זירת הבלוגים

טוב שלקחת אחריות. זה לא פוטר אותך ממנה

סדצקי התפטרה מאוחר מדי. יום אחד מאוחר מדי, אולי כמה חודשים מאוחר מדי

07/07/2020 10:29
יולי אדלשטיין וסיגל סדצקי (צילום: פלאש 90)

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה מתפקידה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד מאוחר מדי, אולי כמה חודשים מאוחר מדי. זה כבר תלוי בנקודת המבט של המתבונן.

לפני זמן קצר הודיעה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור, על התפטרותה. טוב שנטלה אחריות ועשתה כן, אבל היא עשתה את זה מאוחר מדי. יום אחד או כמה חודשים מאוחר מדי

בכתבת תחקיר של עידו אפרתי שפורסמה בעיתון "הארץ" טענו מומחים, כי בראשית המשבר, פרופ' סצדקי ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימנטוב, היו היחידים שהשתתפו בישיבות הממשלה, ובמידה רבה קבעו את תפיסתה את המגפה ואת דרכי התמודדותה עמה, אולם:

"סדצקי ובר סימן טוב קיבלו החלטות מבלי להיוועץ במומחים, ללא שקיפות ובאופן שאינו מגובה דיו בנתונים. פרופ' סדצקי היא האחראית לתרחיש הבלהות, שפרנס את חרדותיו של ראש הממשלה מחד גיסא, וגם פקח את עיניו בנוגע לשימוש במגפה לצרכים פוליטיים, מאידך גיסא, לפיו "בעוד חודשים אחדים יכרעו בתי החולים תחת העומס של 15 אלף חולי קורונה בטיפול נמרץ, מהם כ-5000 מונשמים".

התרחיש הזה עורר בהלה בנוגע לאי-המוכנות של מערכת הבריאות לטפל במספר כה רב של חולים ומונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה בישראל, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכפי הנראה גם לבזבוז מיליוני שקלים על ציוד שפג תוקפו.

על פי תחקיר "הארץ",

"לאורך המשבר עמדה לרשות משרד הבריאות שורה ארוכה של גופים מייעצים ומומחים – הצוות לטיפול במגפות, מכון גרטנר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, המרכז לבקרת זיהומים, הצוות המייעץ למטה לביטחון לאומי, איגודים מקצועיים של רופאי בריאות הציבור ואפידמיולוגיים, מומחים לזיהומים ולמחלות ויראליות, מנהלי מחלקות ובתי חולים, חוקרים ואנשי אקדמיה. לפי רוב העדויות שהגיעו לידי 'הארץ', אנשי המקצוע הללו לא היו שותפים למדיניות שהתווה המשרד – משום שאיש לא שאל אותם לדעתם".

התרחיש עורר בהלה בנוגע לאי-מוכנות מערכת הבריאות לטפל בכמות החולים המונשמים, הביא לאלתור מכונות הנשמה, למרדף המוסד אחר ציוד חסר בחו"ל, וכנראה לבזבוז מיליונים על ציוד שפג תוקפו

גורמי מקצוע ביקרו את פרופ' סדצקי על התנהלותה הריכוזית, על תפיסתה בנוגע לשימוש בבדיקות, ולקיטוע שרשראות ההדבקה. פרופ' סדצקי עמדה על רגליה האחוריות, כדי למנוע הגדלת מספר הבדיקות, התנתה אותן בהופעת תסמינים, וטענה במפורש כי הגדלת מספר הבדיקות אינה הפתרון למגפה.

"היא התנגדה לבדיקת מי שאינם עומדים בשילוב של שני תנאים: תסמינים של המחלה וחשיפה לחולה מאומת או לאדם ששב מחו"ל."

בכך פגעה ביכולת לקטוע שרשרות הדבקה.

"המדיניות השתנתה", מבהיר כתב "הארץ", "רק עם התפרצות המגפה במוסדות הדיור המוגן, ועם כניסתו של יולי אדלשטיין לתפקידו כשר הבריאות".

האתגר שהציבה מגפת הקורונה העולמית בפני כול מדינות תבל, ובתוכן גם ישראל, הוא עצום. ממצב של מקרים בודדים בסין הפכה המגפה בתוך זמן קצר לפנדמיה, והכריחה את העוסקים בה ללמוד אותה תוך כדי הליכה.

מצב כזה מותיר את קובעי ההחלטות חסרי אונים, שעונים במידה רבה מאד על גורמי המקצוע. אבל בשעה שמתוך שני גורמי המקצוע עמם התייעצו – האחד כלל לא היה רופא (בר סימן טוב) והאחרת הייתה ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, על פי הנטען בכתבה לעיל, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה בדיוק תפקידם – סדצקי וסימן טוב קלעו את ישראל למשבר שהגיעה אליו.

בין שני גורמי המקצוע עמם התייעצו קובעי ההחלטות – האחד לא רופא (בר סימן טוב) והאחרת ריכוזית ושמרנית (סדצקי), ושניהם נמנעו, עפ"י התחקיר, מקבלת עצה, מידע ונתונים משלל גופים שזה תפקידם

לו החֶרבּון הזה היה מגיע לידי מנהיג לאומי ראוי לשמו, מצטיין בניהול ומתפקד, ניחא. אך משהתייצבו עם תחזיות האימה שלהם בפני ראש הממשלה, הידוע בדפוסים ההיסטריים של אישיותו, בקושי שלו לקבל החלטות ובהיותו נאבק כעת על קיומו הפוליטי והאישי – פרופ' סדצקי ובר סימן טוב לא יכולים להתנער מאחריות. הם אחראים במידה לא מעטה לטָרפת שאחזה בראש הממשלה ולזיגזג שלו בין ההחלטה הנכונה לסגור את שמי ישראל, לבין המעבר המהיר מדי, בניגוד גמור לדעת סדצקי, לפתיחת המשק.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, הנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע, החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'.

חמורה יותר היא תמיכתה של פרופ' סדצקי בהמשך איכון השב"כ וניטורו את תנועותיהם של אזרחי ישראל. בדיון של ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים בכנסת, שהתקיים בהמשך להכרעת בג"צ, שהתנה את המשך השימוש ב'כלי' השב"כ בחקיקה, אמרה סדצקי:

"ברור לנו לחלוטין, שללא שימוש בשירות נפסיד הרבה מאוד חולים, וברור לנו שצריך את זה לטובת פתיחת המשק […] רוב אסטרגיית היציאה בנויה על כך. אחרי שכול כך פתחנו נתחיל לראות שוב הידבקות בקהילה".

אמנם פרופ' סדצקי הזהירה מפני פתיחה מהירה של המשק ומפני תוצאותיה הרות האסון, הנראות בפנינו כעת. על כך היא ראויה לשבח. אבל תמיכתה בהפעלת השב"כ לשמירה על הריחוק החברתי בין אזרחי ישראל, שנשענה על הריכוזיות שקיבלה בה את החלטותיה ועל הימנעותה-כביכול מסיוע גורמים מקצועיים – הופכת אותה למי שהכשירה, ביודעין או שלא ביודעין, במתכוון או שלא במתכוון, את הדרך של בנימין נתניהו, להשתת תקנות חירום מפליגות על הציבור, מעקב אחריו, וכעת גם ביטול הפרדת הרשויות והשלטת הממשלה על הכנסת, עד כדי סיפה של דיקטטורה.

החלטותיו של נתניהו, כמו גם הרהב והשחץ של הופעותיו התקשורתיות, התנהלו במקצב המאני דפרסיבי של אדם, שנתון ללחץ מטורף על ידי גורמי מקצוע החוזים לו שחורות, לבין מה שנדמה, עד לא מזמן, כ'שיטוח העקומה'

אני מאמין ביושרה של פרופ' סדצקי וגם בהתכוונותה לטוב. אני גם חושב, שבמכתב ההתפטרות שלה היא עצמה מרמזת, על כך שהבינה, באיחור, שנעשה בה שימוש לצרכים לא ראויים. שהלא כך היא כותבת:

"את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש ומעל לכל שיקול אחר. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות המגיבים באיחור אחר האירועים".

אבל נטילת האחריות של פרופ' סדצקי על המשבר הזה, ועל כול מה שהוליד בעקבותיו, אינה פוטרת אותה מאחריות. ואני מניח שעל כך עוד נשמע הרבה, כשתקום ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת התנהלותה של ממשלת ישראל במשבר הקורונה.

לסיום אומר, כי עם החלפתם של שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, כולם בתוך כמה חודשים מאז פרוץ המשבר, ועם החרפת הצעדים הדיקטטוריים כאן, בד בבד עם התגברות המגפה, הציבור בישראל נשאר חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה.

החלפת שר הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, חודשים מפרוץ המשבר, והחרפת הצעדים הדיקטטוריים במקביל להתגברות המגפה, השאירה את הציבור חסר מידע, חסר אונים וחסר תקווה

והצירוף הזה, של מגיפה לא מנוהלת, דרג מקצועי מתפטר וראש ממשלה העושה כול שביכולתו כדי לרסק את מה שנשאר מן הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – מוביל אותנו לכאוס גמור. לאנרכיה. והלוואי שלא נראה את זה בקברות אחים.