ביוני, כאשר ארצות הברית נשטפה בהפגנות ונסחפה במחאה נגד שיטור אגרסיבי וגזעני, התגנבה לכותרות גם האשמת שווא הקושרת בין תכניות הכשרה לשוטרים אמריקאים בישראל, לבין האלימות שהשוטרים מגלים כלפי אזרחים שחורים.
"את הטקטיקות שבהן השתמשו השוטרים באמריקה, כולל הכריעה על צווארו של ג'ורג' פלויד, הם למדו בסמינרים בישראל", טענה שחקנית בריטית. חברת פרלמנט בריטית הודחה מתפקידה לאחר ששיתפה את הדברים ברשתות החברתיות.
בחודשיים האחרונים צצה הטענה במקומות נוספים. מדובר בגרסה העדכנית ביותר לטענה המופצת זה שנים בחוגים אנטי-ציוניים, שמשלחות של המשטרה האמריקאית נוסעות לישראל כדי לייבא לארה"ב שיטות שיטור צבאיות אכזריות.
מארגני המשלחות טוענים כי לא רק שמדובר בהאשמות מופרכות, ואין שום ניסיון ללמד טקטיקות של שימוש בכוח כמו אחיזות חנק, אלא שהטענה כי ישראל מעודדת את המשטרה האמריקאית לכוחניות ולאכזריות היא בדיה אנטישמית.
לדברי ג'ורג' סלים, סגן מנהל בכיר לתכניות מיוחדות בליגה נגד השמצה ומי שמטפל בארגון משלחות השוטרים לישראל, "הניסיון ליצור זיקה בין ישראל לבין התנהגות משטרתית לא נאותה הוא רק עוד תירוץ ביזארי שמתווסף למאות שנים של גזענות ושל עוולות שהיו חלק מההיסטוריה האמריקאית, משחר היווסדה".
"הניסיון ליצור זיקה בין ישראל לבין התנהגות משטרתית לא נאותה הוא רק עוד תירוץ ביזארי שמתווסף למאות שנים של גזענות ושל עוולות שהיו חלק מההיסטוריה האמריקאית, משחר היווסדה"
עיקר הביקורת כלפי שיגור משלחות השוטרים לישראל מגיעה מכיוון "קול יהודי לשלום" (JVP), ארגון אנטי-ציוני שפרסם דוח בשנת 2018 המכנה את המסעות לישראל "חילופים קטלניים". בדוח נטען כי ביקורי השוטרים בישראל מנרמלים "את הדיכוי האלים של קהילות ושל תנועות שהממשל רואה בהן איום".
בעקבות הדוח, יצא "קול יהודי לשלום" בקריאה לשים קץ למשלחות השוטרים לארץ, ואף הצליח לאסור את קיומן בעיר דורהאם שבקרוליינה. חברי הארגון הצליחו גם לשכנע שני קציני משטרה בכירים בניו אינגלנד לפרוש מהמשלחות.
בחודשים האחרונים, אחרי ההתפרצות האחרונה של ההפגנות נגד אלימות המשטרה בארה"ב, מנסה הארגון למתן את ביקורתו נגד משלחות השוטרים.
ביוני, פרסם JVP עדכון של הקריאה להפסקת ה"חילופים הקטלניים", והבהיר כי "עצם הרמיזה שישראל היא המקור לאלימות או לגזענות משטרתית באמריקה, מסיטה את האשמה מארה"ב לישראל" ובכך "מלבה אידאולוגיה אנטישמית".
אך הארגון לא חדל מלהטיף נגד המשלחות, לא בגלל שהן מחנכות לאלימות, אלא מכיוון שלדברי JVP, חילופים שכאלו מאפשרים גם חילופי אסטרטגיות בין הכוחות של שתי מדינות עם עבר של אפליה גזעית וטענות לדיכוי ולשיטור כוחני.
"במסעות האלה משתפים ומחליפים רעיונות וטקטיקות, אבל זה לא אומר שסגנון השיטור הזה לא היה קיים מלכתחילה באמריקה", אומרת סטפני פוקס, מנכ"לית JVP. "הם כאילו אומרים לעצמם, יופי, אז בואו נאמץ גם את זה ונתאים גם את זה לשיטות הפעולה שכבר פיתחנו, כולל מעקבים דיכוי מחאות ושרטוט פרופיל גזעי".
מארגני המסעות והמשתתפים בהם מתקוממים נגד התיאור הזה וטוענים כי הוא מסלף לחלוטין את מהות המשלחות. לדבריהם, אין שום דבר ייחודי בחילופי משלחות של כוחות משטרה בינלאומיים, ומטרת המסעות היא לחשוף את המשתתפים למגוון שיטות השיטור בישראל, ממערכות העיקוב ועד מודלים של שיטור קהילתי במקומות יישוב של מיעוטים. סדר היום של משלחות שוטרים לישראל, הם מוסיפים ואומרים, כולל בעיקר הרצאות, מפגשים וסיורים.
"אנו מתמקדים בניהול ובמדיניות, ולא באימונים פרטניים – ודאי שלא טקטיים", הסביר סטיבן פומרנץ, מנהל התכנית לביטחון פנים במכון היהודי לענייני ביטחון לאומי (JINSA), ארגון שמרני שמארגן כמה מהמשלחות. "אין ירי, אין היאבקות, אין אחיזות חנק. זה לא העניין. הרעיון הוא להכיר לעומק את החלקים המרכיבים סוכנויות מצליחות לאכיפת החוק ויחידות ללוחמה בטרור במשטרה המקומית".
"אנו מתמקדים בניהול ובמדיניות, ולא באימונים פרטניים – ודאי שלא טקטיים. הרעיון הוא להכיר לעומק את החלקים המרכיבים סוכנויות מצליחות לאכיפת החוק ויחידות ללוחמה בטרור במשטרה המקומית"
דגש על מלחמה בטרור
המשלחות לארץ החלו בשנות ה-90, והנפח שלהן גדל לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001. הארגונים שנותנים חסות למשלחות ושותפיהם הישראלים רואים במסעות הזדמנות עבור המשטרה האמריקאית ללמוד ממדינה ומכוח משטרה בעלי ניסיון של עשרות שנים בהגנה על אוכלוסיות אזרחיות מפני טרור.
"הייתה סקרנות רבה, ועדיין יש, להבין את הגישה הישראלית לטרור", כך לדברי רובי פרידמן, מנהל גילי, תכנית לחילופים בתחום אכיפת החוק באוניברסיטה של מדינת ג'ורג'יה, שמלווה משלחות שוטרים לישראל ולמדינות נוספות. "המשלחות לומדות על הצורך לספק איזון בין לחימה בטרור לבין מתן שירות לאזרח".
מעל 1,000 משתתפים, רובם קציני משטרה בכירים, נטלו עד כה חלק במשלחות, אותן מארגנות כמה קבוצות, בהן התכנית של אוניברסיטת ג'ורג'יה, הליגה נגד השמצה ו-JINSA. כל ארגון הביא עד כה כמה מאות שוטרים בישראל, כלומר שבריר מסך הקצינים הבכירים ב-18,000 ויותר מטות המשטרה בארצות הברית.
את המשלחות מממנים לרוב תורמים פרטיים והשוטרים לא נדרשים לשלם, אם כי כל הארגונים סרבו לחשוף את מקורות המימון המלאים או את עלויות המסע.
המטרה העיקרית של המשלחות היא ללמוד את המומחיות הישראלית במלחמה בטרור. לדברי המארגנים, המסעות כוללים היכרות עם המדיניות והמערכות, ואין בהם שום הכשרה פעילה או לימוד של תמרונים פיזיים כאלה ואחרים.
"ככלל, השוטרים בישראל מפגינים עמידות גבוהה, נוכח האיומים שעומדים בפניהם", הסביר לוּ דקמר, מפקד משטרה מלה גראנג' שבג'ורג'יה, ולשעבר נשיא ההתאחדות הבינ"ל למפקדי משטרה, שהשתתף בכמה משלחות לארץ. "כאשר מתבצע פשע או פיגוע, מאוד חשוב להגיב במהירות ולהחזיר את המצב לשגרה".
אבל לא מדובר רק בדיונים בחדרי הרצאות. השוטרים המבקרים צופים בעמיתיהם הישראלים בפעולה, במגוון זירות הקשורות ללוחמה בטרור: תגובה לפיגוע בזמן אמת, איסוף מודיעין, ושיטור בהפגנות. בנוסף למפגש עם משטרת ישראל, כמה משלחות נפגשו גם עם אנשי משמר הגבול, שב"כ וצה"ל.
השוטרים המבקרים צופים בעמיתיהם הישראלים בפעולה, במגוון זירות הקשורות ללוחמה בטרור: תגובה לפיגוע בזמן אמת, איסוף מודיעין, ושיטור בהפגנות. כמה משלחות נפגשו גם עם אנשי מג"ב, שב"כ וצה"ל
ג'אנט מון, מפקדת המשטרה בפיצ'טרי שבג'ורג'יה, שביקרה בארץ ב-2015, זוכרת שצפתה באימונים של שוטרים שתרגלו ירי ברכב נוסע. "לא משנה לאן תיסעו בעולם, אכיפת החוק היא אכיפת החוק", אמרה. "האתגרים דומים, וכוללים בעיות תקציב, משאבים ושיטור קהילתי. והם התמודדו עם הטרור הרבה יותר מאיתנו".
כתבת תחקיר או אנטישמיות?
העניין במלחמה בטרור אינו הדבר היחיד שמשותף למשטרת ישראל ולמשטרה האמריקאית. כמו בארצות הברית, גם בישראל יש בעיה של אפליית מיעוטים על ידי רשויות האכיפה. קציני משטרה אף הואשמו בכך שהם משתמשים בפרופיל גזעי כלפי אזרחי ישראל ערבים או אתיופים, שהובילו, בין היתר, להתפרצות מחאות המוניות מצד בני קהילת יוצאי אתיופיה שמחו על יחס המשטרה כלפיהם.
עבור המשתתפים בתכניות אלה, הלו"ז הצפוף וההזדמנויות הרבות לתצפיות נתפסים כיתרון משום שמשטרת ישראל וארה"ב ניצבות מול אתגרים דומים: פיזור הפגנות, איתור איומי טרור, אבטחת שדות תעופה ושיטור באוכלוסיות מגוונות. אבל בעיני מי שמותח ביקורת על קיום המשלחות, השילוב בין הניסיון הישראלי לזה האמריקאי, הוא מה שהופך את הביקורים האלה לבעייתיים במיוחד.
"השיטור הצבאי, הגזעני והאלים, הספוג במאות שנים של קולוניאליזם, של עבדות ושל חרחור מלחמה כאן באמריקה, לצד הכיבוש הישראלי והאכזריות שננקטת שם כלפי הפלסטינים — אין שום סיבה טובה לכך ששתי הממשלות הללו יחליפו ביניהן מידע ושיטות הכשרה או יפתחו קשרים זו עם זו", אומרת פוקס מ-JVP.
"השיטור הצבאי, הגזעני והאלים, הספוג במאות שנים של קולוניאליזם ועבדות כאן באמריקה, לצד הכיבוש הישראלי והאכזריות שננקטת שם כלפי הפלסטינים — אין שום סיבה טובה לכך ששתי הממשלות הללו יחליפו ביניהן מידע"
לפי דוח "חילופים קטלניים" שפרסם הארגון, מטרת המסעות היא בין השאר "להצדיק בניית פרופיל גזעי", כמו גם "לדכא מחאות ציבוריות באמצעות כוח".
פעילים פלסטינים ובני בריתם מצביעים על האשמות כלפי משטרת ישראל בהתנהגות בלתי הולמת כסיבה העיקרית לכך שיש לבטל את המשלחות. יוסף מונאייר, איש אקדמיה פלסטיני-אמריקאי, טוען שהוא נופל קרבן לפרופיל גזעי בכל פעם שהוא חוזר לישראל, שבה נולד ובה מתגוררת גם היום משפחתו המורחבת.
"כן, המשטרה בארה"ב בהחלט צריכה להשתפר", אמר מונאייר, עמית מחקר במרכז הערבי בוושינגטון. "אבל האם הם באמת צריכים להתאמן עם כוחות שעבורם פרופיל גזעי הוא ערך, ואף חלק מהותי מהאתוס של מערכת הביטחון?"
מה המשתתפים לוקחים איתם
המשלחות, משיבים המארגנים, מטפלות גם בנושאים שלא בהכרח נוחים לישראל. בכל הקשור ביצירת פרופיל גזעי, כלומר העלאת חשד כלפי אנשים בהתבסס על מוצאם, "אנו מקבלים תדרוכים בהתאם למדיניות", אומר פרידמן. המשתתפים, הוא מוסיף, לומדים גם על התהליך להגשת תלונה במקרה של אפליה משטרתית.
"העיקרון המנחה הוא לא לטעון שישראל היא חברה מושלמת", אמר. "אבל זו כן חברה שמבוססת על שלטון החוק, ואם שוטר ינהג בצורה פושעת, הוא ייענש".
על אותו משקל, אמר סלים, במסעות שמאורגנים על ידי הליגה נגד השמצה, דנים גם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כולל ביקור במשטרה הפלסטינית ובמעבר גבול. לדבריו, החלקים הללו חשובים במיוחד למשתתפים מערי הגבול בארצות הברית.
"אי אפשר לדבר על השיטור ועל הביטחון בישראל מבלי לדבר על הסכסוך", הוא הסביר. "כשיש מפקדי משטרה מטקסס או מניו מקסיקו, שהצטרפו למשלחת בשני העשורים האחרונים, מדובר במקרים רבים בערים ובעיירות לאורך הגבול".
בנוסף לדיון על מלחמה בטרור, הביקורים ממחישים למשתתפים גם את מאמצי השיטור הקהילתי בערים ערביות. דובר משטרת ישראל, מיקי רוזנפלד, הסביר כי המשטרה פתחה תחנות חדשות ביישובים ערביים ופועלת לגייס שוטרים ערבים.
"המצב באמריקה מורכב באותה מידה", הוא אמר. "בניית קשר מתמשך עם הקהילה זה דבר שלוקח זמן, וזה צריך לבוא גם מתוך הקהילה וגם מהרשויות".
מפקדי המשטרה מון ודקמר מספרים שהפיקו לקחים מהגישה הישראלית לשיטור קהילתי. דקמר שם לב שמשטרת ישראל החלה בגיוס צוערים ערבים כבר בתיכון, כדי להגדיל את הסיכוי שיהפכו לקצינים. בעקבות הביקור החל לאתר ולעודד תלמידי תיכון מבני המיעוטים, ולסמן אותם כמועמדים לשירות במשטרת ג'ורג'יה.
"זו הייתה תוצאה ישירה של החוויה שעברתי בישראל", הסביר דקמר.
דקמר שם לב שמשטרת ישראל מגייסת צוערים ערבים בתיכון, כדי להגדיל את הסיכוי שיהפכו לקצינים. בעקבות הביקור החל לאתר ולעודד תלמידי תיכון מבני המיעוטים, ולסמן אותם כמועמדים לשירות במשטרת ג'ורג'יה
האמריקאים יישמו גם נהלים או טכנולוגיות שהכירו בארץ. מון התקינה מערכת איכון במוקד החירום הטלפוני שלה, כמו בישראל. לדברי דקמר, הוא אימץ מנטליות של סגנון הכשרה מאולתר, מבלי להתעקש על ציוד מורכב ומתקדם.
"זו סיטואציה מסובכת, שלא בהכרח מסתכמת בחלוקה בין טובים לרעים", אמר דקמר. "זה מצריך הבנת תרבויות שונות, שנמצאות כל העת בסכנת התנגשות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם