מי משפיע על ועדת סל התרופות?

אילוסטרציה לכסף בתעשיית התרופות (צילום: arsenisspyros / iStock)
arsenisspyros / iStock
אילוסטרציה לכסף בתעשיית התרופות

סל התרופות נחשב למוסד קדוש בחברה הישראלית – מקום בו רופאים, מומחים לאתיקה ואנשי מקצוע אחרים דנים ביסודיות בשאלת מימון התרופות, ומקבלים החלטות קשות הנוגעות לבריאות הציבור.  מוסד זה אמור להיות מקום מקצועי, נטול אינטרסים זרים. ככלל, הגורמים המעורבים בעבודת ועדת הסל חתומים על תצהירים למניעת ניגודי עניינים וכפופים להנחיות השוטפות של היועצות המשפטית.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על כך שלוביסטים מצליחים להשפיע על החלטות ועדת הסל. לפי הבדיקה של עיתון כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי שתיים את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל. כנראה שאינטרסים חיצוניים בכל זאת מוצאים את דרכם אל תוך החלטות הועדה.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על השפעת לוביסטים על החלטות ועדת סל התרופות. לפי בדיקת כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי 2 את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל

אז מה עושים? איך בונים מערכת שתדאג לנו מבלי ששיקוליה יושפעו מלחץ חיצוני לא ראוי?

בשנת 1995, נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", שלראשונה חייב את קופות החולים לספק לכל אזרח רף שירותים מינימלי אחיד. אותו חוק קבע שהשירותים יינתנו ע"פ "סל שירותי בריאות". על מנת להחליט מה יכלול הסל, הוקמה ועדה ציבורית מייעצת המכונה "ועדת הסל".

בשנותיה הראשונות פעילות הוועדה לא היתה מוסדרת בנוהל קבוע ואפילו הרכבה השתנה משנה לשנה. הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. לאחר שני סיבובים בבית המשפט, משרד הבריאות התחייב להסדיר את עבודת הוועדה והרכב החברים בה באמצעות "נוהל עדכון סל שירותי הבריאות- פברואר 2010".

כיום, ועדת הסל פועלת על פי אותו נוהל. חברי הוועדה מקבלים לידיהם דירוג של תרופות וטכנולוגיות חדשות מהמנהל לטכנולוגית רפואיות של משרד הבריאות, ודנים בהכנסתן לסל.

דירוג התרופות החדשות נעשה לפי קריטריונים מקצועיים, למשל: תרומתן להצלת חיים או הארכת חיים, מידת השיפור ביחס לטכנולוגיות קיימות המטפלות באותה מחלה, מספר החולים הצפוי להנות מהתרופה, עלות התרופה או הטכנולוגיה, ועוד. לאחר קבלת הדירוג, חברי הוועדה מקיימים דיון המשלב את ההערכה הטכנולוגית עם היבטים משפטיים, חברתיים ואתיים.

כל הדיונים הללו מתועדים בפרוטוקולים שמתפרסמים באתר משרד הבריאות יחד עם סיכום של עיקרי ההחלטות. בתום עבודת הוועדה, מגבשים המלצות לגבי הטכנולוגיות והתרופות שיתווספו לסל התרופות. ההמלצות מועברות לשר הבריאות ובסופו של דבר מאושרות על ידי הממשלה.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ רב לדחוף את התרופות שלהן לסל. הן עושות זאת באמצעות פניות לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת שונים. הן דואגות גם ליחסי ציבור מתוחכמים לטובת העניין, כמו תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את כניסתה של התרופה המדוברת לסל.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ בדחיפת תרופותיהן לסל. בפנייה לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת, וביח"צ מתוחכם: תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את הכנסת התרופה לסל

אבל כל זה עוד "כסף קטן" מבחינת מאמצי חברות התרופה. ההשפעה העיקרית מגיעה דרך הקשרים שהן מטפחות במשך שנים עם רופאים בכל דרג מקצועי, מהמתמחים המתחילים ועד ראשי המחלקות.

בהתחלה, הקשר הזה מנוהל באמצעות תועמלניות (לוביסטיות של חברות התרופה) שמסתובבות בין משרדי הרופאים ובמסדרונות בתי החולים במטרה לפתח קשרים עסקיים. הסידור פשוט. הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות.

אבל הקשר לא מסתכם בהמלצות או מרשמים למטופלים בודדים על תרופות שכבר כלולות בסל. חברות התרופה גם מממנות את המחקר הרפואי של הרופאים הבכירים, במיוחד במה שקשור לתרופות חדשות פוטנציאליות – שם קיימת ציפייה (לא מפורשת ובטח שלא כתובה בשום מקום) שהרופא יעשה כל שביכולתו לפעול להכניס את התרופה לוועדת הסל. הקשר עם חברות התרופה מלווה את הרופא לאורך כל הקריירה.

אין פסול בכך שרופאים בכירים מתגאים בעבודתם וממליצים שתרופה שהם פיתחו תיכנס לסל. אך יש קושי להפריד בין האינטרס הרפואי המקצועי והאינטרס המסחרי – אותה הפרדה שהיא חלק מהותי מתפקידה של ועדת הסל.

הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות

בסופו של יום, לכל החלטה, גם הנכונה ביותר, יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן, חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שקשרים מסחריים שכאלה עומדים לנגד עיני חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה לגבי תרופה כלשהי, ולוודא שהחלטה שקובעת את איכות חייהם של אזרחי ישראל, ולפעמים חיים ומוות ממש, אינה מושפעת מלחצים מסחריים. הקשר בין החברות לרופאים מתחיל בעבודת התועמלניות בשטח, והפיקוח צריך להתחיל באותו מקום.

נוהל עדכון סל שירותי הבריאות של 2010 ניסה להסדיר גם את הבעיה הזו וקבע שהועדה תורכב מ-17 חברים: 5 רופאים, 4 כלכלנים, 4 נציגי קופות החולים ו-4 נציגי ציבור (יו"ר המנהל לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות מששתף בכל הדיונים).

כל חבר בוועדת הסל חייב לחתום על תצהיר גילוי נאות, שמועבר לבדיקת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, שגם מנחה את חברי הוועדה לגבי ניגודי העניינים הפוטנציאליים שמונעים את השתתפותם בדיונים על תרופות מסוימות.

ההנחיות מועברות גם ליתר חברי הועדה ומתפרסמות באתר משרד הבריאות לטובת הציבור הרחב. בנוסף, נאסר על חברי הוועדה להיות בקשר עם חברות התרופה, לבקש או לקבל, במישרין או בעקיפין, מימון למחקרים, נסיעות לכנסים וכו', בתקופת חברותם בוועדה. זאת ועוד, כל רופא שמגיש המלצה כתובה לוועדה חייב לחתום על טופס גילוי נאות שבו הוא מצהיר על ניגודי עניינים פוטנציאליים.

לכאורה, הפתרון כבר מיושם. אך זה לא מספיק. ההשפעות המסחריות הזרות, כפי שעולה פעם אחר פעם בדיווחים בתקשורת, עדיין מורגשות בתוך דיוני הוועדה. ב-2018 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שבו נאסר על קיום פגישות אישיות בין תועמלניות לרופאים. מטרת החוזר היה "להבטיח כי התקשרויות בעלות אופי מסחרי יתבצעו באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה".

חברות התרופה יצאו בקמפיין ציבורי נגד הרפורמה והגישו עתירה לבג"ץ. לובי 99 הצטרף לבקשת משרד הבריאות להליך כ"ידיד בית המשפט" ותמך בעמדת המשרד. לשמחתנו הרבה, שופטי בג"צ דחו את העתירה. במסגרת ההסכמות שהושגו הוחלט להמשיך לאפשר את הפגישות האישיות בין התועמלניות לרופאים באופן זמני, עד ה-1.11.2019. הוחלט גם שמשרד הבריאות יפרסם דו"ח כל חצי שנה שמפרט את המפגשים.

לכל החלטה יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שהקשרים המסחריים ידועים לחברי הוועדה

לצערנו, עד כה הדו"ח הזה לא פורסם, וההוראה הזמנית שמאפשרת פגישות אישיות לא מפוקחות ממשיכה להתקיים גם לאחר שפג תוקפה. לובי 99 פנה מספר פעמים בנושא למשרד הבריאות, ובדצמבר 2019 נמסר לנו מהמשרד שהם "בוחנים" את המשך תוקפה של ההוראה. המשרד לא התייחס לחובתו לפרסם את דו"ח הפגישות. בהיעדר פיקוח, הקשר המסחרי בין התועמלניות לרופאים ממשיך להתקיים ולצמוח רחוק מעין הציבור – ולהשפיע על סל התרופות.

אנו בטוחים שלמשרד הבריאות כוונות טובות, וכי הטיפול בנושא התעכב בין השאר בגלל סבבי הבחירות החוזרים ומשבר הקורונה. עם זאת, בימים אלו ממש משרד הבריאות ממיין מועמדים חדשים לוועדת הסל לשנת 2021. הרופאים הבכירים שיבחרו לוועדה קרוב לוודאי יביאו עמם קשרים עסקיים ענפים וארוכי שנים עם חברות התרופה.

אנו מאמינים שאפשר אחרת, וששמירה על מערכת בריאות נטולת אינטרסים זרים חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של החברה הישראלית. נמשיך לעמוד על המשמר כדי לוודא שזה קורה.

רוצים לעזור לנו? הצטרפו ללובי 99 וסייעו לנו במאבק על הבריאות של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 21 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

עוד 1,757 מילים

בקרוב יתרחש רצח של מפגין בישראל

בקרוב יתרחש רצח בישראל. הרצח יהיה רצח של מפגין. בניגוד למה שחושבים זה לא יהיה רצח ספונטני, זה לא יהיה רצח בשל קינטור, זה לא יהיה רצח בלהט ההפגנה והתלהטות היצרים אלא זה יהיה רצח שמקורו בהסתה ובתעמולה בלתי פוסקת נגד מפגינים ומוחים. עוד שלב, אחד האחרונים, בדרך לשלטון יחיד.

בקרוב יתרחש רצח בישראל. הרצח יהיה רצח של מפגין. בניגוד למה שחושבים זה לא יהיה רצח ספונטני, זה לא יהיה רצח בשל קינטור, זה לא יהיה רצח בלהט ההפגנה והתלהטות היצרים

בקרוב יתרחש רצח של מפגין בישראל משתי סיבות: הסיבה האחת, נתניהו אינו מתכוון לפנות את השלטון. לא לטובת ראש ממשלה חלופי ולא לטובת אף אחד אחר, לא לתקופה של נבצרות ולא לאף תקופה אחרת, הוא מתכוון להמשיך ולכהן כראש הממשלה. הסיבה השנייה, נתניהו איננו מתכוון לעמוד לדין פלילי, לא כעת ולא באף תקופה אחרת. הוא אינו מתכוון להשיב באופן ענייני על האישומים נגדו וזו הסיבה גם שהוא אינו טורח להכין את ההגנה המשפטית שלו – מי שלא מתכוון לעמוד לדין אין לו צורך בהגנה משפטית. ונתניהו אינו מתכוון לוותר על אף אחת מהמטרות האלה, הוא לא יסתפק באחת מהן ויתרה מכך – הוא יודע כי הוא יכול להשיג את שתיהן אז למה לו להסתפק רק באחת?

נתניהו יודע היטב שבינו ובין השגת המטרות הללו לא עומדות כעת לא הרשות המחוקקת ולא הרשות השופטת, לא מערכת אכיפת החוק ולא התקשורת. למעשה אין אף גוף או מערכת במערכת האיזונים והבלמים המשמשים בשלטון דמוקרטי, העומדים בינו לבין השגת מטרותיו. שנים שלו בשלטון שחקו את המערכות האלה עד תום והן אינן ממלאות את תפקידן. היחידים העומדים כעת בינו לבין מטרותיו הם המפגינים. היחידים המסוגלים כעת לבלום אותו הם האזרחים המפגינים נגדו ולכן נתניהו ממקד כרגע את מאמציו במפגינים.

זה החל בקטן, נתניהו סבור היה שדי במינוי אוחנה לתפקיד שר המשטרה כדי לטפל הן במשטרה והן במפגינים. אוחנה אמור היה להבהיר למשטרה למה הוא מצפה ממנה ואלה בתורם היו אמורים להבהיר זאת למפגינים.

ואכן, המעצר של אמיר השכל ומעצר מפגינים נוספים הראו בבירור לאן נושבת הרוח. אלא שהמצב הכלכלי החמור והיעדר מידה מינימלית של אחריות שלטונית הוציאה אלפים לרחובות.

השלטון הבין שאין די באוחנה לתפקיד. מרגע זה ואילך החל מסע הסתה ודה-לגיטימציה של ההפגנות ושל המפגינים, כשמכונת התעמולה, שלא היתה מביישת תעמולה של משטרים אפלים ואנטישמיים, עובדת ללא הפסקה: המפגינים הפכו בהבל פה לאנרכיסטים, לחייזרים, למפיצי מחלות, לעושים צרכים בחצרות, לסוטי מין, למבזים את סמלי השלטון. לתעמולה התגייסה אפילו שרה נתניהו שהפכה לאישה מוכה ולמוטרדת מינית – לא פחות – והסכר נפרץ. התקשורת כולה עשתה את מה שהיא עושה בשנים האחרונות: נעמדה לימינו של השליט. לא כלב שמירה של הדמוקרטיה אלא כלב שמירה על השלטון.

נתניהו יודע היטב שבינו ובין השגת המטרות הללו לא עומדות הרשות המחוקקת ולא הרשות השופטת, לא מערכת אכיפת החוק ולא התקשורת. היחידים שעומדים מולו כעת הם המפגינים, ולכן הוא ממקד בהם את מאמציו

השלטון לא הסתפק בתעמולה ארסית, בדה-לגיטימציה ובמלחמה כנגד המפגינים אלא פתח חזית נוספת בשיסוי תושבי בית שאן כנגד הקיבוצים, חזית נוספת שנועדה להסית ולהסיט. חזית שנועדה להבטיח שמה שלא יקרה בבלפור, יקרה בעזרת השם וודאי באסי. אולי משם תבוא הישועה. כלומר הרצח הבא. רצח שייתן לגיטימציה להכרזה על מצב חרום כללי. רצח שייתן לגיטימציה לשלטון מכוח תקנות חרום לתקופה בלתי מוגבלת "כדי להשיב את הסדר על כנו". רצח שיוביל לדחיית המשפט – שהרי אי אפשר בעת כזו כשראש הממשלה דואג לאזרחים לעמוד למשפט.

ואכן, תוצאות ההסתה וההסטה נשאו פרי, מפקד מחוז ירושלים קרא למפגינים שמאלנים, חיילי לה פמיליה התייצבו לדגל, ואתמול כמעט התרחש הנורא מכל – נסיון פיגוע הדריסה לכאורה, שעלול היה להגמר ברצח מפגין, בעילה לאיסור על הפגנות וכעילה להטלת מצב חרום כללי המצדיק סגר כללי, סגר שיביא בסופו של דבר להגשמת שתי המטרות הגדולות של נתניהו.

25 שנה לרצח ההוא, רצח שהיה תוצאה של הסתה פרועה ומשתלחת, רצח שהעלה את נתניהו לשלטון – ואנחנו עומדים לפתחו של רצח נוסף. אלא שהפעם המלחמה היא באזרחים. השלטון נלחם באזרחים שומרי חוק כדי להמשיך ולשלוט בכוח הזרוע, כדי לבסס שלטון יחיד.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 624 מילים

ראיון "ישראל היום מבליט כל דבר שנועד להשחיר את המחאה"

ד"ר דורון שולצינר, שחקר את סיקור המחאה החברתית של 2011, הגיע למסקנות עגומות לגבי מחאת בלפור ● "בזמן שחלף המסכות ירדו, והיום לאיש כבר אין אשליות בקשר לישראל היום - והעמודים הראשיים מהדהדים ציוצים של נתניהו ובנו לגבי הפצת מחלות, אלימות, ושמאל קיצוני" ● "אם אתה צורך רק אחד מהעיתונים, אתה חי במציאות שונה לחלוטין מזו שבה אנו חיים"

עוד 2,631 מילים

המשטרה בודקת האם יועץ ראש הממשלה טופז לוק הפר אמש את הוראות הבידוד

יועצו המדיני של נתניהו, ראובן מרחב, יצא מביתו לסופרמרקט בסוף השבוע, אף שהיה אמור לשהות בבידוד; הדבר אירע ימים ספורים לאחר שהפר הנחיות הריחוק החברתי בוושינגטון ● הוארך בשלושה ימים מעצר הנהג, שלפי החשד, ניסה לדרוס אמש מפגינים ● הממשלה תדון היום בקיצוץ שכר הח"כים והשרים ● גנץ ימריא הלילה לארה"ב לפגישה עם שר ההגנה מארק אספר

13:08 עריכה

המשטרה פתחה בבדיקת הפרת הבידוד שלכאורה נעשתה אמש על ידי יועצו של ראש הממשלה נתניהו, טופז לוק. האחרון תועד אתמול בהפגנה ליד בית ראש הממשלה בירושלים.

13:05 עריכה

בקואליציה נדרשים לקיצוץ בשכר חברי הכנסת והשרים, שיידון היום בממשלה.

12:38 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן בירך על ההחלטה להסגיר את מלכה לייפר לאוסטרליה.

12:19 עריכה

אחרי שהפר את ההנחיות ועזב את בית המלון שבו שהתה המשלחת לוושינגטון, יועצו המדיני של ראש הממשלה, ראובן עזר, הפר את הוראות הבידוד ויצא מביתו לסופרמרקט שבמבשרת ציון ביום שישי האחרון – כך דיווחה נעה לנדאו ב"הארץ". ממשרד ראש הממשלה נמסר שעזר "לא התעדכן" על כללי הסגר והוא מצר על כך. עוד נמסר שעזר "נקרא לסדר על ידי הממונים עליו".

11:12 עריכה

על רקע משבר הקורונה, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית קוראים לרופאים בפנסיה להתגייס לסייע לבתי החולים – כך דיווחה קטי דור בתאגיד השידור כאן.

11:09 עריכה

בית משפט השלום בירושלים האריך בשלושה ימים את מעצרו של הנהג, שלפי החשד, ניסה לדרוס אמש מפגינים ליד בית ראש הממשלה. הוא ייבדק על ידי פסיכיאטר במהלך מעצרו.

11:05 עריכה

קבינט הקורונה יכונס מחר בשעה 12:00 לדון בהקשחת ההגבלות.

10:46 עריכה

חברות הכנסת איילת שקד מימינה, קארין אלהרר מיש עתיד – תל"ם ושרן השכל מהליכוד בירכו על החלטת בית המשפט להסגיר את מלכה לייפר לאוסטרליה.

10:10 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ ימריא הלילה לארצות הברית. הוא ייפגש עם שר ההגנה מארק אספר ועם בכירים בפנטגון. גנץ ישוב ארצה מהביקור ביום חמישי.

09:49 עריכה

מהחקירה האפידמיולוגית של חבר הכנסת משה ארבל – שאובחן אתמול כנשא קורונה – עולה שחברי הכנסת משה (בוגי) יעלון ומיקי לוי נדרשים להיכנס לבידוד.

08:41 עריכה

יושב ראש האופוזיציה הביע תמיכה בקיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת – צעד שמקדם שר האוצר ישראל כ"ץ – אך במקביל קורא לצמצם את מספר השרים בממשלה.

07:55 עריכה

המשטרה פרסה מחסומי תנועה ברחבי הארץ כדי לאכוף את הגבלות הסגר, ובשל כך ישנם עומסי תנועה כבדים. פקקי תנועה מורגשים הבוקר בנתיבי איילון, בכביש 4 ובכביש 2.

07:29 עריכה

11 מוחים, שהפגינו אמש ליד בית ראש הממשלה בירושלים, עוכבו או נעצרו על ידי המשטרה, חלקם בשל הפרת הסגר הציבורי ואחרים בשל תקיפת שוטרים.

שוטרים מפנים מפגין, שמחה ליד בית ראש הממשלה בירושלים, 20 בספטמבר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
שוטרים מפנים מפגין, שמחה ליד בית ראש הממשלה בירושלים, אמש (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
07:19 עריכה

קבינט הקורונה יקיים מחר דיון. לפני שורה של דיווחים, ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם החמרה של הגבלות הקורונה, לאור הגידול בשיעורי התחלואה. זאת, חרף התנגדותו של פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו.

07:12 עריכה

ישראל והונדורס סיכמו על פתיחה של שגרירויות בערי הבירה זו של זו לפני סוף שנת 2020.

ההודעה המשותפת של שתי המדינות –

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הונדורס חואן אורלנדו ארננדס שוחחו היום ואישרו את הידידות הקרובה והשותפות האסטרטגית בין הונדורס וישראל, הקשורות בברית של תמיכה הדדית ושיתוף פעולה כלכלי ומדיני.

הנשיא ארננדס בירך את ראש הממשלה נתניהו על הסכמי השלום ההיסטוריים "הסכמי אברהם", כחלק ממהפך השלום שעובר האזור, ושלח ברכות חמות לרגל ראש השנה.

ראש הממשלה נתניהו הביע את הערכתו לידידות האמת ולתמיכה האיתנה שישראל זוכה לה מהונדורס וחזר על מחויבותה של ארצו לחיזוק השותפות באמצעות פיתוח, שיתוף פעולה, תיירות, השקעות, טכנולוגיה, חקלאות, חינוך ומסחר.

ב-1 בינואר 2019, ארה"ב, ישראל והונדורס פרסמו הצהרה משותפת בעקבות הפגישה הטרילטראלית שהתקיימה בברזיליה, בירת ברזיל, בין מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא הונדורס חואן אורלנדו ארננדס. המדינות "הסכימו לחזק את היחסים המדיניים ולתאם ביניהן שיתוף פעולה בפרויקטי פיתוח בהונדורס" ועוד "הסכימו לקדם תכנית פעולה, שתכלול פגישות בשלוש הבירות לקידום תהליך של פתיחת שגרירויות בטגוסיגלפה ובירושלים". הנושא הועלה ע"י רעיית ראש הממשלה הגב' שרה נתניהו במהלך ביקורה הרשמי בגואטמלה. הנשיא ארננדס, שהיה הבוגר הראשון של תכנית המנהיגות של מש"ב, שנבחר לעמוד בראש ממשלה לאומית, הוא ידיד פעיל של ישראל מזה שנים רבות. תחת מנהיגותו, הונדורס הפכה לאחת משתי מדינות באמריקה הלטינית ואחת מחמש מדינות בעולם שמספר הפעמים בהן הן נמנעו בהחלטות אנטי ישראליות הוא הגדול ביותר. בדצמבר 2017, הונדורס הייתה לאחת ממספר מצומצם של מדינות שהצטרפו לישראל והצביעה נגד הההחלטת באו"ם לגנות את ארה"ב על העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.

במרץ 2019, בהתאם לתכנית הפעולה וההתחייבויות הפומביות לנקוט בצעדים הראשונים, הונדורס הכירה בירושלים כבירת ישראל וב-1 בספטמבר 2019 היא פתחה משרד סחר בבירת ישראל, ירושלים. ישראל בתמורה פתחה את משרד הסחר ושיתוף הפעולה שלה ב-20 באוגוסט 2020 בבירת הונדורס, טגוסיגלפה.

היום, כשדגליהן מתנוססים בערי הבירה של שתי המדינות, ישראל והונדורס מבקשות להצהיר על כוונתן להשלים את תכנית הפעולה לפני סוף השנה הנוכחית, עם פתיחה הדדית וחנוכת השגרירויות שלהן בבירות הלאומיות, טגוסיגלפה וירושלים.

07:02 עריכה

הממשלה תתכנס היום כדי לדון בהצעת שר האוצר ישראל כ"ץ להפחית בשכרם של השרים ושל חברי הכנסת. כן תדון הממשלה בישיבה, שתיערך בשעה 15:00 בצהריים באמצעות ועידת וידאו, בצעדי סיוע למשק.

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

נתניהו יקיים פריימריז לראשות המפלגה בנובמבר

פרסום ראשון כדי להתכונן לאפשרות של הקדמת הבחירות במהלך 2020, מעריכים בצמרת הליכוד שנתניהו יעמיד את עצמו לבחירה כבר בנובמבר ● ההערכה היא שאיש משרי הליכוד לא יתמודד נגדו הפעם, גם לא סער ● מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות ● למעשה, נתניהו יצטרך להחליט למי הוא מעניק רוטציה: לבני גנץ או לנפתלי בנט ● פרשנות

הנשיא דונלד טראמפ אינו היחידי שיתמודד בבחירות בנובמבר הקרוב. לפי הערכה בצמרת הליכוד, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז לראשות הליכוד במהלך נובמבר, כדי לקבע את מעמדו לקראת בחירות אפשריות לכנסת במרוצת 2021.

נתניהו נוהג להכריז על פריימריז בשלב מוקדם, כדי שאיש לא יערער על מעמדו עד הבחירות. "לסלק את המטרד", כלשונו. מאז 2009 לא התייצבו מול נתניהו מועמדים שיש להם סיכוי אמיתי לנצח. ההערכה היא שגם הפעם נתניהו יהיה המועמד היחידי ובכל מקרה – המועמד המוביל.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה הנוכחית.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה

לנתניהו אין שום בעיה להביס כל מועמד בליכוד, למרות הכישלון בטיפול בקורונה והמשפט הפלילי, שבו יחל שלב ההוכחות בינואר הקרוב. בנובמבר עוד עשוי ראש הממשלה לחזור לבית הלבן כדי לחתום על הסכם עם מדינה ערבית נוספת, מה שיקל עליו את הניצחון, אם אכן יתקיימו פריימריז בליכוד.

מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות. הסיבה היא ההתחזקות המאסיבית של נפתלי בנט בסקרים. למעשה, נתניהו צריך להחליט למי הוא מעניק רוטציה, לבני גנץ או לבנט.

נתניהו יכול לפוצץ את תקציב 2020 בסוף דצמבר ולגשת לבחירות במרץ 2021, או לטרפד את תקציב 2021 ולגרור את המדינה לבחירות ביוני 2021. הכול תלוי במצב הקורונה והכלכלה, אבל גם המיצוב של בנט מהווה שיקול מכריע.

נתניהו יודע שאם בנט וימינה ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, כפי שמלמדים הסקרים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור.

נתניהו יודע שאם בנט ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור

"נתניהו יעדיף לתת את הרוטציה לגנץ, ולא לבנט", אומר לזמן ישראל שר בכיר בליכוד. "נתניהו יוכל לפזר את הכנסת גם אם גנץ יהיה ראש הממשלה במשך חודש או חודשיים. יש לו רוב בכנסת והוא יכול ללכת לבחירות מתי שהוא רוצה. הוא לא היה רוצה שזה יקרה, אבל האופציה של רוטציה עם בנט היא הכי גרועה מבחינתו".

בנט גורף היום מנדטים רבים בסקרים בזכות אופוזיציה עניינית לנתניהו, התמקדות במאבק בקורונה, סיוע מתוקשר לאנשים במצוקה כלכלית וטשטוש עמדות ימניות קשוחות ("לא פרנסה-לא מעניין"). ברגע זה עומדת מפלגתו ימינה על חמישה מנדטים (בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שישה מנדטים אך יו"ר הבית היהודי רפי פרץ עזב והצטרף לממשלה).

בנט מצליח לגייס לימינה, על פי הסקרים, שישה מנדטים מהליכוד, חמישה מיש עתיד וחמישה מכחול-לבן. בעבר הצליח נתניהו לפרק את כוחם של בנט ומפלגתו לפני הבחירות, ובאפריל 2019 הוא אפילו הוריד אותם מתחת לאחוז החסימה, אחרי קמפיין אגרסיבי במיוחד שניהל מולם.

הפעם זה נראה שונה. "אחרי הכישלון בקורונה זה לא ילך", העריכה איילת שקד בראיון לזמן ישראל בשבוע שעבר. בנט עצמו לא ענה לשאלות בנושא ראשות הממשלה והרוטציה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות ... המשך קריאה

על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות הבאות) את מי הוא מעדיף כשותף בממשלת רוטציה: גנץ או בנט. ובמילים אחרות, נתניהו מתכוון ככול הנראה להפיל את ממשלת הרוטציה עם גנץ ולהוביל לבחירות נוספות במרץ 21. ומשכך הוא פועל כיום במלוא הקיטור לתקוע חיץ ולטרפד כל אפשרות להתגבשות חזית אפקטיבית של מפלגות מרכז/ימין נגדו, בדמות "גוש הבל"ל".

עוד 499 מילים ו-1 תגובות

יש אתם ויש אני

היכולת המופלאה של ראש הממשלה לטעון שלא יהיה מנוס מהחמרת הסגר מחד, ולבקש פטור מחובת בידוד לאחר ששהה בוושינגטון במחיצת עשרות אנשים, ובהם נדבקים מאומתים, בצפיפות רבה לאורך שעות ובלא לעטות מסיכות, היא זו שעומדת בליבת הריקבון:

יש אתם ויש אני, עולה מדברי הראיס. יש דרג ויש…מממ…דרג פחות נחשב.

זה לא רק היעדר דוגמה אישית. זהו זלזול מוחלט. זו צביעות בלתי נסבלת. זהו ביטוי נוסף לנרקיסיזם מוחלט.

הכל גם יודעים שהמדיניות אינה שיטתית, אינה עניינית, אינה מושתתת על עובדות בלבד, אינה נסמכת אך ורק על שיקולים ענייניים, אינה ממוקדת אך ורק בשיקולים רפואיים, מדעיים וכלכליים, ואינה סופרת את מצוקותינו העצומות והקיומיות.

טענת רה"מ שלא יהיה מנוס מהחמרת הסגר מחד, ומאידך בקשת פטור מבידוד לאחר ששהה בוושינגטון במחיצת עשרות אנשים, ובהם נדבקים מאומתים, בצפיפות רבה לאורך שעות ובלא מסיכות, עומדת בליבת הריקבון

זיגזוג קבוע. שיקולים זרים. לחץ פוליטי. כיפופי ידיים מצד קבוצות לחץ. התמקדות בצרכים פוליטיים ואלקטורליים בלבד. הסתה נבזית וכוזבת נגד יריבים פוליטיים ואזרחים מפגינים שמבטאים מצוקה אדירה.

ברוכים הבאים לדיסטופיה שהחלה ב-2009, התעצמה לאורך שנים, הגיעה לשיא חלקי בשנות החקירה וההעמדה לדין ונוסקת כעת לשיאים חדשים.

בעצם, זה הפוך:

לא נסיקה לשיאים חדשים. אלא צלילה לתחתיות חדשות. ובכל פעם שבה נדמה שהגענו לתחתית, מתברר שיש תחתית נמוכה ממנה. מעניין מתי ניגע כבר במרכז גרעין כדור הארץ. או שבכלל נצא פתאום החוצה בקצהו השני של הכדור.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יועץ רה"מ טופז לוק נצפה באזור ההפגנה בבלפור למרות שהוא אמור להיות בבידוד

צעיר נעצר בחשד כי ניסה לדרוס מפגינים בבלפור ● אלפי מפגינים נגד רה"מ בירושלים ועל הגשרים ● המשטרה תצמצם מחר את המחסומים בכבישים אבל תשאיר 38 מהם ● קבינט הקורונה ידון ביום ג' בהחמרות בסגר אחרי יום כיפור ● עמותת "מסעדנים חזקים ביחד": "נתמוך כספית ומשפטית במסעדות שיפתחו" ● ח"כ משה ארבל מש"ס נדבק בקורונה ● משה יעלון שנפגש אתו נכנס לבידוד

עוד 29 עדכונים

מיוחד נסראללה ואני

"על עקבים במזרח התיכון", ספרה החדש של חברת הכנסת לשעבר והעיתונאית קסניה סבטלובה, מסכם את מסעותיה בין מדינות אויב, במסווה של כתבת רוסיה ● בספר, שקטעים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה, כותבת סבטלובה גם על ביקורה במטה חזבאללה בביירות, על הסיכונים היומיומיים שנטלה, ועל הרגע שבו צפתה מקרוב בנאומו של נסראללה - והתפללה שאיש לא יגלה את זהותה

עוד 3,040 מילים

יהודים חיים בבחריין זה 140 שנה ● ההסכם עם ישראל משנה את חייהם, אך לא מעורר בהם מחשבות על הגירה ● חברי הקהילה מספרים על רגעי השיא והשפל שלהם במדינה הערבית הזעירה, ומגלים: "אבותינו לא מצאו את עצמם בעיראק, ולכן החליטו לנסות את מזלם בבחריין"

עוד 749 מילים

הסגר השני מרגיש כמו קאבר של הסגר המקורי ● הסכמי השלום עם איחוד המפרציות מרגישים כמו קאבר לחגיגות השלום עם מצרים וירדן ● מסך הטלוויזיה מלא בקאברים לתוכניות עבר - מ"זהו זה" ועד "מי רוצה להיות מיליונר" ● ככה זה עכשיו, אנחנו בימים של קאברים ● אז לכבוד החג, ריכזנו יחד את שירי הקאבר הגדולים אי פעם, ולכל קאבר צירפנו את הסיפור שמאחוריו ● קריאה והאזנה נעימה

עוד 554 מילים ו-3 תגובות

ראיון רג'ינה קינג עושה היסטוריה בהוליווד

בזמן שאמריקה בוערת על רקע גזעני, הבמאית והשחקנית זוכת האוסקר רג'ינה קינג עושה היסטוריה שחורה ● הסרט "לילה אחד במיאמי" מפגיש ארבעה גברים שחורים מפורסמים ב-1964, בהם קסיוס קליי ומלקולם X ● הגיבורים אמיתיים, העלילה דמיונית, אבל המסרים רלוונטיים מתמיד ● בהתחלה קינג התלבטה האם להפיץ את הסרט בגלל הקורונה, אבל אז התקבלה לפסטיבל ונציה - כבמאית השחורה הראשונה שעשתה זאת

עוד 1,902 מילים

ראש השנה בגיהינום

אבא של האמנית הדי אברמוביץ, אלכסנדר ברויאר, ברח מהנאצים ב-1938, רק כדי לחזור כמה שנים אחר כך לאירופה עם הצבא האמריקאי ● הוא היה בין האמריקאים הראשונים שנכנסו לבוכנוואלד, והיו עדים פיזית להשמדת יהודי אירופה ● על האדמה החרוכה שהייתה גרמניה, ב-1945, הוא חגג את ראש השנה ● טור אישי

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הדי שלום ריגשת אותי בדברים שכתבת. אבי, נתן צים, ניצול בוכנוואלד יצא ליופשי ב 11 לאפריל 1945 בעזרת אביך וחבריו. בחייו קיים מספר כנסים של ילדי בוכנוואלד ובאחד מהם השתתף הרב האמריקאי שהיה ... המשך קריאה

הדי שלום
ריגשת אותי בדברים שכתבת. אבי, נתן צים, ניצול בוכנוואלד יצא ליופשי ב 11 לאפריל 1945 בעזרת אביך וחבריו. בחייו קיים מספר כנסים של ילדי בוכנוואלד ובאחד מהם השתתף הרב האמריקאי שהיה עם הצבא האמריקאי.
בני עמית גם כתב לך.
אשמח מאד לשוחח איתך
אורנה אשכנזי
0528-733733

עוד 1,395 מילים ו-1 תגובות

מותה של רות ביידר גינזבורג עלול להחזיר את ארה"ב שנים אחורה

האישה שסללה את הדרך לנשים, שנלחמה על זכויות הפרט והפכה לאייקון בחייה, הלכה לעולמה אמש בגיל 87 ● חודש וחצי לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, הרפובליקאים כבר נחושים למנות במקומה את השופט השמרן השלישי בכהונתו הנוכחית של טראמפ ● המאבק של גינזבורג על פניה של הדמוקרטיה האמריקאית ממשיך ביתר שאת, גם אחרי מותה

עוד 885 מילים ו-1 תגובות
מסע בשבילי השחיתות. איור: אבי כ"ץ

טיול לחג מסע בשבילי השחיתות

רגע לפני שנפל עלינו הסגר השני, יצא מדריך טיולים נמרץ עם קבוצת מבקרים חסרי מודעות שבסך הכל ביקשו לראות מעט מנופי ארץ הקודש ● במשך שלושה ימים, המדריך א' הראה להם את מיטב התוצרת של שנים של סיאוב, פוליטיקאים שנשארו על הכיסא זמן רב מדי, קבלנים שקיבלו קיצורי דרך תמורת שוחד, ואוצרות טבע שנשדדו מהציבור לטובת הטייקונים ● ציונות 2020, פה ושם בארץ ישראל

עוד 3,656 מילים ו-3 תגובות

עם כל הכבוד להסכם השלום המרגש עם איחוד האמירויות, הכישלון מול הפלסטינים עלול להתפוצץ לנו בפנים בכל רגע ● ללבנונים רבים כבר אין מה להפסיד, והם מהמרים אפילו על חייהם ● לעיראק לא חסר כסף, אבל המושחתים לוקחים הכל ● לא כולם בבחריין שמחים לעשות איתנו עסקים ● ו-38 שנים לרצח שזעזע את האזור, והוביל לכישלון מוסרי חמור של מדינת ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 955 מילים

ערב התשפ"א, כשנדמה שהכול מסביב קורס, זהו זמן טוב להצטער על סגירת נציבות הדורות הבאים בכנסת לפני עשור בדיוק - אותו גוף שהיה אמור להביא אותנו קצת יותר מוכנים להתמודדות עם המשבר הנוכחי ● דעה

עוד 647 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה