משבר הקורונה יעצים ככל הנראה את אי השוויון ברחבי העולם, ובהקשר זה ישראל אינה יוצאת דופן. ברור לכולנו כי בעיקר הפריפריה הכלכלית והגאוגרפית תסבול מההלם הכלכלי ההרסני של המגיפה. זאת, בעוד שקובעי המדיניות עומדים בפני לחץ חסר תקדים לספק פתרונות כלכליים מהירים ופתרונות לטווח הקצר.

אולם על מנת שהממשלה תצליח להחיות את הכלכלה עליה לקחת בחשבון צעדים ארוכי טווח לצמיחה כוללת. עליה להשקיע בהזדמנויות לייצור משרות איכותיות וחדשנות בהיקף אדיר. על מנת לחדש את הצמיחה הכלכלית ולהניע  את המשק חייבים לחשוב על מנגנונים חדשים של צמיחה כלכלית שתסייע לצמצם את הפערים הללו ולהרים את הכלכלה במדינה כולה.

ברור לכולנו כי בעיקר הפריפריה הכלכלית והגאוגרפית תסבול מההלם הכלכלי ההרסני של המגיפה, בעוד שקובעי המדיניות עומדים בפני לחץ חסר תקדים לספק פתרונות כלכליים מהירים ופתרונות לטווח הקצר

אם כן, במקום לחפש את הפתרונות "מתחת לפנס", זה הזמן לצאת מהקופסה ולנסוע דרומה.

הנגב, שמהווה 60% משטחה של מדינת ישראל, משווע למקורות תעסוקה ולפרוייקטי פיתוח עם חזון. כיוון שכך, אין דוגמה טובה יותר להשקעה ארוכת טווח ובעלת השפעה גבוהה, מזו של הקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים שבנגב. הדיון בהקמת שדה התעופה חשוב ורלוונטי היום יותר מתמיד. אין ספק שמהלך חשוב זה ייצר מקומות עבודה איכותיים, יסייע לפתח את התיירות, את התשתיות ובעיקר יגרום לפיתוח כלכלי נרחב באזור.

בשנת 2050 תמנה ישראל 17 מיליון תושבים ותתמודד עם אחד האתגרים המשמעותיים ביותר מאז הקמתה – אתגר הכפלת האוכלוסיה. סוגיית הפקקים והמחסור ההולך וגדל של תשתיות חברתיות הולמות באיזור המרכז, כבר היום מבריחה צעירים רבים מהמרכז דרומה.

רבים מהם מוצאים את מקומם החדש באיזור הנגב, שנמצא במגמת הגירה חיובית החל מ 2015. הנגב ובו עתודות הקרקע הגדולות ביותר, הנו האזור בעל פוטנציאל גידול האוכלוסייה הגדול ביותר ולכן יהווה חבל הצלה של ממש כיוון ששדה תעופה בינלאומי מהווה עוגן כלכלי ייחודי, הן בהקמתו והן בהפעלתו.

התועלת הישירה של שדה תעופה בינלאומי אחד גדול תביא עשרות אלפי משרות לתושבי הנגב ותהווה מנוע צמיחה אדיר. בשדה התעופה נבטים קיים השטח, המרחב והפוטנציאל להרחבה עתידית על פי הצרכים לעשרות רבות של שנים קדימה, אשר יכולים להביאו לקיבולת גבוהה בהרבה מ-20 מיליון נוסעים בשנה.

בנוסף, בנבטים כבר הוקם, בהשקעת ענק של המדינה, שדה תעופה אזרחי בינלאומי מופרד פיזית מהשדה הצבאי, וההשקעה הנדרשת להשלמת הפעלתו לטיסות אזרחיות הינה מזערית בזמן ובתקציב ביחס לכל חלופה אחרת.

במקום לחפש את הפתרונות "מתחת לפנס", זה הזמן לצאת מהקופסה ולנסוע דרומה. הנגב משווע למקורות תעסוקה ולפרוייקטי פיתוח, ואין דוגמה טובה יותר להשקעה מהקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים שבנגב

אני מאמינה ששדה התעופה נבטים עתיד להיות אחד ממחוללי ההתאוששות והצמיחה החשובים של מדינת ישראל בתקופה המאתגרת חסרת תקדים זו. המערכת הפוליטית נדרשת לשקול את כלל השיקולים האסטרטגיים לאומיים, הדמוגרפים, הכלכליים והתעסוקתיים ולהעמידם למבחן אמת למול נימוקי ההתנגדות של הווטו של משרד הביטחון וחיל האויר.

כמי שעוסקת בפיתוח כלכלי אזורי בנגב, אני קוראת כעת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטה האסטרטגית, היעילה והנכונה ביותר,  לטובת תושבי הנגב  ולמדינה כולה, עכשיו, יותר מתמיד.

ניקול הוד סטרו היא מנכ"לית קרן מיראז'. יש לה ניסיון רב בארצות הברית, אמריקה הלטינית וישראל בפיתוח בינלאומי, ניהול מלכ"רים ויזמות חברתית. ניקול בעלת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת ניו יורק ותואר שני במינהל ציבורי מבית הספר הרווארד קנדי.