מינויו של רפי פרץ לשר עשוי להיות מנוגד לחוק

חשיפה עם כינון הממשלה לפני כחודשיים, הודיע פרץ כי הוא מצטרף לממשלת נתניהו, ובתמורה מונה לשר לענייני ירושלים ● ימינה, סיעתו של פרץ, איחלה לו בהצלחה והודיעה כי תגיש בקשה לפיצול ● אולם בקשה כזו מעולם לא הוגשה לכנסת ● המשמעות: על פי חוק יסוד הכנסת, פרץ מוגדר כח"כ פורש ● ועל פי חוק יסוד הממשלה, ח"כ פורש אינו רשאי לכהן כשר במהלך הכנסת הנוכחית ● בנוסף, ספק אם יוכל להתמודד בבחירות הבאות במסגרת מפלגה קיימת ● גם מרב מיכאלי עשויה להימצא בסיטואציה דומה

רפי פרץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
רפי פרץ

מינויו של ח"כ רפי פרץ לשר לענייני ירושלים ומורשת בממשלה הנוכחית עשוי להיות מנוגד לחוק, שכן פרץ לא התפצל מסיעת ימינה ונחשב על פי החוק לחבר כנסת פורש, כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

חוק יסוד הממשלה קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו [בכנסת] סמוך לפרישתו, לא יהיה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת".

הגדרתה של "פרישה מסיעה" קבועה בחוק יסוד הכנסת:

"פרישה מסיעה" – לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בעניין הבעת אמון לממשלה או אי אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;  "תמורה" – במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.

עם זאת, נקבע בחוק כי "הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק".

במילים אחרות, המבחנים שנקבעו בחוק יסוד הכנסת להגדרת ח"כ פורש הינם:

  1. הסיעה לא התפלגה;
  2. חבר הכנסת הצביע בניגוד לעמדת הסיעה בעניין מהותי;
  3. חבר הכנסת קיבל תמורה בעד הצבעתו זו.

מאז הושבעה הכנסת, ב-16 במרץ 2020, ועד היום, סיעת ימינה לא התפצלה ורשמית ח"כ רפי פרץ עדיין רשום כחבר בה. זאת ועוד: פרץ הצביע בעד כינון הממשלה הנוכחית בניגוד לסיעת ימינה, שחבריה הצביעו נגד – וכמובן שעשה זאת ב"תמורה" למינויו לשר. על פניו, אם כן, פרץ עונה להגדרת החוק כחבר כנסת פורש.

הפיצול עולה כסף

ב-14 במאי, לכשנודע כי פרץ מתכוון להצטרף לממשלתו של בנימין נתניהו והגיע עמו להסכם כי יכהן כשר לענייני ירושלים ומורשת, הודיעה ימינה לעיתונות כי הסיעה "מגישה כעת בקשה לפיצול מהרב רפי פרץ. מאחלים לו הצלחה".

רפי פרץ חותם על ההסכם הקואליציוני עם הליכוד, ב-15 במאי 2020 (צילום: דוברות הבית היהודי)
רפי פרץ חותם על ההסכם הקואליציוני עם הליכוד, ב-15 במאי 2020 (צילום: דוברות הבית היהודי)

אולם הבקשה מעולם לא הוגשה, הפיצול לא קרה והסיעה לא התפלגה. ברשומות הכנסת, רפי פרץ עדיין מופיע כחבר כנסת מטעם ימינה.

אחת ההערכות היא כי ימינה לא הגישה בקשה להתפלג משיקולים כלכליים: לפי חוק מימון מפלגות, סיעה המונה שישה חברים ומעלה מקבלת מימון פרלמנטרי לפי מפתח גבוה יותר מסיעה בת 2-5 חברים. פיצול בין ימינה לפרץ יעלה לסיעה יותר מ-160 אלף שקל בשנה.

סיבה אפשרית נוספת לכך שימינה לא הגישה בקשה להתפלגות – ונמנעת מלבקש להכריז רשמית על פרץ כפורש – עשויה להיות ניסיון או תקווה בקרב ראשי הסיעה להצטרף בכל זאת לממשלה הנוכחית.

על פי חוק הכנסת, ועדת הכנסת צריכה לאשר בקשת התפלגות המוגשת לה "מטעם סיעה או חלק ממנה". עם זאת, החוק אינו קובע כי יש להגיש לוועדת הכנסת בקשה להכריז על חבר כנסת כפורש ולמעשה מציבה את האחריות לקביעת מעמדו של ח"כ פורש על הוועדה עצמה:

"פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה".

ועדת הכנסת, שהתכנסה לראשונה ב-27 במאי – כשבועיים אחרי שפרץ פרש בפועל מסיעת ימינה – לא דנה בנושא עד היום.

מהלשכה המשפטית בכנסת נמסר לזמן ישראל: "ככל הידוע לנו, לא הוגשה לוועדת הכנסת בקשה להתפלג או בקשה להכריז על חבר הכנסת כמי שפרש מהסיעה.

"על מנת שחבר הכנסת ייחשב לפורש, על ועדת הכנסת לבדוק את העובדות ולמצוא שמתקיימים התנאים בסעיף 6א לחוק יסוד הכנסת וכן לתת לחה"כ להשמיע את טענותיו. עד לקביעה כזו או אחרת – חבר הכנסת לא יחשב כמי שפרש ועל כן יוכל לכהן כשר.

"במקרה הקונקרטי עליו פניתם, נראה שיכולה להיות מוגשת גם בקשה להתפלגות שאם תוגש, תתייתר גם שאלת הפרישה".

אולם מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו השבוע, מאמינים כי פרץ הוא כבר, הלכה למעשה, ח"כ פורש לכל דבר ועניין על פי הגדרת החוק, מה שאמור למנוע את מינויו לשר במהלך כל ימי הכנסת הנוכחית.

מלשכתו של רפי פרץ נמסר לזמן ישראל כי הנושא בבדיקה.

סיעת ימינה לא הגיבה לשאלות זמן ישראל.

השלכות על מערכת הבחירות הבאה

סנקציה נוספת הקבועה בחוק נגד ח"כ פורש, עשויה להצר את צעדיו של פרץ בעתיד ואוסרת עליו להתמודד בבחירות הבאות מטעם המפלגה עמה נבחר לכנסת, או מטעם כל מפלגה קיימת.

לפי פרסומים שונים, פרץ מבקש לאחד את הבית היהודי עם הליכוד. אולם על פי החוק, אם פרץ יבקש להישאר על הגלגל הפוליטי גם במערכת הבחירות הבאה, יהיה עליו לחבור למפלגה חדשה לחלוטין, או להקים בעצמו מפלגה כזו.

רפי פרץ ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים ב-12 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
רפי פרץ ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים ב-12 במרץ 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

כאמור, מומחים למשפט חוקתי עמם שוחחנו אישרו את ממצאי בדיקת זמן ישראל בנושא, אך דעותיהם היו חלוקות בכל הנוגע להשפעתם המיידית על המציאות הקיימת בכנסת ובממשלה הנוכחיות.

לדבריהם, פרץ יכול לפעול להסדיר את פיצולו מימינה – או להודיע על התפטרותו מהכנסת, ובכך לנסות להכשיר בדיעבד את מינויו, בהנחה שוועדת הכנסת תאשר את הפיצול רטרואקטיבית. בכל מקרה, מעריכים המומחים, פרץ יתקשה להישאר כעת גם בממשלה וגם בכנסת (בין כחלק מימינה ובין אם כסיעת יחיד), מבלי שהוא או מישהו מטעמו יפעל להסדרת מעמדו.

פרץ יכול להסדיר את פיצולו מימינה – או להודיע על התפטרותו מהכנסת, ובכך לנסות להכשיר בדיעבד את מינויו, בהנחה שוועדת הכנסת תאשר את הפיצול רטרואקטיבית

גם מיכאלי בבעיה

חוק יסוד הכנסת שונה בעקבות מספר פרשיות בעבר, בהן הובטחו לחברי כנסת מהאופוזיציה תפקידים בממשלה על מנת לזכות בקולם – בניגוד להחלטת הסיעה שלהם – במה שמכונה כלנתריזם. השינוי בחוק הצליח: מאז, כמעט לא ארעו מקרים של חברי כנסת שסיעתם הייתה באופוזיציה בעוד שהם עצמם תמכו בקואליציה.

גם המקרה ההפוך, שבו ח"כ בסיעה החברה בקואליציה מצביע נגד החלטותיה, נדיר. למעשה, המקרה המוכר האחרון היה של אורלי לוי-אבקסיס, אשר ב-2017 הוכרזה כפורשת מסיעתה, לאחר שאביגדור ליברמן החליט כי ישראל ביתנו תצטרף לקואליציה, ואילו היא התנגדה לכך.

בעקבות אותה הכרזה על שינוי במעמדה, לוי-אבקסיס לא יכלה להתמודד לכנסת הבאה עם יש עתיד, למשל, ולכן התמודדה לבדה עם "גשר" באפריל 2019 (ולא עברה את אחוז החסימה).

כיום, יש עוד חברה אחת בכנסת אשר פועלת בדרך שונה מזו של מפלגתה: מרב מיכאלי. ח"כ מיכאלי מתפקדת כמעין אופוזיציה פנימית במפלגת העבודה, בעוד שני החברים האחרים בה – עמיר פרץ ואיציק שמולי – הצטרפו לקואליציה הנוכחית ואף מונו לשרים.

עמיר פרץ ומרב מיכאלי, ינואר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עמיר פרץ ומרב מיכאלי, ינואר 2020 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

מאז הקמת הממשלה, מיכאלי תוקפת אותה בכנסת, בתקשורת וברשתות החברתיות, ואף מצביעה נגד הקואליציה בנושאים מהותיים – בכלל זה הצבעה נגד כינון הממשלה הנוכחית.

מיכאלי אמנם לא קיבלה כל תפקיד או תמורה אחרת עבור הצבעותיה, ואף משלמת עליהן מחיר פוליטי, אך לפי חלק מהמומחים מהאקדמיה, גם היא נמצאת בסיטואציה בעייתית.

לדבריהם, אם יו"ר העבודה עמיר פרץ יבקש ויצליח להכריז עליה כפורשת – כפי שעשה ליברמן ללוי-אבקסיס – מיכאלי לא תוכל לרוץ בבחירות הבאות מטעם מפלגת העבודה או מטעם כל מפלגה קיימת אחרת.

בנוסף, כל גורם פוליטי, משפטי או ציבורי יכול לדרוש להכיר בה כפורשת כבר עכשיו, או לעשות כך רגע לפני הבחירות הבאות – ויש סיכוי שעמדתו תתקבל.

עוד 990 מילים
סגירה