משמאל: צילום של ויקטור "וולף" פישר ממרשם הכבוד של יהדות בריטניה שתועד בתחילת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה טוראי ברגימנט מידלסקס (courtesy). מימין: גזיר עיתון מהדיילי אקספרס, כתבה שעוסקת בחשיפת רשת הריגול (הארכיון הלאומי)

מחפשים את מר פישר - מאז 1927

מה היה תפקידו של מרגל בריטי-יהודי ברשת ריגול צרפתית שפעלה בבריטניה בין שתי מלחמות העולם? ● וולף פישר, איש מודיעין בריטי יליד פולין, גייס שתי נשים כדי לעקוב אחרי מתקנים של חיל הים וחיל האוויר הצרפתי ● אחת מהן הפכה למאהבת שלו ● בעקבות מעצרם המתוקשר, התקשו שתי המעצמות להמשיך לרגל אחת אחר השנייה ● פישר עצמו נעלם, וחלקו בפרשה לא פורסם עד היום ● חשיפה מאוחרת

רק שבוע אחרי שהסכמי לוקרנו – חוזה שלום שנחתם בין גרמניה, בלגיה, צרפת, בריטניה ואיטליה – נחתמו ב-1925, המשטרה החשאית הצרפתית חשפה ברעש גדול רשת ריגול בריטית שפעלה בלב פריז, במאמץ לגנוב סודות צבאיים מצרפת.

בין המרגלים שנחשפו היה גם ויליאם "וולף" פישר. פרטי התפקיד שלו בריגול הוצנעו בארכיון המודיעין הבריטי במשך כמעט מאה שנים – עד עכשיו (גילוי נאות: מחבר מאמר זה מקורב לפישר, וגדל בצל סיפורים על אודות מעלליו).

ב-8 בדצמבר, 1925, המשטרה החשאית הצרפתית עצרה שלושה בריטים: ג'ון לת'ר, אוליבר פיליפס ופישר, לצד שתי נשים צרפתיות צעירות. הבריטים הואשמו – ומאוחר יותר הורשעו – בגיוס הנשים לטובת ריגול במתקנים ימיים ואוויריים.

המשטרה החשאית הצרפתית עצרה שלושה בריטים: ג'ון לת'ר, אוליבר פיליפס ופישר, לצד שתי נשים צרפתיות צעירות. הבריטים הואשמו – ומאוחר יותר הורשעו – בגיוס הנשים לטובת ריגול במתקנים ימיים ואוויריים

הממשלה הבריטית הכחישה מכל וכל – ובפומבי – שידעה על קיומה של הרשת. אך מאחורי הקלעים כתב שגריר בריטניה לצרפת, רוברט קרו-מילן, שהעדות שהפלילה את הגברים כמרגלים בריטים "מרשיעה לגמרי".

תמונה משפחתית של ויליאם "וולף" פישר – שמאלי מאחור, עם בת דודו ג'ני פישר, בלבן. התמונה צולמה כנראה בשנות ה-20 (צילום: courtesy)
תמונה משפחתית של ויליאם "וולף" פישר – שמאלי מאחור, עם בת דודו ג'ני פישר, בלבן. התמונה צולמה כנראה בשנות ה-20 (צילום: courtesy)

רשת הריגול התמוטטה כאשר אחת ממשתפות הפעולה הצרפתיות, מרתה מורייה, נעצרה והודתה בחלקה בגנבת סודות לטובת בריטניה. מורייה הסתננה למתקנים של חיל האוויר וחיל הים הצרפתי, ואף קיבלה הכשרה כצנחנית כדי לקבל גישה.

בבית המשפט התגלה גם שמורייה הייתה מאהבתו של פישר. העיתונות התייחסה אליה כאל "מדמוזל פוקסטרוט", וטענה שהטמינה מסמכים במחוך שלה כדי להוציאם מהבסיסים הצרפתיים. מעצרה דווח בדיילי אקספרס הבריטי כ"הישג הסנסציוני ביותר של השירות החשאי הצרפתי מאז מעצרה של מאטה הארי".

