מנדלבליט בסך הכל רוצה לחזור הביתה בשלום

בתגובה לבג"ץ בעניין הכספים שקיבל נתניהו ממיליקובסקי, כתב אתמול היועמ"ש כי "פרשנות מצמצמת מדי עלולה להוביל לקבלת טובות הנאה על ידי קרובים" ● הדברים עומדים בקנה אחד עם מה שקבוע בחוק, אז מדוע לא טרח מנדלבליט לכתוב את הדברים המפורשים הללו בחוות הדעת שהעביר לוועדת ההיתרים לפני חודש? ● כי בניגוד לטענת נתניהו, מנדלבליט לא פועל להחלפתו. להיפך: הוא עושה את המינימום הנדרש ● פרשנות

אביחי מנדלבליט (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
אביחי מנדלבליט

ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים אתמול, פעם נוספת, את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהוא עסוק ברדיפתו של ובתפירת תיקים נגדו. בהתאם לקו העדכני של מתקפות חזיתיות על מנדלבליט, נמסר בהודעה מ"מקורביו" של נתניהו כי "כוונתו האמיתית והלא מוסתרת של היועץ המשפטי היא לפעול להחלפתו של ראש הממשלה".

מיותר כמעט לומר, אין בדברים שמץ של אמת. מנדלבליט לא פועל במטרה להחליף את נתניהו, ולא נוקף אצבע מעבר למינימום הנדרש כדי להשליט את כללי המינהל התקין ושלטון החוק בכללו על ראש הממשלה.

ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו מחזיק בהערכה מושכלת, כי מנדלבליט סיים למעשה את שירותו למען העם והאומה בהחלטתו להעמיד לדין את ראש הממשלה, צעד שאף יועץ משפטי שקדם לו לא העז לעשות. בזאת, גורסת ההערכה, כילה מנדלבליט את כוחותיו לעמוד אל מול לחצי המערכת הפוליטית. מכאן והלאה, ועד לסיום כהונתו בינואר 2022, הוא יעשה הכול כדי פשוט לחזור הביתה בשלום.

ח"כ אלי אבידר מחזיק בהערכה מושכלת, כי מנדלבליט סיים למעשה את שירותו למען העם והאומה בהחלטתו להעמיד לדין את ראש הממשלה. בזאת כילה את כוחותיו לעמוד אל מול לחצי המערכת הפוליטית

ההערכה הזו עשויה להיות המפתח לפענוח התנהלותו של מנדלבליט בכל עניין הנוגע לגורלו המשפטי של נתניהו. הסאגה הבלתי-נגמרת של ועדת ההיתרים, על החזיתות השונות של הפרשה הזו, היא דוגמה מובהקת להתנהלותו הרופסת של מנדלבליט.

במו ידיו הצליח היועץ המשפטי לסבך סיטואציה משפטית פשוטה יחסית. לו רק היה טורח להבהיר מלכתחילה את המצב המשפטי עבור נתניהו, ועדת ההיתרים ובג"ץ, היה נחסך ממנו – ומכולנו – הצורך לסתור כעת את עמדותיו המופרכות של נתניהו, הטוען כי בנה ציפיות אותנטיות שבקשתו לקבל את כספי מקורביו אכן תאושר.

"פרשנות מצמצמת מדי"

כזכור, לפני כחודש הודיע היועץ המשפטי לוועדת ההיתרים, בחוות דעת שהוגשה לבקשתה, כי קבלת כספים מאיש העסקים ספנסר פרטריץ', בסך שכעת כבר ידוע כי הוא עומד על יותר מ-10 מיליון שקלים, תהווה עבירה פלילית לפי חוק שירות הציבור (מתנות).

בעקבות חוות דעת זו הודיעה ועדת ההיתרים לנתניהו כי היא מנועה מלדון בבקשתו לקבל היתר לחרוג מכללי ועדת אשר, שכן אין כל אפשרות שמה שהוגדר בלתי חוקי (על ידי היועץ, האמון על אכיפת החוק הפלילי בישראל) יאושר על ידי הוועדה כ"תקין מבחינה ציבורית" (בהתאם לכללי ועדת אשר).

נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)
נתן מיליקובסקי (צילום: Drew Altizer Photography)

באשר ל-300 אלף הדולרים שנתניהו הודיע שכבר קיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי, החליטה הוועדה כי יש לראות רק ב-30 אלף מתוכם (כלומר, כ-110 אלף שקלים) ככספים שהועברו לנתניהו עצמו, ויתר 270 אלף הדולרים הוגדרו ככספים שהועברו לצורך הגנתה המשפטית של שרה נתניהו, במסגרת "תיק המעונות".

לפיכך, לפי פרשנותה של הוועדה, לא חלה על משפחת נתניהו חובה להשיב סכום זה. "גב' נתניהו איננה חברת ממשלה", נכתב בהחלטתה הקצרצרה של הוועדה, "ועל כן כלל 6 לכללי אשר איננו חל עליה". כלל 6 לכללי אשר הוא הכלל הקובע כי שר בממשלה לא יקבל כל תשלום או טובת הנאה מכל גורם שהוא, זולת השכר שהוא מקבל מקופת המדינה.

אלא שבכך לא תם העניין. בבג"ץ תלויות ועומדות שלוש עתירות – אחת של התנועה לאיכות השלטון ושתיים של התנועה לטוהר המידות – העוסקות בסוגיית 300 אלף הדולרים שנתניהו קיבל ממיליקובסקי.

העובדה שבג"ץ אמור עדיין לומר את דברו בסוגיה, אפשרה ליועץ המשפטי להגיש אתמול לבית המשפט את עמדתו ביחס להחלטה זו של ועדת ההיתרים, לפטור את נתניהו מהצורך להחזיר 90% מאותם 300 אלף דולרים.

הנה מה שהיועץ הודיע בעניין זה לבג"ץ, באמצעות הפרקליטות:

"אמנם, סעיף 6 לכללי ועדת אשר קובע כי שר לא יקבל שכר או טובת הנאה זולת שכרו שמשלמת לו המדינה, אך אין פירושו של דבר שרק טובת הנאה הניתנת במישרין לשר היא כזאת הטעונה היתר. לא מן הנמנע כי טובת הנאה הניתנת לבן זוגו של שר, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, יכול שתהיה כזאת אשר במהותה היא טובת הנאה הניתנת לשר".

היועץ הוסיף כי "פרשנות מצמצמת מדי של סעיף זה עלולה להוביל במקרים מסוימים לעקיפה של כללי אשר, בדרך של קבלת טובות הנאה על ידי קרובי השר".

שרה נתניהו בבית המשפט, ב-23 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שרה נתניהו בבית המשפט, ב-23 בדצמבר 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סוף סוף, דברים פשוטים וברורים. היועץ מבהיר את עמדתו, כי אין לקבל "פרשנות מצמצמת מדי" של ההוראה האוסרת על השר לקבל טובת הנאה. במקום זאת יש לקבוע שגם כספים שמקבלים בן או בת זוגו, וגם "אדם אחר הסמוך על שולחנו" – עשויים להיחשב כטובת הנאה הניתנת לשר עצמו.

אלה הם דברים מובנים מאליהם. כך נקבע בחוק שירות הציבור (מתנות) – דין מתנה לעובד ציבור, נכתב שם, היא "בין שניתנה לו עצמו ובין שניתנה לבן זוגו החי עמו או לילדו הסמוך על שולחנו"; וכך גם קבוע ביחס לעבירת שוחד – בחוק העונשין עצמו כתוב במפורש ששוחד יכול להינתן גם לקרוביו של עובד הציבור, ועדיין להיחשב כשוחד הניתן לו עצמו. ואם כך במתנות או בשוחד – אז בוודאי גם בכללי ניגוד עניינים.

מנדלבליט מוסיף ומבהיר כי לגישתו, לא ניתן לעקוף את כללי ועדת אשר, לא באמצעות מתן טובות הנאה לאשתו של נתניהו, ואף לא באמצעות מתן טובות הנאה לילדיו.

אפשר להיזכר כעת בכל מסעות הסקי, האירוח בבתי יוקרה ועוד סיפורי אלף לילה ולילה של חוויותיו של יאיר נתניהו ברחבי העולם, עם ג'יימס פאקר ואחרים. גם אלה עשויים להיחשב טובת הנאה אסורה לראש הממשלה עצמו. שהרי, אחרי הכול, יאיר נתניהו עדיין "סמוך על שולחנו" של אביו.

מדוע לא טרח מנדלבליט לכתוב את הדברים המפורשים הללו בחוות הדעת שהעביר לוועדת ההיתרים לפני חודש? הרי הוועדה אימצה את עמדתו, ביחס לכספים מפרטריץ', ללא היסוס. יכול היה היועץ לחסוך ממנה את כל מבוכת 270 אלף הדולרים.

בנימין נתניהו ובנו יאיר (צילום: Aleksey Nikolskyi/Sputnik Kremlin Pool Photo via AP)
בנימין נתניהו ובנו יאיר (צילום: Aleksey Nikolskyi/Sputnik Kremlin Pool Photo via AP)

לכך אפשר להוסיף תהייה נוספת. במכתבו למבקר המדינה מיוני 2018, כתב היועץ המשפטי כי בבירור שערכה היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו, עם נתניהו עצמו, ביחס לטיב קשריו עם מיליקובסקי, נמסר לה כי מדובר בבן-דודו של נתניהו מדרגה ראשונה, וכי בין השניים יש "יחסים קרובים עוד מגיל 7". במסגרת הקשר הקרוב ביניהם הם נפגשים אחת לכמה חודשים, מקיימים שיחות טלפוניות מעת לעת, והפגישות ביניהם מתקיימות יחד עם משפחותיהם.

נוכח התיאור הזה, קשר מנדלבליט כי לא ניתן לקבוע שהסיבה היחידה שבעטיה מציע מיליקובסקי לתת כספים לנתניהו (אז עוד לא היה ידוע שהכספים למעשה כבר ניתנו) היא היותו של נתניהו עובד ציבור. לפיכך, קבע אז מנדלבליט, לא ניתן לקבוע שמדובר בכספים אסורים על-פי חוק המתנות.

כפי שהיועץ חזר בו, כעבור שנתיים, מקביעתו המקבילה ביחס לכספים מפרטריץ' וקבע כי הם אסורים על-פי חוק המתנות, כך היה עליו גם לחזור בו מקביעה זו ביחס לכספים ממיליקובסקי. בוודאי ובוודאי נוכח מה שידוע כעת על עסקיהם המשותפים של בני הדודים בנוגע לפרשת המניות.

יכול היה היועץ – וכך היה ראוי שיעשה – לקבוע כי מדובר בעבירה על החוק, ולייתר את כל הסאגה, שחלקה עדיין לפנינו, ביחס לקביעה האם מדובר בכספים מותרים בהתאם לכללי ועדת אשר.

אבל מנדלבליט, על פי התזה המלומדת, כבר עשה את שלו למען האומה. אל תצפו ממנו לעוד מעשי גבורה.

עוד 1,022 מילים
סגירה