• אילוסטרציה, מסע הלוויה של רב אורתודוקסי שמת מקורונה, ניו יורק, אפריל 2020 (צילום: Peter Gerber via AP)
    Peter Gerber via AP
  • אילוסטרציה, משפחה יהודית אמריקאית מקיימת קבלת שבת פומבית לזכר ג'ורג' פלויד, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Michael Dwyer)
    AP Photo/Michael Dwyer
  • אילוסטרציה, מבצע חלוקת מזון בקהילה היהודית באילינוי במשבר הקורונה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Nam Y. Huh)
    AP Photo/Nam Y. Huh

קורונה, אנטישמיות ויוקר מחיה: הקשיים שמשנים את החיים החרדיים בארה"ב

הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית נערכת ליום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קושי להמשיך להתקיים כלכלית בסגנון חיים שמבוסס על לימוד תורה, התייצבות לצד המפגינים נגד הגזענות כלפי שחורים (מחשש שההתפרצות הגזענית הבאה תהיה כלפי יהודים), והיערכות לגל של קשיים נפשים בקהילה בעקבות הריחוק החברתי

המתיחות בקהילה האורתודוקסית של אזור ניו יורק ניכרה עוד לפני שמגפת הקורונה החלה להכות בעולם בחודש מרץ. התושבים נאלצו להתמודד עם עליה חדה בתקריות אנטישמיות נגד בעלי חזות יהודית חרדית, שהגיעה לשיאה בדצמבר בפיגוע הדקירה במונסי, שבו נרצח יהודי דתי במסיבת חנוכה.

ואז הופיע הנגיף, וכפה את סגירתם של עמודי התווך העיקריים בעולם היהודי האורתודוקסי – בתי הכנסת, הישיבות ומחנות הקיץ. ולמרות שהסגר נשמר באופן מלא, גבה הנגיף מחיר כבד בחיי חברי הקהילה.

האיחוד האורתודוקסי, ארגון הגג של הזרם האורתודוקסי בארה"ב, פעל לכל אורך המשבר כדי להנחות ולהדריך את הקהילה, אפילו בשעה שהארגון עצמו נקלע למחסור כספי ונאלץ, להוציא לחופשה 125 מעובדיו בשיא המגיפה בחודש אפריל.

אלן פייגין, שהנהיג את האיגוד בשש השנים האחרונות, חש שזה עיתוי מוזר לפרוש לגמלאות דווקא עכשיו, שוב. פייגין פרש בפעם הראשונה לאחר קריירה בת עשרות שנים כעורך דין, אבל חזר מפרישתו כדי לשמש סגן נשיא האיחוד האורתודוקסי, תפקיד שהוא למעשה הבכיר ביותר במערך המקצועי של הארגון.

"אשתי ואני כתבנו רשימה שלמה של דברים שאנחנו רוצים לעשות עכשיו, לאחר פרישתי השנייה", הוא אומר. אבל הרשימה תצטרך לחכות, לפחות עד שפייגין ואשתו יוכלו לצאת מעבר לשער החצר הקדמית שלהם, כשהחיים יחזרו למסלולם.

לרגל פרישתו, סיפר לי פייגין על השינויים שעברה הקהילה שלו, ועל מצבה אחרי החודשים האחרונים, בהן התמודדה עם הנגיף הקטלני ועם האנטישמיות הגואה.

אלן פייגין (צילום: COURTESY OF THE OU)
אלן פייגין (צילום: COURTESY OF THE OU)

מה השינויים הכי הגדולים שחלו בעולם האורתודוקסי ב-6 השנים האחרונות?

"שינוי אחד קשור לסוגיית האנטישמיות. האנטישמיות משפיעה על כולנו, על כל הקהילה היהודית, אך יש היבטים שלדעתי השפיעו במיוחד על הקהילה שלנו.

"אתה הולך ברחוב חובש כיפה, ואתה יודע שכולם יודעים שאתה יהודי. ובחודשים האחרונים, אם אתה מסתכל על ניו יורק ועל גל ההתקפות על יהודים ואפילו על מקרים מעודנים יותר, כמו המהומה שעוררו דברי ראש העיר כשדיבר על הקהילה האורתודוקסית. אני חושב שיש כאן היבט שמורגש באופן ייחודי על ידי הקהילה.

"הקהילה שלנו מתגאה בכך שבעשור האחרון היא מצליחה לחיות חיים מלאים ושלמים ולשגשג בכל תחום שהיא בוחרת לעסוק בו. ולכן, כשהאנטישמיות מרימה ראש, אותה תחושת הישג וסיפוק שמתלווה לתחושת הגאווה בלבו של אדם בעל חזות יהודית גלויה, הופכת לחלק בלתי נפרד מתחושה רחבה יותר של אי-נוחות.

"שינוי נוסף הוא בתוך הקהילה. יש כיום שאיפה חזקה יותר, והזדמנויות רבות יותר להמשיך ללמוד ולהתפתח כיהודי. מספר הטקסטים היהודים שזמינים באנגלית, מספר האנשים שלומדים היום את הדף היומי, מספר האנשים שמפנים זמן כדי לעסוק ברצינות בלימוד תורה, צמחו מאד בשנים האחרונות, וכך גם מספר הכיתות, השיעורים וההרצאות וריבוי הפלטפורמות שמפיצות אותם".

כשמדובר בישראל ובפוליטיקה אמריקנית, איך מייצג האיגוד האורתודוקסי את המגוון הרחב של דעות פוליטיות בתוך הקהילה בתקופה של קיטוב כה עמוק?

"אני לא חושב שהקהילה עשויה מקשה אחת. אם את בוחנת תוצאות סקר שעוסק בנושאים ספציפיים או באנשים ספציפיים, תוכלי בוודאי להסיק מסקנות מאותן תוצאות. אבל אני חושב שהקהילה האורתודוקסית היא קהילה מגוונת מאד בנתונים הדמוגרפיים שלה, בנטיות הפוליטיות שלה, מגוונת במובנים רבים.

"המאמצים שלנו, ברמת המדינה, ברמה המקומית וברמה הפדרלית, ממוקדים מאד בנושאים בעלי חשיבות ייחודית לקהילה האורתודוקסית. ברמה הפדרלית, חלק גדול מהמאמצים שלנו התמקדו בנושאי שמירה על ביטחון הקהילה.

"פרסמנו מעט מאד הצהרות מהסוג שאת שואלת עליהן. וזה עולה בקנה אחד עם מדיניות ארוכת שנים של האיחוד האורתודוקסי לפיה אנו לא נוקטים עמדה או מביעים דעה על נושאי מדיניות חוץ של ישראל, נושאים שאנו מאמינים ששייכים, ובצדק, לממשלה הנבחרת של המדינה. ולכן אנחנו תומכים במדיניות של ממשלת ישראל ונבחריה. אבל זה לא תחום משמעותי במאמצי ההסברה שלנו".

"אנו לא נוקטים עמדה או מביעים דעה על נושאי מדיניות חוץ של ישראל, נושאים שאנו מאמינים ששייכים לממשלה. ולכן אנחנו תומכים במדיניות של ישראל ונבחריה. אבל זה לא תחום משמעותי במאמצי ההסברה שלנו"

יוקר המחיה ליהודים אורתודוקסים נמצא בעליה חדה בשנים האחרונות. מה לדעתך ניתן לעשות כדי שדרך החיים האורתודוקסית תהיה יותר בת השגה?

"אין ספק שהיכולת לממן את סגנון החיים האורתודוקסי היא אחת הבעיות החשובות, אולי אפילו אחת הבעיות הבלתי פתירות, שאיתן אנחנו מתמודדים.

"כמעט מעצם הגדרתן, קהילות אורתודוקסיות צריכות להיות במרחק הליכה מבית הכנסת. יש מעט מאד אפשרויות מלבד להמשיך ולחפש אזורים חדשים שניתן להתרחב אליהם, שעלות הדיור בהם נוחה יותר. דבר נוסף הוא העלות העצומה של החינוך היהודי. זה תחום שהקדשנו לו משאבים רבים בשש השנים האחרונות, בניסיון להשיג מימון לחינוך הקהילתי מהרשות המקומית ומהמדינה.

"במובנים רבים, האופן שבו אנשים בוחרים לחנך את ילדיהם עשוי להפוך לאחד מנושאי זכויות האזרח החשובים ביותר בעשור הקרוב. במדינת ניו יורק, על בסיס נתוני ההרשמה של מחלקת החינוך של המדינה ולפי התקציב האחרון שאושר, 15% מהילדים בגיל בית ספר לא לומדים בבית ספר ציבורי, אבל רק כאחוז אחד מהסיוע של המדינה לחינוך מועבר לבתי ספר שאינם ציבוריים.

"מדובר בחוסר איזון משווע שמעמיד בספק את הגינותה הבסיסית של המערכת. הצד השני של המטבע הוא סכומי הכסף האדירים שנחסכים על ידי המדינה, שמשוחררת מנטל המימון של חינוך ילדים בבתי ספר לא ציבוריים, כאשר ההורים שבחרו לחנך את ילדיהם בבתי ספר לא ציבוריים אינם זוכים להטבות כלשהן. חלק מאותם כספים שנחסכים צריכים לחזור לבתי הספר הלא ציבוריים".

אילוסטרציה, משפחה יהודית אמריקאית מקיימת קבלת שבת פומבית לזכר ג'ורג' פלויד, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Michael Dwyer)
משפחה יהודית אמריקאית מקיימת קבלת שבת לזכר ג'ורג' פלויד, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Michael Dwyer)

על רקע מחאות ג'ורג' פלויד בשבועות האחרונים, איך רואה האיחוד האורתודוקסי את תפקידו בטיפול בגזענות?

"הוצאנו את אחת מההצהרות החזקות ביותר מבין הארגונים היהודיים אחרי מותו. מעבר לכך, חשוב שנחשוב על האופן שבו אנו מטפחים שיחה בקהילה שלנו, במיוחד בקרב אנשים צעירים. רק לפני מספר שבועות היה לנו סמינר זום לתלמידי תיכון עם הרבה מאוד משתתפים, שבחן סוגיות של גזענות, ותגובה לגזענות.

"אני חושב שההצהרה שלנו ניסתה לשקף שני שיקולים חשובים מאד. הראשון הוא שגזענות מכל סוג שהוא מנוגדת לעקרונות הדת שלנו, ולכן, כארגון של בתי כנסת אורתודוקסים, היה חשוב לנו להוסיף ממד דתי לשיחה שהתנהלה. אנחנו כיהודים אורתודוקסים מאמינים שגזענות מנוגדת לערכי היהדות.

"שנית, אנו חשים שגזענות או שנאה מכל סוג שהוא לא יכולים להישאר ללא מענה. כשאנו סובלים מאנטישמיות, אנו מקווים שאנשים אחרים בעלי רצון טוב יתייצבו לצידנו ויאמרו שזו התנהגות לא ראויה. באותו אופן, כשאנו רואים שהגזענות מרימה את ראשה, אנו צריכים להתייצב ולהביע את התנגדותנו".

"סכומי כסף אדירים נחסכים על ידי המדינה, שמשוחררת מנטל המימון של חינוך בבתי ספר לא ציבוריים, כאשר ההורים אינם זוכים להטבות. חלק מאותם כספים שנחסכים צריכים לחזור לבתי הספר הלא ציבוריים"

באפריל, האיחוד האורתודוקסי הוציא לחל"ת 125 עובדים. תוכל להסביר מה הוביל לכך, ומהו מצבו הכספי של הארגון כעת?

"כל אחד מהעובדים שלנו יקר לנו, אבל, כשעברנו ממודל שהיה מבוסס כמעט כולו על שירות פנים אל פנים, למודל חדש שהיה וירטואלי לחלוטין, היו כמה עובדים שממש לא היה תפקיד שהם היו יכולים למלא בסביבה וירטואלית. בחרנו להוציא לחל"ת עובדים שסברנו שלא יסבלו ממחסור כלכלי בעקבות ההחלטה, במובן זה שהם היו זכאים להטבות מהמדינה או מהממשל הפדרלי. כעת אנחנו בודקים באופן מעשי את האפשרות להחזיר עובדים שהוצאו לחופשה.

"כפי שאת יכולה לתאר לעצמך, תשלומים על תכניות ופעילויות, שהפכו לחלק גדול מהתקציב שלנו, פשוט פסקו, ובכללם תכניות כמו פעילויות הקיץ. וההכנסות שלנו מפילנתרופיה וצדקה הצטמצמו באופן ניכר. בהשוואה למה שהיה במרץ אנו רואים שההכנסות האלה מתחילות לחזור לאט-לאט. אנו עוקבים אחרי זרם התרומות באופן קבוע, ונדמה שהן במגמת חזרה, אך לא ברמה של שנה שעברה".

אילוסטרציה, מבצע חלוקת מזון בקהילה היהודית באילינוי במשבר הקורונה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Nam Y. Huh)
מבצע חלוקת מזון בקהילה היהודית באילינוי במשבר הקורונה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Nam Y. Huh)

איך לדעתך תעצב המגיפה העולמית את עתיד החיים האורתודוקסים?

"אני לא מכיר איש שמחזיק בכדור בדולח כזה שיעזור לנו להבין מה תהינה ההשפעות. מבין ההשפעות הוודאיות, נדמה לי שאנו צריכים להכניס לקטגוריה הזו את השינוי הכלכלי העצום שיורגש, ומכאן, את השפעות השינוי הכלכלי על מוסדות בעלי חשיבות מיוחדת לקהילה – בתי כנסת, ישיבות ובתי ספר יהודיים.

"בבתי ספר רבים יש עליה במספר הבקשות לסיוע בשכר לימוד – בקשות שכבר היו ברמות שיא לפני המשבר. המשמעות היא שמוסדות אלה יצטרכו למצוא את המשאבים והמימון לסיוע הזה, או שמספר לא מבוטל של הורים ימצאו את עצמם ללא היכולת הכלכלית לספק חינוך יהודי לילדיהם, חינוך שהם רוצים נואשות לספק להם. שני הדברים האלה מדאיגים אותנו מאד.

"בנוסף יהיה טווח שלם של בעיות בריאות נפש שיתעוררו כתוצאה מהבידוד החברתי. בקהילה נשאלת גם השאלה האם תהיה השפעה להיעדרות המוחלטת מבית הכנסת. ימים יגידו. אבל אחרי חודשים של בידוד וחוסר יכולת להיות בסביבה המוכרת, קשה לי לתאר מצב שלא תהיה לכל אלה השפעה כלשהי.

"יהיה טווח שלם של בעיות בריאות נפש שיתעוררו כתוצאה מהבידוד החברתי. האם תהיה השפעה גם להיעדרות מבית הכנסת? ימים יגידו. אבל אחרי חודשים של בידוד, קשה לי לתאר מצב שלא תהיה לכל אלה השפעה"

עוד 1,262 מילים
סגירה