אחד מהם עסק בישראל במסגרת תפקידים שונים בקריירה המגוונת שלו, כולל הנחייה של כנס בינלאומי בתל אביב. השני כתב חיבור בן 20 עמודים על השקפותיו של בית דין בינלאומי על חוקיות גדר הביטחון. ולשלישית נראה שלא הייתה כל נגיעה קודמת לסכסוך הישראלי-פלסטיני. יחד, שלושת השופטים האלה יחליטו בקרוב אם פניה של ישראל מועדות אל דוכן הנאשמים בהאג.
מארק פרין דה ברישמבו מצרפת, פיטר קובאץ' מהונגריה וריינה אדלייד סופי אלפיני-גאנסו מבנין מהווים יחד את ערכאת קדם המשפט שהוטל עליה לפסוק בסוגיה המורכבת של סמכות השיפוט של בית המשפט הבינלאומי בשטחים.
עליהם מוטל להכריע אם בית הדין בהאג יפתח בחקירה סביב פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים – שבמהלכה כנראה ישבו בכירים בצבא ובפוליטיקה על ספסל הנאשמים – או יסגור את התיק. הם צפויים לתת את פסיקתם בימים או בשבועות הקרובים.
בית הדין בהאג, באופן כללי, שנוי במחלוקת: ארה"ב נקטה נגדו סנקציות, וישראל האשימה אותו בהטיה ובאנטישמיות. שלושת השופטים של ערכאת קדם המשפט שבידיהם נתון כעת גורלה של ישראל היו גם הם מושאים לבחינה מסוימת.
בשנה שעברה, עורכי דינו של נאשם ממאלי ביקשו לפסול את אותה ערכאה מלפסוק בחקירה של פשעי מלחמה שבוצעו במאלי בטענה כי היא אינה חסרת פניות, היות שאלפיני-גאנסו השתתפה בעבר בשתי משימות לגילוי עובדות במדינה האפריקאית. ואולם חבר שופטים דחה את הבקשה.
עד כה, לא נעשו כל ניסיונות רשמיים לפסול את ערכאת קדם המשפט לפני החלטתה הצפויה לגבי "המצב בפלסטין", למרות שלשניים מבין שלושת השופטים – ברישמבו וקובאץ' – יש היסטוריה ארוכה של עיסוק בסכסוך במזרח התיכון.
עד כה, לא נעשו כל ניסיונות רשמיים לפסול את ערכאת קדם המשפט לפני החלטתה הצפויה לגבי "המצב בפלסטין", למרות שלשניים מבין שלושת השופטים יש היסטוריה ארוכה של עיסוק בסכסוך במזרח התיכון
כשלישיית שופטים שדנה בתיקים עבור בית המשפט הפלילי הבינלאומי, הרקורד שלהם אינו בהכרח מבשר טובות עבור מדינת ישראל, שמקווה כי הם יפסקו שלבית המשפט אין סמכות שיפוטית בגדה המערבית, בעזה ובמזרח ירושלים.
שלושת השופטים הורו שוב ושוב לתובעת בית הדין, פאטו בנסודה, לבחון מחדש את תיק המשט לעזה, שהיא רצתה לסגור אותו משום שלא עמד בדרישת ה"חומרה" של בית הדין.
ב-31 במאי 2010, לוחמים של שייטת 13 עלו על סיפון האונייה מאווי מרמרה, שיצאה מטורקיה במטרה להפר את הסגר הימי שהוטל על עזה, והותקפו על ידי פעילים חמושים באלות ובמוטות ברזל. בעימות שהתפתח נהרגו 9 אזרחים טורקים, ואחד נוסף מת מאוחר יותר מפצעיו; 10 חיילי צה"ל נפצעו, אחד קשה.
שלוש שנים לאחר מכן, קומורו, מדינה קטנה בעלת רוב מוסלמי באיי האוקיינוס ההודי, ביקשה מבית הדין הבינלאומי לחקור את הפשיטה הישראלית על האונייה, שנשאה את דגלה. אבל בנסודה החליטה ש"אין יסוד סביר" לחקור את העניין, משום שגם אם הכוח הישראלי ביצע פשעי מלחמה על סיפון המרמרה, העבירות אינן חמורות מספיק כדי להצדיק תביעה בבית הדין הבינלאומי.
קומורו ערערה על ההחלטה, והתיק הובא לפני ערכאת קדם המשפט. ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו הורו לה לשקול את החלטתה מחדש, וקבעו כי היא "ביצעה כשלים מהותיים" בהערכתה לגבי חומרת המקרה.
בעקבות זאת התפתח דין ודברים קפקאי בין התובעת, ערכאת קדם המשפט וערכאת הערעור, על פני אלפי עמודים, לא סביב הפשעים עצמם לכאורה, אלא בשאלה בידי מי נתונה הסמכות לסגור חקירות ולפתוח אותן מחדש. בנובמבר 2018, ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו הורו לה לשקול את הנושא בשלישית, אך היא סירבה, והחזירה את התיק לערכאת הערעור, שעדיין בוחנת אותו.
"כשזו איכות ההחלטות של בית הדין, וכשהוא מאפשר לנצל אותו למטרות פוליטיות שוב ושוב ובקלות כה רבה, אין פלא שלרבים כל כך יש חשש עמוק שבית הדין איבד את דרכו", אמר בכיר ישראלי לזמן ישראל בזמנו.
שלושת השופטים גם גרמו לבהלה מסוימת בארץ כאשר הקימו מערך פנייה ל"קרבנות המצב בפלסטין" – בתיק שמאיים להושיב בכירים ישראלים על ספסל הנאשמים – לפני שנתיים.
הם הורו לרשם בית הדין "לגבש, בהקדם המעשי האפשרי, מערכת מידע ציבורית ופעילויות ייצוג למען קרבנות המצב בפלסטין והקהילות הנפגעות". יתר על כן, השופטים דרשו מהרשם – משרד ניטרלי בבית הדין שמספק לו תמיכה אדמיניסטרטיבית – לפתוח "דף מידע באתר של בית הדין" שיופנה במיוחד לפלסטינים, ולדווח להם על התקדמות פעילותו אחת לשלושה חודשים. השופטים ציינו כי "הקרבנות ממלאים תפקיד חשוב בהליכי בית הדין".
כמה בכירים בירושלים תיארו את הצעד הזה כ"חריג" ו"משונה", וציינו כי זה כמעט חסר תקדים מצד ערכאת קדם משפט ליזום פנייה לקרבנות בתיק שטרם הגיע לשלב של חקירה.
השופטים דרשו לפתוח "דף מידע באתר של בית הדין" שיופנה במיוחד לפלסטינים, ולדווח להם על התקדמות פעילותו אחת לשלושה חודשים. השופטים ציינו כי "הקרבנות ממלאים תפקיד חשוב בהליכי בית הדין"
בתגובה ליוזמת הפנייה לקרבנות, אלן בייקר, ששימש בעבר יועץ משפטי למשרד החוץ והיה מעורב בדיונים על חוקת היסוד של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אמר כי בית הדין אפשר לעצמו להפוך כלי לתעמולה פרו-פלסטינית.
"זה נראה לי די מטורף, ובית הדין הופך את עצמו בגלוי למנוע לתעמולה פלסטינית, בדומה למועצת האו"ם לזכויות אדם, עם משטר דיווח מיוחד לפלסטין ודף מיוחד באתר שלו שמוקדש לפלסטין", הוא אמר לזמן ישראל בזמנו.
שלושת השופטים יצאו מגדרם כדי להגיע לקרבנות פלסטינים כהכנה למשפט, אף על פי שבין הדין טרם הכריע אם כלל יש לו סמכות שיפוטית בשטחים הנדונים, ציין בייקר. "נראה שכל זה מצביע על כך שבין הדין הבינלאומי נוקט פעולות שהן הרבה מעבר לתפקידו, שמפעילים עליו מניפולציה פוליטית, או שהוא מפעיל מניפולציה בעצמו, בניגוד לאינטרסים שלו", הוא התרעם.
למרות המחלוקת הקודמת בין ערכאת קדם המשפט לבין התובעת בעניינים הקשורים לישראל, מומחים רבים למשפט בינ"ל צופים שהשלושה יסכימו בסופו של דבר עם בנסודה ש"פלסטין" היא מדינה שיכולה להעניק לבית הדין סמכות שיפוט פלילית על שטחה, וייתנו אור ירוק לחקירתה. ישראל וכעשר מדינות נוספות – בכללן ארה"ב, אוסטרליה, ברזיל וגרמניה – טענו בגלוי את ההפך.
עם כל זאת, בדיקה מהירה אינה מגלה כל הטיה נגד ישראל מצד השופטים.
1
ברישמבו
ברישמבו, יליד מרוקו, שהיה מעורב בפעילותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי מאז היווסדו, למעשה הגן על ישראל בהזדמנות אחת לפחות.
ב-2004, הוא השתתף בדיון בסנאט הצרפתי על הפצת נשק גרעיני כשכיהן בתפקיד בכיר במשרד ההגנה. יהיה אידאלי אם כל מדינות המזרח התיכון, ובכללן ישראל, יחתמו על אמנות הקוראות לאיסור על נשק אטומי, הוא אמר אז.
"בנוגע לישראל, לא הסברתי את עצמי היטב", הוא הבהיר כמה דקות לאחר מכן, והדגיש כי ישראל אינה מפיצה נשק גרעיני או מאיימת להשתמש בו. "המדינה שהפיצה נשק, בכך שהעניקה לישראל עוצמה גרעינית, היא צרפת. אף אחד מעולם לא האשים את ישראל כי היא חלקה את יכולותיה". המוטיבציה של ישראל לשמר את יכולותיה הגרעיניות היא ברורה, ואינה דורשת הרחבה נוספת, הוסיף.
שנה לאחר מכן, ברישמבו מונה למזכ"ל הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ואף הנחה את הסמינר הים תיכוני של הארגון, שהתקיים בתל אביב בשנת 2007. שום מדינה ערבית לא השתתפה באירוע, מה שלדברי ברישמבו לג'רוזלם פוסט בזמנו, העיד על כך שהאזור זקוק ל"שינויים במוסדות, בנהגים, בחברה ובתרבות".
ברישמבו התמנה לשופט בבית הדין הפלילי הבינלאומי ב-2015, ושנה לאחר מכן התייחס בריאיון לאתגרים שמציב התיק הישראלי-פלסטיני. "התיק הפלסטיני עומד להיות קשה מאוד מהרבה סיבות. ראשית, הוא עוסק בכמה סעיפים בחוקה שמעולם לא נדרשנו אליהם – נושאים כמו כיבוש", הוא אמר.
עוד "בעיה גדולה" שבית הדין יצטרך להתמודד איתה תהיה למצוא ראיות ועדים, ועבור התובעת – לקבוע מיהו "נאשם פוטנציאלי" שיובא לדין בהאג, הוסיף. בית הדין אינו יכול לנהל משפט על פשעי מלחמה ללא נוכחות של הנאשם באולם, דבר ש"עשוי להתגלות כמכשול שלא ניתן להתגבר עליו בשום אופן", לדבריו.
"לגבי השאר, השיפוט שלך טוב באותה מידה כמו שלי. לא פלסטין ולא ישראל הן ישויות רגילות. יש הרבה כוח, יש הרבה תרבות, ויש הרבה פוטנציאל אנושי סביב, כך שזה עשוי להיות תובעני מאוד אם התיקים האלה יגיעו אי פעם לביהמ"ש".
2
קובאץ'
קובאץ', פרופסור למשפט ציבורי בינלאומי באוניברסיטת בודפשט והשופט ההונגרי הראשון בבית הדין הפלילי הבינלאומי, נמצא במצב מעט לא נוח: המולדת שלו היא אחת המדינות שטענו בגלוי כי לבית הדין בהאג אין סמכות שיפוטית ב"פלסטין" וכי עליו לסגור את התיק.
הוא כמובן אינו מחויב לעמדתה של בודפשט, ולפני שהתמנה לתפקיד טען שכשופט בהונגריה הוא התנגד שוב ושוב לרצון הממשלה. ועדיין, ניתן להניח שהוא שוקל בזהירות אם ברצונו לפעול בניגוד לדעתה של אותה מדינה שהגישה את מועמדותו לתפקיד הנוכחי.
קובאץ', דיפלומט לשעבר, בקיא בפרטי הסכסוך במזרח התיכון. מאמר בן 20 עמודים שחיבר על חוות הדעת המייעצת של ביהמ"ש הבינלאומי לצדק מ-2004 על חוקיותה של גדר ההפרדה אינו מציע תובנות רבות על נטיותיו הפוליטיות.
קובאץ' אינו מחויב לעמדתה של בודפשט, ולפני שהתמנה לתפקיד טען שכשופט בהונגריה הוא התנגד שוב ושוב לרצון הממשלה. ועדיין, ניתן להניח שהוא שוקל בזהירות אם ברצונו לפעול בניגוד לדעת המדינה שהגישה את מועמדותו
הוא אמנם טען כי "קשה לקרוא תיגר" על ההאשמות שלפיהן מדיניותה של ישראל בגדה מפרה את החוק הבינ"ל, אך יחד עם זאת ציין כי במזרח התיכון "שום שאלה הנוגעת ליחסים בין מדינות אינה יכולה להיענות אך ורק על בסיס החוק הבינ"ל".
בפסקה אחרת, הביע התנגדות לקריאתו של בית הדין לאו"ם להכפלת מאמציו לקדם "פתרון באמצעות משא ומתן… ואת הקמתה של מדינה פלסטינית". משאלות כאלה "קרובות מאוד למה שאפשר להגדיר כאקטיביזם משפטי", טען.
3
אלפיני-גאנסו
הקריירה של אלפיני-גאנסו התרכזה עד כה בעיקר במצבן של זכויות אדם בכמה ממדינות אפריקה. אין סימנים לכך שהיא עסקה ברמה כלשהי בסכסוך הישראלי-פלסטיני לפני שהתמנתה לשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי במרץ 2018. בעניינים הנוגעים לישראל היא מעולם לא הביעה דעת מיעוט.
* * *
בבית הדין הבינלאומי, ערכאת קדם המשפט פוסקת לפי דעת הרוב; שופטים שאינם מסכימים עם עמיתיהם מוזמנים להסביר את דעת המיעוט שלהם.
ב-2018, לדוגמה, ברישמבו חלק על אלפיני-גאנסו וקובאץ' בנוגע לבקשתה של התובעת לפתוח בחקירה סביב גירושם לכאורה של 725 אלף מוסלמים רוהינגים ממיאנמר לבנגלדש השכנה (בנגלדש היא חברה בבית הדין, מיאנמר אינה כזו).
אלפיני-גאנסו וקובאץ' טענו כי לבית הדין הפלילי יש סמכות שיפוטית בנוגע לפשעים שבוצעו בחלקם בשטחה של מדינה החברה בו. ברישמבו חלק עליהם, וטען כי מוקדם מדי להכריע בשאלת הסמכות השיפוטית לפני שהוחל בחקירה מקדמית של המקרה.
ב-2015 קובאץ' הוא זה שהציג "מגוון" דעות שונות מאלה של עמיתיו השופטים בתיק המרמרה. פעולותיו של הכוח הישראלי על סיפון האונייה קרוב לוודאי "אינן עונות להגדרה של פשעי מלחמה", הוא כתב בדעת המיעוט שלו. "מכאן נובע שהיעדר תחזית לתביעה מוצלחת, יחד עם רמת החומרה הנמוכה יחסית של הפשעים לכאורה, מבהירים כי אין הצדקה לפתוח בחקירה במצב הנוכחי".
דעתו נדחתה, והתיק עדיין תלוי ועומד.
* * *
מה יחליטו ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו בנוגע ל"מצב בפלסטין" הוא בגדר ניחוש כרגע. הם עשויים לאמץ את עמדתה של ישראל ולטעון כי לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין שום סמכות שיפוטית בסוגיית ישראל/פלסטין.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טען בדצמבר כי לבית הדין הבינלאומי "אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט" במקרה, משום ש"ברור וגלוי שהרשות הפלסטינית אינה מדינה" ריבונית שיכולה להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית על שטחה ונתיניה (אם ערכאת קדם המשפט תחליט על סגירת התיק, התובעת יכולה להחליט להניח לעניין או לערער על ההחלטה).
מה יחליטו ברישמבו, קובאץ' ואלפיני-גאנסו בנוגע ל"מצב בפלסטין" הוא בגדר ניחוש כרגע. הם עשויים לאמץ את עמדתה של ישראל ולטעון כי לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין שום סמכות שיפוטית בסוגיית ישראל/פלסטין
יש מגוון אפשרויות נוספות. השופטים יכולים, למשל, לבקש עוד זמן או מידע. או שהם יכולים לסרב לפסוק בעניין ולבקש מהתובעת לקבל החלטה בעצמה.
כך או כך, ישראל תגלה בקרוב. אף שלא נקבע תאריך לפסיקה, השופטים צפויים להודיע על החלטתם לפני צאתו של בית הדין לפגרת קיץ באמצע יולי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם