קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עובדים של הקרן הקיימת לישראל ביער מסריק בצפון ישראל (צילום: Anat Hermony/Flash90)
Anat Hermony/Flash90
עובדים של הקרן הקיימת לישראל ביער מסריק בצפון ישראל

בקשה לצו מניעה הוגשה בשבוע האחרון לבית הדין לעבודה בתל אביב, בטענה לאפליה על רקע לאומי, לאחר שהנהלת קק"ל החליטה לפטר עשרה עובדים פלסטינים, שהעסיקה במשך עשרות שנים בתפקידי שטח ללא זכויות סוציאליות.

הפיטורים הם חלק מהסכם קיבוצי חדש שנחתם בקרן קיימת לישראל במאי האחרון "סביב משבר הקורונה". כבר מתחילת מרץ מאשימים בכירים בקק"ל את ההנהלה כי היא מנצלת את משבר הקורונה כדי לבצע שינויים במצבת כוח האדם. מנגד, בהנהלה טוענים כי מדובר במהלך מתחייב כחלק מהתייעלות קק"ל.

כפי שנחשף בזמן ישראל, אחת לכמה חודשים קק"ל מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים בתפקידי שטח במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים. רוב המועמדים לפיטורים בסבבים הקודמים היו מהמגזר הערבי, חלקם תושבי השטחים.

בניגוד לאזרחים ישראלים, שמועסקים עם חוזה ומפוטרים לאחר 5 שנות עבודה בטרם יחתמו קביעות, התברר כי עובדים ערבים מועסקים בקק"ל ללא פנסיה, דמי הבראה או זכויות סוציאליות אחרות במשך עשרות שנים, והם מזומנים לפיטורים כמעט "מהיום למחר", פעמים רבות ללא הנמקות או הליך שימוע מספק.

עובד של הקרן הקיימת לישראל ביער מסריק (צילום: Anat Hermony/Flash90)
עובד של הקרן הקיימת לישראל ביער מסריק (צילום: Anat Hermony/Flash90)

טענות לאפליה שיטתית

ביקורת עזה שמתחו בכירים בארגון על מדיניות "מפלה וגזענית" וחשיפת התכניות בזמן ישראל, הביאו לדחייה של כמה מגלי הפיטורים הקודמים, בהם סבב פיטורים במרץ 2019 – שנעצר, וסבב פיטורים נוסף בספטמבר – שהוקפא.

עתה הגישו עשרה מפוטרים פלסטינים, שכמה מהם היו מועמדים לפיטורים בסבבים קודמים, שתי עתירות נפרדות, בדרישה לבטל את ההליך בטענה לאפליה. העובדים טוענים כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית", וכי הם מופלים "בהשוואה לשאר עובדי קק"ל".

עם העותרים נמנים עובדים ותיקים של הקרן הקיימת מאזור בית לחם וסביבתה, בהם מוחמד טמיזה בן 55, שעובד בקק"ל מגיל 15 כבר 42 שנה, וקראקע ג'מיל מבית לחם, שעובד בקק"ל כבר 31 שנים באותו התפקיד ובאותם התנאים. מפוטר נוסף, עיסא טמיזה, אב לתשעה ילדים, עובד שם 47 שנים, מאז שהיה בן 16.

לזמן ישראל נודע כי במסגרת ההסכם הקיבוצי קק"ל תפטר 50 עובדים בסך הכל, 15 מתוכם הם עובדים קבועים הזכאים לפנסיה תקציבית ו-35 הם עובדים ארעיים. הטענה לאפליה מבוססת, בין השאר, על העובדה שהעובדים הארעיים הישראלים עובדים פחות מחמש שנים בארגון, ויש להם זכויות סוציאליות, ואילו העובדים הפלסטינים, רובם ותיקים מאד, נטולי זכויות.

הטענה לאפליה מבוססת, בין השאר, על העובדה שהעובדים הארעיים הישראלים עובדים פחות מחמש שנים בארגון, ויש להם זכויות סוציאליות, ואילו העובדים הפלסטינים, רובם ותיקים מאד, נטולי זכויות

גורמים בקק"ל טוענים כי לפחות 18 עובדים ישראלים ארעיים הסכימו לפרישה מרצון, כך שבפועל ייתכן שמספר העובדים הישראלים יהיה קטן מכפי שקק"ל מציגה. בנוסף, הגיעה לידינו רשימה של כ-15 עובדים ישראלים במרחב מרכז, אשר נקלטו לעבודה לאחר העובדים הפלסטינים – ובכל זאת קיבלו לאחרונה קביעות.

קרן קיימת לישראל (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
קרן קיימת לישראל (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

"הסתרת מדיניות מפלה בנימוקי צנעת הפרט"

בבקשה לבית המשפט נטען גם כי קק"ל מבקשת "באופן נואל להסתיר את מדיניותה המפלה בנימוקי צנעת הפרט", ולפיכך מסרבת למסור את הרשימה המלאה של המפוטרים בשלושת מרחבי קק"ל, ולנמק את הבחירה בעובדים אלה.

העותרים טוענים כי הוסתרו מהם מרבית סעיפיו של ההסכם הקיבוצי, במסמך שהושחר, וכי ההנהלה סירבה לפרט אם נגד מי מהם נטענה טענה מקצועיות כלשהי, בבחירתם, הסלקטיבית לטענתם, כמועמדים לפיטורים.

העותרים טוענים כי הוסתרו מהם מרבית סעיפיו של ההסכם הקיבוצי במסמך שהושחר, וכי ההנהלה סירבה לפרט אם נגד מי מהם נטענה טענה מקצועיות כלשהי, בבחירתם כמועמדים לפיטורים

"התוצאה המסתמנת היא שוב, כמו במקרים קודמים, אפליה ברורה ובוטה נגד עובדים פלסטינים שנשארים 'ארעיים לנצח' ואשר חרב הפיטורים מונפת מעל לצווארם אחת לכמה חודשים", טוען עו"ד חנוך רובין אשר מייצג את העובדים.

"העובדים האלה משרתים את הקרן הקיימת לישראל מאז נעוריהם ומושלכים לרחוב ללא פנסיה או זכויות אחרות בגיל מתקדם, וללא יכולת להתפרנס".

יו"ר ועד העובדים בקק"ל, ישראל גולדשטיין טוען כי "העובדים המדוברים כלולים בסעיף בהסכם הקיבוצי הקובע כי כ-50 עובדים יפוטרו עקב מגפת הקורונה, ללא קשר לדת או כל דבר אחר! מבחינת ארגון העובדים אנו נשמח אם העובדים יישארו ולא משנה באיזו דרך, ואני מתכוון לכל העובדים".

לדבריו, "לא ידוע לי על הסתרה והכל נעשה משיקולים מקצועיים. אנו במצב של ירידה משמעותית בהכנסות ולכן נאלצנו לפטר עובדים".

עם זאת, גורמים בכירים בהנהלה ובוועד הביעו ביקורת דומה בפורומים סגורים, ובעבר אף התנגדו נחרצות לפיטוריהם של העובדים הפלסטינים, בטענה שמדובר בפגיעה מתמשכת בעובדים חלשים ולא מוגנים".

בהודעה ששלח גולדשטיין לעובדים הוא הבטיח "לפעול בשקיפות תוך כדי התחשבות בשכבות המוחלשות ובדאגה לתנאי כל העובדים בקק"ל". עם זאת, מתברר כי מפוטרים דווקא העובדים הוותיקים והחלשים ביותר, ללא הגנת הוועד.

מקק"ל נמסר בתגובה: "כחלק ממהלך התייעלות כולל שעוברת קק"ל בשנים האחרונות ולאור משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות הקשות על הארגון, מבצעת קק"ל מהלך של צמצום בכוח אדם במסגרת פרישה מנוהלת והפסקת העסקת עובדים קבועים וארעיים. המהלך כולל עובדים מכל צורות ההעסקה, ללא הבדל של דת, גזע ומין וזוהי אינה ססמה ריקה אלא מציאות עובדתית בה אנו נאלצים להיפרד מיהודים (שהם רוב העובדים במהלך) וערבים, נשים וגברים, ותיקים וחדשים, קבועים וארעיים. אף אחד אינו מפוטר בשל היותו פלסטיני – אך היותו של עובד פלסטיני גם אינה מעניקה לו חסינות".

עוד 752 מילים
סגירה