זירת הבלוגים

זה עלול להגמר ברצח

כל יום שלו על כסא רה"מ פירושו ניגוד אינטרסים מובנה

01/07/2020 05:31
הפגנות תמיכה בבנימין נתניהו מול בית רה"מ, מאי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מנדלבליט גדל בבית בית"רי. חזר בתשובה. ימני. תובע צבאי. סנגור צבאי. שופט צבאי. בסוף הקריירה הצבאית שלו הגיע לקודקוד. היה פצ"ר. משפטן פלילי, צבאי וד"ר בדיני לחימה. הרבה קסם אישי. הרבה מעשים טובים. אבל כמו כולם במערכת, שירת את הכיבוש האיום בגדה.

נתניהו מינה אותו למזכיר הממשלה מיד לאחר שחרורו מהצבא בדרגת אלוף. מינה אותו ישירות. הוא הציע למנדלבליט את התפקיד ועבד צמוד אליו. בשלב מסוים דחה את המלצת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עורך הדין יהודה ויינשטיין, לשקול את המשך כהונת מנדלבליט כמזכיר הממשלה, בעקבות כשל אתי (ולא פלילי) בפרשת הרפז.

נתניהו ראה בו אחד משלו. הוא אמר שמנדלבליט פותר לו בעיות משפטיות בגדה (שוב: מלאכת הכיבוש, אפליית הפלסטינים מול המתנחלים ופגיעה בזכויות האדם שלהם, לצערנו). ללא צינון, עבר מנדלבליט לכס היועמ"ש בתמיכתו הנלהבת של נתניהו ובאישור פה אחד של ממשלתו. נתניהו ציפה ליועץ משפחתי. משהו מהז'אנר הנורא של מבקר המדינה הנוכחי שנתניהו דחף למינויו.

נתניהו מינה את מנדלבליט ישירות למזכיר הממשלה מיד לאחר שחרורו מהצבא. ללא צינון, עבר מנדלבליט לכס היועמ"ש בתמיכתו הנלהבת של נתניהו ובאישור פה אחד של ממשלתו. נתניהו ציפה ליועץ משפחתי

אבל מנדלבליט איכזב והגיש כתב אישום. לכן נפתחו עליו שערי הגיהנום מצד המשסה מבלפור. כן, אפילו עליו.

מנדלבליט אמור להכריע בקרוב בפרשת ההתעשרות החשודה באמצעות המניות מבן הדוד הנדיב מיליקובסקי. הפרשה הזו מצחינה מרוב חשדות. נתניהו הסתבך שם בשקרים בוטים. הוא שיקר לכאורה גם למבקר המדינה (בימים שבהם היה מבקר כזה). שיקר כמובן לציבור. שקרים בוטים ומופרכים.

עצוב כל כך שישראלים רבים אוכלים את השקרים האלה. בולעים אותם. וכמובן שהפרשה הזו משתלבת בסימני שאלה קשים בפרשת הצוללות. זו שבני גנץ כינה רק לפני שנה "הפרשה החמורה בתולדות המדינה" והבהיר שיקים ועדת חקירה ממלכתית. טוב, זה היה לפני ששלח חברת כנסת חדשה שנכנסה בזכות החוק הנורווגי להצביע בפקודתו נגד הקמת ועדת חקירה בפרשה זו.

נתניהו מת מפחד מפני חקירה פלילית בנדון. בקרוב הפרשה עלולה להתיישן משפטית, ומנדלבליט צריך להכריע על פתיחת החקירה. לכן השיסוי נגדו מעצים. מקבל מימדים מפלצתיים.

זה כל כך מטורף. כל כך מופרך. כל כך אלים: מהו בדיוק האינטרס של מנדלבליט בהחלפת נתניהו? על איזו הפיכה שלטונית דמיונית חוזר ומדבר המשסה מבלפור? כמה טרללת אפשר לשאת?

נכון, יש מיליונים שקונים את זה, לצערנו. כמו שיש מיליונים שתומכים בכיבוש ובאפרטהייד. אבל יש גם מיליונים שלא. מיליונים שמבינים עד כמה זה מופרך ופתולוגי. מיליונים שנגעלים מזה. שרואים בהסתה הכוזבת הזו סכנה גדולה ומיידית.

מנדלבליט אמור להכריע בקרוב בפרשת ההתעשרות החשודה באמצעות המניות מבן-הדוד הנדיב מיליקובסקי. הפרשה הזו מצחינה מרוב חשדות. נתניהו הסתבך שם בשקרים בוטים

אין לתאר את עוצמת החורבן שמחולל נתניהו. כמה נורא שהשיסוי מצליח: חצי מהציבור משוכנע שנתפרו תיקים (להבדיל מבחינת טענות הגנה ענייניות). ובכן, לא נתפרו. צריך להבין: יש פער עצום בין טענות הגנה ענייניות (אני סנגור. אני בוחן טענות הגנה בכל פרשה שבה אני מייצג חשוד או נאשמת) לבין הטענה המופרכת והבריונית בדבר תפירת תיקים. טענה שכזו בוקעת על פי רוב מפי מי שיודעים היטב שהם אשמים.

ומה שעשה נתניהו מאז הוגש כתב האישום, חמור אף יותר מהעבירות המיוחסות לו. מחריב שלטון החוק. מחריב מה שנותר מהתשתית הדמוקרטית.

אין מחילה על מעשיו הקשים. כל יום שלו על כסא ראש הממשלה פירושו ניגוד אינטרסים מובנה. ניגוד אינטרסים בין נאשם בריון שלא בוחל בכלום כדי להטיל אימה על התביעה ועל השופטים, לבין האינטרס שלנו, האזרחים, במדינת חוק דמוקרטית.

ניגוד אינטרסים בין מי ששקוע מעל צווארו במשפט פלילי חמור ובמכלול חשדות פוטנציאליים נוספים, ואינו פוסק ממלאכת השיסוי, בעידודה של רעיה מורשעת ובן עילג וחסר גבולות – לבין אזרחי מדינת ישראל שזכאים לחיות חיים כלכליים ודמוקרטיים סבירים לצד הפלסטינים שזכאים לחיות ללא דיכוי זכויות האדם ושלילת זכויות האזרח שלהם.

בכל פעם שבה פלוני קורא חלילה לפגוע בנתניהו או מאיים עליו (וזה קורה מעט מאד, אבל זה חמור מאד ומגונה מאד), הלב שלי נחמץ. אבל בכל פעם שצבא המשוסים פוצח במתקפת איומים בריונית בגיבויו של המשסה הגדול מבלפור, הלב לא רק נחמץ, אלא גם חושש.

כל יום שלו על כסא רה"מ פירושו ניגוד אינטרסים מובנה, בין נאשם בריון שלא בוחל בכלום כדי להטיל אימה על התביעה ועל השופטים, לבין האינטרס שלנו, האזרחים, במדינת חוק דמוקרטית

זה עלול להיגמר ברצח עיתונאי, פרקליט או מתנגד פוליטי. חלילה. חס וחלילה. אבל צריך לכתוב זאת. להתריע. זה שוב עלול להיגמר ברצח. וגם אם לא (ונתפלל שלא), מתחולל כאן חורבן ערכי ומוסרי. חורבן של התשתית הכי בסיסית של חברה ומדינה. כמה נורא