מערכת החינוך הישראלית קירבה ביַלדותינו לתודעתנו, ללא כל מאמץ או התחייבות מצידנו, את החגים והמועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית והרחיקה את אלו שלא נחגגים או מצויינים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז, אחת מחמש התעניות בלוח השנה העברי.

מערכת החינוך קירבה לתודעתנו את המועדים המצויינים במסגרת השנה החינוכית, והרחיקה את אלו שלא נחגגים במהלכה. כזה הוא סיפורה הטרגי של תענית י"ז בתמוז

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על פי המסורת, ביום זה נבקעו חומות ירושלים, והתענית נמשכת מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. י"ז בתמוז מציין את ראשית ימי בין המצרים, שלושת השבועות המובילים לט' באב וחורבן בית המקדש:

"גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (איכה א' ג')

הדרתו של י"ז בתמוז ושל אחיו הבכור והמוכר ט' באב מעיסוקנו החינוכי, צמצמה את האפשרות שלנו ללמוד להרחיב ולדון בנושאים לאומיים כגון חורבן וגלות ופגמה בכוללנות הסיפור היהודי המשותף אותו אנו נושאים כמטען תרבותי רב דורי.

התלמוד הבבלי, במסכת תענית דף כ"ו ע"א מציין חמישה דברים אשר אירעו לאבותינו ביום זה:

1. נשתברו הלוחות – לאחר חטא העגל.
2. ובטל  קורבן התמיד – שהוקרב מדי יום בבית המקדש.
3. והובקעה העיר.
4. ושרף אפוסטמוס את התורה (אין מקור אחר על אפוסטומוס כך שלא ברור בדיוק על מה מדובר).
5. והעמיד צלם בהיכל.

היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת, כפי שבאים לידי ביטוי בלוח השנה העברי. מדובר בעצם ההכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו, כפעולה המאיטה את תנועתנו בעולם, אלה להפך – הוא כוח עצום ורב הדוחף אותנו קדימה לזכור, לפעול ולעשות.

היכולת היהודית המופלאה לרתום את הזיכרון הקולקטיבי לטובת ההווה – הוא ערך תרבותי חשוב מכדי לפסוח שלא במודע על אירועים מכונני תודעה משותפת. מדובר בהכרה שהזיכרון אינו מונח כמשקולת על כתפינו

הרמב"ם במשנה תורה, הלכות תעניות ה' כותב:

"יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב".

בכל דור ודור, אנו נדרשים לחזור ולהתבונן בלוח השנה העברי, לדרוש אותו מחדש באופן מותאם למציאות חיינו תוך כדי דיאלוג מתמשך עם זיכרוננו הקולקטיבי. הנה הצעה לתיקון אישי לי"ז בתמוז השנה:

נשתברו הלוחות – נאחה את לוחות ליבנו שנאמר:

"חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל־יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּךָ". (משלי ג' ג')

בטל קורבן התמיד – נאיר האחד את השני שנאמר:

"ואתה תצוה את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז כ').

הובקעה העיר – נפתח לרווחה את שערינו, שנאמר:

"פתחו־לי שערי־צדק אבא־בם אודה יה, זה־השער ליהוה צדיקים יבאו בו" (תהילים קי"ח:י"ט-כ').

שרף אפוסטמוס את התורה – נהיה אנו לתורת אמת, שנאמר:

"וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתֹורֹ֣ות אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טֹובִֽים "(נחמיה ט' ,י"ג).

העמיד צלם בהיכל – נתקן את צלם אלוהים אשר בקרבנו שנאמר:

"וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם" (בראשית א':כ"ז).

וכך יהיה י"ז בתמוז למועד משמעותי ורלוונטי עבור כולנו.

ערנ יעקב שפיר הוא מנהל אגף קהילות וזהות יהודית-ישראלית במדרשה באורנים, וחבר בית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים. שפיר הוא אחד המייסדים וחבר פעיל בקהילת "אליאב", קהילה פלורליסטית בצפון הנגב, שם הוא מתגורר עם אשתו אור ושלוש בנותיו – יהלי, נעמה ותמר.