מרוב עצים עלולים לפספס את היער

תומך חזבאללה מחזיק תמונות של מנהיג חזבאללה שיח' חסן נצראללה ושל המנהיג העליון של איראן אייטולה ח'מנאי (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
תומך חזבאללה מחזיק תמונות של מנהיג חזבאללה שיח' חסן נצראללה ושל המנהיג העליון של איראן אייטולה ח'מנאי

שורה של אירועים בשבועות האחרונים הובילה להיחלשות הדרמטית בכוחו של "הציר" הרדיקלי. נראה כי נקיטת שורת מהלכים (לאו דווקא קינטיים כי אם אסטרטגים מדיניים) יכולה לגרום למובילות הציר (איראן וחזבאללה) נזק בלתי הפיך.

בשבועות האחרונים, התלכדות של שורת אירועים (בתחומים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והביטחוניים) באיראן, עיראק, סוריה ולבנון – גרמו לחברות הציר נזק קשה ביותר. יתרה מכך, יכולתן להתאושש משורת המכות שניחתו עליהן הינה מוגבלת ביותר.

בשבועות האחרונים, התלכדות שורת אירועים (מדיניים, כלכליים, חברתיים וביטחוניים) באיראן, עיראק, סוריה ולבנון – גרמו לחברות הציר נזק קשה ביותר, שיכולתן להתאושש ממנו מוגבלת

איראן

המשטר האסלאמי נמצא באחת התקופות (אם לא התקופה) הקשות ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979:

  • המצב הכלכלי הקשה הוחרף משמעותית בשל מדיניות "הלחץ המקסימלי" אותה מובילה ארה"ב.
  • מגיפת הקורונה שתקפה את איראן בצורה קשה פגעה גם היא בכלכלתה.
  • הפער ההולך ומתרחש בין המשטר לבין אוכלוסיית המדינה על רקע הדיכוי האלים של שורת ההפגנות, שכוונו כנגד המשטר בשנה האחרונה.
  • וכמובן הירידה הדרמטית במחירי הנפט.

כל אלו דחקו את איראן לקרן זווית, אשר יכולתה לצאת ממנה מוגבלת ביותר. הסירוב המוחלט (שצפוי להמשך) של מנהיג איראן לחזור לשולחן המו"מ שלא בתנאי ההסכם הנוכחי, וחוסר היכולת של מדינות אירופה לחלץ אותו מהמצוקה עתידית, ביחד עם המשך הצפי לירידת מחיר הנפט (ההכנסות ממכירת נפט מהוות את החלק הארי של התקציב האיראני) – מובילים לכך שללא שינוי דרמטי במדיניות האמריקנית, אין יכולת של ממש למשטר האיראני להשתקם כלכלית. גם הסבל של האזרח האיראני עתיד לגבור, שכן המשטר באיראן לא יוכל לעמוד התחייבויותיו הכלכליות לאזרחיו (באופן שמייצר קרקע פוריה להמשך הפגנות בעתיד כנגד המשטר).

לבנון

חוסר היציבות הפוליטי במדינה, שבא לידי ביטוי במהומות אוקטובר והתפטרות סעד חרירי מתפקיד ראש ממשלת לבנון, רק הולך ומחריף. גם סוגיית חזבאללה ונוכחותו השלילית במדינה (צבא בתוך צבא, השתלטות על כלכלת המדינה), עולה ביתר שאת מצד המפגינים במהומות שהתחדשו בתחילת חודש יוני.

מבחינת חזבאללה ונצראללה, מדובר בהתגשמות סיוטיהם. הארגון, שהתרגל לשלוט בלבנון מאחורי הקלעים, בדגש על על התחומים החשובים לו (בטחון, חוץ, בריאות וכלכלה), ללא כל איום מצד ראש הממשלה הנשיא הלבנוני – נאלץ לשוב ולעסוק בנסיון לייצב מחדש את המערכת הפוליטית בלבנון, ובמקביל להרגיע את הזעם הציבורי כנגדו (כאשר ראש הממשלה הנוכחי, חסן דיאב וממשלתו לא מצליחים לייצב את המצב הכלכלי והחברתי במדינה).

התפתחויות אלו מקשות מאוד על חזבאללה להתמקד באתגריו האיזוריים ולסייע לגורמי הציר בסוריה, בעיראק ובתימן (סיוע נדרש לאור "העלמותו" של קאסם סלימאני), ומצריכות אותו לבצע פעולות אשר מבליטות את שליטתו במדינה ובניגוד מוחלט לאינטרס שלו לשלוט בלבנון מאחורי הקלעים.

ההתפתחויות מקשות על חזבאללה להתמקד באתגריו האיזוריים ולסייע לגורמי הציר בסוריה, בעיראק ובתימן. הוא נדרש לפעולות שמבליטות את שליטתו במדינה, בניגוד מוחלט לאינטרס שלו לשלוט בלבנון מאחורי הקלעים

סוריה

"חוק הקיסר" (Caesar act) שעבר בקונגרס האמריקני הינו אירוע משמעותי ביותר (הרבה מעבר להיבטים הכלכליים שלו). הוא מסמן לכלל הגורמים שרצו או ביקשו להשקיע בסוריה (סין?), כי עליהם לחשב צעדיהם מחדש. יתרה מכך, חוק זה הינו מסר לכלל הגורמים שעוד חושבים שניתן לעבוד עם בשאר אלאסד כי ארה"ב לא מקבלת ולא תקבל את המשך שלטונו בסוריה.

עובדה זו פוגעת בצורה קשה בלגיטימציה של הנשיא הסורי, אשר מקווה כי לצד התמיכה הרוסית והאיראנית אותה הוא מקבל, הוא יוכל להתגבר על המחלוקות עם מדינות ערב (בדגש על המפרציות), ומדינות אירופה השונות (בתור מי שממלא תפקיד "חיובי" בבלימת התפשטות האסלאם הקיצוני), ולקבל מחדש את אמונן.

על-רקע חוסר שביעות הרצון הגובר במוסקבה ביחס לחוסר נכונותו של אסד להתפשר במו"מ עם האופוזיציה במדינה על עתיד המדינה הסורית, ולאור המהומות המתחדשות דווקא באיזורים שתחת שליטתו המובהקת של אסד (כדוגמת סווידא) ואשר שהובלו על-ידי גורמים אשר עד לאחרונה נחשבו תומכיו המובהקים (כגון הדרוזים) – נראה כי מעמדו של אסד לא איתן כפי שהיה בעבר. גם לא בקרב משפחתו שלו (ואירוע ראמי מכלוף הינו הוכחה לכך), ומצבו המתדרדר אף עלול לעורר מחדש את האופוזיציה הסורית.

אי קבלת המשך שלטון אסד בסוריה ע"י ארה"ב – פוגע בצורה קשה בלגיטימציה של הנשיא הסורי, המקווה כי לצד התמיכה הרוסית והאיראנית שהוא מקבל, יוכל להתגבר על המחלוקות עם מדינות ערב ומדינות אירופה

עיראק

מינויו של כאט'מי לראש הממשלה (וכן אישים פרו אמריקנים לתפקידים החשובים של שר ההגנה ושר הפנים) המתבלט כמי שמבקש לפעול כנגד נוכחותן של המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן בעיראק (פשיטות, מניעת נוכחות במעברי הגבול) הינו מכה נוספת בשרשרת המכות שנחתו על אותן מיליציות בחודשים האחרונים. שרשרת המכות ממחישה גם את ההיחלשות בכוח ההשפעה הפוליטי של טהראן בנוגע למתרחש בעיראק.

בנוסף, מותו של מנהיג המיליציות השיעיות אבו-מהדי אלמהנדס, ביחד עם הפטרון הגדול שלהן – קאסם סלימאני, ושורת תקיפות שפגעו פיסית באותן התארגנויות (בדגש של כתאאב חזבאללה) החלישו משמעותית את יכולתם הצבאית והפוליטית של המיליציות. כפועל יוצא נחלשה גם ההשפעה של איראן במדינה.

ייתכן אף שהאוריינטציה "האמריקנית" של כאט'מי (שנראה כפועל לרצות את וושינגטון בכל מהלך) אף תוביל להתחזקות היחסים בין סעודיה לבין עיראק, למגינת ליבה של טהראן, ולהיחלשות נוספות במערכת היחסים שבין טהראן ובגדאד.

לכלל הדברים הללו חשוב כמובן להוסיף את מותו של קאסם סלימאני ולמינויו לשל אסמאעיל קאא'ני תחתיו. די ברור שלסלימאני שהיווה את הדבק בין הזירות השונות, אין באמת תחליף, בוןודאי לא קאא'ני, ולכן היכולת של איראן לתמוך ולתחזק את הנאמנים לה באותן מדינות הולכת ופוחתת (בוודאי על רקע המצב הכלכלי הקשה באיראן).

על רקע האתגרים העצומים הניצבים בפני חזבאללה, בשאר אלאסד והמיליציות השיעיות בעיראק, חוסר היכולת של איראן לתמוך באותן התארגנויות הינו קריטי בעת הנוכחית וישחק תפקיד משמעותי באי יכולתן לצאת ממצבן הנוכחי.

על רקע האתגרים העצומים הניצבים בפני חזבאללה, אסד והמיליציות השיעיות בעיראק, חוסר היכולת של איראן לתמוך בהתארגנויות קריטי בעת הנוכחית וישחק תפקיד משמעותי באי יכולתן לצאת ממצבן הנוכחי

שימור מצבן הרעוע של חברות "הציר"

כדי לשמר (ואף לדרדר) את המצב הרעוע של חברות "הציר" יש לנקוט (בין השאר) את הפעולות הללו:

  • שורת מהלכים מדיניים שתכליתם מניעת כל סיוע ללבנון (בדגש על האפשרות לסיוע מסין, קרן המטבע הבינלאומית או מדינות שמסורתית מסייעות ללבנון כדוגמת צרפת) וצבא לבנון (תוך חיבור לגורמים בקונגרס האמריקני שפועלים להקטנת / הפסקת הסיוע לצל"ב באם זה לא יפסיק לשתף פעולה עם חזבאללה) – אם לא יתרחש שינוי מהותי במדינה, בדגש על אחיזתו של חזבאללה בה. במובן הזה, האינטרס המרכזי הוא איננו "להחזיר את היציבות ללבנון" (יציבות שמשרתת בעיקר את חזבאללה), אלא לשמר את שוט "האי יציבות" מעל ממשלת לבנון אם היא לא תנקוט בפעולות הנחוצות כדי לגדוע את ההשפעה פוליטית של חזבאללה על המדינה.
  • מינוף "חוק הקיסר" מול אותן מדינות אשר שוקלות לשתף פעולה עם אסד, ושימוש בחוק זה אל מול רוסיה (כדי להדגיש שאין תוחלת בהמשך נשיאותו). הגברת הבידוד המדיני והכלכלי על משטר אסד, ובכך עירעור יציבותו בעת הנוכחית.
  • דחיפה להמשך מדיניות "הלחץ המקסימלי" על איראן ותחילת שיח עם אנשיו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן, באשר לצורך לשמר ואף להחריף את הלחץ על איראן. זאת כדי למנוע מצב שבו איראן רואה בבחירתו הצפויה של ביידן "אור בקצה המנהרה". ללא שינוי של ממש במדיניות "הלחץ המקסימלי" אין באמת למשטר בטהראן יכולת להשתקם (מבחינה כלכלית ובכלל). שאר המדינות לא באמת יכולות לסייע לאיראן או לגשר על הפער התקציבי שנוצר בתקציבה, אם וושינגטון לא תשנה את דרכיה ביחס לשלטון בטהראן. על כן המשך מדיניות זו עתיד להמיט אסון של ממש על המשטר האסלאמי, ובעיקר על יכולתו לתמוך בבעלות בריתו באיזור.

מילת אזהרה

דווקא כאשר גורמי הציר נמצאים עם גבם אל הקיר צריך לחשוב פעמיים בטרם פועלים קינטית כנגדם. העובדה שאלו נלחמים על חייהם הופכת אותם למסוכנים ולכן הנחות היסוד בדבר תגובות אפשריות של אותם גורמים לפעילות כזו או אחרת עלולות להיות לא תקפות. אלו גם יכולים להשתמש במצב הנוכחי כדי להסיט את האש לכיוון ישראל, אם ישראל תספק להם את התירוץ, או לבצע שורת פעולות (איראן בגרעין, חזבאללה מול ישראל, סוריה בתגובה לתקיפות, גא"פ בתגובה לסיפוח) אשר עד לאחרונה נחשבו כמחוץ "לספקטרום ההערכות".

דווקא כשגורמי הציר בגבם אל הקיר – צריך לחשוב פעמיים בטרם פועלים קינטית כנגדם. המלחמה על חייהם הופכת אותם למסוכנים, והנחות היסוד לגבי תגובותיהם האפשרויות עלולות לאבד את תקפותן

בשורה התחתונה

גורמי הציר הרדיקלי נמצאים בתקופה קשה ביותר מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית, ויכולתם להשתקם מתקופה זו מוטלת בספק. אם ינקטו שורת מהלכים מדיניים נכונים (לאו דווקא קינטיים אשר עלולים לדרדר את המצב הבטחוני על רקע מצוקה זו) אלו יוכלו להחריף עוד יותר את מצבם ואולי אף להוביל לאירועים אשר עד לאחרונה נחשבו כדמיוניים.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,265 מילים
סגירה