אילוסטרציה, פועלים פלסטינים בשכונת גילה בירושלים, ארכיון, 2013, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Neal Badache/FLASH90)
Neal Badache/FLASH90

זכות הלינה "לפני הקורונה לא היינו מכניסים אותם"

השבוע עומר שרביט מצא את עצמו עושה צ'ק אין בהוסטל במזרח ירושלים ● בבוקר, עשרות אורחים פלסטינים ברכו אותו בסבאח אל חיר ● מלונות רבים בבירה מארחים כעת בעיקר פועלים מהגדה, שלא יכולים לשוב הביתה בשל מגבלות הקורונה ● המלונאים מרוצים מההכנסה, אבל בעירייה לא מפרגנים: "יש כאו 17 אלף חדרי מלון, זה מה שיציל אותם עכשיו? נו באמת!" ● במקביל, יש מעסיקים ש"כולאים" פועלים בלילות

"ניו פאלם הוסטל" שוכן במיקום מנצח למי שרוצה לחוות את מזרח ירושלים מקרוב, ולהישאר במרחק של כמה דקות הליכה ממקומות הבילוי של מרכז העיר.

התנאים במקום קצת קשוחים, ועל כך מעידות גם הביקורות בטריפאדווייזור, אם כי יכול להיות שמטיילים בתקציב נמוך ימצאו במקום תמורה הולמת לכספם. חדר משותף עולה 60 שקל ללילה וחדר פרטי 120. מי שרוצה ארוחת בוקר של אלופים, יכול למצוא אותה בחומוס עכראמאווי שנמצא ממש ליד הכניסה למטה.

בלילה של יום ראשון מצאתי את עצמי עושה צ'ק-אין דווקא להוסטל הזה, אחרי שנתקעתי בבירה עד שעה מאוחרת, כשהאוטובוסים כבר מזמן סיימו לעבוד וגם מוניות השירות התייאשו מלחפש נוסעים לתל אביב. גם אברהם הוסטל היה סגור, וכך יצא שנהג מונית הסיע אותי לאכסניה הזו במזרח העיר.

פקיד הקבלה היה אדיב מספיק כדי לקבל את האורח הלא-קרוא מאוחר בלילה ולסדר את החדר האחרון שהיה לו במלאי: בלי חלון, מזגן שלא עובד, אבל עם מאוורר שהוא אלתר מחדר אחר. בלילה שמעתי במסדרונות רק ערבית.

בבוקר התעוררתי מוקדם, יצאתי למעין פאטיו עם שטיחים מסורתיים, ואחד אחרי השני נכנסו לשם צעירים פלסטינים, שברכו אותי בסבאח אל חיר. עניתי "סבאח אל נור" במבטא שעורר את חשדם. יאהודי?, הם שאלו, ועניתי שכן. אחד מהם, בחור גבוה מאוד מיאטה שליד חברון, היה נחמד מספיק כדי לסדר לי כוס קפה.

בעברית הרצוצה שלהם וללא ערבית שלי, התברר שהפועלים האלה עובדים באחד מאזורי התעשייה הסמוכים לעיר, ולמעשה הם הדיירים היחידים בהוסטל. רובם לא ראו את הבית בין שבוע לשבועיים וחצי.

ניו פאלם הוסטל, וחומוס עכראמאווי בירושלים. יולי 2020
ניו פאלם הוסטל, וחומוס עכראמאווי בירושלים. יולי 2020

מאוחר יותר הגיע פקיד הקבלה, אמריקאי ממוצא ערבי, שעדכן אותי בסיטואציה. "לפני הקורונה היו פה רק תיירים, וכשהם עזבו, עשינו הסבה לפועלים. הם אנשים טובים, אבל הרסו לנו את המקום, מעשנים בכל מקום, כפי שאתה יכול לראות פה על הרצפה והשטיחים. אנחנו מתים שכל הסיפור הזה ייגמר ונוכל להיפרד מהם, אולי בחודש הבא. לפני הקורונה בחיים לא היינו נותנים להם להיכנס לכאן, מחשש שיציקו לאורחות ודברים מהסוג הזה", הוא אמר.

הפקיד הזה נתקע בהוסטל בעצמו אחרי שהגיע לבקר חבר בתקופת החגים הנוצריים ומצא את עצמו בלי יכול לטוס הביתה. הוא הוסיף שמלונות רבים בעיר הורידו מחירים מ-100 דולר למאה שקל, וציין מלונות והוסטלים אחרים, שכמו ניו פאלם, גם הם עשו הסבה לאירוח פועלים, במזרח ובמרכז העיר. "אתה יכול לראות מלון מפואר שבכל המרפסות בו תלויים בגדי עבודה לייבוש, זה חסר תקדים".

מלונות רבים בעיר הורידו מחירים מ-100 דולר למאה שקל, ועשו הסבה לאירוח פועלים, במזרח ובמרכז העיר. "אתה יכול לראות מלון מפואר שכל המרפסות בו מלאות בגדי עבודה שתלויים לייבוש, זה משהו חסר תקדים"

ואכן, בשיחה טלפונית לאכסניה אחרת, "סינמה הוסטל" שממוקמת במרכז העיר, בין הרחובות יפו למלך ג'ורג', סיפר המנהל קובי, שגם הוא הסב חצי מהמקום שלו לאירוח פועלים פלסטינים, והפעילות החדשה הזו בעצם אפשרה לו ולמלונות רבים אחרים בעיר לשרוד את התקופה שמוטטה את רוב תעשיית התיירות בארץ.

חומוס עכראמאווי
חומוס עכראמאווי

"בתקופת העוצר הראשונה הם היו פה שבועיים, ועכשיו הם פה בשבועיים האחרונים, וזה כנראה יימשך עוד שבוע וחצי לפחות. יוצאים בבוקר וחוזרים בערב", הוא אמר. כמו כל מפעילי ההוסטלים שאיתם שוחחנו, גם הוא חשש למתג את עצמו כמלון שמארח פועלים פלסטינים. עם זאת, בניגוד לפאלם הוסטל שבמזרח העיר, קובי דווקא לא התלונן על העובדים שמתארחים אצלו.

"דווקא אצלי הם היו ממש בסדר, כרגע יש לי באזור ה-40 פועלים, כולם מהרשות. יש לי שני מתחמים: בקומה אחת פועלים פלסטינים ובקומה אחרת דיירים אחרים, אבל קיימת אינטראקציה ביניהם. האחרים הם ישראלים ותיירים שתקועים פה".

"בוא נאמר שרוב המקומות שפתוחים כרגע, זה (עובדים פלסטינים, ע.ש.) קהל היעד שהם פונים אליו. גם המלון מולנו מארח פועלים. ההסגר הוא לא מהצד הישראלי אלא מהצד הפלסטיני, אבל כרגע זה הסגר 'נושם', כך שהם לפעמים נוסעים הביתה בסופ"ש וחוזרים לכאן, אך לא יכולים לשוב הביתה כל יום.

"לפני הקורונה לא היה כזה דבר, אבל זה נותן לנו חמצן לנשימה בימים הטרופים האלה, אחרת היינו פושטים רגל", מסכם קובי.

נוף לעיר העתיקה מהמרפסת של ניו פאלם הוסטל, ירושלים
נוף לעיר העתיקה מהמרפסת של ניו פאלם הוסטל, ירושלים

סוג של דו-קיום

בניגוד למה שאומרים המלונאים האלה ואחרים שאיתם שוחחנו, אילנית מלכיאור מהרשות לפיתוח ירושלים אומרת שהיא לא מכירה את התופעה, לא יודעת להגיד כמה פלסטינים מתארחים במלונות בבירה ובכלל מתעצבנת על השאלה. "יש 17 אלף חדרי מלון בירושלים, זה מה שיציל אותם עכשיו? נו באמת!".

היא ממשיכה לספר על תכנית שיזמו העירייה ומשרד התיירות לחלוקת וואוצ'רים לישראלים שיבואו להזרים חמצן של תיירות פנים לעיר כמה שיותר מהר.

אלא שנכון לעכשיו, התיירים לא פה ומלונות רבים עומדים בשיממונם, כמו למשל אברהם הוסטל, שנאלץ להוציא עובדים רבים לחל"ת, ותכנן לפתוח מחדש אולי בסוף החודש הנוכחי, אבל כרגע גם זה שוב מוטל בספק.

