  ייפגעו או ירוויחו מהמהלך?

"חוקי התכנון והבנייה הרבה יותר מסובכים וביורוקרטיים בתוך ישראל מאשר בשטחים, וכולם יחולו מעכשיו גם על ההתנחלויות. תהליך הגשת התנגדויות (שמאפשר לציבור להתנגד לתכניות פיתוח והקצאה מוניציפליות) יהיה פתוח גם לפלסטינים. יישום החוקים והכללים האלה יקשה על הבנייה.

"חוקי התכנון והבנייה הרבה יותר מסובכים וביורוקרטיים בתוך ישראל, וכולם יחולו מעכשיו גם על ההתנחלויות. תהליך הגשת התנגדויות יהיה פתוח גם לפלסטינים. יישום החוקים והכללים האלה יקשה על הבנייה"

"גם יהיה קשה יותר לסגת מאזורים שסופחו. חוק יסוד: משאל עם (שעבר ב-2014 ודורש רוב של 80 ח"כים או משאל עם בנוגע לנסיגה ישראלית מהשטחים) יחול עכשיו על השטח שיסופח. אם החוק הישראלי חל רק על גושים מרכזיים שקרובים לקו הירוק, זה עניין אחד. אבל אם החוק יוחל לפי מפת טראמפ, עם המון מובלעות, זה יוצר מצב שבו נידרש למשאל עם כדי להסכים על העברה של כל שטח לפלסטינים – גם אזורים מבודדים שמוקפים באוכלוסיה פלסטינית גדולה".

פלסטינים מפגינים נגד יוזמת המזרח התיכון של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ברמאללה. פברואר, 2020 (צילום: Majdi Mohammed/AP)
פלסטינים מפגינים נגד יוזמת המזרח התיכון של טראמפ ברמאללה. פברואר, 2020 (צילום: Majdi Mohammed/AP)

בסופו של יום, את מתנגדת לסיפוח?

"אני לא מבינה את היתרון הגדול של הצעד הזה. סיפוח יקשה על בנייה, על נסיגה ועל הבטחת הביטחון. ייתכן שהמטרה היא לא אף אחד מאלה. היא דרך לשים רגל ולהגיד, 'זה שלנו ואנחנו לא עוזבים'. זה גם מעביר מסר לפלסטינים, שזה לא בהכרח דבר רע, שהזמן לא פועל לטובתם. זו לא מטרה מספיק טובה בפני עצמה, אך זה חלק מההיגיון. בסופו של דבר, זה לא מסיר מאיתנו את האחריות למצוא פתרון שיספק לפלסטינים תשובות, יגביל אותנו משפטית ויציע חזון לאופן שבו אנו נפרדים. וכשאת מוסיפה לכל זה את (הפגיעה הצפויה) במערכת היחסים עם מדינות ערב, המחיר מבחינת המשפט הבינ"ל וכו', מה היתרון שמצדיק את זה?".

"אני לא מבינה את היתרון הגדול של הצעד הזה. סיפוח יקשה על בנייה, על נסיגה ועל הבטחת הביטחון. ייתכן שהמטרה היא להעביר מסר לפלסטינים – 'זה שלנו ואנחנו לא עוזבים'. זו לא מטרה מספיק טובה בפני עצמה"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
חוק בינלאומי היחידי הוא מנדט של ועד לאומים על הקמת בית לאומי לעם יהודי בלבד ושרק לעם יהודי יכולות להיות שאיפות פוליטיות על ארץ הזאת , כלומר רק עם ישראל יכול לבנות כאן מולדתו. נזכיר גם ש... המשך קריאה

חוק בינלאומי היחידי הוא מנדט של ועד לאומים על הקמת בית לאומי לעם יהודי בלבד ושרק לעם יהודי יכולות להיות שאיפות פוליטיות על ארץ הזאת , כלומר רק עם ישראל יכול לבנות כאן מולדתו. נזכיר גם שמנדט זה כולל גם ממלכה חאשמית שבריטים גזלו משטח המנדט באופן לא חוקי והקימו שם מדינה אזי שכל הערבים יעברו לשם. כל השטויות אחרות כגון תוכנית החלוקה מעולם לא נכנסו לפועל כי ערבים ישר סירבו וישראל משכה את הסכמתה לאחר פלישה צבאות ערב.
וכאשר נציג הקובה שאל את אבא אבן אז הוא ענה לו שמבחית ישראל "תוכנית החלוקה" לא רלוונטית יותר.
אזי כל מי שמתנגד לכך ישראל תספח לעצמה את כל השטח מים עד נהר ירדן יכול לצאת מין האו"ם הישר כי מנדט של ועד לאומי להקמת מדינה יהודית קיבל חזקה משפטית בינלאומית בסעיף 80 של אמנת האו"ם וכל מי חבר באו"ם חתומים על כך.
לכן כאשר הם מתנגדים לכך הם מתנגדים למשפט בינלאומי אמתי.

עוד 2,919 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 16 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בניגוד לעמדת האוצר - מענקים כספיים יינתנו לכלל הציבור, ללא הבחנה בין עובדים למובטלים

דיווח: נתניהו מעוניין לפטר את ראש אגף התקציבים מרידור ● נציגי הקואליציה, אוסנת מארק וצבי האוזר, נבחרו לוועדה לבחירת שופטים ● האחיות הודיעו שיפתחו בשביתה ביום שני הקרוב ● תלמידי הגנים ובתי הספר ילמדו בשנה הבאה בקבוצות שימנו 18 ילדים ● אוחנה: אודיע בתוך חודש על המפכ"ל הבא ● בר סימן טוב דחה את הצעת נתניהו לשמש פרויקטור של מנהלת הקורונה

עוד 53 עדכונים

מחול השדים והשקרים

מחול השדים והשקרים שהימין הביביסטי נכנס אליו מאז ההפגנה ההיסטורית לכבוד יום הביביסטיליה הישראלי, מוכיח מעבר לכל ספק שזו הדרך היחידה לשנות את המציאות. עלינו להגיע עד לביתו של הנאשם בהמונינו, בלי לפחד, ולדרוש ממנו להתפטר ולעזוב את הבית.

מחול השדים והשקרים שהימין הביביסטי נכנס אליו מאז ההפגנה ההיסטורית לכבוד יום הביביסטיליה הישראלי, מוכיחה מעבר לכל ספק שזו הדרך היחידה לשנות את המציאות

לפני שהנרטיב התקשורתי השקרי מתקבע, בואו נדבר על כמה עובדות ואמיתות לגבי מה שקרה אתמול ברחובות ירושלים ומי בא להפגין:

1

אנחנו לוחמי חופש. נשים וגברים, מגיל 15 עד 85, שיצאו מביתם בשיאו של משבר בריאותי היסטורי כדי להילחם. אנשים שלא יכולים לשבת בבית בזמן שהם רואים את המדינה האהובה שלהם, שהם הקיזו עליה דם, איבדו עבורה חברים ותרמו עבורה את מירב שנותיהם יורדת לטמיון כשארגון פשע חסר מעצורים, לכאורה, לקח אותה בת ערובה.

2

אנחנו פטריוטים. לחלק מאיתנו יש דרגות על הכתף, לחלק אחר יש הרבה דרגות על הכתף וניסיון צבאי ומבצעי של עשרות שנים. אנשים שהיו בצמתי קבלת החלטות ונאלצו לקבל החלטות מורכבות, שפעלו תמיד מתוך ציונות ואהבת המולדת. יש בינינו גם אזרחיות ואזרחים שלא שירתו, או שעשו את חובתם והמשיכו הלאה עם חייהם. היופי הוא שכולנו ביחד, שכם לשכם, בשדה הקרב האזרחי, נלחמים על הנשמה של המדינה הזאת. על התקווה שיכולה להיות פה חברת מופת אמיתית.

3

שער "ישראל היום", 15.7.2020
שער "ישראל היום", 15.7.2020

טוענים שהייתה אלימות אתמול. נציג המשטר בתקשורת, אבישי בן חיים, התלונן שקיללו אותו. קודם כל אנחנו נגד אלימות, ובמיוחד נגד עיתונאים. אכן, נקראו לעברו של אבישי קריאות קשות. עם כל הכבוד מי שמוחק את כאבם של אזרחים שתרמו את חייהם למדינה בטענה שהם ״אליטה שנלחמת על ההגמוניה שלה״ שלא יצפה לחיבוקים. זו עדיין לא אלימות, אפילו לא ״אלימות לגאלית״ במילותיו של אבישי עצמו, שמצדיקה אלימות פיסית של ביביסטים כלפי מתנגדי שחיתות. עם זאת אבישי גם הותקף פיזית, אבל אותו תוקף של אבישי תקף גם את ישי הדס, מייסד תנועת crime minister. שמו אלון הנדרי, ביביסט על מלא שבא לצבוע אותנו כאלימים.

4

יש נגדנו הסתה מטורפת. יגאל מלכה, רמטכ״ל בצבא תעמולת השקר של הביביסטים, לקח צילום של פועלים ששיפצו את המדרכה סמוך להפגנה וטען שהאנרכיסטים ״עושים טקס חפירת קבר לנתניהו״. אין ספק שהוא למד את תורת ההסתה והשקר מהטוב ביותר.

5

שינוי עושים בכוח. אף תנועה בהיסטוריה לא עשתה שינוי אם לא שיבשה את הסדר הציבורי וגרמה למנהיגות חוסר נוחות עז. לא השחורים שחסמו כבישים בישיבה וספגו אלימות קשה מהמשטרה, לא להט״ב במהומות סטונוול שנאבקו בשוטרים שהיכו אותם רק בגלל נטייתם המינית או המגדרית, לא פמיניסטיות שנלחמו נגד אלימות קשה מצד הממסד הגברי ולרגע לא הורידו את ראשן, ולא סבנו וסבותינו ששרדו את השואה ונלחמו כדי להקים פה את המדינה שעליה אנחנו נלחמים היום.

6

אתמול ראינו מחזה אבסורד. מצד אחד כוחות משטרתיים אדירים שומרים על ביתו של אדם שנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים, ומצד שני אלופים במילואים, צעירים אידיאליסטים, אנשים מכל קצוות הארץ, ציונים ופטריוטים, חטפו מכות רצח באלות וזרנוקי מים מאותה משטרה. זה לא רק מצחיק, זה משבר מוסרי עמוק בלתי נסבל – לא נשלים איתו לעולם.

7

אין לנו מה להפסיד. אנחנו הגענו אתמול בתחושה שהגיעה הישורת האחרונה. הכלכלה קורסת, הפוליטיקאים שבהם בחרנו בגדו בנו, הממשלה מתנהלת בעולם מקביל זו היא חוקרת שופטים וקונספירציות כמו ״קרן וקסנר״, במקום לדאוג לעתיד שלנו.

אין לנו מה להפסיד. אנחנו הגענו אתמול בתחושה שהגיעה הישורת האחרונה. הכלכלה קורסת, הפוליטיקאים שבהם בחרנו בגדו בנו, הממשלה מתנהלת בעולם מקביל

אין לנו עבודה, הפיצויים לא מגיעים, ראש הממשלה מסדר לעצמו הטבות מס, קמה הממשלה המנופחת והיקרה ביותר בהיסטוריה, ומדברים על פנטזיות משיחיות כמו סיפוח במקום לראות אותנו ואת הקשיים האדירים שאנחנו מתמודדים איתם. זה סדום ועמורה, התפרקות מוסרית שלא נראתה כמוה בישראל, ואנחנו לא נשתוק כשארצנו משנה את פניה.

8

רק התחלנו. אתמול הייתה ההפגנה הכי גדולה בבלפור אי פעם ואנחנו מתכננים לשבור את השיא של עצמנו. מעכשיו המוקד יהיה הבית של הנאשם, ונגיע לבקר אותו כל שבוע באלפים עד שהוא יעזוב, אתמול הייתה יריית הפתיחה לעונת המחאות שתגרום ל2011 להחוויר. לא נוותר עד שננצח. סיימנו להיות מנומסים.

שמאלני ציוני גאה, תל אביבי, לומד משפטים ומלמד עברית. הוביל מחאות למען קהילת להט״ב, שיויון לנשים והדמוקרטיה הישראלית. גר עם הכלבה שלו, ירדנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 617 מילים

זינוק במספר הפניות לעזרה על רקע מצוקה אובדנית

פרסום ראשון דוח של עמותת ער"ן מגלה: 143 אלף ישראלים פנו למוקדי הסיוע הנפשי מתחילת מרץ ● כ-2,900 מהפניות היו עם תוכן אובדני ● מדובר בעלייה של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● 60% מהפניות של נשים ו-40% של גברים ● בער"ן טוענים: הקמנו מוקד לחולי קורונה בעלות של מיליון שקל שהובטחו ממשרד הבריאות - ולא קיבלנו

עוד 629 מילים

"אני מכיר אותו שנים, ומעולם הוא לא נראה כל כך חסר יכולת", אומר פוליטיקאי בכיר בימין על בנימין נתניהו ● "ראש הממשלה השנוא אי פעם", מכנה אותו גורם אחר בימין, שתוהה האם יצליח להתעשת ולעצור את המפולת ● אך בעוד שההידרדרות בדעת הקהל מהירה וסוחפת, לנתניהו עדיין יש זמן בזירה הפוליטית ● אלא אם תתממש הערכת גורמים שונים - שדווקא כחול-לבן תפרק את השותפות איתו ● פרשנות

עוד 720 מילים ו-1 תגובות

העסקה שהממונה על התחרות חייבת לפסול

בנק אגוד מכר את תיק האשראי לענף היהלומים במחיר רצפה לחברת פנינסולה, כדי לקדם את המיזוג המתוכנן שלו עם בנק מזרחי ● הבעיה היא שההסכם לא עומד בתנאים שקבעה הממונה על רשות התחרות ● וזה עוד לפני שמדברים על ניגודי העניינים של הדמות המרכזית בעסקה הנוצצת: שלמה אליהו ● פרשנות

עוד 565 מילים

למקרה שפיספסת

האזרח הקטן

אֲנִי הָאֶזְרָח הַקָּטָן שֶׁמַּרְגִּישׁ שֶׁהוּא קְצָת מֻשְׁתָּן.

זֹאת אוֹמֶרֶת לֹא מַמָּשׁ כְּמוֹ פִּנּוּקָיו בְּתוֹךְ הַלְוָיָתָן אֶלָּא יוֹתֵר כְּמוֹ הַקַּרְיָן שֶׁמְּעִיפִים אוֹתוֹ
מֵהָאֻלְפָּן וְאוֹמְרִים לוֹ עַד כָּאן, נִמְאַס מֵהַבִּקֹּרֶת כָּל הַזְּמַן.

זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ קְצָת דָּרוּךְ אֲבָל לֹא בְּמוּבָן שֶׁל רוֹבֶה, אֶלָּא יוֹתֵר בָּעִנְיָן שֶׁל
חֲתִיכַת צוֹאָה שֶׁנִּתְקְעָה לִי בַּקָּצֶה. שֶׁל הַנַּעַל.

זֹאת אוֹמֶרֶת יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁכָּל הַזְּמַן עוֹבְדִים עָלַי, מְחַרְבְּנִים עָלַי וּמַשְׁתִּינִים עָלַי כָּל
הַחֶבְרֶ'ה שָׁם בַּמֶּמְשָׁלָה וְאָז יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁזֶּה הוֹפֵךְ אוֹתִי לְמַשֶּׁהוּ לֹא בָּרוּר.
סוּג שֶׁל אֶזְרָח אֲבָל קְצָת כְּמוֹ פֵּרוּר.

כָּזֶה שֶׁמְּעִיפִים אוֹתוֹ בְּגֹעַל מֵהַבֶּגֶד, אֲבָל גֹּעַל קָטָן כָּזֶה, כִּי הוּא לֹא בֶּאֱמֶת.
לֹא מַפְרִיעַ אוֹ מֵצִיק, סְתָם אֶזְרָח קָטָן וּמַצְחִיק,
אוּלַי לִפְעָמִים קְצָת מֵעִיק.

יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 101 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שיטפון קטלני אחרי הקורונה, הסינים חוששים מאסון גרעיני

ווהאן עלתה השנה לכותרות כמוקד ההתפרצות של הקורונה, אך המזל הרע ממשיך לרדוף אותה ● גל שטפונות חסר תקדים מציף את אזור העיר הסינית, ומעמיד במבחן את "סכר שלושת הערוצים", שעלול לקרוס תחת העומס ● בקרבת הסכר ממוקמים שני כורים אטומיים, והחשש הוא מאסון כפול במקרה של הצפה: אקולוגי וגרעיני ● תיאורית קונספירציה טוענת כי סין מבקשת להטביע ראיות לכך שפיתחה את נגיף הקורונה

עוד 823 מילים

הזעם התפרץ ברחובות ירושלים, וזוהי רק ההתחלה

סרביה זה כאן: אין הרבה הבדל בין ההמון שצבא בימים האחרונים על בניין הפרלמנט בבלגרד ובין האלפים הרבים שגדשו אתמול את רחובות ירושלים ● ביניהם היה גם יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות לשעבר, אברהם בורג ● "אנחנו רגע לפני פיצוץ", הוא אומר לשלום ירושלמי, "נתניהו חייב לעצור ולדבר עם האנשים. לצאת לרחוב. אבל הוא בורח מפחד, והציבור מריח את הפחד שלו"

עוד 636 מילים

האיש הירוק ים של דמעות

בקיץ הזה, הים ומקורות המים הטבעיים הם המפלט האחרון של הישראלים ● הבעיה: מעט מאוד חוף מתחלק על המון ישראלים, ולכל אחד מאיתנו מוקצבים כמה גרגרי חול ● כדי למנוע צפיפות והדבקה, ולצמצם את הטביעות, צריך לפתוח כמה שיותר חופים מוכרזים ולהכשיר כמה שיותר אגמים לרחצה ● תתפלאו, זה אפילו טוב לבלפור

עוד 763 מילים

חמ"ל קורונה נסגר במפתיע

פרסום ראשון משרד הבריאות מחלק לנשאי ולחולי קורונה מספר טלפון של חמ"ל, שם אמורים להשיב להם על כל שאלה שאינה מצריכה אשפוז או טיפול רפואי דחוף ● אבל מי שהתקשר למספר הזה היום הגיע להקלטה קולית שבה נאמר: "החמ"ל סגור" ● נשא קורונה שהתקשר למוקד: "זה המספר היחיד שהם השאירו לנו, מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" ● משרד הבריאות: "לא חמ"ל שלנו"

חמ"ל קורונה נסגר היום (שלישי), כך נודע לזמן ישראל. מי שניסה להתקשר היום ל"חדר המלחמה" הגיע להודעה קולית שבה נאמר, "החמ"ל סגור. במקרים של שאלות או בקשות, יש לפנות להנהלה הרפואית או לסיעוד".

אחד האנשים שניסו להתקשר לחמ"ל, נמרוד ציון מתל אביב, סיפר היום לזמן ישראל: "אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?

"כאשר נכנסנו לבידוד, נתנו לנו במשרד הבריאות את הטלפון של החמ"ל, 03-7471234, ואמרו לנו להתקשר לשם בכל שאלה", מוסיף נמרוד.

"בחירום, אמרו לנו, אם יש החמרה קשה או מצב חירום רפואי אחר, ואתם צריכים פינוי לבית חולים – תתקשרו למגן דוד אדום. בכל שאלה אחרת תתקשרו אלינו, זאת הכתובת לבירורים, וגם, עוד יותר חשוב מבחינתנו, לבדיקות החלמה".

"אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"

ניסיתם להתקשר למספר 5400*, מוקד הבירורים של משרד הבריאות?

"עד הבוקר אפילו לא ידעתי שהמספר הזה קיים. לא אמרו לנו על זה שום דבר. המוקד גם לא רלוונטי עבורי, כי אין לי שאלות כלליות על קורונה, יש לי שאלות ספציפיות על עצמי ואני אמור לדבר עם החמ"ל, לפחות לפי מה שאמרו לי. אם הם נותנים מספר, הם מצפים שאני אתקשר למספר אחר?"

מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני
מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני

מבצע גיוס החוקרים האפידמיולוגיים הוקפא

בתוך כך, אתמול חשפנו בזמן ישראל כי מבצע גיוס העובדים הזמניים למערך החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות הוקפא במפתיע, בשל מחסור בתקציב. זאת, לאחר שמודעות מטעם המשרד פורסמו והובילו לאלפי פניות של צעירים שביקשו להצטרף למערך הבדיקות, שאינו עומד בעומס המוטל עליו.

כתוצאה מכך, החקירות מתעכבות ושבירת שרשרת ההדבקה הופכת לכמעט בלתי אפשרי. זאת, בשעה שמספר הנדבקים בנגיף בישראל  מזנקמדי יום. במשרד הבריאות הסבירו בתגובה לחשיפת זמן ישראל כי העבירו את גיוס העובדים למערך החקירות לחברת השמה במסגרת מכרז, וכי הגיוס מתבצע בימים אלה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא מדובר בחמ"ל של משרד הבריאות. חמל משרד הבריאות עובד ואפשר להתקדר אליו לכל שאלה למספר 03-6932333".

בתשובה לשאלה, כיצד הם מסבירים את העובדה שזה המספר שמשרד הבריאות חילק לאנשים בבידוד, השיבו: "אולי זה של אחת מקופות החולים".

החולים שייכים לקופת חולים כללית ולכן בדקנו מולה אם החמ"ל שנסגר היום שייך לה. אבל מקופת חולים כללית נמסר כי החמ"ל של הקופה פועל כרגיל.

עוד 375 מילים

דעה ועדת ההיתרים במשרד המבקר עושה עבודה חובבנית

הנוסח המלא של החלטת ועדת ההיתרים בעניין בקשתו של נתניהו לקבל מימון מספנסר פרטריץ' הועלה השבוע לאתר מבקר המדינה ● במקום מסמך מנומק, הכולל אסמכתאות מן העבר, ציטוטים של פסקי דין, התבססות על עקרונות ותקדימים - משהו שנראה כמו פסק דין, כפי שהחלטות עבר של הוועדה נהגו להיראות - התברר כי מדובר במסמך רזה שנראה כמו סיכום שיעור שכתב סטודנט חולמני

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

בייג'ינג וטהראן צפויות לחתום על הסכם היסטורי שכולל השקעת מאות מיליארדי דולרים בתשתיות תחבורה, טלקומוניקציה, תעופה וים ● אך ההנחה היא שסין לא תסתפק בכך, ותחשק את ההסכם בנוכחות צבאית באזור ● וזה כבר עשוי לייצר מציאות חדשה במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 665 מילים

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

עוד 1,393 מילים

הנשיא ריבלין בתגובה לדברי ח"כ רול: "קריאות לאי ציות אזרחי פוגעות ביסודות המדינה"

ההפגנה מול בית ראש הממשלה: המפגינים הבעירו לפידים וניסו להתקרב לכניסה לבית ● התכנית הכלכלית לסיוע למשק אושרה בקריאה ראשונה ● יו"ר ועדת הקורונה שאשא ביטון מגיבה: "מיקי זוהר צריך להיבהל מאיך שהוא התנהג" ● הסתיים דיון המומחים אצל נתניהו; בנתיים לא הוטלו הגבלות נוספות ● ח"כ רול מיש עתיד: "לממשלה אין לגיטימציה להטיל סגר - הציבור לא צריך לציית"

עוד 38 עדכונים

למנוע מעד המדינה ניר חפץ להפוך לעורך דין

פרסום ראשון לשכת עורכי הדין אישרה לאחרונה לניר חפץ, עד המדינה בתיקי נתניהו, לעשות התמחות במשפטים ● התנועה לאיכות השלטון דורשת לבטל את האישור ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין מן המניין ● בפנייה ליו"ר הלשכה נכתב: "לא ייתכן כי אדם אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין"

התנועה לאיכות השלטון פנתה הבוקר ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בדרישה לבטל את האישור שקיבל ניר חפץ לאחרונה מהלשכה, להתמחות בתחום עריכת הדין, ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין פעיל בשוק.

חפץ, לשעבר ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיקים 2000 ו-4000, נעצר בשנת 2018 ונחשד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בתיקים אלה, זאת נוסף על תיק 1270 ("פרשת גרסטל-קמיר-חפץ") שבו היה חשוד. חפץ חתם על הסכם עד מדינה לאחר ששהה שבועיים במעצר.

לאחרונה פנה חפץ לוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין בבקשה כי תאשר לו לעשות התמחות במשפטים. בראיון לכאן ב' סיפר חפץ כי קיבל אישור להתמחות, וכי בכוונתו להתחיל בקרוב בקריירה חדשה כעורך דין, על אף היותו חתום על הסכם עד מדינה בתיקי ראש הממשלה. על פי הערכות, חפץ יתמחה במשרדו של עו"ד ליאור פרי.

במכתבו מפרט מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון ד"ר שחף גל מדוע אסור לאפשר לחפץ להפוך לעורך דין מן המניין:

"נזכיר כי מר חפץ חתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000 לאחר שנחשד בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות השלטונית החמורות בתולדות מדינת ישראל. נציין כי על פי הפרסומים בתמורה להסכם עד המדינה אשר מנע את העמדתו לדין, העביר מר חפץ לחוקרי המשטרה הקלטות רבות וחומרים אשר אסף במשך שנים על אלו שאיתם עבד".

המכתב מציין גם את פרשה 1270 שבה היה מעורב חפץ:

"מר חפץ נחשד כי בעת שהיה יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל על מנת להביא למינויה של השופטת הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו נחשדה בין היתר אשת ראש הממשלה שרה נתניהו".

חפץ טען כי שיחותיו בעניין זה היו "למטרות רכילות בלבד". לאחרונה הוחלט במשטרה לגנוז את התיק, וזאת בנימוק של פערי הגירסאות.

אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפנייה של התנועה לאיכות השלטון מצוין כי לאורך השנים שמו של חפץ שורבב לפרשיות פליליות נוספות:

"לא ייתכן כי אדם אשר במשך שנים הילך אימים על אישי ציבור רבים במדינת ישראל, אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות, אשר נמנע מהעמדה לדין רק בשל נכונות למסור אינספור ראיות אותן שמר ליום סגריר… שאדם כזה יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין".

גל מבהיר במכתבו כי מתן האישור לחפץ פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בלשכת עורכי הדין, ומזכיר כמה מהפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות בלשכת עורכי הדין, תחת ניהולו של היו"ר הקודם אפי נווה:

 "קיבלת עליך משימה כבדת משקל, להוביל ולשקם את לשכת עורכי הדין בישראל בתקופה קשה ולאחר חורבן שהותיר קודמך בתפקיד… בפניך מוטלת המשימה לשיקום מעמד עורכי הדין במדינת ישראל והשבת אמון הציבור בלישכה ובפועלה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי טרם קיבלו את הפנייה. ניר חפץ מסר כי אינו מעוניין להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שי... המשך קריאה

ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי
לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע
שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שיזמינו לחקירה רק כדי ללחוץ עליו ועוד שיטות שלא ברא השטן לא זו אף זו קיבל מענק מעבריין לעד מדינה ומעד מדינה לעורך דין
זה המתנה על העדות השיקרית שלו
גם רצחת וגם ירשת

עוד 405 מילים ו-2 תגובות

"את בגין זה מוטט, לביבי יש עור עבה יותר כמובן"

כוחות משטרה ויס"מ יחד עם פקחי העירייה פשטו הבוקר על מאהל המחאה בבלפור ● אבל גם חמישה פצועים וציוד שהוחרם לא מרפים את ידי המפגינים ● "מהפיכות תמיד מתחילות בקטן, כשמוטי אשכנזי הפגין אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחיל לבד, בסוף גולדה הלכה הביתה", אומר אברום ● "סוף-סוף הצעירים מתחילים להצטרף. אני חיה איתם, כי אני שוב לומדת", מוסיפה נורית (77) ● עומר שרביט בילה עם מובילי המחאה מול בית רה"מ, שמתכוננים להעלות מחר הילוך

עוד 2,366 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה