1

עיראק נתקלת בהתנגדות איראנית

הכוחות הפרו-איראניים בעיראק חגגו השבוע ניצחון קטן אך משמעותי על הממשלה החדשה בבגדאד בראשות מוסטפא אל קד'ימי. 14 עצורים, כולם אנשי כתא'איב אל-חזבאללה – ארגון צבאי פרו-איראני שהיה מעורב בירי לעבר אזור השגרירויות ומשרדי הממשלה בבירה – שוחררו לידי נאמניהם. בהפגנה, שנערכה באחד מהרובעים השיעים בבגדאד, אנשי כתא'איב אל-חזבאללה ותומכיהם שרפו את דגלי ארצות הברית וישראל יחד עם תמונותיו של ראש הממשלה החדש.

בהפגנה, שנערכה באחד מהרובעים השיעים בבגדאד, אנשי כתא'איב אל-חזבאללה ותומכיהם שרפו את דגלי ארה"ב וישראל יחד עם תמונותיו של ראש הממשלה החדש

יחד עם עשרות ארגונים חמושים אחרים, כתא'איב אל-חזבאללה הנם חלק מארגון אל-חאשד א-שעבי, שהוקדם ב-2013 כדי להילחם בדאע"ש לצד הצבא העיראקי שאומן על ידי ארה"ב. לאחר הניצחון על דאע"ש והחזרת השליטה על העיר מוסול לידי עיראק, הארגון לא לא פורק מנשקו, אלא להפך: בהחלטת ממשלת עיראק, הוא שולב בכוחות העיראקיים המזוינים; אנשיו נהנו מתקציבים נדיבים ומנשק, והקימו מערך של בסיסים, מחנות אימונים ובתי סוהר פרטיים.

הפגנות נגד השלטונות בעיראק, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Nabil al-Jurani)

אבל כיום, חלק מהארגונים הרבים שמרכיבים את אל-חאשד א-שעבי מקבלים הוראות ישירות מטהראן, ומטרתם היא להרחיב את ההגמוניה האיראנית במדינה שפעם הייתה יריבתה הגדולה. מאז שעלה בידו של אל קד'ימי להרכיב ממשלה, הוא החליט לפעול בנחישות כדי לפרק מנשקם כמה מהארגונים השיעים הפרו-איראניים, ובכך לנטרל במקצת את ההשפעה האיראנית במדינה.

שחרור 14 העצורים בלחץ הארגונים הפרו-איראניים בעיראק, שאיימו "לכרות את ידיו של קד'ימי", מציב אותו בפני בחירה לא פשוטה: עכשיו, כאשר ברור שאיראן לא תוותר על הכוחות הנאמנים לה במדינה מרצונה הטוב, הוא יצטרך לפרק את הארגונים השיעים הסוררים בכוח, דבר שעלול לסבך אותו מאוד עם טהראן – או לחלופין, לוותר לעת עתה על הניסיון להשליט חוק וסדר בעיראק.

כוחות הביטחון בעיראק נערכים לדכא הפגנה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Nabil al-Jurani)

2

הלבנונים זועמים על שרה בוכה

המשבר הכלכלי ממשיך להכות בלבנון, ואותותיו ניכרים בכל מקום: הפסקות החשמל הפכו לעוד יותר תכופות, ובמקומות רבים מדווחים על מחסור במים.

מחירי המזון מאמירים לשחקים, ואזרחים לבנוניים רבים החלו לפרסם ברשתות החברתיות מודעות שבהן הם מציעים להמיר מכשירי חשמל, משחקי מחשב וכלי נגינה בדברי מזון. בגלל העלייה החדה בשער הדולר, שכר המינימום נעמד היום על כ-75 דולר בלבד בחודש, וכמחצית מהלבנונים כבר נמצאים מתחת לקו העוני.

לבנונים אמידים יחסית שבים לארצם לאחר פתיחת חלקית של שמי ביירות. התקווה היא כי יכניסו דולרים לקופת המדינה המידלדלת, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

רבים מהלבנונים הצעירים מעידים על כך שהיו רוצים להגר מהמדינה שמזכירה את הטיטניק הטובעת, וכבר מתחילים לתכנן את צעדי ההגירה. בעבר, לבנון ידעה תקופות רבות שבהן אלפים רבים נסו מהמדינה שסבלה מרעב, מעוני וממלחמות.

גל ההגירה ההמונית הראשון מלבנון החל במחצית השנייה של המאה ה-19, על רקע מלחמת האזרחים בין הנוצרים המארונים לדרוזים, המצוקה הכלכלית ששררה גם אז, וחובת הגיוס לצבא העותמאני. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ההגירה התגברה שוב, והגל המשמעותי השלישי החל באמצע שנות השבעים של המאה ה-20, כאשר במדינה פרצה מלחמת אזרחים נוספת.

פעילים להט"בים מצטרפים למחאה החברתית בלבנון, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

אך אם בעבר המהגרים הלבנוניים יכלו להשתקע בצפון או בדרום אמריקה וליהנות מהשפע הכלכלי והצמיחה, הרי שבמצב הנוכחי – של משבר כלכלי עולמי – קשה להאמין שמישהו מעבר לים מחכה בקוצר רוח למהגרים חדשים.

بالأشهر الماضية شغلي لساعات متأخرة حرمني انزل للسوق. مبارح المسا نزلت للشارع. حكيت مع الناس. تضايقت لأن بيعز عليّ شعب كريم يصير فيه هيك. الأسعار نار والشعب جوعان.
بعض الناس فقدت الثقة فينا بسبب ممارسات عهود سابقة. بعتذر منهم. عم بحاول قدر استطاعتي بوزارتي، ورح كون صوتهم بالمجلس.

— Manal Abdel Samad NAJD — منال عبد الصمد نجد (@manal_a_samad) June 24, 2020

חוסר האונים של ממשלת חסן דיאב, שקמה בעקבות מחאה חברתית רחבה בסתיו 2019, מרגיז מאוד את האזרחים המיואשים שציפו לרפורמות משמעותיות שישפרו את רמת חייהם. כך, למשל, מנאל עבד אל-סאמד, שרת המידע הטרייה, צייצה על כך שיצאה לעיר ושמה לב למחירי המזון הגבוהים, וזכתה למטר תגובות נזעמות בטוויטר. השרה גם נתפסה במצלמת הערוץ "אל-ג'דיד" כאשר היא מתייפחת באמצע סופרמרקט בביירות ואומרת לעצמה "למה אנחנו מחכים". גולשים רבים כתבו בנימה צינית שאילו רצו לצפות בערוץ הדרמה, הם היו עושים כך, אך משרה בממשלה הם מצפים לפעולות נחושות – ולא לדמעות.

مواطنة تواجه وزيرة الإعلام خلال جولتها على أحد المحال التجارية في بيروت: خربتولنا حياتنا خربتوا البلد#طوني_خليفة @TonyKhalifeh @manal_a_samad pic.twitter.com/ZntoPBw789

— Al Jadeed Programs (@AlJadeed_TV) June 29, 2020

3

עונש מוות לעיתונאי איראני

כמה קל להיות עיתונאי בימים שבהם נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו מסית נגד כל מי שמעז להביע ביקורת, לכתוב ולדווח באופן שאינו אוהד את טראמפ?

לא קל בכלל. אך בעוד שבמערב, וגם בישראל, הכתבים והשדרים "רק" מותקפים בינתיים בכיכרות וברחובות, באיראן, פעילות עיתונאית – ובמיוחד כזאת שמערבת גם פעילות פוליטית או אזרחית – עלולה להסתיים בהוצאה להורג, גם אם העיתונאי עצמו מתגורר ופועל מחוץ לגבולות איראן.

רוחוללה זאם נולד למשפחה פוליטית מאוד בטהראן, ובשנות השמונים, אביו – מחמד עלי זאם, המשתייך לאגף הרפורמי – מילא מספר תפקידים בממשל שם. ב-2009 רוחוללה זאם נטל חלק בהפגנות נגד הנשיא מחמוד אחמדינזא'ד והתבטא נגד זיוף הבחירות במדינה, נעצר לתקופה קצרה, וברח מהמדינה.

אישה איראנית חולפת ליד מסגד שנסגר בשל מגבלות הקורונה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

הוא השתקע בצרפת ומשם הפעיל ערוץ טלגרם בעל אופי אופוזיציוני בשם AMAD NEWS, שבו ביקר את המשטר לעתים תכופות. לפי דרישת המשטר האיראני, טלגרם הסירה את הערוץ הנ"ל, אך במהרה הוא קם לתחייה תחת שם אחר, SEDAI MARDOM. הערוץ דיווח בהרחבה על ההפגנות נגד המשטר ב-2017, ואף סייע למפגינים לתאם פעולה ביניהם.

כעבור שנתיים זאם ככל הנראה פותה על מנת להגיע לכורדיסטן העיראקית ונחטף משם לאיראן. המעצר הדרמטי שלו שודר באמצעי התקשורת האיראנית: זאם האזוק הובל לרכב כשהוא מתבטא נגד "ממשלות זרות שלא נמצאות ביחסים טובים עם הרפובליקה האיראנית". יותר מאוחר הוא מסר הצהרה שבה הודה בשיתוף פעולה עם שירותי הביון של ישראל, צרפת ומדינות נוספות.

זאם האזוק הובל לרכב כשהוא מתבטא נגד "ממשלות זרות שלא נמצאות ביחסים טובים עם איראן". יותר מאוחר הוא מסר הצהרה שבה הודה בשיתוף פעולה עם ישראל

השבוע הסתיים משפטו. השופטים גזרו עליו עונש מוות בגין "פגיעה באסלאם" ו"שחיתות עלי האדמה" (הכוונה לריגול ובגידה במולדת). לזאם יש אפשרות לערער על עונשו, אך הסיכויים שגזר הדין ירוכך או יבוטל הנם קלושים.

4

הארמון נפתח למבקרים שלא יגיעו

למרות שנגיף הקורונה ממשיך להתפשט בארץ הנילוס, מצרים נפתחת בהדרגה לתיירות, וחושפת אתרים תיירותיים שעברו שיפוץ או שיקום אינטנסיביים ועתה מחכים לאורחים. לפתיחה של "ארמון הברון" בהליופוליס (שכונה יוקרתית בקהיר) אף הגיע הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, שחנך את האתר.

ארמון הברון במצרים, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

כל מי שאי פעם ביקר בבירה המצרית, ודאי זוכר את המבנה היפה והחריג של "ארמון הברון" שנבנה על ידי הברון אדוארד לואי יוסף אמפיין, ארכיטקט ומשקיע בלגי שעשה רבות לפיתוח הליופוליס, הבירה הקדומה של מצרים העתיקה.

הארמון עצמו, שנבנה בסגנון של מקדש קמבודי בתחילת המאה ה-20, תמיד עורר את סקרנותם ואת חשדם של תושבי המקום. לחשו כי בלילות ניתן לפגוש במסדרונות של הארמון הנטוש את רוח הרפאים של בת הברון שמתה בנסיבות מסתוריות, וכי במקום מקריבים קרבנות ועורכים טקסים מוזרים.

ארמון הברון במצרים, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

במהלך השנתיים האחרונות המבנה המרשים עבר שיפוצים יסודיים, ועתה המבקרים יכולים גם להיכנס פנימה, לצפות בתמונות של הליופוליס בתחילת המאה ה-20, וגם לראות את הרכבים העתיקים ואת קרון הרכבת מאותה תקופה.

לחשו כי בלילות ניתן לפגוש במסדרונות של הארמון הנטוש את רוח הרפאים של בת הברון שמתה בנסיבות מסתוריות, וכי במקום מקריבים קרבנות ועורכים טקסים מוזרים

ספק רב אם השנה תיירים רבים יבואו לכאן בגלל משבר הקורונה, כך שבינתיים רוחות הרפאים יכולות להמשיך ולשוטט במסדרונות הארמון ללא הפרעה.

5

השבוע ב-2013: מהפכה נגד מורסי

ב-30 ביוני 2013, מיליוני מצרים צבאו על כיכרות הערים בדרישה להדיח את הנשיא החמישי של מצרים – מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שנבחר שנה. קודם לכן להפגנות הענק קדמה התארגנות אזרחית בשם תמרוד (מרד), שטענה כי הצליחה לגייס עשרות מיליוני חתימות של אזרחים שתמכו בהדחת מורסי.

מוחמד מורסי בכנס בחירות בקהיר, מאי 2012 (צילום: AP Photo/Fredrik Persson, File)

במקביל להפגנת הענק בכיכר תחריר בקהיר, התקיימו גם מחאות ליד משרד התרבות ומשרדי ממשלה אחרים. באי ההפגנות הביעו תמיכה מוחלטת בצבא מצרים, ודרשו ממנו "להשליט סדר", דבר שנעשה תוך זמן קצר: ב-3 ביולי מורסי נעצר יחד עם רבים מנאמניו. יותר מאוחר הוא הואשם בבגידה, בריגול ובהימלטות מבית הסוהר, ונשפט למספר מאסרי עולם. תנועת האחים המוסלמים הוכרזה כארגון טרור אסור, ורבים מבכירי הארגון הוצאו להורג או קיבלו מאסרי עולם.

שוטרים מצריים מצטרפים להפגנה נגד מורסי, ארכיון, 30 ביוני 2013 (צילום: AP Photo/Mohammed Abu Zaid)