היוזמה להלין פלסטינים בבירה היא פתרון שיכול לספק להם מגורים סבירים לתקופת הקורונה, להציל כמה מלוניות מקריסה, ואולי גם לתרום לדו-קיום בעיר.

עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשיה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)
עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשיה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)

בירושלים יש שני אזורי תעשייה שמצריכים אישורי כניסה כדי להגיע אליהם משטחי הרשות הפלסטינית: למישור אדומים יש מחסום למתחם עצמו, וכדי להגיע לעטרות צריך לעבור מחסום כניסה לישראל.

ככלל, לפי הערכות של גורמים פלסטינים וישראלים שאיתם שוחחנו, בתקופת הקורונה היו בין 25 ל-40 אלף פלסטיניים שעבדו בעיקר בבנייה ותשתיות או במפעלי תעשייה שהוחרגו מהשבתת הנגיף, ולנו בישראל. אלא שהצד הבעייתי יותר של התופעה הזו, הוא שלא כל העובדים זוכים לתנאי מגורים הולמים באכסניות מפונפנות במרכז ובמזרח ירושלים כפי שתואר לעיל.

אילנית מלכיאור מהרשות לפיתוח ירושלים אומרת שהיא לא מכירה את התופעה ובכלל מתעצבנת על השאלה. "יש 17 אלף חדרי מלון בירושלים, זה מה שיציל אותם עכשיו? נו באמת!"

בהסתדרות אומרים שעובדי הבניין הפלסטינים אמנם נחשבים למוחלשים ביותר בשוק העבודה הישראלי, אך בכל זאת נופלים תחת ההסכם הקיבוצי ואמורים לזכות לתנאי סף של הלנה בתקופת הקורונה, מבחינת מספר אנשים בחדר וכיור או מקלחות. עם זאת, הם לא יודעים לספר על תלונות שהגיעו מהפועלים.

ברשות הפלסטינית עצמה יש סגר מתחילת החודש ואחד ממוקדי התחלואה נמצא בעיר חברון. לדברי אשרף עוואר, נציג של ארגון העובדים הפלסטיני (PGFTU), קשה לאמוד את המספר המדויק של העובדים הפלסטינים שלנים בישראל כרגע. זאת, מאחר שיש כאלה שקיבלו אישור דרך משרד העבודה ורשומים ויש כאלה שקנו את "התסריך" בשוק השחור. עם זאת הוא מעריך שיש כ-30 אלף עובדים כאלה בישראל, וחלק גדול מהם לא היו בגדה המערבית מזה חודש שכן ברשות לא מעוניינים שהם יחזרו לפי שעה. הוא מודע לכך שקבלנים משכנים את העובדים באתרי הבניה, אך אין לו יכולת לבדוק אם התנאים האלה הולמים.

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מעריכים כי "רוב הפועלים הפלסטינים אשר לנים בישראל משוכנים באתרים שיש בהם דירות מוכנות למסירה. סיירת מטעם ההתאחדות מבצעת עשרות גיחות בכל שבוע לאתרים, כדי להדריך קבלנים בעניין השמירה על הכללים. ביצענו גם רכש משותף של מדחומים ומסכות. הקבוצה שעובדת כרגע אמורה לעבוד עד סוף החודש, ואז הממשלה תקבע איך ממשיכים".

לדבריהם, העובדים האלה שהו בישראל לתקופות ממוצעות של כשבועיים בסיבוב הראשון של ההסגרים, ואז יצאו לשבועיים חזרה לרשות. בשיא האירוע הקודם נשארו 10,000 עובדים בלבד מתוך 67 אלף שיש להם אישורי עבודה. בשבועיים האחרונים חזרו קרוב ל-40 אלף, והם צפויים להישאר בישראל עד סוף החודש.

עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשיה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)
עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשייה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)

הלנה או כליאה?

לא ברור עד כמה הגיחות האלה של התאחדות הקבלנים יספיקו כדי לוודא שהפועלים יזכו לתנאים הולמים באתרי הבנייה. הקורונה יצרה מצבים גבוליים, שמהם עולה, לכאורה, שהעובדים ממש נכלאים במקומות העבודה שלהם.

