״בננה היא הפרי הכי פופולרי בעולם, והפטריה היא הבעיה הכי גדולה של ענף הבננות״

רוצחת הבננות

בלעדי

בדיקת זמן ישראל: פטריה רוצחת קשוחה וערמומית הגיעה לארץ ומאיימת להשמיד את אחד מענפי החקלאות היציבים והרווחיים בישראל ● צוותי חוקרים מנסים כעת למצוא פתרון, ללא הועיל ● "בסופו של דבר, כל הארץ תהיה מכוסה בזה. אי אפשר באמת לעצור את זה“ ● תגידו שלום לנה נה בננה

בקיץ 2016, הבחין חקלאי מחוף הכרמל בסימני התייבשות על עלי הבננה במטע בננות קטן ליד שפייה, מדרום לזיכרון יעקב. החקלאי, מגדל בננות מנוסה שהסתובב הרבה בעולם, ניחש לבד מה קורה. הוא הזעיק למקום את הצוות המקצועי של ענף הבננות. חוקר הבננות, ד"ר נבות גלפז, דגם את עלי הבננה ועידכן את השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ואת ד"ר סטנלי פרימן, חוקר מחלות צמחים ומומחה לפטריות ממכון וולקני.

פרימן חיכה לשיחה הזאת. הוא הרגיש שהיא עומדת להגיע. "רצה הגורל שב-2015 סיירנו בירדן וברשות הפלסטינית כדי לבסס איזושהי תוכנית מחקר שעבדנו עליה", נזכר פרימן. "כשהייתי בירדן, ראיתי שהפטריה כבר מתפשטת שם. ידענו שהיא התגלתה גם בלבנון. הבנו שאנחנו מוקפים וציפינו שהיא תגיע גם אלינו“.

"היה ברור לכולנו שזה עניין של זמן", אומר גלפז.

"כשהייתי בירדן, ראיתי שהפטריה כבר מתפשטת שם. ידענו שהיא התגלתה גם בלבנון. הבנו שאנחנו מוקפים וציפינו שהיא תגיע גם אלינו“

בדיקת המעבדה של הדגימה שנלקחה בחלקת שפייה אישרה את החששות – המטע הותקף על ידי גזע חדש המכונה TR4, של פטריה בשם פוזריום, רוצחת קשוחה וערמומית, שמפיצה בין מטעי הבננות בעולם את "מחלת פנמה", מחלה שמיטב החוקרים בעולם מנסים לרסן ללא הצלחה כבר 30 שנה.

החלקה הנגועה בחוף הכרמל בוּדדה מיד. נחפרו סביבה תעלות הגנה. הבננות הנגועות הושמדו והחלקה כוסתה ביריעות ניילון. פרימן הטיל על אחד הסטודנטים שלו לעקוב אחרי המטע הנגוע ולדווח לו על כל שינוי.

"יכול להיות שהם הצליחו למגר את זה", הוא אומר, "אני עוד לא בטוח. אנחנו עדיין עם אצבע על הדופק".

מסמכי פנמה: דוח שפרסמו החוקרים על הגעת ״מחלת פנמה״ לישראל (צילום: עלון הנוטע, מאי 2017)
מסמכי פנמה: דוח שפרסמו החוקרים על הגעת ״מחלת פנמה״ לישראל (צילום: עלון הנוטע, מאי 2017)

כעבור חודשיים, התגלתה פטריית הפוזריום בשני מטעים נוספים בעמק הירדן. הפעם הזיהוי לא היה מוקדם. בחלקה הנגועה בעין גב התפשטה הפטריה על פני כ-60 דונם. ענף הבננות הישראלי נכנס לכוננות ספיגה.

חוקרים ממכון וולקני, ממכון ויצמן וממו"פ צפון גויסו להתמודד עם האתגר המורכב. שמונה צוותי מחקר, כשלושים חוקרים. בדצמבר 2018 הם הגישו דו"ח מקיף למדען הראשי של משרד החקלאות ובו הזהירו כי "מחלת פנמה נמצאת במגמת התפשטות ומהווה איום קיומי על ענף הבננה בישראל“.

נטע ברזילי לא הייתה יכולה לבחור מועד עגום יותר להוציא את הלהיט "נה נה בננה".

פטריה של בננות בלבד

ידיעות על כך ש"מחלת פנמה" התגלתה במטעים בישראל החלו לצוץ פה ושם, כשהחקלאים המעורבים מתאמצים לשמור על פרופיל נמוך, להצניע את הבעיה ולגמד את הדרמה שהחלה להתפתח סביבה. "בהתחלה באמת ניסו לשמור את זה בסוד", נזכר פרימן, "אבל כשמתגלה משהו כזה, זה עובר מפה לאוזן, אנשים מדברים“.

אפשר להבין את החקלאים המודאגים: יש להם הרבה מה להפסיד.

ענף הבננות הוא אחד מענפי החקלאות היציבים והרווחיים בישראל. זה הענף הגדול מבין ענפי המטע בארץ. 150-170 אלף טון בננות נקטפים מדי שנה בכ-27 אלף דונם

ענף הבננות הוא אחד מענפי החקלאות היציבים והרווחיים בישראל. זה הענף הגדול מבין ענפי המטע בארץ. 150-170 אלף טון בננות נקטפים מדי שנה בכ-27 אלף דונם, רובם בחוף הכרמל ובעמק הירדן, חלקם במטעים קטנים יותר בגליל ובדרום. הענף מספק פרנסה ישירה לכ-2,000 עובדים ופרנסה עקיפה לעוד כ-2,000 משווקים וסוחרים.

עופר אריאל, יו"ר מגדלי הבננות ב"מועצת הצמחים", נדרך כשאני מתקשר אליו, ומהסס מעט לפני שהוא מסכים לדבר איתי.

"אני לא אוהב את זה שאתה עומד לכתוב על הנושא ואני אסביר לך למה", הוא אומר. "מהצד שלי הדברים מורכבים. העניין הזה של 'מחלה' מתחבר אצל הצרכן עם משהו לא טוב. זה נשמע לו שיש בעיה עם הבננות. שזה לא בריא. כל מיני דברים שיש להם תדמית מאוד לא טובה.

בננה: פצצת אנרגיה צהובה (צילום: pressdigital/iStock)
בננה: פצצת אנרגיה צהובה (צילום: pressdigital/iStock)

"העסק הוא… אפשר להגיד שהוא מחלה, אבל… יש פטריה, שהיא תוקפת את השורשים של הבננות, ובעצם הצמח מת מזה. אין שום משמעות לאיכות הפרי. אם יש פרי, הוא פנטסטי. אין קשר בין המחלה הזאת לבין הפרי. לצרכן, מבחינה תקשורתית, זה לא עוזר. הוא שומע שיש מחלה ומבחינתו יש בעיה. אז אתה מבין למה אני לא אוהב שאתה פונה אלי?“.

אריאל מבקש להרגיע ש"מחלת פנמה" לא מסוכנת בכלל לבריאותם של מי שקונים ואוכלים בננות, היא מסכנת רק את הפרנסה של מי שמגדל אותן. ד"ר גלפז מאשר: "חשוב מאוד להדגיש את זה. הפטריה בכלל לא מגיעה לפרי, אבל גם אם כן – זו פטריה של בננות. היא לא מדביקה שום גידול אחר, והיא בוודאי לא יכולה לפגוע בבני אדם“.

"חשוב מאוד להדגיש את זה. הפטריה בכלל לא מגיעה לפרי, אבל גם אם כן – זו פטריה של בננות. היא לא מדביקה שום גידול אחר, והיא בוודאי לא יכולה לפגוע בבני אדם“

את המגדלים היא מעמידה בפני דילמה אכזרית. אם יש לך מטע בננות וגילית שהוא נגוע במחלת פנמה, אתה מחויב לדווח על כך מיד לגורמים הרלבנטיים במשרד החקלאות. ברגע שתדווח על כך, תידרש לגדר ולבודד את המטע שלך, ולא תוכל יותר לעבד אותו במשך עשרות שנים.

"יש פה קונפליקט אמיתי", מאשר גלפז, "אבל ברור שהדבר הנכון לעשות הוא לדווח, ואני מקווה שזה מה שכולם עושים. בארץ יש יחסים מאוד קרובים בין המגדלים לבין החוקרים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם המגדלים, כדי לפתור להם בעיות, לשחרר צווארי בקבוק, להגדיל את הרווחיות של הענף. הם יודעים שאנחנו בצד שלהם. ולכולם ברור שזיהוי מוקדם הוא קריטי".

משמאל לימין: שלבי ״מחלת פנמה״ על שתיל בננות. בצד שמאל, שתיל בריא. בצד ימין, הוא כבר מת

כדי להבין למה נדרשים אמצעים כל כך קיצוניים, כשמתברר שהמטע נגוע, צריך להכיר קצת יותר מקרוב את הגיבורה המרושעת של הסיפור שלנו.

פטריית הפוזריום תוקפת את השורשים של צמחי הבננה ואז מתחילה להתרבות ולהתפתח בתוך הצינורות הפנימיים של הצמח הנגוע, ותוך כדי כך משחררת רעלנים. צמח הבננה המותקף מייצר בתגובה ג'ל צמיגי, שסותם את הצינורות הפנימיים שלו, ומתחיל לנבול, להתייבש ובסופו של דבר מת. מרגע שצמח הותקף – הוא אבוד. כרגע לא ידועה שום דרך להציל אותו.

אבל כאן הבעיה של החקלאי האומלל רק מתחילה. גם אחרי שמטע הבננה המותקף קמל ומת, הנבגים של פטריית הפוזריום לא מסתלקים. ולפטריה הזו יש נבגים עמידים במיוחד, בעלי דופן כפולה, שמאפשרים לה לשרוד לאורך עשרות שנים גם בתנאי סביבה קיצוניים. הנבגים הזעירים האלה, שגודלם כמה מיקרונים, לא מפחדים מאף אחד.

ד״ר דרור מינץ (צילום: אמיר בן-דוד)
ד״ר דרור מינץ (צילום: אמיר בן-דוד)

"כל התפקיד של הנבג הזה הוא לשרוד, גם במצבים הכי קשים", מסביר ד"ר דרור מינץ, ראש המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במכון וולקני. "הביולוגיה פיתחה מנגנונים כאלה, של ציפוי מספיק טוב, והם יכולים לשבת ולחכות, עם כמעט אפס חיים. אני לא חושב שאפשר בכלל למדוד חיים בחלק מהמקרים.

"שמע, אנשים הוציאו מהמומיות במצריים נבגים והצליחו להנביט אותם. אין בעיה לעשות את זה. מצאו שם גם זרעים של תמר והנביטו וגידלו מהם תמרים שהם 'מתקופת הפרעונים'. זה בדיוק התפקיד של הנבג בטבע. לפעמים זה מנגנון שיכול לשרוד אפילו קרינה. יכול לשרוד יובש מוחלט. עומד בחום גבוה. מה שתגיד. והפטריה הזאת, פוזריום, יודעת לעשות נבג קשוח כזה.

"כשהפטריה תקפה את המטע, הנבגים שלה, שאמורים לשרוד – שורדים. גם אם תעקור את הצמחים הנגועים ותחכה אפילו עשר שנים, יישארו נבגים בקרקע“

"כשהפטריה תקפה את המטע, הנבגים שלה, שאמורים לשרוד – שורדים. זה מה שהם עושים. גם אם תעקור את הצמחים הנגועים ותחכה אפילו עשר שנים, יישארו נבגים בקרקע“.

אז מה עושים?
"כשיש מטע מזוהם, עוקרים את הבננות, מרססים קוטל עשבים, מזריקים נפט לתוך הצמח, כדי להרוג אותו, וסוגרים את המטע הזה עד… מתישהו. עשר-עשרים שנה בטח“.

וואו, זה מטורף. אז כל מטע כזה נסגר לעשרות שנים?
"כן".

וכל מטע כזה שנסגר ומגודר הוא בעצם אזור מוות?
"כן".

כמה מטעים כאלה נסגרו בישראל עד עכשיו?
"בפגישה האחרונה שבה השתתפתי דיברו על שישה מטעים כאלה. ותחשוב שקיבוץ שסוגר שטח כזה, שהיה קודם פורה, הפסיד אותו לשנים“.

אי אפשר להשתמש בשטח הזה לשום דבר אחר?
"תיאורטית אתה יכול לגדל שם דברים אחרים, כי הפטריה הזאת לא יודעת לתקוף צמחים אחרים, היא תוקפת רק בננות. אבל הבעיה היא שאתה לא יכול להיכנס לשטח הזה ולעבוד שם, כי תפיץ את נבגי הפטריה הלאה. ולדעתי הבעיה בישראל יותר חמורה ממה שאנחנו יודעים. המטעים הנגועים הם המטעים שאנחנו יודעים עליהם. אני מניח שיש מטעים שבהם זה עדיין רק דוגר ואנחנו נדע עליהם בעוד שנה-שנתיים. ואתה יודע – מעורבים פה כל מיני אינטרסים.

"הבעיה היא שאתה לא יכול להיכנס לשטח הזה ולעבוד שם, כי תפיץ את נבגי הפטריה הלאה. ולדעתי הבעיה בישראל יותר חמורה ממה שאנחנו יודעים"

"אנחנו מקווים שדברים כאלה לא קורים, אבל אפשר לחשוב על חקלאי, שיגלה שהמטע שלו נגוע ויעדיף לא לדווח, רק שלא יידעו. ראינו דברים כאלה בעבר עם מחלות של עופות. אם יידעו שיש אצלך מחלה, ישמידו לך את כל הלול, אז אתה אומר לעצמך 'בוא נחכה קצת ונמכור קודם מה שאפשר'. יש פה הרבה כסף בתחום הזה וגם המון עבודה. חקלאי השקיע הון עתק במטע שלו, עבד קשה ופתאום אתה בא ואומר לו 'יש לך פטריה – אנחנו לא יודעים מה לעשות איתה – זהו. המטע שלך איננו'. זה לא פשוט“.

אם לא יימצא פתרון בקרוב, הפטריה תתפשט לכל הארץ?
"בסופו של דבר ייתכן שכל הארץ תהיה מכוסה בזה. זה ברור לי. קשה לי לראות אפשרות אחרת. מספיקה סופת רוח חזקה מאוד שתביא אבק ותעביר נבגים, בעלי חיים שנעים בשטח. אי אפשר באמת לעצור את זה“.

ד"ר דרור מינץ עם שתיל בננה נגוע (צילום: אמיר בן-דוד)
ד"ר דרור מינץ עם שתיל בננה נגוע (צילום: אמיר בן-דוד)

עד עכשיו כבר הושקעו מיליונים בניסיונות להילחם בפטריה. עופר אריאל מעריך שהמגדלים בגליל המערבי כבר השקיעו כשני מיליון שקלים וחצי בהתקנת שערים חשמליים שאחריהם בורות טבילה ובהם חומרי חיטוי לכל כלי הרכב שיוצאים מהמטעים החשודים כנגועים. המגדלים, מספר אריאל, הסכימו להוציא שקל על כל שקל של המדינה במימון הניסיונות למצוא פתרונות לבעיה.

רק הקיבוצים המבוססים יחסית, עם החלקות הענקיות, יכולים להרשות לעצמם הוצאות בסדרי גודל כאלה. בחוף הכרמל, שם התגלתה המחלה בפעם הראשונה, יש חלקות בננות קטנות של 50 דונם השייכות לכ-250 מושבניקים. במקרה שלהם, אם המדינה לא תתגייס לטפל בבעיה, היא פשוט לא תטופל. אפילו לא בטוח שידווחו עליה בזמן.

החשוד המיידי: חזיר ירדני

ד"ר נבות גלפז, שמרכז בחוות הניסיונות בצמח של מו"פ צפון את כל מאמצי המחקר והפיתוח של שמונה קבוצות החוקרים השונות שעוסקות כעת בתחום, מספר שבעוד כחודש יתחיל פיילוט של איתור מוקדי המחלה באמצעות רחפנים מהאוויר.

"הפגיעה בענף הבננות הישראלי היתה קטנה יחסית", הוא אומר, "רק כ-200 דונם נפגעו ובודדו עד עכשיו, מתוך כ-27 אלף דונם. זה מעט מאוד. בעולם, הנזקים בתחום הזה כבר מוערכים במיליארדים. מיליוני דונמים של בננות כבר נפגעו בעולם“.

מחלה דומה ל"מחלת פנמה", עם תסמינים מעט שונים, התגלתה לראשונה באוסטרליה ב-1876. כעשרים שנה מאוחר יותר קיבלה המחלה את שמה, אחרי שהשמידה את מטעי הבננה בפנמה ומשם התפשטה למרכז אמריקה. עד שנות החמישים היא הצליחה להכחיד כמעט לחלוטין את הבננות מסוג "גרוס מישל", שהיו אז זן הבננות הנפוץ בעולם.

בננות גרוס-מישל (צילום: krungchingpixs/iStock)
בננות גרוס-מישל (צילום: krungchingpixs/iStock)

ואז נמצא פתרון. זן בננות חדש, בשם קבנדיש, התגלה כעמיד בפני המחלה.

בננות הקבנדיש החליפו את בננות הגרוס-מישל והפכו לנפוצות בעולם. אלה הבננות הסטנדרטיות שכולנו מכירים. זה גם כמעט הזן היחיד שמגדלים בישראל. מהבננה של אנדי וורהול, דרך מכופף הבננות של מאיר אריאל ועד דניל'ה תאכל את הבננהל'ה, כשאנחנו חושבים על בננה – היא מסוג קבנדיש.

מהבננה של אנדי וורהול, דרך מכופף הבננות של מאיר אריאל ועד דניל'ה תאכל את הבננהל'ה, כשאנחנו חושבים על בננה – היא מסוג קבנדיש

כמו נבג שנשאר עמוק באדמה, "מחלת פנמה" נשכחה לכמה עשורים. ב-1989 היא הרימה שוב את ראשה הקטנטן והמכוער. התפרצות קטלנית של המחלה במטעי בננות ענקיים במלזיה ובאינדונזיה, הקפיצה לשם את החוקרים, שגילו טיפוס חדש ואגרסיבי של הפטריה. ה-TR4 מיודענו.

הוא הצליח להתל בכל החוקרים שמנסים להתמודד איתו מאז וכבר הספיק להשמיד מטעי ענק בפיליפינים (יצואנית הבננות השנייה בעולם אחרי אקוואדור), באינדונזיה ובדרום סין. ואז פנה מערבה והחל להתקדם לעבר המזרח התיכון. לעברנו.

אף אחד לא יודע בוודאות איך הפטריה הרצחנית הסתננה לישראל. "יש הרבה אפשרויות", אומר מינץ, "חקלאים נוסעים לחוות אחרות בעולם, ולפעמים מעבירים איתם בלי כוונה צמחים שנושאים נבגים. כשעוד לא ידעו על המחלה היתה בעולם גם הדבקה כזאת, כי בכלל לא ידעו שיש בעיה. היום, כשיותר נזהרים, זה ממשיך לרוץ מעצמו וכבר קשה לעצור את זה בארץ כמו בשאר העולם“.

חזיר בר בגן החיות בבאר שבע. למצולם אין קשר לכתבה, פשוט לא מצאנו תמונה של חזיר בר ירדני (צילום: פלאש90)
חזיר בר בגן החיות בבאר שבע. למצולם אין קשר לכתבה, פשוט לא מצאנו תמונה של חזיר בר ירדני (צילום: פלאש90)

ואולי חזירים ירדנים אחראים להדבקה. עופר אריאל כמעט משוכנע בכך. "בעמק הירדן מצאו את הפטריה במקומות שחזירי בר חצו את הירדן מהצד הירדני. שם בכלל לא מפקחים על הפטריה. כל מה שצריך זה שחזיר יעביר איתו נבגים בבוץ שנדבק אליו. ההערכה שלי היא שככה זה הגיע אלינו“.

"בעמק הירדן מצאו את הפטריה במקומות שחזירי בר חצו את הירדן מהצד הירדני. שם בכלל לא מפקחים על הפטריה. כל מה שצריך זה שחזיר יעביר איתו נבגים בבוץ שנדבק אליו"

במעבדה של סטנלי פרימן זיהו, בעזרת אנליזה גנטית, שמקור הפטריה אכן בירדן. "חזירי בר, כלי רכב, אנשים, תוצרת חקלאית, כל ניחוש טוב", מסכם גלפז.

בעידן שבו אנשים וסחורות מטיילים בחופשיות ממקום למקום, ושבכל העולם מגדלים בעיקר זן אחד של בננות, קשה – בינתיים זו נראית משימה בלתי אפשרית – לעצור את הפטריה.

בצלחות העליונות: הפטריה הקטלנית. בצלחות מתחת: חיידקים שונים המנסים לעכב את התפתחות הפטריה

"גידול של זן אחיד זו הרעה החולה של החקלאות בכל העולם היום", מסביר מינץ, "זה לא רק בבננות. זה בכל הגידולים. מונו-קולטורה קוראים לזה. החקלאים רוצים אחידות. זה טוב להם. זה יעיל. שכל המטע יהיה באותו גובה. אתה לא רוצה שהבננה תהיה גבוהה מדי ויהיה קשה להוריד. אתה לא רוצה שתהיה נמוכה מדי ותיגע באדמה.

"זה אולי נשמע רע, אבל חייבים להבין שבלי מונו-קולטורה, בלי גידול אחיד, העלויות של גידול ואיסוף היו כל כך גבוהות, שאי אפשר יהיה להאכיל את כל האנשים בעולם. תרנגולי חופש וגידולים אורגניים זה טוב לאלפיון העליון. אי אפשר להאכיל ככה את כל האנושות".

אבל כל ההאחדה הזאת של ירקות, שטובה למגדלים ולמשווקים, הופכת את הפירות והירקות למאוד פגיעים, כמו מה שאנחנו רואים עכשיו עם הבננות. יש רק זן אחד, ואם הוא חוטף – הפרי בסכנה קיומית. אם היו הרבה זנים, אחד היה נפגע, השאר היו שורדים.
"נכון. זה בדיוק מה שקורה עכשיו“.

ואם אתם, החוקרים, לא תצליחו למצוא פתרון לבעיה הזאת, יכול להיות שתוך שנתיים-שלוש לא יהיו יותר בננות בעולם?
"אני חושב שבאמת נעשים עכשיו מאמצים כנים בכל העולם לחפש פתרון לבעיה. אנשים טובים עובדים על זה. זה לא יהיה שחור ולבן.

"אם נוכל להחזיק את ענף הבננות בארץ לפחות בשנים הקרובות ברמה מינימלית של פגיעה, עד שנגיע לפתרון הגנטי, זה ייתן לנו עוד כמה עשרות שנים, עד שהפטריה חלילה תשתנה גם כן שוב. אנחנו צריכים רק מספיק זמן, שנצליח לפתח את זן הבננה העמיד. וגם הזן העמיד ייתקל בסוף בפטריה שתהיה עמידה לעמידות. בדיוק כמו עם החיידקים האלימים והאנטיביוטיקה“.

בעוד שהצוות של מינץ מנסה למצוא מענה ביולוגי לפטריה, החוקרים בחוות צמח של ד"ר גלפז מנסים לפתח זן חדש של בננה, שיהיה עמיד לפגיעת הפוזריום.

"זה הגביע הקדוש של ענף הבננות בכל העולם. תביא בחשבון שבננה היא הפרי הכי פופולרי בעולם וש'מחלת פנמה' היא הבעיה הכי גדולה של ענף הבננות. תבין לבד שיש פה כסף ענק. בכל העולם מנסים, כבר הרבה שנים, לפתח בננה שתהיה עמידה בפני הפטריה, אבל לא מצליחים.

"זה הגביע הקדוש של ענף הבננות בכל העולם. תביא בחשבון שבננה היא הפרי הכי פופולרי בעולם וש'מחלת פנמה' היא הבעיה הכי גדולה של ענף הבננות. תבין לבד שיש פה כסף ענק"

"אנחנו נמצאים בחזית של התחום הזה בעולם, אם כי קשה לי להעריך איפה נמצאים חוקרים אחרים. אם בתחום של ההתמודדות עם המחלה יש שיתוף פעולה מצוין בין מכוני המחקר השונים – מפרסמים מאמרים, עורכים כנסים, חולקים מידע – הרי בתחום של פיתוח זן עמיד, בגלל שיש שם כסף כל כך גדול, אנשים לא משתפים פעולה. כשזה מגיע לכסף אנשים נשמרים.

"אני יכול להגיד שבגדול, מה שאנחנו מנסים זה לפתח בעזרת טכנולוגיות מתקדמות בננה עמידה. עריכה גנומית, שידועה גם כ'קריספר', זו טכנולוגיה שמאפשרת שינוי ממוקד בפעילות גנים. בתוצרים שלה מותר להשתמש בארץ ובמקומות נוספים בעולם, בשונה מהנדסה גנטית שנאסר להשתמש בה".

הסופרמן של הבננות בעולם

ד"ר דרור מינץ לוקח אותי לזירת הקרבות הלוהטת בין החיידקים לפטריה, בחממה מבודדת במכון וולקני, שבה הוא והחוקרים שלו מנסים למצוא מהלומת נגד ביולוגית לפטריה המשתוללת.

ד״ר דרור מינץ במעבדת הבננות (צילום: אמיר בן-דוד)
ד״ר דרור מינץ במעבדת הבננות (צילום: אמיר בן-דוד)

"מאוד קשה לעבוד עם הפטריה הזאת, כי היא חייבת להיות בהסגר", הוא אומר, "אני לא יכול לעבוד איתה במעבדה שלי. רק במעבדה מיוחדת ומוגנת עם חיטוי למי שיוצא ממנה. כל מה שיוצא משם – מים, פסולת – הולך להשמדה. זה לא שיש לנו מטעי בננות בסביבה, אבל אם מישהו יוצא מכאן ויעביר איתו נבג מיקרוסקופי אחד על הנעל, הוא יכול להגיע בסופו של דבר למטע בננות. ואנחנו רק בתחילת הדרך. התחלנו לחפש פתרונות ביולוגיים רק לפני כמה חודשים.

"מאוד קשה לעבוד עם הפטריה הזאת, כי היא חייבת להיות בהסגר. אני לא יכול לעבוד איתה במעבדה שלי. רק במעבדה מיוחדת ומוגנת עם חיטוי למי שיוצא ממנה. כל מה שיוצא משם – מים, פסולת – הולך להשמדה"

”בעקרון, כשאנחנו מדברים על פתרונות ביולוגיים – חיידקים, או חומרים שחיידקים מייצרים – אנחנו מוודאים שהחיידקים בטוחים לגמרי לאדם ולסביבה. אנחנו בודקים כאן וריאציות שונות של חיידקים ומודדים את ההשפעה שלהם על הפטריות, ובכל פעם שמזהים וריאציה שעובדת טוב, מזקקים אותה ומתקדמים, עד שמגיעים לחומר אחד מאוד נקי, שלפעמים אנחנו יכולים לסנטז אותו בעצמנו“.

ואם תצליח לזהות את החיידק המושלם, שיקרע לפטריה את הצורה, תוכל להוציא על זה פטנט?
"בוודאי. פטנט על השימוש בחיידק הזה או בחומר שהוא מייצר למחלה הזאת“.

ואז תהפוך לסופרמן שהציל את הבננות בכל העולם.
"ואז אני הסופרמן של הבננות בעולם. מדינת ישראל תגזור קופון גדול על זה. מכון וולקני יגזור קופון גדול על זה. אולי גם אני אקבל איזה קופון קטן“.

ואם כשאצא מפה ולא אקפיד לטבול את הרגליים טוב טוב בספוג שטבול בחומר החיטוי בחוץ, אני יכול להעביר עלי נבג ולהשמיד במו רגלי את כל הבננות בישראל?
"כן. אבל למה שתעשה את זה? בבקשה-בבקשה אל תעשה את זה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 2,610 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים

אזהרה אחרונה לפני שתשובה (שוב) נעלם עם כספי הפנסיות שלנו

קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

תגובות אחרונות

בניכוי נתניהו ובאב"ד - מצבנו במשבר הכלכלי הנוכחי מצוין

 

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 535 מילים
עודכן לפני שעתיים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה