זירת הבלוגים

מילה של סמלת בדימוס: בני וגבי - הקרב נגמר

פחדנים מתים פעמים רבות לפני מותם

29/06/2020 14:34
.ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ בישיבת קבינט השרים השבועית, 28 ביוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אדם צריך לדעת לזהות את הנקודה שבה זה נגמר, שמותו כבר נקבע ויש לו הזדמנות חד-פעמית לעצב את הנרטיב של מורשתו. הוא יכול לבחור למות כגיבור שקפץ על הרימון והציל אחרים, והוא יכול למות לבדו ולהיזכר כמי שהפקיר את אחיו ופקודיו לכוחות האויב.

אפשר היה להניח ששני רמטכ"לים לשעבר לא יזדקקו לסמלת בדימוס שכמותי שתסביר להם את השיעור הבסיסי הזה, אבל מאחר שהם שבויים בתודעה כוזבת מזה כמה חודשים, כפטריוטית אמיתית אני לוקחת על עצמי את המשימה של לומר להם בקול רם את המובן מאליו: בני וגבי – הקרב נגמר!

אפשר היה להניח ששני רמטכ"לים לשעבר לא יזדקקו לסמלת בדימוס שכמותי שתסביר להם את השיעור הבסיסי הזה, אבל הם שבויים בתודעה כוזבת, אז אומר להם בקול את המובן מאליו: בני וגבי – הקרב נגמר!

יכול להיות שהיו לכם כוונות טובות, יכול להיות שנסחטתם, יכול להיות שהתעייפתם מסבבי בחירות – יהיה אשר יהיה, אני מאמינה שהאמנתם שאתם עושים את המעשה הנכון. אבל טעיתם. אמרנו לכם את זה מן הרגע הראשון ואתם ממשיכים לנסות ולהתעקש.

באופן אישי אני מאמינה שאתם סבורים שאם תבלעו מספיק צפרדעים או שתתנו לו את משכן הנשיא הוא יזוז וייתן לכם את ההגה. אבל צר לי לבשר לכם – זה לא יקרה.

וזה אפילו לא בגללו, זה בגללכם. תבינו, כל דגלון לבן שאתם מניפים מחזק אותו ומחליש אתכם ונגמר לכם האשראי. אפילו איי התמיכה האחרונים שעוד צייצו בעייפות "אבל זה עדיף מבחירות רביעיות" עם אפס לייקים, נאלמו ונדמו.

עד כדי כך זה נגמר שאין לכם תמיכה ציבורית לקחת את ההגה גם אם תגיעו לקו הרוטציה, כי מי רוצה מושחת חליפי, חלש ושקרן בתור ראש ממשלה?

"הפחדנים מתים פעמים רבות לפני מותם; האמיצים אינם טועמים את טעם המוות אלא פעם אחת"

כתב שייקספיר במחזה יוליוס קיסר, ויש לכם הזדמנות לבחור אם להיות פחדנים או אמיצים:

דרך הפחדנים היא להמשיך לצעוד שפופים וכנועים לעבר מותכם הפוליטי הבלתי נמנע. להמשיך להניף דגלים לבנים ולשחוק את מעמדכם הציבורי ושמכם הטוב עד דק. או-אז בעוד כמה חודשים, ואולי אף פחות, הממשלה הממארת תתפוצץ בפרצופכם ונלך לבחירות, ואיך לנסח זאת בעדינות: לא הייתי רוצה להיות בנעליו של מנהל הקמפיין שלכם. אפילו פינקלשטיין לא היה מצליח לעשות החייאה לגופה כל כך רקובה. מה תגידו לציבור? "לא נשב תחת נתניהו והפעם זו לא אמת לשעתה?"

וזה אפילו לא בגללו, זה בגללכם. כל דגלון לבן שהנפתם חיזק אותו והחליש אתכם ונגמר לכם האשראי. אפילו איי התמיכה האחרונים שעוד צייצו בעייפות "עדיף מבחירות רביעיות" עם אפס לייקים, נאלמו ונדמו

דרך האמיצים היא לקפוץ על הרימון – להבין שזה נגמר, להכיר בתבוסתכם, לקחת אחריות על הטעויות ולארגן לעצמכם מוות הרואי למען מטרה גדולה. לבחור להיות אמיצים ולהציל את הדמוקרטיה ואת כולנו. איך? פשוט מאוד: פזרו את הכנסת וחוקקו את "חוק הנאשם". חוקקו חוק שימנע מכל נאשם בפלילים, ובכלל זה נתניהו, להיות מועמד לראשות הממשלה החל מהכנסת הבאה.

אפשר למצוא לכך רוב. יש יותר מ-60 ח"כים שיודעים שהוא גמור ושהגופה הפוליטית שלו חוסמת את דרכם. זה אפשרי וזה בידיים שלכם.

בני וגבי, תזכרו שעל הכתפיים השמוטות והעייפות שלכם התנוססו פעם דרגות בוהקות של רב-אלוף. הסיכוי היחיד שלכם להיזכר ככאלה הוא לעשות את המעשה הנכון – להזדקף, ליישר כתפיים ולקפוץ על הרימון. ואולי, רק אולי, תזכו למחילה ולסיכוי נוסף.