כך למשל, דווח השבוע בהארץ, שמפעל גרין נט שבאזור התעשייה עטרות שבירושלים, אילץ את עובדיו ללון בשטחו במשך ארבעה לילות, מחשש להסגר ברשות. לפי הדיווח, ההלנה נעשתה בניגוד להנחיות משרד הבריאות, שמדברות על 4 עובדים בחדר, מה גם שהם נאלצו ללכת מרחק רב לשירותים ולמקלחת.

המפעל הזה מטמין כ-60% מהאשפה שמגיעה אליו ממטרופולין ירושלים, וממחזר את כל היתר, כשהכוונה היא להוריד את שיעור ההטמנה לאפס בעתיד. המפעל הוגדר כחיוני בתקופת הקורונה, ואם הפועלים האלה היו חולים או יחלו בעתיד, לירושלמים תהיה בעיה להיפטר מהזבל שלהם.

פועל במפעל גרין נט ששוחח איתנו השבוע, וביקש להישאר בעילום שם, סיפר כי לן במתחם גדול עם עוד קרוב ל-30 איש. הוא צירף תמונה להמחשה, וסיפר גם על כוונת המפעל לפטר תשעה עובדים, למרות שלדבריו היקף העבודה לא פחת.

גורם מקורב למפעל אמר: "כרגע אנחנו לא ממשיכים להלין אותם. בתקופת הקורונה הראשונה, כשהכאוס היה גדול, הלנו קרוב ל-60 איש עם כל התנאים בסוג של קפסולות, מקלחות, מכונת כביסה, שירותים, מטבח ושלוש ארוחות ביום ממסעדה מקומית, כך שכל התנאים מולאו.

"משרד הבריאות זה עלה נידף שכל שבוע משנה תנאים, מאחר שאנחנו צופים הסגרים נוספים, אנחנו כרגע בשלבים של מה שנקרא שינוי הבינוי. מקום יש, אבל לא ברור לי מה ההנחיות, 10 אנשים, 4 אנשים, אז אנחנו בודקים את התקנות האחרונות ולפיהן נתאים את המגורים בהתאם לתקן".

אותו גורם אומר שהם פועלים באי-וודאות ונערכים לאפשרות של הסגרים נוספים. "כל הקורונה עבדנו נון-סטופ, אבל נפגענו כי ההוצאות גדלו בצורה מטורפת, וזה התווסף לעלות ההלנה, שגרמה לנו להפסד של 4 מיליון שקל ברבעון הראשון, ו-9 עובדים זומנו לשימוע כדי לצמצם ולייצב את המפעל.

"בתחילת הקורונה הפלסטינים פחדו מקורונה אצלנו, ולאחר מכן אנחנו פחדנו להידבק מהם. ככה שהיו תקופות שלא נתנו להם לעבור ואלה שנשארו הלכו לבתים שלהם ושם איימו עליהם, והיו תקופות שישראל סגרה. אז אני לא יודע מה יקרה בעוד שעתיים בישיבת הממשלה, זה פוליטיקה.

התפרצות נגיף הקורונה: צוותי רפואה פלסטיניים בגדה המערבית (צילום: Nati Shohat/Flash90)
התפרצות נגיף הקורונה: צוותי רפואה פלסטיניים בגדה המערבית (צילום: Nati Shohat/Flash90)

"מכל ה-150 עובדים כאן, אף אחד לא עשה אפצ'י כי שמרנו עליהם לפי הכללים. כל אחד עשה משהו אחר: יש כאלה שנעצרו; ויש מפעלים שלקחו מין בתי מלון נטושים; ואנחנו בנינו את המגורים בקירות גבס, עם תאורה, וממונה בטיחות אש וחשמל. העובדים אצלי מקבלים 3 ארוחות ביום, והידיעה הגיעה אליך בגלל סכסוך עם ארגון מען. הכרנו בהם כנציגים, אבל מי שדואג לעובדים זה אנחנו".

עם זאת, עובדי גרין נט "שוחררו", כביכול, בעזרת ההתערבות של ארגון העובדים מען. יואב גל טמיר, המייצג את הארגון, אומר שהם דווקא "היו בעד שהעובדים יישארו בעבודה גם בגל הראשון וגם עכשיו, אבל שזה יקרה בתנאים טובים ומכבדים, ובשיתוף פעולה איתם, ובלי לאיים על כל עובד שאם הוא לא יישאר לישון במפעל הוא יאבד את מקום העבודה שלו".

"היינו בעד שהעובדים יישארו בעבודה גם בגל הראשון וגם עכשיו, אבל שזה יקרה בתנאים טובים ומכבדים, ובשיתוף פעולה איתם, ובלי לאיים על כל עובד שאם הוא לא יישאר לישון במפעל הוא יאבד את מקום העבודה שלו"

לדבריו של גל טמיר, הוא נתקל בפתרון של הלנה בשטחי המפעל גם במקומות נוספים, ולא תמיד התנאים עמדו בדרישות הסף של משרד הבריאות.

"הסיפור של עובדים שנשארים במפעל נעשה כדי להימנע ממצב שהמפעל יישאר בלי עובדים במקרה שהרשות תטיל סגר. בתקופת הקורונה הראשונה היה הסגר מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני. הרשות סגרה את המעברים והורתה לפועלים לא להיכנס לישראל, בטענה שהקורונה הגיעה מתוך ישראל, והיה איזשהו מסע נגד הפועלים האלה. מעסיקים בעטרות ובמישור אדומים שכן המשיכו לעבוד, מצאו פתרונות ללינה במקום העבודה, או במלונות שעמדו ריקים בירושלים.

"היו לנו שלושה-ארבעה מפעלים שדרשו מהעובדים להישאר לישון, אחד שיכן במלון, ושניים אחרים עשו מקום לעובדים בשטח המפעל, בתנאים יותר או פחות טובים. הגיעו פניות גם מעובדים פלסטינים, שהרבה מהם נדרשו לישון בתנאים קשים בישראל, ואם היו יוצאים החוצה הם היו נעצרים.

"אנחנו יודעים שיש הרבה פועלי בנייה בישראל ששוכנו במקומות שלא עומדים בתקן של משרד הבריאות, צפופים מאוד, והצורה שבה שיכנו אותם נראית כמו הצורה שבה העסיקו אותם – משפילה, לא בטיחותית, ולא בתנאים אנושיים.

"אבל זה לא נכון לכל המקומות. היו מפעלים ששיכנו בתנאים יותר טובים, וכן ניסו לדאוג לעובדים. גרין נט הגדיל לעשות ורצה לכלוא את העובדים שלו במפעל בתנאים שלא יעזרו נגד התפרצות של מחלה בשום צורה, אבל הוא רצה לוודא שהפועלים יישארו במפעל ושהוא לא יאבד אותם במקרה של סגר".

"יש הרבה פועלי בנייה בישראל ששוכנו במקומות שלא עומדים בתקן של משרד הבריאות, צפופים מאוד, והצורה שבה שיכנו אותם נראית כמו הצורה שבה העסיקו אותם – משפילה, לא בטיחותית, ולא בתנאים אנושיים"

תגובת גרין נט

מחברת גרין נט נמסר בתגובה: "גרין נט מכבדת את זכויות עובדיה וכל פעולותיה הן בהתאם לדין. הטענות העולות מן הכתבה אינן נכונות ואנו מצרים על הניסיון להציג מצג שווא. כמו חברות רבות במשק, החברה נאלצת בימים אלה לבצע הליכי צמצום והתייעלות, והיא מבצעת אותם בהתאם לדין ומטעמים ענייניים בלבד.

"כדי להמשיך ברצף עבודה תקין, במקרה של סגר נוסף, החליטה ההנהלה לאפשר לעובדיה הפלסטינים שיבחרו, ללון בשטח המפעל ללא עלות נוספת, על מנת שיוכלו לכלכל את משפחותיהם. תנאי הלינה טובים וראויים ועומדים בהנחיות, כשהחברה נושאת במלוא העלויות הכרוכות נכון לרגע זה בעקבות הסרת החשש לסגר של הרשות למניעת כניסת פועלים לישראל כל העובדים חזרו לביתם.

"גם בתקופה מאתגרת זו, כשהמשק מתמודד עם מגפת הקורונה, גרין נט פועלת ותמשיך לפעול מתוך כבוד לעובדים ודאגה לתנאי העסקה ראויים והוגנים".

עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשיה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)
עובדים פלסטינים במחסום שמוביל לאזור תעשיה אדומים (צילום: ארגון עובדים מען)
עוד 1,888 מילים
סגירה