• צעיר ירושלמי מסתגר בביתו בתקופת הסגר הקורונה, מרץ 2020, אילוסטרציה, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
    Hadas Parush/Flash90

בדיקת זמן ישראל המבודדים מבולבלים, ומשרד הבריאות אשם

משרד הבריאות שינה את הוראות הבידוד שלו כמה פעמים החודש, ואף הוציא במקביל הנחיות סותרות בערוצים שונים ● אפילו אתר המשרד כולל סתירות רבות ● וכך, לא ניתן לדעת מי בדיוק צריך להיכנס לבידוד, והאם הבידוד לחולים הקלים צריך להימשך שבועיים, עשרה ימים או שלושה ימים אחרי שהחלימו ● גם לא ברור מה קורה כאשר ילד נדרש לבידוד ● וזוהי רק ההתחלה

הוראות משרד הבריאות במסגרת המאבק בקורונה משתנות בלא הרף, והתחושה הרווחת בקרב הציבור היא שהשינויים מבלבלים ומקשים על היכולת לקיים אותן כלשונן.

כעת, בעקבות שינויים שנערכו בהוראות הבידוד בחודש יולי, מסתבר שהפרסומים השונים של המשרד ביחס לבידוד סותרים את עצמם, ואינם מאפשרים לאזרחי ישראל לדעת מה בדיוק עליהם לעשות. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

שר הבריאות יולי אדלשטיין, יולי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שר הבריאות יולי אדלשטיין, יולי 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

1

מתי מסתיים הבידוד?

כמעט כל מי שנכנס לבידוד רוצה לדעת מתי יוכל לחזור לחיים נורמליים. משך הבידוד שונה לגבי חולים קשים ובינוניים, חולים קלים, חולים ללא תסמינים (נשאים) ומי שנכנס לבידוד בגלל שפגש חולה מאומת. הבעיה היא שמשרד הבריאות מספק תשובות סותרות בפרסומיו, ביחס לזמן הבידוד שהחולים חייבים בו.

משך הבידוד החל על חולים קשים ובינוניים שמאושפזים לא מוגדר בנהלים משום שאין צורך בכך. חולים אלה נמצאים תחת מעקב רפואי ויוצאים מבידוד אחרי שהם נבדקו ונמצא שהחלימו לגמרי.

גם דינם של מי שנכנסו לבידוד, אף שאין להם תסמינים של המגפה, ברור למדי. לפי "נהלי בידוד בית" המופיעים באתר וביישומון של משרד הבריאות, כל מי שנחשף לקרבתו של חולה מאומת צריך לשהות בבידוד במשך 14 יום מרגע החשיפה. ההנחיות האלה הובהרו לנו גם כששאלנו על כך במוקד הטלפוני של משרד הבריאות.

הבעיה מתעוררת  בנוגע למשך זמן הבידוד של חולים שיש להם תסמינים קלים של המחלה, ויש סתירה בין הפרסומים השונים.

לפי נהלי היציאה מבידוד המעודכנים שפורסמו באתר משרד הבריאות, בעמוד שבו מופיעים עדכונים חדשים בנוגע למגפה, חולים עם תסמינים שמוגדרים כקלים – כלומר, חולים שלא אושפזו, ושאינם בקבוצת סיכון (מבוגרים מעל גיל 60 או חולים כרוניים), יכולים לצאת מבידוד שלושה ימים אחרי שאין להם תסמינים – ובלבד שהתסמינים עברו אחרי שכבר שהו בבידוד 10 ימים.

אבל לפי הנהלים המעודכנים, חולים קלים יכולים לצאת מבידוד בכל מקרה רק אחרי 13 ימים מרגע שהופיעו התסמינים ושבו נדרשו להתבודד, לפי חישוב הימים הבא: לאחר שסיימו 10 ימי בידוד ללא תסמינים, ועוד שלושה ימים נוספים שבהם לא היו להם תסמינים.

למעשה, חולה מאומת עם תסמינים קלים יכול לצאת מבידוד בבוקר של היום ה-14 רק אם בימים ה-11, ה-12 וה-13 של הבידוד לא היו לו תסמינים. אם היו לו תסמינים בימים האלה החולה ייצא מבידוד מאוחר יותר, אבל גם אז רק לאחר שלושה ימים רצופים בלא תסמינים של המחלה.

לעומת הנחיות אלה, בנוהלי בידוד הבית שנמצאים באתר של משרד הבריאות, בעמוד "הנחיות לבידוד בית" מופיעות הוראות אחרות ליציאה מבידוד, שכלל אינן מתייחסות לחולים עם תסמינים קלים שנמצאים בבידוד ביתי. נהלי בידוד בית קובעים שאדם שאינו חולה קורונה ונחשף לחולה מאומת צריך לשהות בבידוד במשך 14 יום אחרי החשיפה.

השאלה כמה זמן צריך להימשך בידוד בית של חולה מאומת לא זוכה לתשובה בעמוד "נוהלי בידוד בית" באתר של המשרד.  יצוין כי הוראות בידוד הבית פורסמו באתר כבר במרץ, בתקופה שבה חולים מאומתים אושפזו גם במצב קל, גם אם לא היו להם תסמינים, וייתכן כי הוראות אלה לא עודכנו באפריל, כאשר בתי החולים הוצפו בחולים קשים ובינוניים, והוחלט לשלוח חולים קלים הביתה.

כדי לקבל תשובה ברורה לשאלה כמה זמן אמור לשהות בבידוד חולה קורונה מאומת עם סימפטומים, פנינו למוקד הטלפוני שפתח משרד הבריאות על מגפת הקורונה, 5400*. אבל גם במוקד הטלפוני קיבלנו תשובה שסותרת את העדכון באתר, והמוקדנית הנחתה אותנו לצאת מהבידוד "שלושה ימים אחרי שנגמרו התסמינים", מבלי להתנות את היציאה בהמתנה של 10 ימים מתחילת הבידוד, ומבלי לציין שההקלה הזאת תקפה רק לחולים קלים, שאינם שייכים לקבוצת סיכון. "שיחכה שלושה ימים אחרי שהסימפטומים עוברים", אמרה המוקדנית, ותו לא.

חולים שפנו למוקד 5400* או לצ'אט של משרד הבריאות סיפרו לנו שקיבלו תשובה דומה לזו שאנחנו קיבלנו.

תשובה שלישית לשאלה מה זמן הבידוד החל על חולים קלים הופיעה בכתבות וידיעות שפורסמו החודש בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה ובאתרי החדשות.

בכתבות צוין כי "משרד הבריאות מקצר את משך זמן הבידוד מ-14 ל-10 ימים", והמידע על כך יוחס למשרד הבריאות והוצג כ"הוראות חדשות".

בידיעות לא צוין מתי ההוראות הללו נכנסו לתוקף, וחלק מהפרסומים (בעיקר בתקשורת האלקטרונית) התייחסו אליהם כאל עובדה קיימת.

משרד הבריאות מסר בתגובה, שהופיעה בחלק מהפרסומים (בעיקר באתרי חדשות ובעיתונים) כי ההוראות החדשות חלות רק על חולים עם סימפטומים ולא על מי שחייב בבידוד ואין לו תסמינים.

ההגדרת החולים שמשך הבידוד שלהם מתקצר – "חולים בעלי תסמינים" – תואמת את ההגדרה שהופיעה לאחרונה במשרד הבריאות, אבל לא את הגדרת הזמן שהופיעה באתר: בעדכון של ההנחיות המופיעות באתר של המשרד דובר על 13 יום מתחילת הבידוד, וכן על שלושה ימים נוספים בלא תסמינים, ואילו בכתבות מדובר על עשרה ימי בידוד בלבד. הסתירה במספר הימים לא צוינה בתגובת משרד הבריאות לפרסומים על קיצור זמן הבידוד.

בפרסומים אחרים שהופיעו בתקשורת על קיצור משך זמן הבידוד ל-10 ימים, כביכול, לא צוינה הבהרת משרד הבריאות כי ההנחיה חלה רק על חולים עם סימפטומים בלבד, והשתמע מהן, לכאורה, שגם אנשים שנכנסים לבידוד בלא תסמינים רשאים לצאת אחרי 10 ימים. כל הכתבות והידיעות על "קיצור זמן הבידוד ל-10 ימים" סתרו, אפוא, את הפרסומים הרשמיים של המשרד: חלקם סתרו את הפרסומים רק בנוגע למשך זמן הבידוד, אחרים סתרו פרסומים רשמיים גם בנוגע לשאלה מי זכאי ל"קיצור הזמן".

הפרסומים על "קיצור זמן הבידוד ל-10 ימים", כולל ההבהרות שיוחסו בהן לדוברות המשרד, סותרים גם את "הוראות בידוד בית" באתר – שבהן עדיין לא מוזכר שום קיצור של זמן הבידוד, וגם את התשובה שקיבלנו במענה הטלפוני במוקד משרד הבריאות ולפיה מדובר על שלושה ימי בידוד נוספים לאחר תום התסמינים.

למרות זאת, לא מצאנו שום הכחשה של המשרד לפרסומים הללו או הבהרה רשמית על כך שמדובר בפרסומים שמטעים את הציבור. די ברור למה: אם פרסומי משרד הבריאות בנושא סותרים את עצמם, כיצד ניתן לצפות ממנו שיבהיר את השגיאה בפרסומים שייחסו לו סתירות נוספות בכלי התקשורת?

כמה זמן נמשך, אפוא, הבידוד של חולה קורונה עם תסמינים קלים? לא ברור, ומשרד הבריאות פרסם לכך ארבע תשובות סותרות לפחות. 

הבלבול שיצר קיצור משך זמן הבידוד לחולים קלים כבר גרם לשערורייה תקשורתית ופוליטית כאשר המשטרה פרסמה שאחד המשתתפים בהפגנה נגד ראש הממשלה בירושלים בשבוע שעבר היה "חולה מאומת". הפרסום השגוי התבסס על מידע שקיבלה המשטרה ממשרד הבריאות.

אלא שאותו "חולה" כבר קיבל אישור מפורש ממשרד הבריאות לסיום הבידוד, והמשטרה פרסמה לאחר מכן הבהרה והתנצלות להודעה שהפחידה את המפגינים ופגעה בשמו הטוב של המפגין.

שר הבריאות יולי אדלשטיין (מאחורי ההגה) מבקר בשיבא, יוני 2020 (צילום: פלאש 90)
שר הבריאות יולי אדלשטיין (מאחורי ההגה) מבקר בשיבא, יוני 2020 (צילום: פלאש 90)

2

מי בדיוק צריך להיכנס לבידוד?

בלבול נוסף חל בנוגע לשאלה מהותית לא פחות: מי בדיוק צריך להיכנס לבידוד? כאן ההוראות של משרד הבריאות לציבור המבודדים סותרות את ההגדרות המדעיות שמשרד הבריאות עצמו מפרסם באתר שלו במקביל להוראות.

הוראות הקורונה מחייבות בבידוד את מי שנבדק ונמצא חולה או נשא, מי שיש לו חום, מי שחזר מחו"ל וכן כל מי שנפגש עם חולה מאומת. רובם הגדול של מאות אלפי הישראלים שנכנסו לבידוד בית שייכים לקבוצה האחרונה.

אלא שפרסומי המשרד מספקים תשובות סותרות לשאלה חשובה ביותר: מה טווח הזמן שבו פגישה עם חולה מאומת מחייבת בבידוד את מי שפגש אותו?

ברור שאם הפגישה התקיימה אחרי שהחולה התגלה כחולה קורונה, או אחרי שהתגלו אצלו תסמינים, כל מי שפגש את החולה חייב להיכנס לבידוד. אבל מה הדין החל על אלה שנפגשו עם החולה המאומת לפני שהמחלה התגלתה אצלו? בדיקה מגלה כי בפרסומים של אתר משרד הבריאות יש לשאלה הזו שתי תשובות סותרות.

בהנחיות לבידוד בית, המופיעות באתר המשרד תחת "בידוד בית" נכתב כי אדם צריך להיכנס לבידוד אם פגש חולה קורונה מאומת במשך 14 הימים לפני הופעת התסמינים אצל החולה, או לפני שהחולה קיבל תשובה חיובית בבדיקה.

אבל באותו אתר עצמו נמצא עדכון שפורסם לפני שבוע, ב-21 ליולי, תחת הכותרת "עדכון נוהלי חקירה אפידמיולוגית", ברופליקת "הודעות", ומצמצם את מספר ימי הבידוד לארבעה בלבד במקום 14 ימים. לפי העדכון, משרד הבריאות מבצע חקירה אפידמיולוגית לחולים מאומתים בקורונה על המגעים שהיו להם בארבעת הימים שקדמו ליום שבו התגלו אצלם תסמינים, ולא 14 ימים.

באותו עדכון עצמו גם נכתב כי המשרד מבצע חקירה אפידמיולוגית לחולים מאומתים בקורונה ללא תסמינים ("נשאי קורונה") על המגעים שהיו להם עם אנשים אחרים שבוע לפני שנמצאו חיוביים בבדיקה – ולא 14 ימים.

המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", המיקרוביולוג אורי לרנר, מבהיר כי להודעת משרד הבריאות מה-21 ליולי על החקירה האפידמיולוגית יש משמעות מדעית ברורה אחת בלבד: למי שפגש חולה קורונה מאומת יותר מארבעה ימים לפני הופעת התסמינים, או יותר מעשרה ימים לפני שהתקבלה תוצאת בדיקה חיובית של חולה ללא תסמינים, אין כל סיבה להיכנס לבידוד, משום שמשרד הבריאות עצמו אינו מבצע חקירה אפידמיולוגית של התקופה הזאת.

לדבריו, משמעות הדבר היא שמשרד הבריאות אינו מייחס למפגשים עם חולה מאומת בתקופה הזאת כל חשיבות רפואית ואינו רואה בה סכנה להדבקה.

מחקרים שנערכו בחודשים האחרונים הצביעו על כך שמרגע שהחולה מתחיל להיות מדבק ועד לרגע הופעת התסמינים הראשונים חולפים לא יותר משלושה ימים. לפי מחקרים אלה גם משך הזמן שחולה בלא סימפטומים יכול לדבק אינו יכול להיות יותר משבוע לפני שהתגלה כחיובי בבדיקה, מאחר שזמן ההדבקה אינו מתחיל יותר משבוע לפני שהנגיף נמצא בדמו של החולה.

חולה שנפגש עם חולה מאומת רשאי, כמובן, "להגדיל ראש" ולהיכנס לבידוד בית גם אם הפגישה נערכה שבועיים לפני שהחולה אובחן, או לפני הופעת התסמינים. אבל לפי ההגדרות המדעיות של משרד הבריאות, שהחוק במדינת ישראל רואה בהן את ההגדרות המחייבות, אין כל סיבה לעשות זאת. למרות זאת, כאמור, ההוראה להיכנס לבידוד שבועיים לפני הזמן הקובע, עדיין מופיעה באתר של משרד הבריאות.

רבבות אנשים ממשיכים, אפוא, להיכנס לבידוד ביתי, מפסידים ימי עבודה ולימודים, סוגרים עסקים, נאלצים להתבודד גם בתוך ביתם מבני משפחתם ובני זוגם, תלויים במזון שהם מקבלים מבחוץ, סובלים מבדידות ומקלסטרופוביה בגלל פגישה עם חולה מאומת שהתקיימה לפני שהחולה הזה היה עלול להדביק אותם בקורונה, בגלל שהוראות משרד הבריאות סותרות את ההגדרות המדעיות המחייבות שלו-עצמו.

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Moha El-Jaw)
אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Moha El-Jaw)

3

מה קורה כאשר ילד חייב בבידוד?

בלבול נוסף, חלקי אבל מסוכן מאוד, חל בנוגע לבידוד ביתי של ילדים. החוק "השארת ילד בלא השגחה" אוסר להשאיר בבית ילדים שטרם מלאו להם 7, והעונש על השארת ילד לבד בבית הוא מאסר של עד 5 שנים. ההמלצה החד-משמעית של פסיכולוגים ושל המועצה לשלום הילד וארגון בטרם היא להימנע מהשארת ילדים עד גיל עשר זמן רב בלא השגחה, ויש מדינות שרואות בכך חוק מחייב.

המשמעות של החוק הזה היא שילד קטן אינו יכול בשום אופן להיכנס לבידוד לבד, ושאם הוא חייב בבידוד על אחד מהוריו, או מבוגר קרוב אחר, להיכנס איתו לבידוד.

אפרת פיינשטיין, פסיכולוגית ועובדת סוציאלית במרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית, אמרה בראיון לזמן ישראל: "זה חד-משמעי: אם יש ילד קטן בבית שנשלח לבידוד, אחד ההורים חייב להיכנס לבידוד יחד איתו.

"ואם יש ילד קטן שהוריו נשלחים לבידוד ואין מסביב מישהו במשפחה מורחבת שיכול לקחת אותו – הוא חייב להיכנס לבידוד יחד עם הוריו. גם לילד בן 11 זה קשה ולא מומלץ, לילד בן 7 זה חד משמעית לא טוב ולכאורה עבירת הזנחה".

כששאלנו במוקד 5400* מה קורה כשילד קטן או הוריו נמצאים כחייבים בבידוד, נאמר לנו בפירוש "אחד ההורים לפחות צריך להיכנס איתו ביחד".

ואולם, בעמוד "בידוד בית" באתר משרד הבריאות אין הוראה, הבהרה או הסתייגות מיוחדת לבידוד של ילדים, אין הנחיות להורים על הבידוד של ילדים קטנים, ולמעשה בכל נהלי הכניסה לבידוד שמופיעים באתר משרד הבריאות לא מצאנו הוראה כזאת.

יתרה מזאת: בנהלי בידוד הבית נכתב כי אם אחד מבני הבית חייב בבידוד, הוא צריך להימצא בחדר נפרד, מבלי לציין שאסור ליישם את ההוראה הזאת באופן שמפריד בין ילדים קטנים להוריהם.

המציאות בפועל היא שמערכת החינוך מאפשרת לילדים שהוריהם נמצאים בבידוד להגיע לבתי הספר, לגנים ולקייטנות, פשוט בגלל שהוראות משרד הבריאות לא אוסרות על כך בפירוש. ההוראות אינן מחייבות את הילדים להיכנס לבידוד עם הוריהם, ולכן חלק מההורים נותנים להם לצאת מהבית. זאת, למרות שברור לכל שההורים שנמצאים בבידוד לא באמת נמנעים ממגע עם ילדיהם, ושאם ההורים עלולים להיות חולי קורונה הם עלולים להדביק גם את הילדים.

הגננת שלווה זלפריינד, שמתה מקורונה לפני כשבועיים בהיותה בת 65 בלבד, פרסמה אחרי שחלתה פוסט שבו קבלה על כך שמשפחות של ילדים שלימדה בגן "הפרו בידוד", ובכך סיכנו את בריאותה וחייה. זלפריינד ועיריית פתח תקווה הבהירו בפירוש שהיה מדובר בילדים שהוריהם היו חייבים בבידוד, ולא הם-עצמם. "ידוע בוודאות לרשויות על משפחות שלא מילאו אחר הנחיית העירייה שלא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בבידוד", כתבה זלפריינד.

ואולם, באותו מקרה נורא, ההורים לא הפרו, לכאורה, את ההוראות המפורשות המופיעות באתר משרד הבריאות, כיוון שההוראות הללו לא אוסרות על ילדים להורים שנמצאים בבידוד לצאת מהבית. אמנם, עיריית פתח תקווה "הגדילה ראש" והבהירה להורים שאסור להם לעשות זאת, אבל החוק אינו מחייב את ההורים לפעול לפי הנחיות העירייה, אלא רק לפי הוראות משרד הבריאות.

המאבק בקורונה: שוטרים אוכפים את הנחיות הבידוד והריחוק בבית שמש (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)
שוטרים אוכפים את הנחיות הבידוד והריחוק בבית שמש (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

4

מה קורה אם אין מקום לבידוד בבית?

הוראות בידוד הבית באתר משרד הבריאות מורות למי שחייבים בבידוד לשמור על הפרדה בתוך הבית בין מי שחייב בידוד למי שאינו חייב בבידוד וממשיך לצאת מהבית. ההוראות הללו סותרות את המציאות בחלק גדול מהבתים בישראל, שבהם אין חדר שבו אחד מבני הבית יכול להימצא לבדו. המציאות הזאת שכיחה במיוחד במגזר החרדי, ונראה כי זוהי אחת הסיבות לשיעורי ההדבקה במגזר, שגבוהים פי תשע מההדבקה במגזר החילוני.

כדי לפתור את הבעיה, צה"ל הקים את המלוניות, שבהן אנשים בלא מקום מבודד בביתם יכולים לשהות בבידוד. אבל באתר משרד הבריאות ובמענה הטלפוני שלו לא מצאנו הגדרה של הזכאות למקום במלוניות.

באתר פיקוד העורף מצוין כי: "ההחלטה על שהייה במלונית מתקבלת ע"י רופא קופת החולים ע"פ קריטריונים שקבע משרד הבריאות. לאחר קבלת ההחלטה, תעביר קופת החולים את פרטי האזרח לפיקוד העורף. חל איסור על הגעה באופן עצמאי למלוניות" – למרות שככל הידוע, למשרד הבריאות אין קריטריונים כאלה.

בזמן ישראל פורסם לאחרונה על צעירה שנשלחה לבידוד ביתי אבל לא היה לה מקום להימצא בו בבידוד. הצעירה פנתה למשרד הבריאות, לקופת החולים, לצה"ל ולעירייה של העיר שבה היא שהתה, וביקשה מהם לקחת אחריות ולשלוח אותה למלונית – אבל כל הגופים, כולל משרד הבריאות, סירבו לקחת אחריות כזאת והפנו אותה בלך-ושוב ביניהם, והצעירה לא זכתה להיכנס למלונית.

כוחות פיקוד העורף מסייעים לאוכולוסיה, במהלך משבר הקורונה (צילום: צילום: דובר צה"ל.)
כוחות פיקוד העורף מסייעים לאוכולוסיה, במהלך משבר הקורונה (צילום: צילום: דובר צה"ל.)

העמותה הסבירה את ההוראות, משרד הבריאות התנער

מאחר ונהלי הבידוד שנועדו להציל חיי אדם ולעצור את המגפה הם כה מסובכים ומבלבלים, עמותת "מדעת" למתן מידע למען בריאות המשפחה ניסתה לעשות סדר ופרסמה לאחרונה תרשים זרימה שנועד להבהיר את נוהלי הבידוד. התרשים מבוסס כולו על הוראות משרד הבריאות.

התרשים פורסם בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ומאות אלפי ישראלים נחשפו אליו וניסו להשתמש בו כדי להבין כיצד עליהם לנהוג. בידיעות שפורסמו על אודותיו באתרי חדשות נכתב שהוא "אושר על ידי משרד הבריאות".

תרשים הזרימה של "מדעת" עשוי אולי להיראות מסובך ומבלבל בפני עצמו, אבל הוא עקבי, מדויק וללא סתירות פנימיות. ואולם, מאחר שהוראות משרד הבריאות סותרות את עצמן, התרשים סותר, למעשה, הוראות של משרד הבריאות שסותרות את ההוראות שעליהן הוא מבוסס.

מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)
מנכ"לית עמותת מדעת, אדווה לוטן (צילום: פליקס לוטן)

בתרשים הזרימה נכתב, בין השאר, כי אדם בלי תסמינים שנפגש עם חולה צריך להיכנס לבידוד אם הפגישה התקיימה 4 ימים לפני הופעת התסמינים של החולה (ולא 14, כפי שמפרסם משרד הבריאות במקום אחר) או שבוע לפני בדיקה חיובית ראשונה של חולה בלי תסמינים (ולא 14).

"מדעת" הבהירה בפרסום שליווה את התרשים כי "משרד הבריאות לא עדכן את ההוראות" בנוגע לאותו נקודות. עד מהרה הגיעו למשרד פניות של אזרחים מבולבלים שביקשו הבהרות על תרשים הזרימה ועל סתירות בין מה שנכתב באתר המשרד ונאמר להם על ידי נציגי המשרד לבין תרשים הזרימה שפרסמה העמותה.

ואולם, נציגי משרד הבריאות מסרו לפונים המבולבלים כי התרשים לא נעשה על ידי משרד הבריאות ולא אושר על ידיו ואף קבעו כי "התרשים מטעה".

מעמותת "מדעת", שבראשה עומדת אדווה לוטן, נמסר בתגובה: "העמותה פועלת להנגיש מידע באופן המסייע לקבלת החלטות בנושאי בריאות. בהקשר של הנחיות הכניסה לבידוד, בדקנו ביסודיות את ההנחיות לפני שפרסמנו את התרשים המבהיר את הנוהל החדש. הופתענו לקבל פניות שונות שמהן עולה כי נציגים במוקד משרד הבריאות אינם מכירים את הנוהל החדש.

"מסירת מידע אחיד, ברור ונגיש חשובה מאוד לקבלת שיתוף הפעולה של הציבור, וכך גם ההקפדה על סנכרון בין כל הגורמים הפועלים מול הציבור".

תגובת משרד הבריאות: "חולה יכול לצאת מבידוד רק לאחר הגדרתו כמחלים. נכון להיום ניתן להגדיר מחלים שהיה תסמיני ללא בדיקות לכל הפחות 13 ימים מתחילת התסמינים ובלבד שלפחות שלושת הימים האחרונים הינם נטולי תסמינים.

"לגבי נוהל הכניסה לבידוד, הנוהל יעודכן בימים הקרובים באתר משרד הבריאות ויהיה בהתאם לנוהל חקירה אפידמיולוגית. בכל מקרה נכון להיום אדם נדרש להיכנס לבידוד לפי נוהל החקירה האפידמיולוגית המעודכן.

"בנוגע לאורך הבידוד לאחר מגע עם חולה, קיים בלבול בציבור בין בידוד של חולה מאומת לבין בידוד של מגע. בידוד של חולה מאומת נמשך עד החלמתו. בידוד של מגעים של חולה מאומת נמשך בכל מקרה 14 ימים ממועד החשיפה האחרון למקרה המאומת.

"לגבי בידוד של ילדים קטנים, נוהל הכניסה לבידוד מעודכן בימים אלה ותינתן בו התייחסות לסוגיה זו. באופן כללי, מגע הדוק של מי שנדרש לבידוד ונזקק להשגחה (ילד, קשיש או חסר-ישע) ישהה עימו בבידוד עד תום הבידוד.

"בקשר לפרסום של עמותת מדעת, הוא מבוסס על נוהל חקירות אפידמיולוגיות עדכני".

עוד 2,531 מילים
סגירה