קל ליפול לתוך מתק השפתיים המאפיין את ההסברים של תנועות "הממירים החדשים", אותן חשפנו בתחקיר זמן ישראל. הם מדברים על "טיפול מתוך רצון חופשי", ומתחייבים לעזור לצעירים להרגיש טוב יותר עם עצמם.
והרי זוהי מהותו הבסיסית של טיפול פסיכולוגי, לעזור לאדם להתמודד עם תחושותיו כדי לשפר את הרגשתו הכללית לגבי עצמו, לא כן? מה להם ולתיקון לחוק שעבר אתמול בכנסת בקריאה טרומית ואוסר על קיום "טיפולי המרה"?
אך כשמעמיקים פנימה רואים שגם אם לא קוראים לטיפולים האלה טיפולי המרה, אלא נעזרים בשלל כינויי תחפושת מתחסדים כמו "רה-אוריינטציה מינית", או "טיפול בנטיות הפוכות", הם צפויים להיות מנוגדים לחוק, אם יעבור כלשונו.
הסיבה לכך היא שבסיכומו של דבר הטיפול הפסיכולוגי שאליו מפנה עמותת "חוסן – התנועה לחוסן לאומי, חברתי וערכי בישראל", אינו שונה במאום מהטיפול שאליו הפנתה העמותה האם "עצת נפש".
בליבת ה"טיפול" הזה ניצבת ההצהרה, ההכרה ובעיקר האמונה האידאולוגית שנטייה מינית היא משהו שניתן לטפל בו באמצעים פסיכולוגיים, כמו במחלת נפש, בהתקפי חרדה או בדיכאון. אנשי "חוסן" ו"עצת נפש" מבטיחים: אם רק תעבוד קשה ותרצה, יש סיכוי שתצליח להתגבר על תחושות המשיכה לבני מינך.
התיקון לחוק החדש אינו מבחין בין "טיפול מרצון" ל"טיפול בכפייה" ובכך שומט את הקרקע מתחת לטיעון המרכזי של העמותות החדשות.
טיפול המרה מוגדר בחוק החדש כך: "טיפולים פסיכולוגים שונים שנעשים במטרה ובמאמץ מכוון לשנות נטייה מינית, ובכלל זה הפיכת בעלי זהות או נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי זהות או נטייה מינית הטרוסקסואלית".
ההגדרה של החוק רחבה מספיק כדי לכלול בתוכה את כל סוגי ה"טיפול" שאליהם מכוונים ארגוני ההמרה מאז ומתמיד, בארץ ובעולם, מרצון או שלא מרצון.
החוק קובע שמטרת הטיפול וההבטחה של המטפל למטופל כי יוכל לעזור לו לשנות את נטייתו המינית, הן המבחן והן אלה שאסורות – ולא השאלה אם המטפל כופה זאת על המטופל, או מה השיטות שהוא מפעיל לצורך זה.
על פי הנוסח הזה, גם אם המטופל הסכים מרצון ל"טיפול ברה-אוריינטציה מינית", הפסיכולוג שמעניק אותו יעבור עבירה על חוק הפסיכולוגים, שיכול להביא לשלילת רישיונו למשך חמש שנים, אם התיקון הזה ייכנס לספר החוקים.
חוק לנאורים, לא למושחתים
דווקא במקרי קיצון אלימים, למשל טיפולי המרה כמו אלה שהעניק יו"ר "עצת נפש" לשעבר, הרב ישראל וולצ'ר, ללא רישיון ותוך ניצול הסיטואציה להתעללות מינית במטופלים – החוק לא אמור לטפל. עבור מקרים של ניצול מיני, שימוש באלימות, סחיטה מינית או הונאה יש את החוק הפלילי.
סביר להניח שתיקון כזה לחוק הפסיכולוגים, שהוא תיקון מקצועי ולא ערכי, לא ישתיק רבנים האוחזים בתפיסות מיושנות או נלוזות.
הרב שלמה אבינר, האב הרוחני של "עצת נפש" ו"חוסן", אשר מייחל להקמת מאה עמותות דוגמת "חוסן" או "עצת נפש" המציעות סיוע לדתיים מבולבלים, דיבר בכנס הגיוס של טלפנים מתנדבים לקו החם של "חוסן" על "חטא של משכב זכר שהוא חייב מיתה… נטייה כזאת (היא) לא נטייה כשרה… גם זה חייב לעבור תיקון, ויכול לעבור תיקון… ברוך השם אפשר לצאת מזה… אבל ברוך השם העם היושב בציון הוא נורמלי ורוצה להיות נורמלי".
זוהי אמירה הלכתית אידאולוגית המערבבת בין ההלכה לפרקטיקה המודרנית, וחוק הפסיכולוגים לא יכול ולא אמור להתמודד עמה.
החוק גם לא כולל איסור על הפעלת קו חם כמו זה של "חוסן", שאליו מתקשרים צעירים דתיים מבולבלים כדי להתייעץ עם מתנדבים חביבים ומלאים ברצון טוב, שנכחו בכנס היסוד שבו שתל אבינר את המצע האידאולוגי הזה, שהוא הבסיס לקביעה שמדובר ב"נטייה הפוכה" ולא נורמלית, אותה מנסים לשנות.
החוק אמור להציב גבולות דווקא בפני הממירים הנאורים. כמו מייסד "חוסן" יונתן ברנסקי, שמאמין באמת ובתמים כי אפשר למזג בין "הקושי" שמעמידה "נטייה מינית הפוכה" בפני צעירים מהמגזר לבין עולם הטיפול הפסיכולוגי המקצועי.
ברנסקי, לשעבר סגן מפקד אוגדת עזה ומתמודד על ראשות "הבית היהודי" מציע טיפולים כאלה שנים, על אף שאין לו רישיון, ולדבריו עובר הכשרה אקדמית בתחום. לדבריו, טיפול נפשי בהסכמה יכול להביא להצלחה בשינוי נטייה מינית.
"אם מטופל בא אלי כי הוא מצפה מעצמו לא לחיות חיים של הומוסקסואל, אני יכול להפנות אותו למטפל שיעזור לו. אם המטפל רציני, שעובד בהתאם לכללים האתיים של הפסיכולוגים שאני מסכים איתם, אז הוא לא יכפה על המטופל כלום, אלא ינסה לברר איתו מה הוא רוצה, ואם המטופל יהיה משוכנע שזה מה שהוא רוצה, ומרצונו החופשי – אז המטפל צריך לעזור לו להגיע לזה".
אז זהו, שלא. נייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים מ-2011 מדגיש כי מה שברנסקי מציע הוא טיפול המרה מאחר שהוא "מבוסס על ההנחה שההומוסקסואליות הינה מחלה נפשית הדורשת טיפול… אין הוכחות מדעיות לאפקטיביות של טיפול שכזה מחד גיסא, ובצידו סיכונים הכוללים: חרדה, דיכאון ואבדנות מאידך גיסא". נייר העמדה גם אוסר על ערבוב בין אידאולוגיה הלכתית לפרקטיקה טיפולית.
הצעת החוק שעברה שלשום בקריאה ראשונה מעניקה תו תקן חוקי לתקנון האתיקה של הפסיכולוגים. היא לא מתיימרת להכרית מהעולם את הדעות הקדומות, הרבנים החשוכים או הדילמה ההלכתית המורכבת. היא רק אמורה לדאוג לגירושם מעולם המושגים הפסיכולוגי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם