אנו עומדים בפני משבר חברתי-כלכלי עמוק, ממושך וקשה.

"מאזן הכוחות הכלכלי בעולם הולך ומשתנה. מדינות ועסקים יצטרכו להתאים עצמם" (ד"ר זאב רותם ז"ל).

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

להרבה מאוד אנשים לא תהיה בשנים הקרובות חזרה לשגרת החיים שהיתה להם לפני הקורונה. תחומי עיסוק כמו תיירות, מסעדות, תעופה, לא יחזרו לשגרה ויעברו שינויים עמוקים, ואנו צריכים וחייבים להבין ולהטמיע זאת. לצאת מהמודלים הקיימים ולחשוב אחרת.

אנו עומדים בפני משבר חברתי-כלכלי עמוק, ממושך וקשה. להרבה מאוד אנשים לא תהיה בשנים הקרובות חזרה לשגרת החיים שהיתה להם לפני הקורונה

המשק עומד בפני תרחיש של אלפי מפוטרים בתוך זמן קצר, כאשר המפוטרים יגיעו בעיקר מהעסקים הקטנים והבינוניים, ואחריהם מהחברות הגדולות. בשלב זה לא רואים את זה בשטח כי העובדים השכירים בעסקים הללו הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ב-15 במרץ, ורבים מהם עדיין לא שבו לעבודתם.

הבעיה הגדולה היא שלא בטוח שיהיה להם לאן לשוב. הבעיה הגדולה היא שבסבב הקודם, במרץ, לחלק ניכר מאלו שנפגעו כלכלית מהקורונה היו רזרבות כספיות שאפשרו להם להתקיים ולעבור חודשים אלו. עכשיו הרזרבות נאכלו, ואנשים אלו עומדים בפני שוקת שבורה ולא יכולים לממן הסבה ויציאה ממצבם הקשה.

"כולם סביבי איבדו הכל", מספר שלומי סלמן, עובד הייטק, ללי ירון בהארץ, "אנשים שעבדו כל החיים וחיו מהחסכונות שלהם ואין להם יותר. אני רואה את החברים העצמאים שלי ואת הכאב שלהם. אני רואה גם את השחיתות של הממשלה ומפגין גם נגדה. הכל קשור אחד לשני. מנצלים את המצב כדי להעביר חוקים לא דמוקרטיים. אני רואה איזה סיוע חברים שלי שגרים בגרמניה ובהולנד מקבלים, ומבין שאנחנו פשוט פראיירים. צוחקים עלינו".

המשמעות של השינוי הכלכלי-חברתי בעקבות הקורונה היא, שעשרות ואף מאות אלפי אנשים יצטרכו לעשות הסבה מקצועית. זה הזמן לממן (מובטלים ובעלי עסקים שנסגרו), ולעודד אותם לעשות הסבה מקצועית, להעלות את רמת ההשכלה שלהם כך שיתאימו לדרישות המשתנות של המשק החדש. להגדיל את תרומתם למשק ואת רמת ההכנסה שלהם.

הבעיה הגדולה היא שלא בטוח שיהיה להם לאן לשוב. בסבב הקודם, במרץ, לחלק ניכר מאלו שנפגעו כלכלית מהקורונה היו רזרבות כספיות שאפשרו להם להתקיים ולעבור חודשים אלו. עכשיו הרזרבות נאכלו

המדינה חייבת לצאת בתוכנית רחבה שתאפשר זאת. תוכנית כזו תממן את הלימודים ותיתן למשתתפים בה מלגה חודשית שתבטיח חיים ברמה סבירה ותאפשר להם להפנות את כל תשומת ליבם ללימודים.

"רק תוכנית כלכלית אמיצה ונדיבה, שתזרים כ- 100 מיליארד שקל למשק, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה מאז הקמתה". (נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר).

אם זה נראה מופרך, הרי שתוכנית כזו מומשה בהצלחה אדירה בארה"ב אחרי מלחמת העולם השניה.

