ירושלים, יולי 2020: נשים במסכות חולפות ליד פוסטר של בנימין נתניהו (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit

זה לא רעיון רע לחלק לאזרחים כסף, אבל לא ככה עושים את זה

הכנסה בסיסית אוניברסלית באה להחליף את הקצבאות, ולייתר את המנגנון המפלצתי והיקר של מערכות הרווחה ● אבל כדי שהיא תהיה יעילה, עליה לעמוד בחמישה עקרונות בסיסיים - כפי שנהוג בכל העולם ● התכנית של ראש הממשלה, מסתבר, עומדת רק באחד מהם ● פרשנות

לצד השיח הביקורתי על תכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחלוקת כסף אוניברסלית, היא זכתה לתמיכה – אידאולוגית ברובה – מכל קצות הקשת הפוליטית: מהצד השמאלי מדובר באנשים שתומכים בסיוע סוציאלי נרחב; מנגד ניצבים אנשי ימין כלכלי, שנתמכים בעמדותיו של מילטון פרידמן (שהגה את המושג "כסף מהליקופטר"), ורואים במהלך הזה דרך נוספת להתגבר על הביורוקרטיה הממשלתית.

ללא קשר להתפרצות מגפת הקורונה ולהשלכותיה הכלכליות, מתן הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא מהלך מבורך בתקופתנו, שצובר תאוצה בעשור האחרון בכל העולם, כתוצאה משינויים מהירים בשוק העבודה ועלייה בתוחלת החיים.

זה מכבר מחליפה הטכנולוגיה ידיים עובדות רבות במשק, במיוחד מקרב האוכלוסייה המבוגרת. בשילוב עם העלייה בתוחלת החיים, נוצר מצב שבו קיים ספק גדול אם הכסף הצבור בפנסיות ובביטוח הלאומי יספיק בשביל לקיים בכבוד פנסיונרים, או  להתמודד עם מובטלים רבים בעשורים הקרובים.

הכנסה בסיסית אוניברסלית באה להחליף את הקצבאות ולייתר את המנגנון המפלצתי והיקר של מערכות הרווחה. הרעיון העומד בבסיס התכנית הוא לקחת את הכסף שנחסך בגין ביטול הצורך במימון מערכות הרווחה, ולחלק אותו לכלל האזרחים ישירות לחשבון הבנק מדי חודש, ללא תנאים וללא הגבלות.

אמנם במצב כזה העשירים מקבלים כסף שהם לא צריכים, אבל המחשבה היא שהפעלת מנגנון שמטרתו לסנן את רשימת הזכאים, עשויה לעלות למדינה יותר מאשר אי-העברת כספי המדינה לעשירים.

בעשור האחרון בוצעו ברחבי העולם לא מעט ניסויים שבחנו מודל של הכנסה בסיסית אוניברסלית. נוסף על היוזמה הבהולה, הפופוליסטית ולאו דווקא היעילה לחלוקת כספים, שביצע דונלד טראמפ במשבר האחרון בארה"ב, נוסה מודל כזה קצת יותר ברצינות בפינלנד, בקליפורניה, בקנדה, בהודו ובקניה.

ניסויים נוספים צפויים להיערך גם באיטליה, בספרד ובדנמרק. ב-2016 הנושא הועלה למשאל עם בשווייץ, אך נדחה שם ברוב גדול.

הבעיה בתכנית שהעלה נתניהו היא שכדי שתהיה יעילה עליה לעמוד בחמישה עקרונות בסיסיים לחלוקת הכנסה בסיסית אוניברסלית, כפי שנהוג בכל העולם. התכנית של ראש הממשלה, מסתבר, עומדת רק באחד מהם.

סוזי גרזה, תושבת סטקטון, קליפורניה, שהשתתפה בשנה שעברה בניסוי במסגרתו בו קיבלה כסף מהרשויות (צילום: AP Photo/Rich Pedroncelli)
סוזי גרזה, תושבת סטקטון שהשתתפה בניסוי במסגרתו בו קיבלה כסף מהרשויות (צילום: AP Photo/Rich Pedroncelli)

1

ביצוע חלוקת כסף לאורך תקופה ארוכה

תכנית נתניהו להכנסה בסיסית אוניברסלית היא חד-פעמית. ואולם, כדי שהכנסה בסיסית לאזרח תהיה אפקטיבית ותקנה ביטחון כלכלי, היא חייבת להימשך לאורך זמן. ללא הביטחון הזה, מקבל ההכנסה יחיה בחשש לעתידו הכלכלי ביום שאחרי המענק, הלחץ הנפשי שלו יעלה, וכתוצאה מכך הוא עלול לצמצם את הצריכה שלו למינימום. במצב כזה כולם יוצאים נפסדים, מלבד חברות התרופות.

בניסוי שנערך בסטוקטון, קליפורניה, השתתפו יותר ממאה משפחות במצוקה כלכלית, שקיבלו מהעירייה 500 דולר כל חודש, למשך חצי שנה, ללא תנאים מוקדמים. אחת התוצאות המרכזיות של המהלך הזה, הייתה שמקבלי ההכנסה העידו על ירידה בלחצים נפשיים, כתוצאה מירידה בחששות ההישרדותיים, שנבעו ממחסור בכסף. הממצאים האלה חזרו על עצמם בניסויים נוספים בעולם.

דונלד טראמפ לועג לג'ו ביידן בעת נאומו, נובמבר 2019 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
דונלד טראמפ, נובמבר 2019 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

2

תכנון מעמיק וארוך

נתניהו לא קיים דיון מעמיק לפני שפרסם את תכניתו. למעשה, הוא כלל לא דן ברצינות ביתרונותיה ובחסרונותיה, בגובה הסכומים הדרוש, ובתועלת בהזרמת כספים בצורה כל כך נרחבת בזמן שהסגר נוסף נראה באופק ומיליוני אזרחים חוששים לעתידם (מה שמפחית את הסיכוי שייקחו את הכלום כסף הזה ויבזבזו אותו).

נתניהו גם התעלם מאזהרות מומחים, ולא טרח לעדכן בתכנית את בנק ישראל, אף שמדובר במהלך מחויב המציאות כשמכריזים על תכנית בסדר גודל כזה.

בפועל, ראש הממשלה לקח 6 מיליארד שקלים מקופת המדינה, זרק אותם לשוק ו"יהיה מה שיהיה". הבעיה היא שבמצב של "אין כסף", גם אין לממשלה את הפריבילגיה לבצע מהלכים פזיזים כאלה, שיכולים לעלות לנו ביוקר בהמשך.

הכנסה בסיסית אמיתית לכל אזרח דורשת תכנון ארוך ומדוקדק לפני יישומה. מדינות שהחלו בהכנות לקראת יישום מהלך שכזה, ערכו מחקרים ארוכים וניסויים רבים שנמשכו על פני כמה שנים, כדי להבין לעומק את השפעותיה.

הניסוי הנרחב ביותר של תכנית מעין זה בוצע בפינלנד, ובמסגרתו קיבלו 2,000 מובטלים 560 אירו מדי חודש במשך שנתיים. הניסוי הסתיים לפני כשנה וחצי, ולא חודש עקב מחלוקת פנימית בממשלה הפינית.

נתניהו לקח 6 מיליארד שקל מקופת המדינה, זרק אותם לשוק ו"יהיה מה שיהיה". הבעיה היא שבמצב של "אין כסף", גם אין לממשלה את הפריבילגיה לבצע מהלכים פזיזים כאלה, שיכולים לעלות לנו ביוקר בהמשך

אמנם לנתניהו אין כמה שנים כדי לבדוק מה הדרך הנכונה ביותר ליישם את התכנית, כי את הסיוע צריך לתת לנזקקים באופן מידי, אולם יש פער גדול בין לבחון תכנית במשך שנים, לבין לבצע אותה בשלוף, ללא תכנון רציני בכלל.

3

מציאת מקור תקציבי למימון החלוקה

לפני יישום תכנית להכנסה בסיסית, צריך למצוא את המקורות התקציביים שיממנו אותה. ב-2016 בחן הביטוח הלאומי את נושא התאמת ההכנסה האוניברסלית לישראל, עוד בתקופה שהחלטות כאן התקבלו לאחר תכנון ובדיקה מדוקדקים. חוקרי הבט"ל העריכו כי גובה ההכנסה הבסיסית שכל אזרח יקבל יהיה 3,000 שקל לחודש עבור מבוגרים בלבד – שזה פי-2 יותר ממה שהחליט נתניהו. על פי ההצעה של הביטוח הלאומי, ההכנסה הזו תמומן – בין השאר – באמצעות ביטול קצבאות ומנגנוני רווחה, הגדלת מסים והגדלת הגירעון.

בתכנית של נתניהו כלל לא צוין מה המקור התקציבי למימון, אך די ברור שהמקור יהיה העמקת הגירעון וביצוע צמצומים קשים בשירות הממשלתי לאזרח. כלומר, על כל שקל שיעבור לכיס שלנו – בננו ונכדנו ישיבו למדינה פי-2 ופי-3 לצורך החזר חובות. וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שיהיו לאזרחי ישראל פחות חינוך, פחות בריאות ופחות שירותים שמהם הם נהנים כיום. מן הראוי היה שבמצב כזה, ייבחן היטב כל שקל שיוצא מקופת המדינה, כך שלא יבוזבז ללא תכנון.

המוסד לביטוח לאומי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
המוסד לביטוח לאומי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

4

קביעת סכום שיספיק למחיה בסיסית

הכנסה בסיסית דורשת מתן סכום כסף מינימלי, שיאפשר לאזרח תנאי מחיה מינימליים. על פניו, 750 שקל לאדם בקושי מספיקים לישראלי לשני ביקורים וחצי ברשת שיווק, או לתשלום יחיד של ארנונה דו-חודשית.

ובכל זאת, די הזוי לשמוע איך בזמן המשבר הכלכלי הכי גדול שהיה פה – שכולל סגרים, אבטלה גבוהה, חשש כבד מפני העתיד התעסוקתי לאלה שכן עובדים, וחובות שיא של משקי הבית – דנים ברצינות תהומית בשאלה אם 750 שקל יגרמו לאזרחים לצאת ולבזבז כסף כאילו אין מחר, ובכך יניעו את הכלכלה.

קשה גם לקבל הסבר אמיתי מדוע דווקא נבחר סכום זה ולא כזה נמוך או גבוה יותר, ונראה כאילו מדובר בבחירה שרירותית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז על צעדים כלכליים כחלק מהתמודדות עם נגיף הקורונה, ב-15 ביולי 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
נתניהו מכריז על צעדים כלכליים כחלק מהתמודדות עם נגיף הקורונה, ב-15 ביולי 2020 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

5

חלוקת כסף לכלל האזרחים

למעשה, התנאי היחיד שתכנית נתניהו עומדת בו היא חלוקת כסף לכלל האזרחים, אם כי גם זה מוטל בספק וכפוף להחלטת ועדת הכספים והכנסת.

אמש כבר פורסם כי כעת נשקלת האפשרות לחלוקת סכומים שונים לאזרחים שונים, כך שרווקים, למשל, יקבלו סכום נמוך יותר. אבל כמו התכנית כולה, גם הדיון על חלוקת השלל – שמתבצע כמובן אחרי פרסום התכנית – נעשה בחופזה ובחוסר רצינות, ומושפע עמוקות ממצבם הפוליטי של נתניהו ושל שותפיו.

ככה זה עם תכנית שנשלפה מהמותן, לא נבדקה, לא נחקרה, ולא קיים כל קשר בינה לבין יוזמות עולמיות רציניות של מתן הכנסה בסיסית אוניברסלית. את המחיר של ההרפתקה הזו ירגישו כבר היטב בנינו ונכדותינו.

עוד 988 מילים
סגירה