מגפת הקורונה הגיעה לישראל באמצע חודש פברואר. נדמה היה אז שראש הממשלה בנימין נתניהו עמד במבחן. הוא קיים תדרוכים טלוויזיוניים קבועים, בהם הכריז על שלבים חדשים של מגבלות, לצדו עמדו הפקידים הבכירים בממשל, במיוחד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"ל האוצר, שי באב"ד.

שרי הממשלה, מאידך, נעלמו במהלך אחד המשברים המורכבים בתולדות המדינה. שר האוצר דאז, משה כחלון, ומי שכיהן כשר הבריאות, יעקב ליצמן (שר הבינוי והשיכון כעת), הודו בגלוי שאינם מעורבים בקבלת ההחלטות.

באב"ד ו"ברסי", כינויו של בר סימן טוב, הפכו לשמות מוכרים בכל בית ישראלי במרוצת מרץ ואפריל – והובילו לצד נתניהו בסקרי דעת קהל בתשובה לשאלה "מי צריך להתמודד עם משבר הקורונה".

שום דבר פה לא מפתיע. נתניהו ניצל את רוב העשור האחרון לביסוס ולריכוז של סמכויות במשרד ראש הממשלה. הוא מעדיף לעבוד ישירות מול הפקידים, לרוב מעל ראשיהם של שרי הממשלה: מה שכפוף לו – המוסד, המועצה לביטחון לאומי – הלך וגדל; ומה שלא – משרד החוץ, למשל – איבד השפעה ותקציבים.

תומכיו טוענים שריכוז הסמכויות מייעל את עבודת הממשלה ומסיר חלק מהלחץ הפופוליסטי שהוביל בעבר ממשלות להוצאות חסרות אחריות ולמדיניות קלוקלת. ישראל חזקה יותר בזכות הקשר הישיר הזה.

נתניהו ניצל את רוב העשור האחרון לביסוס וריכוז של סמכויות במשרד ראש הממשלה. הוא מעדיף לעבוד ישירות מול הפקידים, לרוב מעל ראשיהם של שרי הממשלה: מה שכפוף לו הלך וגדל; ומה שלא, איבד השפעה ותקציבים

כך, לדוגמה, בגל הראשון של ההדבקה: הביורוקרטיה הישראלית העוצמתית והאסרטיבית עבדה ישירות עם ועבור נתניהו – ואפשרה את אחת התגובות המהירות וההחלטיות ביותר למגפה בהשוואה לממשלות אחרות בעולם.

ישראל סגרה את השמיים לטיסות מבייג'ינג ומרומא לפני רוב המדינות, ואף ספגה ביקורת על כך מאותן מדינות. בעוד שאמריקה, איטליה, ספרד, איראן ומדינות רבות אחרות הפכו לסיפורי אזהרה על אובדן שליטה, ישראל הייתה דוגמה ומופת לפוטנציאל של מערך קבלת החלטות חכם ומהיר בשעת חירום. עד שהיא לא.

יעקב ליצמן ומשה בר סימן טוב (צילום: פלאש90)

ראש הממשלה מאבד מיקוד

את השבועות היקרים האלה, שנקנו במחיר של אובדן פרנסה ומקומות עבודה בקצב המהיר בתולדות כלכלת ישראל, הממשלה הייתה אמורה להשקיע בפיתוח יכולות ה"פינצטה", כלשונו של נפתלי בנט – בדיקות המוניות שמאפשרות איתור מהיר של נדבקים ובידודם, מה שהיה מאפשר פתיחה רחבה יותר של הכלכלה ומונע אובדן פרנסה של מאות אלפים בגלים של התפרצויות וסגרים.

אבל נתניהו כבר היה עסוק בדברים אחרים. אחרי עשור שבו הוא מרכז את כל קבלת ההחלטות אצלו, עד שהפך כמעט לכמעט שליט בודד במערכת הפוליטית, הסחת הדעת שלו לדברים אחרים מנעה מהמערכת לנוע קדימה.

סיפוח "היסטורי" ביהודה ושומרון הוביל את האג'נדה הפוליטית במהלך רוב חודש יוני. יום שלם של דיונים בוועדת הכספים של הכנסת בסוף החודש הוקדש לשאלה האם יש להעניק לנתניהו הטבות מס על המימון הממשלתי של הווילה בקיסריה – יום שלם של עבודת הוועדה הוקדש למצבו הפרטי של נתניהו, בעוד שחקיקת תכנית החירום הכלכלית לא הצליחה להתקדם.

נתניהו התנצל על "התזמון" של הדיון ההוא. אבל בתחילת יולי, כאשר גל שני איים לפגוע בפרנסתם של מאות אלפים, כבר היה ברור שהסחות הדעת של נתניהו הן יותר מבעיה של יחסי ציבור. הממשלה בזבזה את ההקרבה של הסגר הראשון, שכל תכליתו היה לקנות לממשלה זמן להיערך לגלים הבאים.

כאשר גל שני איים לפגוע בפרנסתם של מאות אלפים, כבר היה ברור שהסחות הדעת של נתניהו הן יותר מבעיה של יח"צ. הממשלה בזבזה את ההקרבה של הסגר הראשון, שכל תכליתו היה לקנות זמן להיערך לגלים הבאים

המהפך

היה הבדל נוסף בין שני הגלים: בשני נתניהו כבר לא שלט בפקידים הבכירים.

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, נציג מובהק של אותם "נערי אוצר" שמרנים שתמיד זכו לתמיכתו של נתניהו, עבד ישירות מול נתניהו בלי לערב את ליצמן. בממשלה החדשה שהושבעה ב-17 במאי כבר היה שר חדש. יולי אדלשטיין הוא דמות חזקה בליכוד, כזו שמסוגלת לדרוש תפקיד של ממש בקבלת ההחלטות. ברסי הוחלף במנכ"ל חדש, רופא במקצועו ומנהל בית חולים, חזי לוי. ללוי אין גישה ישירה לראש הממשלה, ואין לו כוונה לעקוף את השר שלו כדי להשיג אותה.

הסיפור באוצר דומה. שר האוצר ישראל כ"ץ, כמו עמיתו אדלשטיין, הוא דמות פופולרית בקרב מצביעי הליכוד. והמנכ"לית החדשה של משרדו, קרן טרנר אייל, היא אשת סודו. כמו ברסי, טרנר אייל התחילה את הקריירה שלה בשירות הציבורי כחלק מ"נערי האוצר" באגף התקציבים. היא התמחתה בתקציבי תחבורה, ועברה למשרד התחבורה ב-2011. ב-2014 כבר הייתה סמנכ"לית המשרד. ב-2016 מונתה למנכ"לית על ידי שר התחבורה דאז, כ"ץ. כ"ץ הביא אותה איתו למשרד האוצר.

ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

הגל הראשון הגיע לישראל כשהיא מנוהלת על ידי מנהיג ריכוזי, ששלט בפועל בגופים הציבוריים הרלוונטיים. ישראל הגיבה במהירות וביעילות. הגל השני דרש תגובה אחרת, ופגש ממשלה שכבר עבדה אחרת.

בשביל לייצר יכולות אפידמיולוגיות שיאפשרו לכלכלה לפעול תוך כדי הריחוק החברתי, כמה רשויות היו צריכות לשלב ידיים ולפעול יחד. אך הפעם, הגורמים הרלוונטיים כבר לא היו חיילים צייתנים של מנהיג כל-יכול. אישיותו של נתניהו וצורת השלטון שלו, שהביאו את הישגי הגל הראשון, הכשילו אותו בגל השני.

בשביל לייצר יכולות אפידמיולוגיות שיאפשרו לכלכלה לפעול תוך כדי גזרות הריחוק החברתי, כמה רשויות היו צריכות לשלב ידיים ולפעול יחד. אך הפעם, הגורמים הרלוונטיים כבר לא היו חיילים צייתנים של מנהיג כל-יכול

משחק ההאשמות

שיעורי התמיכה בנתניהו צנחו במהירות, כשישראלים רבים החלו לראות את פרנסתם מתאדה, והאשמה עברה מהווירוס עצמו לניהול כושל של הממשלה.

בשיחה מרתקת עם בן כספית וינון מגל, מאיר מיכה, הבעלים של החומוס האגדי "פינתי" וסמל של הבייס המזרחי הליכודי, נשאל אם יש לו ביקורת כלפי נתניהו.

מאיר מיכה, חומוס פינתי (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ענה מיכה: "למה, למה צריך להגיע למצב כזה, אחרי 40 שנה, לא לשלם לספקים? למה? הוא מתעסק בבריכה שלו, במים של הבריכה שלו? על מה אתה מדבר בכלל? הוא היה אלוהים שלנו, ביבי".

לא עוד. כבר חודשים מתקיימות הפגנות נגד ביבי, אבל עד עכשיו הגיעו אליהן בעיקר פעילים פוליטיים מבוגרים. בשבוע שעבר הצטרפו בני 20 ו-30, המובטלים החדשים. הצעירים האלה, מחוץ למעונו הרשמי בירושלים, הדאיגו את ראש הממשלה. עם מאות אלפי מובטלים חדשים, יש להפגנות כאלה פוטנציאל לגדול במהירות ולעצב מחדש את המציאות הפוליטית.

הנדיב הידוע

נתניהו זינק לפעולה, ובשבוע שעבר הכריז פתאום על תקציב פלא של 6 מיליארד שקל, שיחולק כמענקים חד-פעמיים בסכומים שנעים בין 750 ל-3,000 שקל למשפחה. התכנית זכתה לקיתונות לעג, ופוליטיקאים ופקידים כאחד התלוננו כי המענקים לא הבדילו בין אלו שזקוקים לכסף לבין אלו שלא, ואמרו כי ממשלה שעומדת בפני גירעון היסטורי לא יכולה להרשות לעצמה פופוליזם שכזה.

אבל חשובה יותר היא הדרך שבה התקבלה ההחלטה. השרים לא היו מעורבים. גם לא הפקידים, לב המנגנון התכנוני שנתניהו כה הזדהה איתו עד לא מזמן.

לא הייתה עבודת מטה, אומרים נציגי האוצר שקיבלו את המשימה לשלם את הקצבאות. לא התייעצו עם אף אחד. מנכ"לית המשרד טרנר אייל שמעה על התכנית יום לפני פרסומה בתקשורת. הנגיד אמיר ירון שמע עליה ברדיו.

מחאה מול מעון ראש הממשלה בבלפור, 12 ביולי 2020 (צילום: עומר שרביט)

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, אמר לשרים שהוא לא מצליח להרכיב תקציב מדינה שמשתנה כל הזמן לפי גחמות. הביקורת של מרידור דלפה: הוא זכה לקיתונות של זעם מנתניהו וממקורביו. "פקידים שמנסים לשלוט במדינה נגד נבחרי הציבור זה אנטי דמוקרטי", התרתח בטוויטר ח"כ שלמה קרעי מהליכוד.

"מרידור מטרפד כל החלטה של נתניהו להעביר כספים וסיוע לעצמאים ולמובטלים, ומתדרך נגד הממשלה", צייץ קרעי. "בשעת משבר ובכלל, אסור לקבל זאת. ניסיון להחיל מדיניות נגד עמדת הממשלה מהווה חתרנות פקידותית".

בנו של נתניהו, יאיר, הצטרף לחגיגה. "האמת היא שפקידי האוצר 'מחבלים' ולא מעבירים את הכסף לעצמאים ולאזרחים כדי להתסיס את העם. מדובר בהתגייסות של פקידים נגד מדיניותו של נתניהו!" – צייץ, עם דגש על "מחבלים".

מהרגע שהקרקע הייתה מוכנה, נכנס נתניהו עצמו לתמונה, שיתף את הציוץ של קרעי והוסיף: "בלתי נתפס שפקידים מתדרכים נגד החלטות שהתקבלו בממשלה ופועלים לסכל אותן. לא נקבל זאת".

נתניהו מצא את ה"מחבלים" שלו. נציגי האוצר, המנגנון שתמיד עמד לצדו ולעתים אף שימש את ראש הממשלה לעקוף פוליטיקאים יריבים, הפכו לאויב שחותר ללא הרף "להתסיס את העם", לא פחות.

שאול מרידור (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

האוצר מחזיר מלחמה

מרידור, שפוליטיקאים זועמים אינם תופעה זרה לו, לא התרגש מהרעש. "לא נפסיק להביע את דעתנו, גם אם הם (הפוליטיקאים) לא אוהבים לשמוע אותה", אמר ביום חמישי. באוצר ממשיכים לדבוק בעמדה לפיה הפלסטר של שישה מיליארד שקלים לא יעזור לישראלים, ואף מזהירים מפני השתלטות הפופוליזם על המאמץ להילחם בקורונה. אם המאמצים הללו יתפסו כפוליטיים, מזהירים באוצר, זה יקשה לדרוש מהציבור הקרבות נוספות בהמשך הדרך. "אני חושב שאמינות זה דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס די מהר", התריע מרידור.

מרידור מצא מגן: המנכ"לית שלו פרסמה הצהרה שהביעה את ההפתעה והתסכול שחשו פקידי האוצר מהמתקפה. "קשה לי מאוד להישאר אדישה לביקורת חסרת התקדים כלפי אנשי המשרד ובפרט כלפי מרידור, ובכלל לשיח האלים ממש המתפתח ברשתות החברתיות", צייצה אייל טרנר בטוויטר. "גורמי המקצוע באוצר, הנהלת האוצר ובפרט מרידור, עובדים מסביב לשעון כדי להביא קול מקצועי, לצד יישום כלשונן של כל החלטות הדרג הנבחר. כך היה וכך נמשיך לעשות".

מנכ"לית משרד האוצר המשיכה בניסוח מעודן פחות: "התמודדות מוצלחת עם המשבר הכלכלי ועם התקופה הזאת שלא ידענו כמוה, מחייבת בראש ובראשונה אמון ויושרה – הציבור מצפה זאת מאיתנו עכשיו יותר מתמיד."

תגובתה של טרנר אייל הובילה לנזיפה משר האוצר כ"ץ, שאמר כי אין זה מתפקידה "להגיב ולהתנצח ולהגן על פקידים מול הדרג המדיני". נזיפתו של כ"ץ הייתה כה עדינה, עד שהיה ברור שהיא נועדה להגן עליה, להרגיע את הרוחות כדי לעצור עוד התנצחויות מצד הקרעים למיניהם בליכוד.

נתניהו מציג תכנית כלכלית חדשה במשרד ראש הממשלה בירושלים, 9 ביולי 2020 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

מהלכים נואשים

קשה לחשוב על תקופה שבה נתניהו היה פגיע יותר. המשפט שלו מתקדם. הסחות הדעת והמהלכים הפוליטיים שאפיינו את רוב מאי ויוני הציתו תגובת נגד וירידה משמעותית באמון הציבור. אפילו מחוקקים צעירים לא יראים עוד מזעמו.

אך המטריד מכל, עבורו, היא העובדה שהוא נאלץ לנקוט בפופוליזם יקר – תופעה שהוא עצמו ניסה לעקור מהשורש במהלך כל שנות כהונתו. כעת, הוא מוצא עצמו בעימות חזיתי מול הגורמים במנגנון הציבורי הקרובים לו ביותר אידאולוגית.

המטריד מכל עבור נתניהו, היא העובדה שהוא נאלץ לנקוט בפופוליזם יקר – תופעה שהוא בעצמו ניסה לעקור מהשורש במהלך כל השנים. כעת, הוא בעימות חזיתי מול הגורמים במנגנון הציבורי הקרובים לו ביותר אידאולוגית

חשוב לומר: ישנן סיבות הגיוניות לפקפק בתרבות השמרנות הפיננסית של האוצר בזמן משבר כלכלי עמוק. נתניהו טען שמענק ה-6 מיליארד הוא למעשה תכנית תמריצים, ושיהיה מהיר יותר לשלוח לכולם צ'ק מאשר לפתח מערכת מורכבת של קריטריונים לקביעת הזכאים למענק – שתגרום להטבעת הכסף בביורוקרטיה.

אבל הדיון המהותי הזה לא התקיים כאשר הוא החליט על התכנית. המשרדים המקצועיים, שבעבר היו מגרש הבית שלו, לא התבקשו להציע חלופות, וכל עוד התמיכה הציבורית בו הייתה בשמיים – איש לא דיבר על מענקים ועל תמריצים.

גם עכשיו לא מתקיים שום דיון בנוגע למערך תמריצים רחב יותר. כל מה שיש לממשלה להציע כרגע זה פלסטר שהומצא בן לילה, קרוב מאוד לחזהו של רה"מ.

נתניהו מעולם לא עבד טוב עם פוליטיקאים אחרים, והעדיף להישען על פקידים כדי לנהל את המדינה באחריות וביעילות. עכשיו, כאשר הוא מנותק מהפקידות, כשהגל השני של המגפה רק מתעצם, ומצב החירום הכלכלי מעמיק, לא ברור עוד איך הוא מתכנן לנווט את הספינה ולייצב את הכלכלה. שכבות המנהיגות שעליהן נשען הולכות ומתכווצות ככל שהוא מנסה להימלט מזעמו של הציבור, על ידי האשמת קבוצה הולכת ותופחת של גורמים אחרים. ייתכן שבקרוב לא יישארו עוד אנשים במעגל מקבלי ההחלטות שלו, למעט היועצים הפוליטיים.

בשבוע שעבר, בשיא הפניקה שעורר את פרץ הבזבזנות החדש, הנחה נתניהו את שריו לפתח "אסטרטגיה ליציאה ממגבלות הקורונה" עבור התעשיות או האוכלוסיות שנמצאות בתחומי אחריותם – ולהציג את התכניות בפני הממשלה.

בשבוע שעבר, בשיא הפניקה שעורר את פרץ הבזבזנות, הנחה נתניהו את שריו לפתח "אסטרטגיה ליציאה ממגבלות הקורונה" עבור התעשיות או האוכלוסיות שנמצאות באחריותם, ולהציג אותה בפני הממשלה

נתניהו יודע שהוא פישל, והוא יודע שמאגר האנשים שהוא יכול להאשים בכישלון מצטמצם במהרה. עכשיו הוא מקווה שאם יצליח לשים בצד את הסחות הדעת ולהחזיר את הממשלה לעבודה – הציבור עוד יסלח לו. זמנים קיצוניים מובילים לפעולות קיצוניות: הוא אפילו ביקש משריו להתחיל ולקבל חלק מההחלטות.

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת הקבינט ב-7 ביוני 2020. מאחוריהם גבי אשכנזי (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)