איציק הסיני הוא כוכב רשת שהפך בשנים האחרונות לאורח קבוע כמעט בכל ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים. מה עומד מאחורי הדמות הוויראלית, והאם יש קשר להשקעות הסיניות בישראל?
"לנו ברדיו הבינלאומי של סין חשוב לנו שתדעו שאנחנו כאן בשבילכם". כך נשמע איציק הסיני בהופעתו הראשונה בטלוויזיה הישראלית במסגרת תוכנית "צינור לילה" של גיא לרר בערוץ 10 (כיום "הצינור", ערוץ 13). לאחריה יבואו עוד עשרות הופעות בכל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל.
"לנו ברדיו הבינלאומי של סין חשוב לנו שתדעו שאנחנו כאן בשבילכם". כך נשמע איציק הסיני בהופעתו הראשונה בטלוויזיה הישראלית במסגרת תוכנית "צינור לילה" של גיא לרר בערוץ 10 (כיום "הצינור", ערוץ 13)
כוכב הרשת שזכה כאמור לכינוי איציק הסיני הוא למעשה עובד המחלקה העברית/ישראלית ברדיו הבינלאומי של סין (CRI – China Radio International), תאגיד תקשורת המהווה חלק מקבוצת תקשורת ממשלתית סינית ששותפות בה מספר חברות, הגדולה שבהן היא "הטלוויזיה המרכזית של סין" (CCTV – China Central Television).
שמו האמתי הוא שִי שיאוצ'י (奚啸琪), והוא מעיד על עצמו שהחל ללמוד עברית בשנת 2005 כאשר היה בן 18. בהופעותיו בתקשורת הישראלית הוא איננו מסתיר את עובדת היותו עובד המחלקה העברית ברדיו הבינלאומי של סין.
הרדיו הבינלאומי של סין הוא מעין תאגיד תקשורת ממשלתי הכולל בתוכו עשרות מחלקות בשפות שונות, שמטרתו המוצהרת היא הנגשת התרבות הסינית על כל המורכבות שבה בשפות שונות ולארצות שונות, בהן ישראל. השלוחה הישראלית פועלת באמצעות ערוץ יוטיוב בעברית ("איציק הסיני כאן בבייג'ינג") ועמוד פייסבוק בעברית, עם עשרות אלפי עוקבים.
בכתבה אודותיו מטעם תאגיד השידור הישראלי כאן 11, שצולמה בבייג'ין, מדגיש שי את חשיבות הנגשת התרבות הסינית בעברית לישראלים, ומבקש לדון בהרגלים הקולינריים של הסינים (בין היתר אכילת כלבים ומאכלי ים) ובנושאים אחרים (כגון חוקי הגבלת הילודה הסינים).
הרעיון שבמרכזו עומדת המחלקה הישראלית ברדיו הבינלאומי של סין הנו "יצירתו של ערוץ תקשורת סיני בעברית", באמצעותו ניתן יהיה לקרב בין התרבויות ולהפיג דעות קדומות ("ישראלים רבים רואים את הסרטונים שלנו, לאט לאט יתחילו להבין מה זה סיני"). הציבור הסיני מונגש באופן בלתי אמצעי לציבור הישראלי באמצעות סרטונים ויראליים, ומנגד התרבות הישראלית מונגשת לציבור הסיני בין היתר באמצעות קורסים ללימוד השפה העברית.
"יצירתו של ערוץ תקשורת סיני בעברית", באמצעותו ניתן יהיה לקרב בין התרבויות ולהפיג דעות קדומות ("ישראלים רבים רואים את הסרטונים שלנו, לאט לאט יתחילו להבין מה זה סיני")
משימת ההנגשה של התרבות הסינית לישראלים ומן העבר השני זו הישראלית לציבור הסיני, היא לכאורה משימת הדגל של המחלקה העברית, שמייצרת ללא הרף תוכן בעברית. עד כה מדובר במאות סרטונים.
אולם אין מדובר אך ורק בערוץ יוטיוב ועמוד פייסבוק. במסגרת הפינה "כאן סין" קיים שיתוף פעולה בין המחלקה העברית ברדיו הבינלאומי של סין וערוץ כאן 11 (תאגיד השידור הישראלי) באמצעות הפקות תוכן משותפות בסין ובישראל.
כשנשאל מדוע שמעצמה כמו סין תגלה עניין כה רב במדינה קטנה כישראל? מדבר שי על כך שעם היהודי טוב בעסקים, בחדשנות ובטכנולוגיה ("לישראל יש כיפת ברזל, מובילאיי, עגבניית שרי, הישראלים מסקרנים את הסינים"), ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בקשרים שבין המדינות ("לנו יש שוק ענק, אבל אנחנו מחפשים את החידוש").
סין איננה מסתירה את הפעילות הענפה של הרדיו הבינלאומי, שמשימתו על פי וויקיפדיה היא "קידום הידידות בין העם הסיני לבין הציבור הרחב בכל העולם". המסר חוזר על עצמו גם בעמוד הפייסבוק בעברית: "הרדיו הבינלאומי של סין נוסד במטרה לקדם את ההבנה ההדדית ואת הידידות בין העם הסיני לבין עמי העולם".
כשנשאל מדוע שמעצמה כמו סין תגלה עניין כה רב במדינה קטנה כישראל? מדבר שי על כך שעם היהודי טוב בעסקים, בחדשנות ובטכנולוגיה ("לישראל יש כיפת ברזל, מובילאיי, עגבניית שרי, הישראלים מסקרנים את הסינים")
החשיפה של רויטרס
ארה"ב מעט יותר חשדנית כלפי פעילותו של הרדיו הבינלאומי של סין. כתבת תחקיר של רויטרס מ-2015 מתארת כיצד נדלקו נורות האזהרה בקרב הרשויות הפדראליות על רקע חדירתו של גוף התקשורת למגוון ארצות, בהן ארה"ב ואוסטרליה, באמצעות רשת של חברות קש. כל זאת תוך ניצול לכאורה של מצבן הכלכלי הרעוע של תחנות הרדיו במדינה, בשיאה של מהפיכת האינטרנט לקראת סוף העשור הקודם.
כך למשל תחנת הרדיו WCRW בוושינגטון הבירה, שנקלעה לקשיים כלכליים בשנת 2009, והחל מ-2011 החלה לשדר תכנים של הרדיו הבינלאומי של סין. זאת באמצעות בעלות בלתי ישירה של התחנה, תוך שימוש מתוחכם בחברת בת אשר רכשה כ-60 אחוזים ממניות החברה אמריקאית, וזו החכירה בתורה את מרבית שעות השידור של התחנה.
על פי התחקיר, הרדיו הבינלאומי של סין (CRI) עקף או הערים על חוק תקשורת אמריקאי הקובע כי חל איסור על ממשל זר להחזיק יותר מ-20 אחוזים בבעלות ישירה על תחנת רדיו, או יותר מ-25 אחוזים בבעלות תאגיד האם של תחנת הרדיו. לתאגיד התקשורת הסיני בעצם לא הייתה בעלות ישירה אלא בעלות על רוב מניות החברה שהחכירה את מרבית שעות השידור של התחנה, כל זאת באמצעות חברת בת של התאגיד הסיני שרשומה אף היא בבייג'ין.
בעקבות התחקיר נפתחה חקירה של רשות התקשורת הפדראלית (FCC – Federal Communications Commission), שביקשה לברר האם התקיימה הפרה של חוק "רישום סוכני חוץ" (FARA – Foreign Agents Registration Act), הקובע כי כל גוף המבקש לפעול בתחומי ארה"ב ובתוך כך להשפיע על מדיניות או דעת קהל בשם ממשל או ישות זרה כלשהי, מחויב לרשום עצמו במחלקת המשפטים במדינה.
ארה"ב מעט יותר חשדנית כלפי פעילותו של הרדיו הבינלאומי של סין. כתבת תחקיר של רויטרס מ-2015 מתארת כיצד נדלקו נורות האזהרה בקרב הרשויות הפדראליות על רקע חדירתו של גוף התקשורת למגוון ארצות
ממצאי התחקיר חשפו כי מודל ההחזקה העקיפה של חברות על ידי הרדיו הבינלאומי של סין שוכפל למדינות נוספות בארה"ב ובעולם. האיור הבא, צילום מסך מתוך התחקיר של רויטרס, מראה את פריסת הרדיו הבינלאומי של סין ברחבי העולם:
בין חברות הרדיו הללו אפשר למצוא את חברת GBTimes בפינלנד (שבינתיים הממשל הסיני הספיק למשוך את החזקת מניותיו, בין היתר ברקע חקירת עבירות מס של החברה), שסיפקה תוכן לכ-9 תחנות רדיו ברחבי אירופה, Global CAMG Media Group במלבורן אוסטרליה, שסיפקה תוכן לכ-8 תחנות רדיו ברחבי אסיה, ו-G&E Studio Inc בלוס-אנג'לס קליפורניה, שסיפקה תוכן לכ-15 תחנות רדיו שונות.
נקודת מבט חלופית לגבי התרבות והפוליטיקה הסינית
עוד חשף התחקיר כי הרדיו הבינלאומי של סין הסווה הן את בעלותו החוקית על תחנות השידור, והן את מהותם של מרבית השידורים שהתקיימו ללא גילוי נאות וכחלק מרצועת שידורים רגילה למדי. במהלך השידורים נמנעה השמעת ביקורת או שהובעה תמיכה כלפי הממשל הסיני בסוגיות השנויות במחלוקת; כגון האי המלאכותי שהקימה בים סין הדרומי, המחאות בהונג-קונג, או התקפת הסייבר במסגרתה נגנבו פרטיים האישיים של כ-20 מיליון עובדי ממשל אמריקנים ושהועלו ספקולציות לגביה כי ידו של הממשל הסיני במעל.
עפ"י התחקיר, הרדיו הבינלאומי של סין הסווה את בעלותו החוקית על תחנות השידור, ואת מהות מרבית השידורים שהתקיימו ללא גילוי נאות וכחלק מרצועת שידורים רגילה למדי, וכללו המנעות מביקורת על הממשל הסיני
משיחות שקיימו כתבי רויטרס עם מקורבים לממשל בבייג'ין, הרטוריקה לא הייתה שונה מהותית מהרטוריקה של איציק (שי) הסיני, כאשר הם רואים בפעילותו של הרדיו הבינלאומי של סין פעילות לגיטימית, רחוקה מהמיוחס לה ונעדרת תעמולה כלשהי מטעם המפלגה הקומוניסטית.
כך למשל ג'יימס ינטו סו (James Yantao Su), אזרח אמריקאי אשר נולד בסין והיגר מאוחר יותר לארה"ב והבעלים של חברת G&E Studio, סירב להסביר כיצד חברתו מממנת את פעילותה ללא פרסומות. אך הוא טען כי
"התקשורת האמריקאית מעוותת את התפיסה האובייקטיבית של הציבור האמריקאי את סין, ומעודדת רגשות עוינים", בעוד ותחנות השידור שלו "מציעות נקודת מבט חלופית לגבי התרבות והפוליטיקה הסינית".
כמו כן הוא דוחה את הטענה כי מדובר בתעמולה, אלא שמדובר לטענתו
"בהנגשת חדשות אמתיות וללא מסננים אודות סין בעבור ציבור המאזינים".
כדאי להזכיר שהרקע לחשדנות האמריקאית הנו שינוי שחל ביחס הממשל הסיני לתקשורת, שינוי אותו הוביל מרגע מינוי ב-2013 נשיא סין שי ג'ינפינג, כפי שנצפה בביקור נדיר מסוגו שערך בקרב כלי תקשורת מרכזיים סיניים ושתועד בסוכנות AP, כאשר דרש מהעיתונאים לגלות נאמנות מוחלטת למפלגה הקומוניסטית "ולצעוד בעקבות מנהיגותה במחשבה, בפוליטיקה ובמעש".
בעלי G&E Studio סירב להסביר כיצד חברתו מממנת את פעילותה ללא פרסומות, אך טען כי"התקשורת האמריקאית מעוותת את התפיסה האובייקטיבית של הציבור האמריקאי את סין, ומעודדת רגשות עוינים"
חמש שנים לאחר התחקיר ברויטרס, אתר החדשות "פוליטיקו" מדווח בפברואר השנה כי ארה"ב תחת ממשל טראמפ מתכוונת להכריז על חמש חברות תקשורת סיניות, ובהן הרדיו הבינלאומי של סין, כמשימות או כפרויקטים זרים (Foreign missions), ומחייבת אותם לרשום את עובדיהן ורכושן בממשל האמריקאי, תחת תקן של נציגים דיפלומטים.
נטען לגביהן כי למרות שחברות אלו פועלות בתחומי ארה"ב "הן אינן מהוות גופי תקשורת עצמאיים אם כי נשלטות בפועל על ידי הממשל הסיני" (דובר מחלקת המדינה האמריקאי).
לחץ אמריקאי על ישראל
בחודש מאי השנה ביקר בישראל מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו וביטא את החששות האמריקאים באשר ליחסים בין ישראל לסין:
"אנחנו חוששים מפני השקעות סיניות ברחבי העולם, אנחנו לא מודאגים כשהם עושים את זה בכובע של ישות מסחרית רגילה, אלא כשהם עושים את זה עם מימד פוליטי, כשמדובר בחברה בבעלות ממשלתית, או בישות עם כוונה זדונית".
הפגישה בין פומפאו, נתניהו וגנץ בנושא זה הנה חלק משרשרת התכתבויות בין המדינות בנושא. בדצמבר 2018 דווח באתר כאן חדשות על הקמת צוות מיוחד אשר יכלול גורמים מהמטה לביטחון לאומי, השב"כ ומשרד האוצר, שיעבדו עם צוותים מארה"ב כדי לפקח על השקעות זרות בישראל, ובייחוד השקעותיה של סין. חודש לאחר מכן התבטא ראש השב"כ בעצמו באומרו כי "ההשקעות הסיניות בישראל עלולות לסכן את ביטחון המדינה".
חששות אלו מתבססים בין היתר על האזהרות האמריקאיות, אך גם על נתונים כגון חוקי המודיעין הסיניים. חוקים אלו קובעים חברות מסחריות סיניות מחויבות להעניק ליחידות המודיעין של הצבא גישה חופשית לידע ותשתית, "תוך שיתוף פעולה עם מאבקם באיומים מבפנים ומבחוץ". ארה"ב טוענת כי שיתוף פעולה שכזה למעשה כבר קיים בין הממשל הסיני לחברת וואווי.
שיתוף פעולה בין עיתונאים ישראלים וסינים
נחזור לשי (איציק הסיני). אף על פי שמדובר בעובד של ערוץ תקשורת הנמצא בבעלות של המפלגה הקומוניסטית הסינית, כוונותיו ככל הנראה תמימות והוא פועל מתוך תחושת שליחות, סקרנות ורצון ליצור גשר בין התרבויות הסינית והישראלית. אף על פי כן יש מקום לתהות על עצם שיתוף הפעולה בין הרדיו הבינלאומי של סין לתאגיד השידור הישראלי כאן 11 (ניתן לקרוא על פרטיו השנויים במחלוקת של ההסכם כאן).
בפברואר 2016 פרסם העיתונאי אורן פרסיקו טור ביקורת באתר העין השביעית אודות שיתוף הפעולה שהתקיים דאז בין עיתונאים מגופי תקשורת מרכזיים בישראל לעיתונאים מסוכנות הידיעות הסינית שינחואה:
"עצם הסכמתם של עיתונאים ישראלים לטוס לסין על חשבון ממשלה המדכאת באכזריות את חופש העיתונות היא עלבון לעמיתיהם הסיניים. העובדה שבכתבות שפרסמו עם שובם לישראל הם אינם יוצאים באופן נחרץ דיו נגד רמיסת חופש העיתונות וחופש הביטוי במדינה, מזכירה עד כמה הורגלנו כולנו להתעלם ממה שלא נוח לנו, במרחק אלפי קילומטרים כמו גם בחצר האחורית שלנו".
בתחקיר של פרסיקו הופיע, בין השאר, פוסט מחשבון הפייסבוק של מואב ורדי עם תמונה מביקור עיתונאים ישראלים בשגנחאי
פורסם על ידי מואב ורדי Moav Vardi ב- יום שבת, 2 בינואר 2016
בדצמבר 2015 פורסם דו"ח של הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) המצביע על כך שסין נמצאת במקום הרביעי בעולם בכליאת עיתונאים. בינואר 2016 קרא ארגון עיתונאים ללא גבולות להטיל סנקציות על מספר גופי תקשורת סיניים בגין שידור הודאות שווא לכאורה של מו"ל ספרים מהונג-קונג שהואשם בביקורתיות כלפי המשטר הסיני.
התקשורת הישראלית צריכה להיות גלויה יותר בסיקורה את סין לא רק כאות של סולידריות לעיתונאים, אלא גם לאור ההתקדמות ההדרגתית לעבר הדיון שעתיד לתפוס מקום מרכזי בציבוריות הישראלית. מדינת ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה, בה ידרשו מקבלי ההחלטות לבחור בין ההשקעות הסיניות ליחסים עם הממשל האמריקאי. זאת בעקבות טענות הממשל האמריקאי כי השתלטות סין על נכסים אסטרטגיים (כגון נמל חיפה והרכבת הקלה בת"א) עשויה להשפיע על אינטרסים ביטחוניים.
ישראל מתקרבת לנקודה, בה ידרשו מקבלי ההחלטות לבחור בין ההשקעות הסיניות ליחסים עם הממשל האמריקאי. זה טוען כי השתלטות סין על נכסים אסטרטגיים (כנמל חיפה והרכבת הקלה בת"א) עשויה להשפיע על אינטרסים ביטחוניים
ברקע המשבר הכלכלי, בעיצומה של מגפת הקורונה, הוויכוח הציבורי בדבר ההשקעות הסיניות בישראל עשוי להתעצם אף יותר. אין להוציא מכלל אפשרות שפעילותה של המחלקה העברית ברדיו הבינלאומי של סין נועדה להשפיע על דעת הקהל לקראת אירוע שכזה.
ערן שלו הוא כותב תוכן עצמאי, פעיל חברתי ואקדמאי בתחום ההיסטוריה והחינוך
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם