זירת הבלוגים

בעברית יש שפע מלים ל"סמוך" ו"חפיף", אבל לא ל-Accountable

מי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות מסוגל להביט למושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable

שלט בחירות של כחול לבן, 18 בפברואר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור.

במילים אחרות, דרוקר טוען שגנץ יהיה ראש ממשלה או שהוא לא יהיה ראש ממשלה, אז למה לא לחזק את גנץ? אותו היגיון יכול לשמש בשאלה לגבי השתתפות בהגרלת פיס – או שאתה זוכה, או שאתה לא זוכה, אז למה לא לקנות כרטיס? התשובה היא כמובן שלקניית כרטיס יש מחיר גבוה והסיכוי לזכות אפסי. בדיוק כמו עם גנץ.

בתקופה האחרונה אני שומע אנשים כמו רביב דרוקר, עיתונאי שאני מעריך, הטוענים שצריך למקד את הביקורת בנתניהו ולרדת מגנץ, מפני שקיים סיכוי שגנץ יחליף את נתניהו בבלפור

תמכתי בגנץ בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הצבעתי עבורו ועשיתי כמיטב יכולתי להביא בוחרים נוספים להצביע עבורו. מאחר שלעניות דעתי נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר למפעל הציוני מיום הקמתו, למרות מה שגנץ עשה – אם מחר בבוקר גנץ יחליף את נתניהו זה יהיה טוב, אבל רק לטווח הקצר. וזה לא קונץ – לטווח הקצר אני מעדיף שאדם מספר 17 שיכנס היום לחנות הסמוכה למשרד שלי יחליף את נתניהו, ומדובר בחנות סיטונאות של משקאות אלכוהוליים. לטווח הארוך גנץ לא מתאים, ולא בגלל שהוא שיקר.

אני סבור שבני אדם (וגם פוליטיקאים) רשאים להפר את המילה שלהם. לפעמים זו אפילו חובתם. נסיבות משתנות, אנחנו עושים טעויות, ולעיתים הנזק של העמידה במילה גדול לאין שיעור מהפרתה. כמובן שאי אפשר לנהל חברה שבה כולם משקרים, אבל אם הבטחת לעוץ-לי-גוץ-לי את הבן שלך כדי לצאת ממאסר על לא עוול בכפך, ועכשיו הוא אשכרה בא לקחת לך את הבן, אני הייתי אומר לו שיילך לחפש את החברים שלו.

גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסיפוח ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה, אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי השטחים. גנץ לא אמר שהוא יתנגד לסגר ועכשיו הוא בעד כי הנסיבות השתנו – למעשה אף אחד לא התעניין בדעתו של גנץ לגבי ההתמודדות עם המגיפה. המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ.

המחנה שהלך אחרי גנץ שלח אותו למשימה אחת בלבד – להוריד את ראש הנחש. בחבירה לנתניהו, לא רק שגנץ בגד בערך הליבה של המחנה שלו, הוא גם הכשיר את השרץ

והוא לא יחיד: גבי אשכנזי, עם כל מה שאמר על פרשת הספסרות בצוללות, מונע כעת הקמת וועדת חקירה לפרשה. פרשה, שכבר ממה שידוע עד כה, היא פרשת הבגידה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה. גם גבי אשכנזי הכשיר את השרץ ויושב תחתיו בממשלה. אורית פרקש-הכהן, שבתפקידה הקודם ניהלה מלחמה עיקשת וצודקת נגד תעריפי החשמל הגבוהים ושוד הגז, פרשה שכבר ממה שידוע עד כה, מתמודדת בראש הטבלה על תואר פרשת השחיתות הכלכלית-בריאותית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, גם היא הכשירה את השרץ ויושבת תחתיו בממשלה. הם ואחרים יושבים תחת אדם שלפני רגע הם אמרו שאי אפשר לסמוך עליו – ובזה הם צדקו.

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable. התרגום הכי קרוב לזה הוא כנראה מי-שאמור-לתת-דין-וחשבון-אם-משהו-משתבש.

פעם אנשים פה נתנו דין וחשבון על מעשיהם, לא עוד: הכרמל נשרף ויש עשרות הרוגים? אף אחד לא נותן את הדין. ילדים מתים בשיטפון? אף אחד לא נותן את הדין. מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה משנה לשנה? לא רק שלא מעיפים את השר הממונה, משאירים אותו בתפקיד ובסוף מקדמים אותו. משנה לשנה הצפיפות בבתי החולים גדלה ויותר אנשים מתים מזיהום? בוא נשאיר את השר הממונה. ובסוף, כשהמערכת קורסת, נפנק אותו במשרד יותר נוח.

ואם במקרים של אובדן חיי אדם אף אחד לא נותן את הדין, קל וחומר שבמקרים אחרים הכל מוחלק – אסונות אקולוגיים, תאונות עבודה, שערוריות כלכליות, אף אחד לא משלם מחיר אישי. כמה שנים מדינת ישראל עובדת על למידה מרחוק? כמה כסף שפכו על זה? ואז כשצריך תכלס ללמוד מרחוק, מתחילים לאלתר עם זום, עם מורים ללא הכשרה, בלי מערכי שיעור, ועם אלפי ילדים ללא מחשב. אגב, יודעים לפני כמה שנים נתניהו (תפס טרמפ על יוזמה אזרחית ו) הבטיח מחשב לכל ילד? מסתבר שמדובר בהבטחה בת 25 שנה

בעברית יש שלל ביטויים כמו "סמוך!" "עלי!" "יהיה בסדר" ודומיהם. יש חפיף, חַפּ-לַפּ וכסת"ח, אבל אין ולו מילה אחת לתאר את מה שבאגלית נקרא Accountable

אז נתניהו הבטיח מחשב לכל ילד ולא קיים, הבטחה אחת מיני שלל הבטחות דומות. נתניהו לא יכול לדרוש מאחרים לתת דין וחשבון בזמן שהוא לא יכול לתת דין וחשבון לא לנו ולא לעצמו.

לא בכדי הגענו למצב בו ראש ממשלה מכהן בזמן שמתנהל נגדו משפט בשלושה תיקים, וזה עוד לפני הספסרות בצוללות ושוד הגז. אף אחד לא נותן את הדין על העדר ההערכות לקורונה, אף אחד לא נותן את הדין (ובטח לא פתרון) על הקריסה הכלכלית של מאות אלפי אזרחים ששילמו מיסים במשך שנים, ועומדים כעת מול שוקת שבורה. נתניהו הביא את המערכת הפוליטית למצב של Zero-Accountability – לזה דווקא יש תרגום טוב לעברית: לית דין ולית דיין.

ולמי שלא מבין למה כל כך הרבה אנשים בוחרים בו, זה בדיוק מה שהבוחרים שלו רוצים – המושחתים כמותו רוצים לחיות בלי לתת דין וחשבון למדינה, המקופחים "כמותו" מסרבים לתת דין וחשבון לעצמם – זה לא הם אחראים לגורלם, זה מפא"י. 

כדי שנוכל להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. הרבה אנשים. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable.

כדי להציל את ישראל נהיה חייבים לבער את נגע השחיתות, ואנשים יצטרכו לתת את הדין. ומי שיעמוד בראש המדינה חייב להיות אדם שיכול להסתכל לכל המושחתים בעיניים ולהגיד להם שהם accountable

בחבירה שלו לנתניהו, גנץ הוכיח שהוא לא האיש הזה. כשבאים לדודי אמסלם עם ההקלטה שלו, בה הוא אומר בקולו שלא ייתכן ראש ממשלה מכהן עם כתבי אישום, הוא מפנה אותנו עם אצבע משולשת לגנץ ושותפיו.

אז אני מוצא את גנץ accountable למעילה שלו באמון שלי, להכשרת השרץ, ולכן בעיני אין מצב שהוא האדם שיוציא את ישראל ממצבה. האלטרנטיבה? ראשית, היו לגנץ מספר אלטרנטיבות להקים ממשלה. וגם אם לא היו, לתת לנתניהו למשוך זמן בבלפור, אדם שזה כל מה שמעניין אותו, וכל שנייה שהוא ליד ההגה הוא מדרדר אותנו יותר ויותר אל התהום, לתת לאדם כזה עוד זמן, תוך פגיעה אנושה במחנה ששלח אותך – זה הרבה יותר חמור מאשר לנסות להפילו מהאופוזיציה.

גנץ, ואשכנזי, ופרקש, לא השפיעו ולא ישפיעו מבפנים. הם רק מאפשרים לנתניהו למשוך זמן. ולנו אין זמן. אני בעד שהצפרדע תתבשל סופית או תהפוך את הסיר – גנץ ושותפיו רק נותנים לנתניהו להרתיח עוד את המים – ולראיה, התחלואה והאבטלה שרק החריפו מאז הקמת ממשלת ה"אחדות".

אני מקווה שאת הנזקים הרבים שנתניהו חולל למפעל הציוני עדיין ניתן לתקן, אני בטוח שעל כל יום של נתניהו בבלפור נצטרך לעבוד קשה יום של שיקום. לכן, כדי שתהיה לנו תקומה, אי אפשר לחשוב רק על הטווח הקצר. צריך להפסיק לצעוד לפי השמאל-ימין-שמאל של נתניהו ולצאת למערכה הבאה סביב הדגלים האמיתיים: ממלכת סדום מחד ומדינת ישראל מנגד.

אם נפסיד, זה יהיה הקרב האחרון. אם ננצח, אולי סוף סוף נחזור להביא פתרונות לכל העולם במקום לפגר אחרי כולם. נחזור להרתיע את האויבים שלנו תוך כדי חתירה לשלום עימם, במקום לחבל בשלום, ולשלם פרוטקשן לטרוריסטים. נחזור להיות מדינה שיש לה מנהיגים שדואגים לנו ולא לעצמם.
נו. כמו פעם.