שלוש שנים וחצי אחרי שחוק השקיות עבר בתרועה גדולה, תוך שהוא נחשב לאחד ההישגים הסביבתיים של העשור ולדגל שהמשרד להגנת הסביבה נופף בו בגאווה, מתברר שהחוק כלל לא נאכף. אפס קנסות, אפס סנקציות. הסיבה: שלוש שנים וחצי ואינספור הממשלות שהתחלפו מאז ינואר 2017, אז נחקק החוק, לא הספיקו כדי להתקין את התקנות שיאפשרו לאכוף אותו בפועל ולהטיל קנסות על המפירים.
המידע המביך הזה מתגלה עתה בזכות אזרח בשם אסף רז, שחש שהחוק מאבד אחיזה בשטח ושלח למשרד להגנת הסביבה בקשה על פי חוק חופש המידע בה ביקש פרטים על היקף האכיפה והקנסות שניתנו למפירים.
"בתקופה האחרונה ובייחוד בתקופת הקורונה נראה שהחוק מאבד מהרלוונטיות שלו", ציין רז, "אני רואה בסופרים עוד ועוד צרכנים מעמיסים ערימות של שקיות ללא בקרה מצד הסופר, וההנהלה והקופאיות מעדיפות לא להתעמת עם הלקוחות ולא גובים מהם את התשלום הקבוע בחוק. בתחום הסביבתי, היכן שאין אכיפה, אי-ציות הופך לנורמה".
בתשובה לבקשתו של רז לקבל את רשימת הקנסות שניתנו במסגרת אכיפת החוק, כתבה לו הממונה על חופש המידע במשרד להגנת הסביבה כי "לא ניתנו קנסות במסגרת חוק השקיות".
איומים ללא שיניים
ההתחלה דווקא הייתה מבטיחה. התחושה הייתה שישראלים רבים צימצמו משמעותית את צריכת השקיות הן בגלל הדיון הציבורי על החוק שהגביר את המודעות לנזקי השקיות והן בגלל המחסום הפסיכולוגי שיצרה דרישת התשלום, הגם שבסופו של דבר הוחלט על תעריף מינימלי (10 אגורות לשקית).
המשרד להגנת הסביבה דיווח על ירידה של 80% בשימוש בשקיות בשנה אחרי שנחקק החוק, אם כי גורמים שונים הטילו ספק באמינות הנתונים והזכירו שמלכתחילה החוק תקף רק לגבי רשתות השיווק והשאיר בחוץ את חנויות הבגדים, רשתות הפארם ועוד.
בתחילת 2019 התפרסם ששתי רשתות, שופרסל ודור אלון, מצאו דרכים להתחכם לחוק ולחלק ללקוחות כמות גדולה של שקיות ללא חיוב. מנהלת אגף אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה, נועה שפיצר, שלחה למנכ"ל שופרסל מכתב התראה בו ציינה ש"עבירות על חוק האריזות עשויות לגרור עיצומים כספיים בסך מאות אלפי שקלים כמפורט בחוק".
בפועל, מתברר שאלה היו איומים ללא שיניים.
כפי שטען אסף רז, הרושם הוא שאכן ההשפעה של החוק על היומיום הולכת ומתרופפת. בחלק מרשתות השיווק כבר אפשר לקחת שקיות בלי לשלם וחלק מהישראלים חוזרים בהדרגה להרגלים הישנים והמזהמים.
באתרי טבע, ואדיות ושטחים פתוחים אפשר להיתקל שוב ביותר ויותר שקיות מעופפות; הפחתת הנוכחות שלהן בטבע הייתה אחת המטרות העיקריות של החוק, בגלל סכנת החנק וההרעלה של בעלי החיים ובגלל שבתהליך ההתפרקות האיטי, הפלסטיק פולט כימיקלים רעילים לסביבה ולמקורות המים.
החוק, שמחייב את רשתות השיווק למכור שקיות עבות בלבד (שקיות 'גופייה' שעוביין מעל 20 מקרון) ולגבות עבורן תשלום של 10 אגורות, מסמיך את המשרד להגנת הסביבה להטיל קנסות שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים על כל הפרה. רק שכאמור, כדי לממש את הקנסות בפועל יש צורך בתקנות – ואלה לא נכתבו ולא אושרו עד היום.
"היענות בקרב הציבור"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "חוק השקיות קובע את האפשרות להטיל עיצומים כספיים על מי שהפר חלק מההוראות הקבועות בחוק. יישום כלי אכיפה זה מותנה בהתקנה של תקנות הפחתה מכוח החוק. מכיוון שטיוטת התקנות שהוגשה לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בכנסת ה-20 לא אושרה עד לפיזורה של הכנסת – הרי שלא ניתן עד כה להטיל עיצומים כספיים מכוח החוק.
"עם הרכבת הממשלה הנוכחית, מינוי השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל ומינוי ועדות הכנסת, חודש הטיפול בנושא ונעשתה פנייה באחרונה מצד השרה להגנת הסביבה לשר המשפטים על-מנת לקבל את הסכמתו לקידום התקנות, כנדרש לפי החוק. עם קבלת ההסכמה, תפנה השרה לוועדת הפנים והגנת הסביבה ותבקש לאשר את התקנות, כדי שניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים מכוח החוק.
"חשוב לציין, כי על אף העובדה שיכולת האכיפה לפי החוק מוגבלת בשלב זה, קיימת רמה גבוהה של היענות בקרב הציבור והקמעונאים הגדולים ליישום החוק, והדבר בא לידי ביטוי בהפחתה ניכרת של כמות שקיות הנשיאה החד-פעמיות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם