זינוק במספר הפניות לעזרה על רקע מצוקה אובדנית

פרסום ראשון דוח של עמותת ער"ן מגלה: 143 אלף ישראלים פנו למוקדי הסיוע הנפשי מתחילת מרץ ● כ-2,900 מהפניות היו עם תוכן אובדני ● מדובר בעלייה של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● 60% מהפניות של נשים ו-40% של גברים ● בער"ן טוענים: הקמנו מוקד לחולי קורונה בעלות של מיליון שקל שהובטחו ממשרד הבריאות - ולא קיבלנו

דיכאון. אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Overearth)
istockphoto/Overearth
דיכאון. אילוסטרציה

מאז אמצע מרץ ועד השבוע התקבלו במוקדי הסיוע של העמותות המרכזיות לעזרה נפשית 143 אלף פניות של ישראלים במצוקה. מתוכן, 2,880 פניות היו בעלות תוכן אובדני. כך עולה מדוח של ער"ן, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה.

הדוח מרכז את הנתונים של שלוש העמותות המרכזיות בתחום: במוקד ער"ן התקבלו כ-133 אלף פניות בעלות תוכן אובדני; במוקד סה"ר כ-7,000; ובמוקד נט"ל כ-3,000. בהשוואה לשנה שעברה, מדובר בגידול של כ-30% – הן בפניות ה"רגילות" על מצוקה, והן בפניות על רקע מצוקה בעלת סממנים אובדניים.

לפי הדוח, עיקר הגידול בפניות היה בחודשים מרץ ואפריל, עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל והטלת ההסגר, שכללה סגירה של  מרפאות לבריאות הנפש ושל מחלקות פסיכיאטריות בבתי החולים, ושחרור המטופלים לביתם.

עם סיום הסגר בחודש מאי, מספר הפניות ירד, אבל ביוני ובתחילת יולי התחלפה המגמה בשנית, ומספר הפניות עלה ונמצא מאז במגמת עלייה. בער"ן מציינים עוד כי המצב בחודש האחרון החמיר גם ביחס לחודש שלפניו וגם בהשוואה לשנה שעברה, ומצביעים על עלייה חדה בפניות עם תוכן אובדני למוקדי החירום.

"טריגר המצוקה הנפשית העיקרי של האנשים שפנו אלינו השתנה מתקופה לתקופה", אומר מנכ"ל ער"ן, דוד קורן, "במרץ ובאפריל רוב המתקשרים סבלו מבדידות, וחלקם גם מחרדה לבריאותם. מאז מאי זה השתנה, ויותר ויותר אנשים, בערך שליש מהאנשים שפונים אלינו, מדברים על המצוקה הכלכלית והתעסוקה".

"במרץ ובאפריל רוב האנשים שהתקשרו סבלו מבדידות, וחלקם גם מחרדה לבריאותם. מאז מאי זה השתנה, ויותר ויותר אנשים, בערך שליש מהאנשים שפונים אלינו, מדברים על המצוקה הכלכלית והתעסוקה"

"יש אנשים שהבעיה שלהם בימים אלה היא פשוט שהם לא יודעים מה יקרה איתם מחר, איך הם ישלמו את השכירות או המשכנתה ויקנו אוכל. אחרים מסודרים עם מספיק כסף לשנה שלמה, אבל פתאום מרגישים שהם נחשבים 'מיותרים', שאין להם מה לעשות עם עצמם, שהעסק שהם נתנו לו את הנשמה נסגר או שהעבודה שלהם כבר לא קיימת ואין עבודה חדשה באופק.

"יש גידול עצום במספר הפניות של אנשים במצוקה בגלל קשיים בחיי המשפחה והזוגיות, בגלל אלימות, בגלל האווירה בבית. הכול משליך על הכול", אומר קורן.

עידן הקורונה: חיטוי אמבולנס במרכז הרפואי שיבא, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
עידן הקורונה: חיטוי אמבולנס במרכז רפואי, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

"חלק מהחרדה שבה אנשים נמצאים נובעת ממדיניות ההפחדה שבה נקטו, לצערי, חלק מרשויות השלטון בישראל", מוסיף קורן. "אני מבין את הצורך בכך שאנשים יפעלו לפי ההוראות ויימנעו מהדבקה. אבל להפחדה, לאיומים מוגזמים בדברים שלא התרחשו ולא באמת היו עלולים להתרחש, יש מחיר נפשי כבד. וכאשר הדברים לא קורים, זה גורם לירידה באמון של הציבור, וגם זה לא טוב".

ממיפוי הפניות לער"ן עולה כי 60% מהפונים והפונות הם נשים, ו-40% הם גברים. 19% הם בני נוער וחיילים, 21% צעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, 38% בני גילאי הביניים ו-22% קשישים. 26% מהפונים סיפרו על תחושת בדידות, 59% על חרדה ותחושת משבר, ו-15% העידו על מצוקה נפשית חריפה.

"חלק מהחרדה נובעת ממדיניות ההפחדה של הרשויות. אני מבין את הצורך בכך שאנשים יפעלו לפי ההוראות ויימנעו מהדבקה, אבל לאיומים מוגזמים בדברים שלא התרחשו ולא היו עלולים להתרחש יש מחיר נפשי כבד"

"משרד הבריאות הבטיח מיליון שקל"

בער"ן מדווחים כי הגדילו את פעילותם בתקופת הקורונה עקב העלייה במספר הפניות. העמותה פתחה מוקד מיוחד לקהילה החרדית (076-8844429), לחברה הערבית (שלוחה 2 במוקד הרגיל של ער"ן (1201) ולדוברי אמהרית (שלוחה 7 באותו קו) וכן מוקד מיוחד לחולי קורונה במצוקה נפשית (שלוחה 6 באותו קו) והגישה סיוע בחדר המצב של משרד הבריאות.

בעמותה טוענים כי הקו לחולי הקורונה הוקם לבקשת משרד הבריאות, שהבטיח לממן את הקמתו. "פתחנו את הקו בתוך כמה ימים, מהלך שחייב אותנו בהיערכות מיוחדת הכוללת העברת כל המתנדבים לפעילות מהבית, בהשקעה של כמיליון שקל", אומרים שם, "אבל נכון להיום, למשרד יש קושי לעמוד במחויבות לער"ן".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד קיבל החלטה להקים מענים טלפוניים ואינטרנטיים למתן עזרה ראשונה נפשית בתחום הקורונה. לצורך כך הוקמו מבחני תמיכה. עמותת ער"ן היא אחת העמותות שזכתה במבחני תמיכה".

"מבחני תמיכה נבנים משלב ההתחייבות ושלב הביצוע בפועל. בשלב הראשון קיבלו כל העמותות תשלום – פעימה ראשונה על סמך ההתחייבות לכמות מסוימת של שיחות. היום אנו נמצאים בשלב השני – תשלום פר ביצוע.

"עמותת ער"ן הגישה מסמך שגוי וביקשה לתקנו. ברגע שיוגשו המסמכים הנדרשים והבקרה תאשר את תקינותם – תשולם הפעימה השנייה גם לער"ן וגם לשאר הספקים, בהתאם לדרישות של מבחני התמיכה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לצערי זו רק ההתחלה. כאשר המצב הכלכלי יחמיר יותר עקב דרישות הבנקים להחזר ההלוואות והמשכנתאות שהוקפאו יהייה גל שני ועוצמתי של חוסר תקווה, ייאוש, תסכול, ותדמית נמוכה ביותר של אנשים שלא מצל... המשך קריאה

לצערי זו רק ההתחלה. כאשר המצב הכלכלי יחמיר יותר עקב דרישות הבנקים להחזר ההלוואות והמשכנתאות שהוקפאו יהייה גל שני ועוצמתי של חוסר תקווה, ייאוש, תסכול, ותדמית נמוכה ביותר של אנשים שלא מצליחים לכלכל ולפרנס את הילדים שלהם.
מצד אחר של המטבע, הצעירים, נמשכים פנימה לבור שחור וביצתי ממנו לא רואים אור לתקווה.
העולם כולו זועק שנים לחיפוש משמעות ואושר של האינדיבידואל. האנושיות נחשפת במערומיה ובחוסר הרלוונטיות שלה בהליכים קיומיים של הטבע – זו מכה נפשית קשה מנשוא.

עוד 629 מילים ו-1 תגובות
סגירה