הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל העבר המכוער לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו.

הורסים אנדרטאות כי לא רוצים לראות עבר מכוער. אבל הוא לא הולך לשום מקום. אי אפשר למחוק אותו. צריך להביט בו בעזרת היסטוריונים. צריך לגנות אותו. אבל להרחיק אותו מהעיניים זה כמו לעצום עיניים מולו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

על כל אנדרטה שנהרסת נהרס גם הסיכוי לבוא אליה עם כיתת בית ספר ולקיים על ידה ויכוח.

הורסי אנדרטאות ומוחקי סרטים הם אלה שרק העבר הקרוב אומר להם משהו. הם לא רוצים לדעת על העבר הרחוק ועל המורשת רבת הפנים, וגם רבת הניגודים, שזורמת אלינו מן המרחקים. כי כדי למחוק את כל בעלי העבדים מן העבר – צריך להיכנס למוזיאונים ולנפץ קודם כל את כל פסלי המצביאים והקיסרים הרומים. כולם היו בעלי עבדים. צריך גם למחוק מן התנ"ך את דיני העבדות, כי אבותינו היו בעלי עבדים. אז אל תצחיקו אותנו עם קוצר הראות שלכם.

צנזורה זה בשביל הטאליבן שפוצץ את פסלי בודהה. ויכוח זה בשביל מתקני עולם שרוצים, בין השאר, עולם בלי צנזורה. לאסור את "חלף עם הרוח" זה מטופש, אבל להקרין את "חלף עם הרוח" יחד עם כתובת שהעבדות מוצגת בו באופן מבזה – זה מצוין.

"חלף עם הרוח" זה גם גזענות, אבל זה גם מופת של לספר סיפור קולנועי. טריפו למד מ"חלף עם הרוח", פאסבינדר למד מחלף עם הרוח, גם מאור זגורי למד. הורסי העבר לא שמעו על מורכבות, על פסלים וסרטים שיש בהם גם כיעור תרבותי וגם השג תרבותי. בשבילם העולם חד מימדי.

"חלף עם הרוח" זה גזענות, אבל גם מופת של סיפור קולנועי. טריפו ופסבינדר למדו מ"חלף עם הרוח". גם מאור זגורי למד. הורסי העבר לא שמעו על מורכבות, על יצירות שיש בהן גם כיעור תרבותי וגם הישג תרבותי

רק אל תביאו דוגמה מפיסלי היטלר. אמרתם היטלר וגמרתם לחשוב על מה שקורה לנגד עיניכם.

בכניסה למוזיאון להיסטוריה של הטבע, ליד הצלע המערבית הנפלאה של הסנטרל פארק בניו יורק, אי אפשר שלא לראות פסל של תאודור רוזוולט. רם ונישא על גב סוס אביר, הוא מוליך משני צדדיו, כמו שבויים או משרתים, יליד אמריקני בכובע נוצות ושחור נמוך וכמעט ערום. זה מגעיל. אבל מה לעשות שתאודור רוזוולט, שכיהן כנשיא בין 1901 ל-1909 היה שמרן שלא רק טיפח את הטבע, אלא גם סרב לשבור שביתות, וגם מינה את השר היהודי הראשון בקבינט של ארצות הברית, וגם קיבל את פרס נובל לשלום.

מזמן לא התעוררה בארצות הברית תנועה צודקת ומבטיחה כמו BLACK LIVES MATTER. אם היא גם תפיל את טראמפ היא תביא חסד גם לאמריקאים וגם לעולם, וגם האפרטהייד הישראלי יבהל. אז אל תחזקו את טראמפ כשאתם מציגים את עצמכם כהורסי המורשת האמריקאית, ומניחים לרשע הנבער הזה להופיע כמגן הפסלים והמורשת.

להט מהפכני היה בכל המהפכות. כשהלהט הוביל אל הרס פסלים – במהפכה הצרפתית, במהפכה הרוסית, ברפובליקה שהתגוננה על חייה בספרד – זה עזר לאויבי המהפכה. גם כיוון שהאנרגיה להרוס סמלים מרעילה את האנרגיה לבנות חברה ממשית, לא סימלית.

כשיש מהפכה צודקת ברחובות מתביישים אנשים נאורים להגיד למהפכנים שלא ישתוללו. זאת בושה שמביישת את אומץ הלב מול הצודקים, שהוא קשה יותר מאומץ הלב מול הלא-צודקים.

כשהלהט המהפכני הוביל להרס פסלים – במהפכה הצרפתית והרוסית, וברפובליקה המתגוננת בספרד – זה עזר לאויבי המהפכה. אנרגיה להרוס סמלים מרעילה את האנרגיה לבנות חברה ממשית, לא סימלית

במקום להרוס אנדרטאות תקימו אנדרטאות. ליד כל מצביא יהיר רוכב על סוס תקימו אנדרטה עם המבט החכם בעיניים של מרטין לותר קינג.

כאשר נחשפו התועבות שעשה גנרל הטרנספר רחבעם זאבי-גנדי סיפרה רבקה מיכאלי שהוא הטריד אותה מינית, והוסיפה שבכל פעם שהיא נוסעת מתחת לגשר גנדי בהרצליה היא יורקת. אל תשנו את שם הגשר, כדי שאפשר יהיה לחזור ולירוק כשעוברים תחתיו. יריקה נכונה גם היא מורשת היסטורית מצוינת.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.