בחודש שעבר חלף לו תאריך סמלי וקטן שמציין עשרים ושתיים שנים לחקיקת חוק חופש המידע בישראל. החוק, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה. מאז נוספו תקנות ויישומים רבים, הוקמה יחידה ממשלתית במשרד המשפטים שתפקידה להביא ליישום החוק, והנורמה הפשוטה שלפיה המידע שייך לכולנו ולא למי שמחזיק זמנית במשרה ציבורית – החל לחלחל לכל אורך שדרת המגזר הציבורי.

חוק חופש המידע, שהתקבל במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן, קבע לראשונה, כי לכל אזרח בישראל הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות. זה היה אחד השיאים של מהפכת השקיפות בממשלה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

עם זאת, גם למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, אנחנו עדיין עדים להיעדר שקיפות במערכות ציבוריות שונות. ויותר מכך, היעדר רצון לשיתוף פעולה עם נורמות השקיפות הקיימות.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות ולהסתפק במקום זאת במידע בסיסי שיעלה לאתר האינטרנט של הרשות המקומית. לאחר מחאה ציבורית בנושא החליטו במרכז השלטון המקומי לסגת מדרישתם ולדרוש ממשרדי הממשלה לממן תקנים לממונה על חופש המידע ברשויות על מנת להתמודד עם העומס שמוטל עליהן.

ישנם מקומות בהם נורמת השקיפות רחוקה עוד יותר. מערכות שירותי הדת בישראל מופעלות ברובן ברמה המקומית, דרך המועצות הדתיות. מועצה דתית הוא ישות משפטית עצמאית שאיננה כפופה לרשות המקומית אלא מנהלת את שירותי הדת המקומיים תחת רגולציה של המשרד לשירותי דת תוך עצמאות ניהולית ותקציבית.

בשנת 2015 בסקר של היחידה הממשלתית לחופש המידע נמצא כי המועצות הדתיות הן הגוף שנתפס כהכי פחות שקוף מבין הגופים הממשלתיים שנבדקו. גם במחקר של אריאל פינקלשטיין עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשנת 2018, עלו ממצאים דומים באשר להיעדר השקיפות במועצות הדתיות. במחקר נמצא כי רק כ-20% מהמועצות מחזיקות אתר אינטרנט עצמאי וגם המידע שנמצא באתרים אלו הוא חסר או מוטעה. לפי המחקר, ישנן מועצות דתיות שלא מחזיקות אתר אינטרנט כלל, גם לא כחלק מאתר הרשות המקומית.

רק בנובמבר האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי מכתב סיכום לפגישה עם שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, אשר הכיל בקשה לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות

היו מספר התקדמויות בתחום השקיפות בשירותי הדת, כגון הטמעת הצורך במינוי ממונה על חופש המידע וטיוב במענה לבקשות חופש המידע מטעם המשרד ויחידות הסמך שלו – הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים. עם זאת, כארגון הפועל להגברת השקיפות במערכות אלו בשנים האחרונות, נתקלנו לא אחת בחוסר רצון למסור נתונים ומידע לציבור ואף ניסיון להסתיר מידע ממנו.

רק לאחרונה השגנו ניצחון בעתירת חופש מידע שנאלצנו להגיש לאחר שברבנות לא הסכימו למסור לנו מידע חשוב בנוגע לדרך קביעת הקריטריונים להכרה ברבני חו"ל לצורך אישורי יהדות. גם מול גופים אחרים הקשורים בשירותי הדת חווינו קשיים דומים.

כך היה כשביקשנו את הפרוטוקולים מדיוני הועד המנהל של הקרן למורשת הכותל, עמותה ממשלתית אשר אמונה על ניהול רחבת הכותל עבור כלל הציבור. ביקשנו להבין ולחשוף לציבור כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן כגון הכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל ואחרות. בקרן למורשת הכותל עשו כל שביכולתם על מנת לסכל את העברת המידע, עד שהורה על כך בית המשפט המחוזי בירושלים.

רפורמות רבות נדרשות על מנת להשיב את אמון הציבור במערכות שירותי הדת. אך בראש ובראשונה נדרשת רפורמה מקיפה בשקיפות מערכות אלו. שקיפות היא אבן יסוד ביצירת יעילות במתן השירות הממשלתי ובשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות הציבורית.

ביקשנו לחשוף כיצד מתקבלות החלטות שנויות במחלוקת בהנהלת הקרן למורשת הכותל, כהכנסת מכוניות פרארי למתחם הכותל. בקרן פעלו לסיכול העברת המידע, עד להתערבות ביהמ"ש המחוזי בירושלים

אנו מקווים ומצפים שהשר החדש לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, ישים את הנושא בראש סדר העדיפות של משרדו. כך או כך, אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר ולעשות כל אשר לאל ידינו על מנת להגביר את השקיפות ברבנות ובשירותי הדת ולחזק בכך את הרלוונטיות של מוסדות אלה לציבור בישראל.

תני פרנק, בן 35, נשוי ואב לשניים, מתגורר במודיעין. הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה. הוא פעיל, כותב ומרצה על יחסי דת ומדינה. צילום: נועם פיינר