קופות של קק"ל (צילום: לע"מ)

החגיגה של קק"ל

תחקיר

1.17 מיליון שקל ל"ידיעות אחרונות", 2.5 מיליון שקל ל"קופיקו", 7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילים ומאות אלפי שקלים ליחצ"נים - אחת מהן הייתה חברת אספת קק"ל והשני מואשם בפלילים ● כך בזבזו דני עטר ומנהלי קק"ל עשרות מיליוני שקלים על יחסי ציבור, חסויות, פרסומות ומסיבות

דני עטר, יו"ר קרן קיימת לישראל מאז סוף 2015, מייחס חשיבות רבה ליחסי ציבור. בטלוויזיה, ברדיו וברשת משובצים פרסומות וזמרירים שמפארים את הישגיה ומעשיה של קק"ל, ומכנים אותה, בין היתר, "קרן של אהבה" ו"קרן במרומים".

להצפה הזאת יש ביטוי כספי מובהק: הסכמים לפרסום ולקידום תוכן שיווקי במיליוני שקלים, שנחתמו בשנים האחרונות עם כלי תקשורת מובילים.

תקציב מערך ההסברה של קק"ל, הכולל את אגפי הדוברות וקשרי הציבור, זינק בקרוב ל-50% בין השנים 2017-2018. השיא נרשם בשנה שעברה, שבה תוקצבו מערכי ההסברה והדוברות של הקרן בסכום דמיוני של 43.4 מיליון שקל.

מעטים הם הגופים במגזר הציבורי שהוצאותיהם על הסברה ודוברות מדגדגים את המספרים האלה, אף שהיקף פעילותם הכספית גדול בהרבה מאלה של קק"ל.

תקציב דוברות והסברה של קק״ל

43.4 מיליון שקל

תקציב כולל של קק״ל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של משרד התרבות

18.1 מיליון שקל

תקציב כולל ב-2018: 1.1 מיליארד שקל

תקציב דוברות והסברה של הביטוח הלאומי

15 מיליון שקל

תקציב כללי של הביטוח הלאומי ב-2018: 86 מיליארד שקל

כך, למשל, התקציב השנתי של מרכז ההסברה במשרד התרבות, האחראי על הטקסים הממלכתיים בארץ, עומד על 18.1 מיליון שקל; תקציב הדוברות וההסברה של הביטוח הלאומי, החברה הגדולה בישראל, עם תקציב כולל של 86 מיליארד שקל, עמד על 18 מיליון שקל ב-2018 וירד ל-15 מיליון השנה. רוב התקציב הזה, אגב, מיועד להסברה עבור ציבור הנזקקים לשירותי הביטוח הלאומי.

בכירים בקק"ל אמרו השבוע כי לפחות חלק מהוצאות היח"צ בתקופת עטר אינן מוצדקות. "התווכחתי איתו פעמים רבות על הצורך 'להשכיב' מיליונים על פרסום ויח"צ. למשל, מודעות ענק המבשרות על 'עידן השקיפות' בקק"ל, כשבפועל הנושא הזה שנוי במחלוקת, פרסומים יקרים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, והוספת סעיפים תקציביים להסברה, עם שמות יצירתיים", אמר אחד מהם.

לשאלה מה יכול להסביר את ההשקעה העצומה בפרסום, השיבו בכירים בארגון בעבר ובהווה: ניסיון לצמצם את הביקורת על קק"ל מצד כלי תקשורת מובילים.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

המגמה הזאת החלה עוד לפני הקדנציה של עטר, שהחליף בתפקידו את אפי שטנצלר. בשנת 2014 פורסם דוח חמור מטעם מבקר המוסדות הציוניים הלאומיים, שקק"ל כפופה לו, לפיו תקציב הדוברות של הקרן זינק פי ארבעה בשלוש שנים: מ-6 מיליון שקל ל-22 מיליון שקל בשנה.

לפי הדוח, התקציב החדש והמנופח כלל רכיב של כ-5 מיליון שקל לטובת "תוכן שיווקי", או בשם הפחות מכובס, קניית פרסום סמוי המתחזה לכתבות עיתונאיות.

בין 2013 ל-2014, למשל, הוציאה הקרן 200% יותר על סעיף של "סיורי כתבים", שם קוד בברנז'ה העיתונאית להזמנת עיתונאים לסיורי פינוק, כדי שיכתבו דברים טובים על הגוף שהזמין אותם. המבקר המליץ אז על רוויזיה כמעט בכל תחום, כולל דרכי התקשרות, תקצוב וגיבוש תכנית עבודה.

נדמה היה שבקק"ל הפנימו את המסר, וב-2016 הצטמק תקציב רכיב הדוברות ל-7.8 מיליון שקל. בסה"כ עמד תקציב התקשורת, קשרי הציבור ו"אגף קשרי קהילה" על כ-29 מיליון שקל. גם ב-2017 נשמר היחס הזה: 8.8 מיליון שקל לדוברות – ובסך הכל 28.8 מיליון שקל לתקשורת וקשרי ציבור.

אבל בשנה שלאחר מכן התקציב חזר להתנפח. בשנת 2018 נוספו לתקציב הדוברות, כמה סעיפים שלא היו קיימים בו קודם לכן: "הקמת אתר אינטרנט" (1.5 מיליון שקל); "פרסום ניו מדיה" (1.2 מיליון שקל), "פרויקט בתי קק"ל" (כ-1.5 מיליון שקל, כולל "תוכן שיווקי בטלוויזיה"); ואפליקציית קק"ל (חצי מיליון שקל), "קמפיין קיץ, יום ניקיון וחגי תשרי" (כ-2 מיליון שקל) ועוד. כמו כן זינק "תקציב המיתוג" של קק"ל פי-שישה בתוך שנה, מחצי מיליון שקל ל-3 מיליון שקל.

בתקציב 2019 כבר יזנק רכיב הדוברות פי-שלושה, ל-23.5 מיליון שקל. ההוצאה הכוללת של קק"ל על תקשורת וקשרי ציבור ב-2018 היתה 43.4 מיליון שקל. בתקציב 2019 היא עומדת על 38 מיליון שקל.

תחקיר "זמן ישראל" חושף איך בזבזו עטר ואנשיו את כל המיליונים הללו – במקום על יעדי קק"ל המקוריים כמו ייעור, פיתוח הקרקע או פעולות חינוכיות.

לאה פדידה (צילום: פלאש 90)
לאה פדידה (צילום: פלאש 90)

1.17 מיליון שקל ל-ynet

ב-2018 צץ בתקציב של קק"ל סעיף חדש בשם "חסויות – התקשרויות מיוחדות", שתוקצב בכ-1.5 מיליון שקל. איך סעיף כזה נולד בחברה לתועלת הציבור?

ובכן, תקציבי "ההתקשרויות המיוחדות" בקק"ל, נקבעים ב"ועדה להתקשרויות מיוחדות" שפוצלה מוועדת המכרזים הרגילה בקק"ל, כדי לעקוף את נוהלי המכרז הרגילים (ועדה שמכונה במסדרונות הארגון "הוועדה לשחיתויות מיוחדות"). בעבר הוטמעו תקציבי ההתקשרויות המיוחדות בסעיפים אחרים בתקציב. הם נולדו ב- 2015, במסגרת שינוי הנוהלים. אחד הדיונים הסוערים בוועדה, היה על הקצאת 1.17 מיליון שקל לוועידת ynet.

בספטמבר 2016 עודכנה הוועדה כי קק"ל מנהלת מו"מ עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על שיתוף פעולה בוועידה העוסקת בחינוך בלתי-פורמלי.

בתמורה, נמסר כי תקבל קק"ל פרסום באירוע, לרבות "נאום של דני עטר". עם זאת מהדיון עלה כי אין בנמצא סעיף תקציבי שיכסה את שיתוף הפעולה הזה.

בפברואר 2017 שוב התכנסה הוועדה, ואז התברר שבקק"ל כבר התחייבו לפרויקט. בנסיבות אלה נוצר צורך להכשיר את המהלך בדיעבד. מאחר שהנתיב של "שיתוף פעולה" כשל, הוחלט לכנות את התשלום ל-ynet בשם הקוד: "חסות".

סמנכ"ל הכספים, יובל ייני, נבהל מהסידור ואמר: "חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון".

"חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון"

מנהלת אגף ההתקשרויות, דורית חבני, ניסתה להגן על ההחלטה שכבר התקבלה, ובתשובה לטענה שחלק מדמי החסות בכלל מופנים למימון לינה ומזון, ניסתה להסביר שמדובר בשיטה מקובלת להטמעת החסות בתוך סעיפים שלכאורה אינם קשורים. "זה חלק מהחסות, תמיד זה ככה. כל העלויות של הכנס. נותנים כסף לחסות, בשביל שישימו לוגו ויגידו קק"ל נתנה חסות".

אבל ייני התעקש: "אי אפשר לאשר סכום כזה בחסות, אנחנו מאשרים עד 50 אלף שקל", הזכיר לנוכחים, והזהיר אותם: "מבקר הפנים עכשיו יבוא".

בשלב הזה נכנסה לתמונה לאה פדידה.

פדידה, לשעבר סגנית ראש מועצת יקנעם וחברת כנסת מטעם העבודה, הנחשבת מקורבת לדני עטר. ב-2016 היא מונתה ללא מכרז לממלאת מקום מנהלת קשרי ציבור בקק"ל. אחר כך היא יצאה לחל"ת, נכנסה לכנסת, והתפקיד לא אויש בהעדרה. כעבור שנה בכנסת פרשה פדידה והוחזרה לתפקיד, שוב ללא מכרז.

"אי אפשר לתת סכום אחר", הבהירה פדידה במענה להצעה של מאי ויצלבסקי, עו"ד מהלשכה המשפטית. "זו ההתחייבות… תארי לך שאני כבר חתמתי על מיליון שקל, אנחנו חתמנו, אנחנו חשופים לתביעה… אנחנו חישקנו את עצמנו".

היא גם הציעה להכשיר את המהלך על ידי התקשרות ופטור ממכרז. כשנשאלה מה תהיה עילת הפטור השיבה: "גורם ייחודי, תקשורתי, שעושה כנסים".

אבל אפילו לחברים בוועדה ההצעה הזאת נראתה מופרזת: "הנקודה כאן שצריך למצוא איזו קונסטלציה לאשר, כי התחילו לפעול…", הבהירה ויסלבצקי.

ייני לא הרפה וביקש: "תדברו שוב בסקייפ בערב, חייבים למצוא פתרון".

וכך, למרות ההסתייגויות המשמעותיות, ה"התקשרות המיוחדת" אושרה.

בכיר בקק"ל, שהיה מעורב בדיונים, אמר: "הייתה חלופת מסמכים שדיברה על פרויקט משותף. היא התבשלה, עד שראו שלא יכולים לעמוד בה מבחינת נהלים, כי ynet הוא גוף למטרת רווח. אחרי שראשי הוועדה גילו שלא עמדו בתנאים לגבי מיזם משותף, הם מיהרו להתכנס שבועיים לפני האירוע, ברגע האחרון, והעבירו את זה כחסות. זו התנהלות מבישה המעידה על ניסיונות קנייה של התקשורת".

בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה יותר ממיליון שקל

וכך, ועידת "ידיעות אחרונות" ו-ynet נערכה ב-7 במרץ 2017. בתכניית האירוע דווח כי יו"ר קק"ל, דני עטר, ידבר על "חינוך בלתי-פורמלי בונה קהילה". לא מצאנו בתוכנייה אזכורים משמעותיים נוספים לקק"ל. כזכור, קק״ל השקיעה בוועידה יותר ממיליון שקל.

"מדובר בטענות ממוחזרות ומופרכות, שכבר הוכחו כשקריות מלפני מספר שנים", נמסר מקק"ל. "ההשתתפות בוועידה עמדה בכל הקריטריונים המתאימים לבקשת חסות מסוג זה. הבקשה נבדקה ע"י הגורמים המקצועיים ונמצאה מתאימה.

עוד נמסר בתגובה, כי "השגות שהיו לחבר וועדה כזה או אחר במהלך הדיונים מעידות על כך שבוועדה מתקיימים דיונים אמיתיים ומעמיקים בנוגע לבקשות ושכל חבר ועדה אומר בה את דעתו ופועל לפיה. החלטת הועדה נתקבלה מתוך שיקול דעת של החברים לאחר ששמעו את כל הדברים".

הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)
הסופרת תמר-בורשנטיין לזר עם בובה בדמותו של קופיקו, 2008 (צילום: משה שי פלאש 90)

2.5 מיליון שקל למסיבה עם "קופיקו"

אחד האירועים היקרים שערכה קק"ל ב-2017 נועד לציין את חגיגות 115 השנה להקמת הארגון – פרויקט ששאב לתוכו שורה ארוכה של אירועים ברחבי הארץ. זאת, על אף שבכירים בארגון תמהו על הוצאת מיליונים ביום הולדת לא עגול.

בדצמבר 2016, ועדת המכרזים התבקשה לאשר הוצאת 2.5 מיליון שקל לטובת "אירועי טו-בשבט" במסגרת חגיגות ה-115, בהשתתפות דמות הילדים "קופיקו".

"אני דורש להקפיא את ההחלטה", אמר מנכ"ל קק"ל דאז, מאיר שפיגלר, כבר בתחילת הדיון, ומחה על כך שההצעה הונחתה עליו ללא נימוק וללא חלופות.

"זה לוקה בחסר", הוסיף. "אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות יותר. זה לא התקשרות של שקל, וזו לא התקשרות נקודתית. שהוועדה תביא פרוטוקול מפורט, שכולל התייחסות לחלופות שיכולות לתת מענה לצרכים של קק"ל".

גורמים אחרים בארגון הביעו בפנינו תמיהה מדוע דווקא קופיקו ומה פשר ההוצאה המופרזת. "מה הקשר בין קופים ליערות קק"ל", תמה אחד מהם.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים", הוסיף.

"שמחתי לראות שקק"ל כל כך משופעת בכסף, ויש לה עודפים להוציא על שטויות שאין בהן שום מסר – לא חינוכי, לא ערכי, עם דמות משנות השבעים"

אבל מהדיון ההוא עלה שלמרות הביקורת, ההתקשרות הזו מול קבוצת "קופיקו" נשארה האופציה היחידה על השולחן, וכי כבר מתנהל מו"מ מול ראשיה. שפיגלר לא הרפה ודרש לעצור את הדיונים מול החברה, ולבחון את הסוגיה מחדש. חלק מהנוכחים אכן תמכו בעמדתו, ובהצבעה שקיימה הוועדה אושר לעכב את הביצוע.

בינואר 2017, חודש לאחר הדיון, פרש שפיגלר ומונה למנכ"ל הביטוח הלאומי. אלה היו כנראה חדשות מצוינות לקופיקו – שכן הדרך לאישור הפרויקט נסללה.

בפברואר 2017, שלושה חודשים לאחר ההחלטה על עיכוב הפרויקט התכנסה הוועדה שוב, ואישרה את ההתקשרות עם "קופיקו", בהיקף של 2.5 מיליון שקל.

בכיר בארגון אמר לנו: "הם המתינו ששפיגלר יעוף, ואישרו את הפרויקט מחדש".

פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)
פעילות של קק"ל ביום העצמאות, 2009 (צילום: Roni Schutzer/Flash90)

7 מיליון שקל לאפליקציה לסימון שבילי אופניים

במאי 2014 הקרן השיקה מחדש את האתר והאפליקציה "E ירוק", המסמנים שבילי טיול ורכיבת אופניים, וכוללים מידע והמלצות על טיולים.

אף שמספר המשתמשים בשירות נאמד בכמה עשרות אלפים, הוא עלה לקק"ל המון כסף. על הפיתוח וההפעלה של המיזם הופקדה חברת "דאטא פרו proximity", שזכתה במכרז מוגבל בזמן בשווי 5 מיליון שקלים.

ב-2016, לקראת סיום ההתקשרות עם "דאטא פרו proximity", הצהירה ועדת המכרזים על כוונתה לצאת למכרז חדש שיאגד את כל שירותי האינטרנט ואת כל האתרים של קק"ל מול חברה אחת. מטרת המהלך הייתה להוזיל עלויות.

בארגון בירכו על המהלך, אך הפקת המכרז החדש התעכבה מאוד, והוא פורסם רק באמצע 2018. בינתיים, לאורך מרבית 2017 ועד אמצע 2018, זכתה "דאטא פרו" ל"הארכות זמניות" של ההתקשרות עמה בשווי יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לפני שמונה חודשים, באוקטובר 2018, בדיקת הצעות המחיר שהוגשו במכרז לאיגוד כל שירותי האינטרנט של קק״ל, הביאו לפסילת ההצעות בכללותן, וזאת בגלל "פערים שהתגלו בפתיחת המעטפות". בתגובה החליטו חברי הוועדה לבטל את המכרז כולו, ובמקום זאת להמשיך ולאשר הארכות נוספות ל"דאטא פרו".

חלק מהאישורים האלה ניתנו לכאורה בדיעבד, עבור המחצית השנייה של 2018 ועד מרץ 2019. הפעם הגיע שווי כל הארכות הזמניות לקרוב ל-600 אלף שקל.

בסך הכל ניתנו בוועדת המכרזים לפרויקט זה הארכות אוטומטיות, ללא מכרז, במשך שנתיים, בסכום כולל של 2 מיליון שקל.

הנימוקים שניתנו בוועדה להארכות הנמשכות הללו: "המכרז ארוך".

דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דני עטר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

600 אלף שקל ליועץ תקשורת המואשם בפלילים

ביוני 2016, אישרה ועדת המכרזים של קק"ל "התקשרות זמנית" עם משרדו של רונן משה, "טוגד'ר", למשך ארבעה חודשים, בעלות של יותר מ-102 אלף שקל.

זהו, אגב, אותו רונן משה המואשם במסגרת "פרשת ישראל ביתנו" במתן שוחד והלבנת הון, ומשפטו מתנהל בימים אלה. ומה עם מכרז? אין.

בשירות הציבורי מקובל ש"פטור ממכרז" ניתן במשורה, להתקשרויות בשווי עד 50 אלף שקל. לרוב, ניתן הפטור על התקשרות עם ספק, כדי לייעל את המערכת ולהימנע מהליך מורכב עבור כל רכש של מהדקים או עפרונות. פטור ניתן גם כאשר מדובר בספק למוצר ייחודי, שאין אחר מלבדו שיכול לספק את השירות .

מכרזי קק"ל כוללים "פטורים" ממכרז עד לסכום של 400 אלף שקל, סכום הגבוה פי 8 מהמקובל בשאר החברות הציבוריות. למרות זאת, קשה לראות כיצד התקשרויות עם יועצי תקשורת נכנסות להגדרת "ספק בודד שאין גורם אחר מלבדו", שהרי רוב משרדי היח"צ מספקים שירותים דומים.

ב-2017 התכנסה ועדת המכרזים 4 פעמים ברציפות, והאריכה שוב ושוב את ההתקשרות עם טוגד'ר ללא מכרז. הארכת הפטור הזניקה את הסכום הכולל המאושר ב-100% בהשוואה לסכום המקורי – 204 אלף שקל.

בנימוק להארכות בפרוטוקול, צויין בפשטות: "הליך המכרז טרם הסתיים".

במרץ 2017, פחות מחודש לאחר ההארכה הרביעית, זכה רונן משה בהתקשרות נוספת, הפעם במכרז, למתן שירותי ייעוץ תקשורתי לקק"ל. הוא כבר מונה ל"יועץ אסטרטגי תקשורתי לניהול משברים", תמורת סכום חודשי קבוע של 28 אלף שקל למשך שנה. בסך הכל הגיעה העלות של שירותיו לכ-400 אלף שקל אחרי מס, לשנה.

בכיר בארגון אמר לנו בעניין זה: "שיטת הפטורים ממכרז בקק"ל הפכה מזמן לשחיתות ממוסדת. הנהלת קק"ל עושה כל מאמץ כדי לשאוב אליה את אנשי יחסי הציבור המקושרים ביותר במשק, בין אם יש לכך הצדקה ובין אם לא".

איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
איתן כבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

204 אלף שקל ליח"צנית – שהיא גם חברת אספת קק"ל

בסוף 2016, יצאה ועדת המכרזים של קק"ל במכרז לשכירת שירותיה של חברת יחסי ציבור נוספת – הפעם עבור "חיזוק הקשר עם התקשורת המקומית", וגם עבור "הנגשה של אייטמים" ב-2017.

במכרז זכתה יחצ"נית לא מאוד מוכרת בשם רביד דוד-אזולאי בסכום של כ-100 אלף שקל לשנה, עם אופציית הארכה לשנה נוספת (שאכן מומשה ב-2018).

יש רק בעיה אחת: רביד-אזולאי הייתה אז חברת האספה הכללית של קק"ל, וככזו אסור היה לה לספק שירותים חיצוניים לקק"ל, על פי כללי המוסדות הציוניים.

כמו כן הייתה חברת ועידת מפלגת העבודה באותה עת, ואף עבדה ב-2015 במטה הבחירות של המפלגה, אשר בראשו עמד ח"כ איתן כבל – שפעל, אגב, בעבר למינויו של עטר ליו"ר קק"ל.

ואם ניתן היה לחשוב שחברי הוועדה לא ידעו במי מדובר, הרי שב- 2018 התקבלה תלונה אצל מבקר הפנים של קק"ל, עם העתק למשרד המשפטים, על העסקת חברי ועידת מפלגת העבודה והמוסדות הציוניים במקביל להעסקתם בקק"ל.

אחת מהמועסקות האלה הייתה חברת האספה רביד-אזולאי.

אחרי קבלת התלונה המשטרה פתחה בחקירה והנהלת קק"ל הודיעה כי חברי ועידת המפלגה – ובהם גם רביד-אזולאי – התפטרו מהארגון.

במקום להפיק לקחים, בקק"ל ראו בהתפטרותה מהאספה הזדמנות להכשרת העסקתה כיחצנית: ההתקשרות איתה עלתה לאישור הדירקטוריון – וזאת אחרי שהתמורה עבור שירותיה כבר שולמה. בקיץ 2018 התבקשו חברי הדירקטוריון לאשר את ההתקשרות איתה ב"אישור מיוחד", ובדיעבד.

המינוי נדון גם בוועדת הביקורת של הארגון, והשאלה שעמדה על הפרק היא האם להכשיר את המינוי בדיעבד, או להפסיק את ההתקשרות איתה באופן מיידי.

אילנה אבידוב-מור, רואת החשבון של הוועדה, קבעה בעניין: "משנעשה מעשה בלתי ראוי יש להפסיקו". לעומתה, חברי הוועדה האחרים, בהם יו"ר הוועדה השופט אורי שטרוזמן, הורו על הסרת הנושא מסדר היום, וגם על אישור ההתקשרות – בדיעבד ולמפרע. וכך, רביד-אזולאי ממשיכה לשמש כיועצת תקשורת גם ב-2019, אחרי שזכתה שוב במכרז, עם שתי אופציות הארכה נוספות.

בסך הכל שילמה עד כה קק"ל לרביד-אזולאי מעל 200,000 שקל. 100 אלף שקל נוספים תקבל רביד-אזולאי בחודשים הקרובים, ועוד 200,000 שקל ישולמו לה אם תאושרנה שתי אופציות ההארכה של התקשרותה עם קק"ל. בסך הכל, אזולאי עשויה לקבל מקק"ל חצי מיליון שקל במשך חמש שנים.

בקק"ל טוענים בתגובתם, כי: "אזולאי התפטרה מחברותה באסיפה כבר לפני כשנה, מיד כשעלה שיש סתירה בין היותה נותנת שירותים מקצועיים לקק"ל לבין חברותה באסיפה, והמשך העסקתה לאחר מכן נבחנה ע"י ועדת הביקורת החיצונית, שקבעה כי אין הצדקה להפרת ההסכם עמה באותה עת.

"ההתקשרות עם אזולאי בוצעה בתום לב, שכן לא היה ידוע לגורמי המקצוע על חברותה באסיפה הכללית של קק"ל, והיא נבחרה בהתאם לכישוריה המקצועיים ולאחר שבוצע הליך של סבב הצעות, שבמסגרתו נבחרה ההצעה הטובה ביותר".

קק"ל קובעת כי חברותה של אזולאי-רביד באסיפה "לא הייתה ידועה" לחברי ועדת המכרזים, אך רביד-אזולאי טוענת ההפך בתגובתה: "יצוין כי במהלך המכרז, הובא לידיעה נושא חברותי באסיפה הכללית דאז בשקיפות מלאה".

עוד מוסרת רביד-אזולאי בתגובה: "עבודתי המצטיינת בשנתיים האחרונות מגובה במאות פרסומים תקשורתיים פרי עבודתי על תרומתה של קק"ל לאיכות חיינו כחברה וכמדינה, עבודה הזוכה לשבחים של יתר נותני שירותי היח"צ בקק"ל".

תגובת קק"ל: "התנהלנו בצורה ראויה ומסודרת"

בניסיון לאפשר לקק"ל לנמק כמה החלטות מעוררות תהיות העולות מהפרוטוקולים של ועדת המכרזים, פנינו לסמנכ"ל הכספים של קק"ל, יובל ייני, ולחבר ועדת המכרזים וראש מנהל פיתוח הקרקע, אלכס חפץ, בבקשה לנסות ולהסביר כיצד אושרו סכומים כאלה למטרות יחצנות וקשרי ציבור. גם ייני וגם חפץ סירבו בתוקף להשיב לשאלות והפנו אותנו לדוברות.

בתגובתה הרשמית סירבה קק"ל להגיב באופן פרטני על מרבית השאלות שלנו. לא קיבלנו מענה לשאלות ספציפיות על ההגדלה העצומה בתקציב הדוברות, סוגיית הפטור ממכרזים, הארכת המכרזים, האישורים בדיעבד, העלויות של אתר האינטרנט ועוד. במקום זאת הועברה אלינו מטעם קק"ל התגובה הבאה.

"השאלות שהועברו אלינו הינן ערבוב של נתונים מעוותים, חוסר הבנה של החומר המקצועי שאליו מתייחסות השאלות וניסיון שקוף של גורמים אינטרסנטיים להשתמש בשאילתה עיתונאית כביכול, כדי לפגוע בתדמית קק"ל.

"תקציב מערך ההסברה כולל את תקציבי אגף הדוברות והפרסום, אגף קשרי ציבור ותקציב החסויות, והוא כולל בתוכו, בין השאר, את פעילות הדוברות והיח"צ, הניו-מדיה והדיגיטל, הפרסום והתוכן השיווקי, ועידות וכנסים, את תקציב החסויות הניתן לפעילויות ציבוריות ואת תקציב אגף קשרי ציבור העוסק בהפקות אירועים, בפעילויות בשטח; ובעוד מגוון נושאים רחב לתועלת הציבור.

כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)
כרזה של קק"ל (צילום: לע"מ)

"כל בחינה אמיתית של תקציב זה בהתאם לפירוט הפעילויות שהוא כולל יראה בבירור כי הוא מנוצל בצורה הטובה ביותר ליישם את המטרות שלשמן הוקצה, שכאמור משרתות את הציבור, וכי הוא אף קטן ביחס לתקציבים המוקצים לפעילויות דומות בארגונים אחרים או במשרדי הממשלה. גם הגידול בתקציב ביחס לשנים אחרות נובע מהיקף פעילות קק"ל, שגדל משמעותית, ומהרצון להביא פעילות מבורכת זו לידיעת הציבור ומשינויים ארגוניים שנעשו בקק"ל".

בעניינה של לאה פדידה ענו בקק"ל: ״פדידה עובדת בקק״ל למעלה מ-29 שנה, עשרות שנים לפני תחילת כהונתו של דני עטר כיו״ר, ועל-כן הטענה בעניינה מעוררת גיחוך. לאה מונתה לכל תפקידיה בהתאם לכישוריה ועל פי נהלי קק"ל. כך גם בכל הנוגע לתפקידה הנוכחי כממלאת מקום מנהלת אגף קשרי ציבור. בכל מקרה, מכרז לתפקיד מנהל קבוע לאגף קשרי ציבור אמור להתפרסם בחודשים הקרובים, עם סיום תהליך בניית המבנה הארגוני החדש של קק״ל.

"אשר לשאר השאלות, כל הפעולות נעשו בהתאם לנהלי קק"ל, בצורה ראויה ומסודרת, במסגרת ועדת המכרזים והוועדות האחרות שמלוות ומפוקחות על ידי הלשכה המשפטית, חטיבת הכספים והגורמים המקצועיים הנוספים הנדרשים במידת הצורך. כל הפרטים הללו ואחרים, לרבות החלטות הועדות והתקציבים המדוברים מעלה, מופיעים בצורה שקופה באתר האינטרנט של קק"ל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 2,715 מילים
כל הזמן // שבת, 24 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

העיירה ארוזה בשווייץ, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ ● אולם בשנים האחרונות החלו חיכוכים בין התיירים היהודיים לבין תושבי העיירה הקטנה ● הקיץ החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לשהכין שלום בגן העדן האלפי

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

סיפור לשבת גדר ההפרדה

יום אחד חניה אשתי לקחה את שקית התרופות שלה ועברה לישון בחדר אחר.

"זה הרבה יותר נוח ככה", היא אמרה.

והיא צדקה, כרגיל.

מאז אנחנו ישנים בחדרים נפרדים.

זה לא שיש או היה בינינו סכסוך כלשהו או ריב – אנחנו דווקא באחת מתקופות הזוהר של העניין המוזר והבלתי-ברור-בעליל הזה שנקרא "נישואין".

כאן המקום לציין שבשלושים ושמונה שנות נישואין רבנו כל כך הרבה, שהיום אנחנו כבר לא צריכים לנהל ריב קולני – כל אחד מאתנו כבר יודע מה השני חושב ויגיד, כך שבשביל לחסוך זמן לכולם אנחנו יודעים לריב בלי להוציא מילה מהפה.

גם בלי לעלות לטונים גבוהים ובלי להתנצח זה עם זה, אם כבר הרחבתי בעניין זה – זר שיביט בנו מהצד יראה זוג ברגעי שתיקה, כל אחד עסוק בענייניו, ולא ינחש אפילו שהרגע עברנו ריב קשה ללא מילים.

כשהזוגיות בינך לבין זוגתך מגיעה לכאלה רמות של הבנה הדדית וטלפתיה, אפשר לנהל ריב יפה אפילו כששניכם נמצאים בחדרים נפרדים.

זה מה שיפה בזוגיות אינטימית.

כתבתי למעלה שיום אחד חניה לקחה את שקית התרופות שלה ועברה לחדר אחר – הצעירים מבין הקוראים אינם יודעים זאת עדיין, אבל מגיע גיל שבו אתה מגדיר "בית" לפי המקום שבו שקית התרופות שלך נמצאת.

אדם צעיר מבין קוראיי כאן עלול למצוא עצמו עם הבנה לקויה בעליל של הפיזיולוגיה האנושית – הוא עלול לחשוב שאדם נושם, קם, יושב, זז ממקום למקום, מעכל, מייצר דם בעורקים ומזרים אותו ממקום למקום, מחרבן, משתין, ושאר פעולות גופניות יומיומיות כי ככה זה בטבע.

אז זה לא!

מגיע שלב מסוים בחיים שבו כל הדברים האלה אינם אמורים לקרות ללא תרופות וכדורים – לפחות ככה הסביר לי ד"ר סברדלוב מהכללית, ורשם לי תקציר של בית-מרקחת אישי שאני צריך לקנות.

בטח גם הרופא שלכם הסביר לכם את הדברים האלה, ואם במקרה אתם לא זוכרים את זה, גם לזה יש כדורים מתאימים.

הסתכלתי על חבילת המרשמים שהרופא נתן לי, חשבתי על הארון הקטן שתלוי אצלי באמבטיה, מעל הכיור, ועלה בדעתי שאני צריך להחליף אותו בארון איקאה מסוג "בילי", זה עם החמש דלתות, שני מטר גובהו.

לאמריקאים יש ביטוי כזה, שבא להבהיר שהחיים לא פיקניק והם צריכים לעבוד לממן את מחייתם, ועל כן הם עובדים To pay the rent, "עובדים כדי לשלם את שכר הדירה".

ישראלים בגילנו עובדים בשביל לממן את הוצאות קופת חולים.

* * *

אז חניה עברה לישון בחדר אחר, כאמור.

זה כל כך יותר נוח ככה, אני יכול לספר לכם עכשיו, שלפעמים כשאני שוכב במיטה ומביט בתקרה, ולידי לא שוכבת מישהי שמביטה בתקרה יחד אתי ומציינת שהגיע הזמן לסייד אותה, אני שואל את עצמי למה אנשים צעירים חייבים להיות כל כך מטומטמים ולעשות את מה שלימדו אותם בסרטים ואולי גם בבית, ולא את מה שנוח באמת.

כמו לישון בחדרים נפרדים.

בעבר, חניה ואני נהגנו להתחלק במיטה הזוגית כמו כל הזוגות הנשואים – שני שליש משטח המיטה הלך אל חניה והשליש האחרון נשאר עבורי. אחרי שעברנו לישון בחדרים נפרדים לקח לי שנה וחצי עד שהעזתי לפלוש לחלק של חניה במיטה הזוגית שנשארה אצלי.

שנה וחצי.

עד אז ישנתי כהרגלי בשליש שבצד שלי והשתדלתי לא ליפול מהמיטה. כמו שעשיתי תמיד כשחניה עדיין הייתה במיטה אתי.

* * *

גם אתם למדתם במהלך הנישואין לכסות את כל הגוף בעזרת הקצה של השמיכה הזוגית? בקיץ זה לא נורא, אפשר להסתדר ככה, רק בחורף זו קצת בעיה.

עד שלמדנו שאפשר לישון במיטה זוגית עם שתי שמיכות.

היום זה אולי נראה טבעי – בתחילת שנות השמונים, כשהתחתנו, לא היו שמיכות מפוצלות למיטה זוגית. זה נראה רעיון מופרך. היית אמור להילחם בלילה מלחמת קיום על כל סנטימטר של שמיכה. שיחקת משיכת-חבל עם זוגתך, והכל מתוך שינה-לא-שינה. מאבק הישרדות לחיים או למוות על השמיכה.

שלא לדבר על הבעיטות שנתנו זה לזו תוך כדי שינה.

אז בשלב הראשון למדנו להפריד שמיכות, ואחר-כך למדנו להפריד חדרים.

זה נקרא אבולוציה.

ועדיין לא הזכרתי טלוויזיות נפרדות – מישהו מצפה ממני ברצינות לראות את הכלה מאיסטנבול? מצד שני – מישהו יכול להושיב את חניה לראות סרט פעולה של ג'ייסון סתייט'ם? אתם רציניים?

* * *

בפוסט "אהבה היא לא כל הסיפור" שהעליתי לפני שבוע תיארתי משבר שעברנו בחיי הנישואין, לפני הרבה שנים, ובמהלכו עברנו לישון בשני חדרים נפרדים והיינו על סף פירוד, עד שחזרנו לישון יחד בשלב כלשהו. זה עניין אחר לגמרי כשאתה ישן בנפרד כי אתה רוצה לבטא כעס שיש בך, או כשאתה ישן בנפרד כי בסופו של דבר זה באמת הרבה יותר נוח, וכלפי בן או בת הזוג שלך אין לך כעס ואפילו להיפך – הרבה אהבה.

חייב לציין שהמעבר לשני חדרי שינה נפרדים גם שידרג משמעותית את חיי המין שלי – אני כבר לא צריך לחכות שחניה תירדם לידי לפני שאני מדליק את הטאבלט וגולש באתרי פורנו. אני יכול להדליק אותו מתי שבא לי!

הגברים מבין הקוראים שלי מתפוצצים עכשיו מקנאה, אני יודע.

פעם ביום, בשעת ערב לפני השינה, יש לנו זמן איכות זוגי – אנחנו נפגשים במיטה הזוגית הישנה ובוחרים סרט או סדרה לצפות בהם יחד. זה לוקח לנו חצי-שעה להגיע להסכמה על משהו ששנינו מוכנים לצפות בו, ואז אנחנו צופים בו בהרמוניה מלאה. שזה אומר – שנינו לא סובלים את מה שבחרנו.

ואז, אחרי חצי שעה כזו, בהרמוניה מלאה אנחנו מגיעים להסכמה לעצור את הסרט או הסדרה ולחפש משהו אחר.

ההרמוניה פנים רבות לה. רק אומר.

* * *

בשלב הזה של הדיון בלינה המשותפת אני חייב להתעכב על נושא שאולי אינו נעים לחלק מהקוראים לדון בו, אבל מדובר בפעולות טבעיות לחלוטין של הגוף, ובאורח ספציפי יותר – מדובר בפעולת העיכול.

העיכול נושא עימו גם תוצרים שאינם מוצקים אלא הם נדיפים במצב צבירה של גזים. ניסיון החיים שלי מלמד שככל שאתה עולה בגילך בשנים, כך מראים הגזים הללו פחות ופחות נטייה להישאר כלואים בגוף והם מחפשים את דרכם החוצה, לחופש.

נראה שכמו שיש תרנגולות-חופש, יש גזים שהחופש הוא המקום הטבעי להם.

גזי-חופש.

הזמן האהוב על הגזים הללו, הקרויים בשפה עממית "נודים", לצאת ולטייל, הן דווקא שעות החשיכה, שעות הלילה. אני חושד שהנודים הללו שייכים למשפחת העטלפים או הערפדים, והזמן המועדף עליהם על כן לצאת אל אוויר העולם הוא כשאתה שוכב בלילה בחשיכה במיטה, בין אם אתה ער או לא.

והם נוטים לעשות זאת בליווי קולות תרועה כאילו יום כיפור בעיצומו ומישהו עומד בחלל החדר ותוקע בשופר.

תקיעה, תרועה, שברים.

מסורת היא דבר יפה, אגב.

כשאתם שניים בלילה בחדר, העניין הזה יכול להפוך לסכנת חיים. קראתי לפעמים על אנשים שנרדמו בלילה עם תנור נפט דולק והתעוררו בבוקר מתים, וחשבתי: "ריבונו של עולם – אנחנו ישנים הרי כל לילה בחדר מלא גזים!"

פעם, כשעדיין נהגנו לישון באותו חדר, חניה הביעה את חששה מכך שאני לא נועל את דלת חדר השינה, "כי אם ייכנסו גנבים לבית בלילה הם עלולים להיכנס לחדר השינה!"

"אין לך מה לדאוג", אמרתי לה. "אם הם ייכנסו לחדר השינה שלנו בלילה, המקסימום שיקרה הוא שנראה כותרת בעיתון או בוויינט – 'גופות של גנבים נמצאו ללא הכרה בחדר שינה באחד מיישובי עמק-חפר. כוחות הצלה מנסים להנשים אותם' ".

אם אתם מעל גיל חמישים אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,050 מילים
עודכן לפני 48 דקות
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ביום רביעי, כשבארה״ב סערו בעקבות דבריו של דונלד טראמפ על ״חוסר הנאמנות״ של יהודים המצביעים לדמוקרטים, אחד הבודדים שיצאו להגנתו היה ויין אלין רוּט, מנחה תוכנית אירוח שמרני ● מי האיש שנשיא ארה״ב מצטט ומדוע הם כל כך אוהבים זה את זה?

עוד 562 מילים

למקרה שפיספסת

רקפת רוסק עמינח מציגה:

בדרך למיקונוס שוכחים את האתיקה הבנקאית

אם מנכ"לית לאומי נוסעת לחו"ל עם הלקוח הטייקון עידן עופר, איזה מסר היא משדרת בדיוק? ● מה זה אומר על ההחלטות של לאומי לגבי האשראי לחברות של עופר? ● ומה אמורה לחשוב עכשיו הפקידה בסניף באור יהודה? אם הלקוח מביא לה בושם, מותר לה לקחת? ● פרשנות

עוד 1,186 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הֶסְכֵּם

חשיפה בלעדית: אמיר בן-דוד מפרסם את ההסכם שנחתם בין אביגדור ליברמן (להלן ״ישראל ביתנו״) לבין בני גנץ, יאיר לפיד, משה בוגי יעלן וגבי אשכנזי (להלן ״כחול-לבן״) בנוגע לחלוקת עודפי קולות המצביעים התמימים במועד ב' של בחירות 2019

עוד 739 מילים

המערכת הפוליטית מגיבה לפיגוע ליד דולב; ביקורת דווקא מימינה על הממשלה

עמיר פרץ, סתיו שפיר, אביגדור ליברמן, וגם שקד וסמוטריץ - כולם מאשימים בפיגוע הנורא בדולב שבו נרצחה רינה שנרב מלוד את הממשלה שהפקירה, לטענתם, את הביטחון ● סקר חדשות 12 מראה על סטגנציה - אבל גדעון סער הוא המועמד המועדף על הציבור לרשת את נתניהו בליכוד

עוד 23 עדכונים

תגובות אחרונות

המסרים שמעביר איימן עודה בימים האחרונים, של שילוב הרשימה המשותפת בקואליציה, הם לא סתם פרובוקציה ● עודה יודע שהדרך ארוכה לשילוב חברי הכנסת הערבים במוסדות השלטון ● אבל הוא גם יודע שהערבים רוצים אינטגרציה - ורק בשביל זה הם יצאו לקלפיות ● פרשנות

עוד 642 מילים ו-1 תגובות

זה ייגמר בבכי ישראל ויהודי ארה״ב נשאבים לתוך הקלחת הפוליטית באמריקה

עד לאחרונה, ישראל נהנתה מקונצנזוס נדיר בזירה הפוליטית המקוטבת של ארצות הברית ● איסור הכניסה לארץ של המחוקקות תומכות ה-BDS בשבוע שעבר, והעמידה האיתנה של ממשלת ישראל לצד דונלד טראמפ - גם כשהוא תוקף את יהודי ארה״ב - הזיקה ליחסי המדינות באופן שעלול להיות בלתי הפיך, אם ישראל לא תתעשת מייד ● פרשנות

עוד 1,400 מילים

מיקה נבחרה כסמל לשילוב. עכשיו היא עומדת בפני גירוש

מיקה באקרו, ילדה ממוצא פיליפיני, מככבת בחוברת לימוד שהוציא המרכז לטכנולוגיה חינוכית, כדוגמה ומופת לסובלנות ולשילוב בישראל ● ביום ראשון עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה ומשפחתה ● הערעור שהגישו היום נגד גירושם וכליאתם - נדחה

מימין: מיקה באקרו המועמדת לגירוש, בחוברת של מט״ח

מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.

מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.

מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.

מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח

"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".

ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.

"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.

"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".

מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".

במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.

באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.

"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").

"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.

"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 441 מילים

הקפה הזול מתקרר: קופיקס סגרה השנה עשרה סניפים ומכירותיה ירדו ב-8%

רשת הקפה והמרכולים המוזלים הכפילה את ההפסד ברבעון ביותר מפי 2 לרמה של 6 מיליון שקל ● צברה עד כה הפסד של 48 מיליון שקל ● קופיקס מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סופרים בישראל ועוד 139 סניפים בזכיינות ברוסיה

רשת הקפה והמזון המוזל קופיקס ממשיכה להציג הפסדים ולסגור סניפים. ההכנסות לרבעון השני ירדו ב-8% לרמה של 68 מיליון שקל. הירידה נובעת הן מפעילות בתי הקפה והן מפעילות המרכולים. קופיקס מסבירה את הירידה בצמצום מספר הסניפים ובירידה במכירות של הסניפים שהיו פתוחים גם אשתקד.

למרות החולשה במכירות, הרשת הצליחה לשמור על יציבות הרווח הגולמי ברבעון, ברמה של כ-18 מיליון שקל, הודות לצמצום הוצאות ושיפור תנאי הסחר תחת המטרייה של רשת רמי לוי.

בשורה התחתונה, קופיקס הכפילה את ההפסד הרבעוני ביותר מפי 2 לרמה של כ-6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה כולה ההפסד גדל ל-11.5 מיליון שקל. ההפסד מיוחס הן לפעילות בתי הקפה והן לפעילות המרכולים.

מתחילת השנה הנוכחית, קופיקס סגרה 10 סניפים של בתי הקפה בהפעלה עצמית וזכיינות, ופתחה סניף מרכול אחד.

אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אבי כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בסך הכל, הרשת מפעילה כיום 106 סניפי קפה ו-31 סניפי סופר קופיקס. במקביל, קופיקס פתחה עד היום 139 בתי קפה בזכיינות ברוסיה.

קופיקס דיווחה על תוצאותיה אתמול אחר הצהריים. הרשת, שהוקמה ב-2013 על ידי אבי כץ, פרצה לשוק במכירת מגוון מוצרים במחיר אחיד של 5 שקלים. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה בתל אביב.

מנכ"לית הרשת היא איריס גרייבר ובעלת השליטה היא רשת רמי לוי המחזיקה כ-50% והמייסד אבי כץ מחזיק כ-10%. עד היום צברה קופיקס הפסדים של 48 מיליון שקל בסך הכל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 198 מילים

הקשר בין בחירות וחקירות לא התחיל בכחול-לבן

מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור חוקרים פרטיים וחברות אבטחת מידע ולשלב אותם בקמפיין הבחירות ● אם פעם החשש היה גניבת סרטוני התעמולה לפני שידורם, היום בעיקר חוששים מחפרפרות והדלפות ● ועדיין, מומחים בתחום אומרים: האזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות

החקירה הפנימית שנערכה בכחול-לבן, אשר נחשפה בימים האחרונים בתקשורת, אינה אירוע חריג בפוליטיקה. גם ההדלפות והמתיחויות הפנימיות ברשימת המרכז-ימין החדשה אינן דבר חדש.

מפלגות פוליטיות היו מאז ומתמיד – וימשיכו להיות – כר פורה לחילוקי דעות ומאבקים, חלקם ממניעים ענייניים וחלקם תוצאה של הכוח, הכבוד ולעתים גם הכסף, הכרוכים בעשייה הפוליטית.

כמה חוקרים פרטיים ששוחחו עם זמן ישראל מעידים, כי מאז ומתמיד נהגו המפלגות בישראל לשכור את שירותיהם. לרוב מדובר בבדיקות שנועדו לחשוף חפרפרות, לוודא שהמטה אינו מושא להאזנות סתר, לבצע תחקירי עומק על יריבים, ולחשוף חדירות סייבר. כחול-לבן לא המציאו דבר.

לדברי ח"כ לשעבר איתן כבל, הנוהג לשכור משרדי חקירות היה נפוץ בעיקר בשנות השמונים והתשעים, טרום עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר תשדירי התעמולה בטלוויזיה נתפסו ככאלה שיכולים להכריע מערכות בחירות.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איתן כבל (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הניסיון לגנוב, או לפחות המחשבה שגונבים לך את החומר, וכבר באותו לילה יודעים לתת לך תשובה מוחצת, הפכה להיות אחד הדברים הכי מרכזיים בקמפיינים", אמר כבל.

"לדעתי, אם אתה שואל אותי על אמת, זה אגדות. אבל אז משרדי חקירות עבדו סביב השעון במערכות הבחירות.

"אני אספר לך אנקדוטה. ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל".

כבל מעריך שהתפתחות תחום הסייבר עשויה לגרום לצמיחה מחודשת של תחום החקירות הפרטיות בקמפיינים, מחשש לחדירה למאגרי מידע, גניבת חומרים והטמעת וירוסים שיפגעו ביכולות השיווק והתפעול של המפלגות.

"ב-2006, כשניהלתי את קמפיין מפלגת העבודה, פנה אלי אחד המשרדים ואמר בוא תשכור את שירותיי. שאלתי, כמה אתה רוצה? והוא ענה: לא פחות ממיליון שקל. עניתי לו: מצידי, שיגנבו את הכל"

לדברי החוקרים הפרטיים, החקירות הנוכחיות אכן עוסקות בעיקר בסייבר, אך גם באיתור חפרפרות והאזנות סתר. ובעוד שהאזנות סתר כמעט אף פעם לא מאותרות, חפרפרות דווקא נחשפו בכמה מקרים.

לדברי אסף ויצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים, בחלק מהמקרים שבהם שכרו מפלגות משרדי חקירות, המטרה היתה להפריך מידע שקרי שנועד לפגוע בהן.

"כל בן אדם שרוצה לברר את האמת ולהציג אותה, בניגוד לטענות של מישהו אחר, משתמש בחוקר פרטי. זה נכון גם לחברות ומפלגות. הרעיון בשימוש בחוקרים פרטיים הוא שהם באים בצורה סמויה, משקפים את המציאות כפי שהיא, ומציגים את ההוכחות והראיות לכך".

ויצמן מבהיר כי חקירות שנועדו לאסוף מידע מכפיש על יריבים פוליטיים פחות נפוצות, הן בגלל העלות הגבוהה הכרוכה בפעילות כזאת, והן משום שחוקרים חוששים לתת יד למה שעשוי להפוך לסחיטה.

"רוב העיסוק שלנו היום במה שקשור למפלגות ובחירות קשור למדיה ולעניין הדיגיטלי. המון מפלגות משתמשות בפרופילים מזויפים, בקבלני קולות, בקניית חבילות לייקים ובטכניקות דומות, כדי לקבוע את סדר היום הציבורי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 398 מילים
לאן באמת הולכים כספי המסים של תושבי עפולה?

עיריית עפולה מציגה: פחות 3 מיליון שקל לתושבים, 2 מיליון שקל יותר למשכורות

תחקיר זמן ישראל משכורות מנופחות, קיצוץ בשירותים לציבור, מינויים שנויים במחלוקת, הקמת אגף עירוני שרבים מערערים על נחיצותו וניסיון להעביר את אחד מבתי הספר בעיר לידי ש"ס ● כתבה שנייה על התנהלותו של ראש עיריית עפולה, העיר שמסרבת לרדת מהכותרות

עוד 2,368 מילים ו-1 תגובות
סגירה