שלושת הגברים הבריטים הכחישו את ההאשמות נגדם – בהצלחה מעטה בלבד. משפטו של לת'ר זכה לקיתונות של לעג, מכיוון שדרגתו ותפקידו במודיעין הבריטי פורסמו באנגליה בשנה שבה נעצר.

בבית המשפט התגלה גם שמורייה הייתה מאהבתו של פישר. העיתונות התייחסה אליה כאל "מדמוזל פוקסטרוט", וטענה שהטמינה מסמכים במחוך שלה. מעצרה דווח בכ"הישג הסנסציוני ביותר מאז מעצרה של מאטה הארי"

לניו יורק טיימס לא היה ספקות בנוגע לסיבות שבגללן צריכה בריטניה לרגל אחרי צרפת, ופרסמה את הדברים הבאים ב-14 בנובמבר, 1926:

"לצרפת יש חיל אוויר שמונה מעל 5,500 מטוסים, בהשוואה לכאלף מכונות הלחימה המעופפות של בריטניה.

"יתרה מזאת, למעט מספר יחידות בסוריה ובמרוקו, רוב הכוח הצרפתי הזה מרוכז בצרפת, ממנו היא יכולה לאיים על אנגליה, בעוד שהכוחות הבריטים לא רק פזורים בפלשתינה, אמירות עבר הירדן, מצרים ועיראק, אלא שגם אלו שמבוססים לטובת הגנת הבית מפוצלים בין הצבא היבשתי לחיל הים.

"התכניות האוויריות של צרפת, אם כך, אמורות לעורר עניין רב בקרב הבריטים".

הסופר הבריטי מייקל סמית, עמית מחקר באוקספורד שמתמחה בריגול, אמר לזמן ישראל שצרפת ניסתה "להרוויח מהמצב ככל שיכלה".

מטרת צרפת, אומר סמית, הייתה להביך את בריטניה באמצעות הדגשת "הזווית המינית, והטיפשות המובהקת בכך שהם ניסו להעמיד פנים שקצין מודיעין פעיל, עם קשרים ידועים לאיש מפתח ב-MI6, הוא לא חלק ממבצע מודיעיני".

סמית כותב בספרו, "שישה: הג'יימס בונדים האמיתיים", שמשרד החוץ הבריטי "הגיע להסכים ג'נטלמי" עם המקבילה הצרפתית שלו, "שאף אחת מהמדינות לא תרגל שוב אצל השנייה".

הנושא עלה פעמיים בבית הנבחרים הבריטי, אחרי שהגברים נידונו למאסר במאי, 1926. רישומי דיוני הפרלמנט שסופקו לזמן ישראל מציגים את חברי הפרלמנט מבקרים את החלטת הממשלה להכחיש את קשריה עם שלושת המואשמים.

חבר הפרלמנט ארנסט ת'רטל, לייבור, האשים את מזכיר המדינה לענייני חוץ, אוסטין צ'יימברליין, בכך שביצע "זיוף דיפלומטי" בהכחשת מעורבות הממשלה. ת'רטל נאלץ לעזוב את אולם הדיונים אחרי שבחר להשתמש בשפה כזאת.

על אף שסמית טוען שניסיון הריגול היה "חובבני לחלוטין", ההיסטוריון הצבאי פיל תומסלי לא בטוח שזאת קביעה מדויקת. ספרו של תומסלי, "איך לאתר את האבות הקדמונים של השירות החשאי שלך", מתייחס למקרה.

"במהלך המשפט, השגרירות העבירה מידע למשרד החוץ שרמז על כך שזה מקרה רציני, ושנדמה שהיה פה ניסיון כנה – לא רק לחתור תחת קצינים צרפתים, אלא גם להשיג מידע מהקצינים הצרפתים באמצעות 'מלכודות דבש' ודברים דומים", אמר תומסלי לזמן ישראל. עבור חלקו במזימה, נידון פישר לשנתיים בכלא לצד אוליבר ופיליפס. ג'ון לת'ר, שנחשב למפקדם, קיבל שלוש שנים.

תמונה של המכתב המאורכב מהלורד קרו-מילן, שגריר בריטניה לצרפת, שאמר שהעדות המרשיעה נגד השלישייה "מרשיעה לגמרי" (צילום: הארכיון הלאומי)
תמונה של המכתב המאורכב מהלורד קרו-מילן, שגריר בריטניה לצרפת, שאמר שהעדות המרשיעה נגד השלישייה "מרשיעה לגמרי" (צילום: הארכיון הלאומי)

על אף שמסמכים רשמיים מעידים על תקשורת פעילה בין משרד החוץ לבין משפחותיהם של לת'ר ופיליפס, בארכיונים יש מעט מאוד שקשור לפישר, למעט הערות בכתב יד שנכתבו על מסמכים של משרד החוץ, ומתארים אותו כ"בלתי נעים" וכ"אדם גס רוח", ואף טענו שהוא "היה במשא ומתן כדי להעביר את המידע לגרמנים". תפקידו של פישר – ורוב הרקע שלו – נותר לוט בערפל עד היום.

הטיימס אוף לונדון, שדיווח על המאורעות, התייחס לפישר כאל "יהודי פולני שהתאזרח", אך הדיילי אקספרס כינה אותו "איש המסתורין של התעלומה" וטען שמורייה הכירה אותו רק בתור "מיסייה ז'אן".

הטיימס אוף לונדון, שדיווח על המאורעות, התייחס לפישר כאל "יהודי פולני שהתאזרח", אך הדיילי אקספרס כינה אותו "איש המסתורין של התעלומה" וטען שמורייה הכירה אותו רק בתור "מיסייה ז'אן"

תמונה של המרגל, יליד לודז', פולין, מופיעה במרשם הכבוד של יהדות בריטניה, ספר שמציג את הישגיה והקרבותיה של יהדות בריטניה במלחה"ע הראשונה. היא צולמה בתחילת המלחמה, כשפישר היה טוראי ברגימנט מידלסקס.

צילום של ויקטור "וולף" פישר ממרשם הכבוד של יהדות בריטניה שתועד בתחילת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה טוראי ברגימנט מידלסקס (צילום: courtesy)
צילום של ויקטור "וולף" פישר ממרשם הכבוד של יהדות בריטניה שתועד בתחילת מלחמת העולם הראשונה, כשהיה טוראי ברגימנט מידלסקס (צילום: courtesy)

מסמכים בארכיון הלאומי הבריטי מעידים על כך שהוענקה לו מדליה צבאית ביוני, 1916, על "גבורה ומסירות לתפקיד תחת אש, במהלך קרב יבשתי".

רישומי מוזיאון חיל המודיעין מעידים כי פישר שירת עם הגדוד הראשון, השלישי, ה-17 וה-23 ברגימנט מידלסקס, ונשלח לראשונה לצרפת ב-2 במאי, 1915.

ההיסטוריונית הצבאית הלן קרטר, שמסרה לזמן ישראל את המסמכים, אומרת שהוא "בהחלט הצליח בתפקידו כדי להתקדם לדרגת סמל בפועל, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא היה מהגר שזה עתה הגיע מפולין. הוא שוחרר מרגימנט הפוסליירים המלכותי (חיל המודיעין) ב-30 באפריל, 1922".

ב-1927 נעלם פישר מהרישומים הרשמיים. המסמך האחרון שמתייחס אליו מפרט את שחרורו מהכלא לצד אוליבר פיליפס. המסמך מציין שפיליפס נמצא בקאלה, בצפון צרפת, במטרה לחזור לאנגליה. המסמך הזה מסתיים במילים: "לא ניתן היה לאשר את תנועותיו של פישר".

המסמך האחרון שמתייחס אליו מפרט את שחרורו מהכלא לצד אוליבר פיליפס. המסמך מציין שפיליפס נמצא בצפון צרפת, במטרה לחזור לאנגליה. המסמך הזה מסתיים במילים: "לא ניתן היה לאשר את תנועותיו של פישר"

עוד 893 מילים
סגירה