בישראל יש תוכנית דומה אם כי חלקית, המעניקה סיוע ללימודי תואר אקדמי לחיילים משוחררים. תוכנית 'ממדים ללימודים' שנועדה לעודד ולאפשר לחיילים משוחררים לרכוש השכלה, שתסייע להם להשתלב באופן מיטבי בחיים האזרחיים.

ה- G.I. Bill

החוק שנחתם על ידי הקונגרס האמריקאי ב-1944 הציע לחיילים וותיקי מלחמת העולם השנייה שכר לימוד ומחייה ללימודים בבתי ספר מקצועיים, במכללות ובאוניברסיטאות, דמי אבטלה וטיפול רפואי לתקופה של שנה לאחר שובם, וערבות להלוואות לרכישת עסקים משקים או בתים.

החוק הציע לוותיקי מלחמת העולם ה-2 שכר לימוד ומחייה ללימודים בבתי ספר מקצועיים, במכללות ובאוניברסיטאות, דמי אבטלה וטיפול רפואי לשנה לאחר שובם, וערבות להלוואות לרכישת עסקים משקים ובתים

החוק היה הצלחה חסרת תקדים. החוק שלח למעלה משמונה מיליון חיילים ותיקי ממלחמת העולם השנייה לבתי ספר מקצועיים, למכללות, ולאוניברסיטאות בעשור שלאחר מלחמת העולם השנייה, הביא את האמריקאים לגבהים חדשים של השכלה וחינוך ותידלק את השגשוג הכלכלי שאפיין את התקופה שלאחר המלחמה.

החוק שינה לחלוטין את ההשכלה הגבוהה האמריקאית. למרות תג המחיר הגבוה של התוכנית – כ-14.5 מיליארד דולר – אלו שניצלו את הסובסידיה ללימודים הרוויחו בממוצע 10,000-15,000 דולר יותר בשנה מאלו שלא עשו זאת, והניבו פי עשרה מעלות התוכנית בהכנסות ממסים.

כתוצאה מכך, כמה אנליסטים כינו זאת "ההשקעה הטובה ביותר שממשלת ארה"ב ביצעה מעולם."

חוק התמיכה וההכשרה של נפגעי משבר הקורונה (שם זמני)

• תמיכה בלימודים ובהכשרות מקצועיות:
כל אזרח יהיה זכאים למימון שכר לימוד בבתי ספר מקצועיים, במכללות, או באוניברסיטאות לתקופה של עד 4 שנים וכן למלגת מחיה שגובהה יהיה תלוי אם יש לו/לה משפחה לפרנס במהלך לימודיו.

• דמי אבטלה:
דמי אבטלה בשיעור גבוה מהשכר הממוצע ששולם לעובד שיצא לחל"ת או מגובה שכר המינימום למובטל.

• ערבות להלוואה:
הממשלה תיתן ערבות ברמה גבוהה להלוואות לעסקים.

ברור שהצעה זו היא רק חלק ממגוון הפעולות שהממשלה חייבת לנקוט כדי לצאת מהמשבר הכלכלי של הקורונה. כאן אציין מספר פעולות נוספות:

• פתיחת תקנים באוניברסיטאות שתאפשר בין השאר עמידה בכמות הצפויה של הסטודנטים החדשים וחזרת אקדמאים ישראלים מחו"ל.
• פתיחת תקנים במערכת הבריאות ובפרט בבתי החולים שתאפשר בין השאר עמידה בתקני התורנות החדשים (להלן), וחזרת רופאים אקדמאים ישראלים בתחום הרפואה מחו"ל.
• קביעת תקנים חדשים לזמנים מרביים של תורנויות רופאים ומתמחים.
•  שינוי מהותי בתוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים, בבתי הספר הגבוהים ובמוסדות הכשרת המורים, המורות, הגננים והגננות. אפשרויות ללימוד מרחוק, ועוד.
• קביעת תקן מירבי למספר התלמידים בכיתה.
• הקמת חברה ממשלתית 'נתיבי אינטרנט' שתפקידה יהיה לבנות תשתית תקשורת מודרנית להעברה מהירה ואמינה של נתונים, שתאפשר את המעבר לעבודה וללימודים מהבית.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.