הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

הגל השני של מגפת הקורונה – חלקו אמיתי וחלקו מלאכותי – החל בתחילת חודש יולי בקירוב, לאחר מגמת עלייה מתונה בחודש יוני. בדומה למדינות אחרות בעולם, העלייה ביוני נגזרה מעלייה במספר הבדיקות, ו-זיהוי יתר של נשאים אסימפטומטים.

הגל השני – חלקו אמיתי וחלקו מלאכותי – החל בתחילת יולי בקירוב, לאחר מגמת עלייה מתונה ביוני. בדומה למדינות אחרות בעולם, העלייה ביוני נגזרה מעלייה במספר הבדיקות, וזיהוי יתר של נשאים אסימפטומטים

גרף 1 משווה את המגמות במספר המאובחנים לעומת מספר הבדיקות מאז פרוץ המגפה, ובו ניתן להבחין בחמש תקופות. בשתיים מהן עיוותה העלייה במספר הבדיקות את מגמת האמת: במחצית השנייה של אפריל עלה מספר הבדיקות ושיטח זמנית את הירידה במספר המאובחנים היומי. באותו אופן, העלייה החדה במספר הבדיקות בתחילת יוני "ייצרה" במקביל את השיפוע העולה המתון במספר המאובחנים.

גרף 1. מקור הנתונים: אתר משרד הבריאות

מאובחנים כנגד בדיקות. מקור: אתר משרד הבריאות

קרוב לוודאי שהמשך העלייה במספר הבדיקות ומשתנים אחרים תרמו להמשך העלייה במספר המאובחנים בחודש יולי. אבל אין ספק שקיימת גם מגמת אמת, שכן יש הבדל ברור בין שיפוע הגרף החד בחודש יולי לשיפוע הגרף בחודש יוני, וקיימת עלייה מקבילה בגרף התמותה. תמונת התחלואה מורכבת יותר בשל שינוי הגדרות של חומרת המחלה בתחילת חודש יולי. כתוצאה מכך שולש מספר החולים המוגדרים כקשים וקבוצת המונשמים כוללת עתה חולים הזקוקים לתמיכה נשימתית לא פולשנית.

גרף 2 מציג את מספר המאובחנים היומי מאז פרוץ המגפה (עמודות) ואת הממוצע הנע. על פי הגרף, שלב ההתפרצות של הגל השני נעצר סביב ה-13 ביולי, שבועיים אחרי הזינוק, כפי שאירע בגל הראשון. השיא ארך כ-10 ימים, ובימים האחרונים נצפית מגמת ירידה. אם אכן כך – ואם גל התמותה העוקב יציית ל"שעון" הגל הראשון – העלייה בתמותה היומית צפוייה להיעצר בימים הקרובים.

גרף 2. מקור: וורלד-או-מיטר

מספר מאובחנים יומי מאז פרוץ המגפה. מקור: וורלד-או-מיטר

בימים האחרונים ירד מספר הבדיקות (גרף 1) ולכן ניתן לטעון כי הירידה במאובחנים משקפת ירידה בבדיקות ולא ירידה בתחלואה. ההסבר נראה דחוק. אם אין שינוי קריטריונים לבדיקות, מגמת בדיקות נגזרת ממגמת תחלואה ולא להיפך. כשהתחלואה עולה באוכלוסיה, עולה מספר הפונים לשירותי הבריאות ולכן עולה מספר הבדיקות, ולהיפך: כשהתחלואה יורדת, יורדת הדרישה לבדיקות.

עם זאת במגפת הקורונה קיימים שלושה סוגי נבדקים עיקריים המשפיעים על מספר הבדיקות: פונה סימפטומטי, פונה אסימפטומטי (מחשש למגע עם מאובחן), ובדיקה יזומה של שירותי הבריאות. למרבה הצער, אין נתוני פילוח יומיים של האינדיקציה לבדיקה, כך שלא ניתן להכריע מי מבין השלושה תרם לירידה במספר הבדיקות. אפשר רק לציין שלא פורסמה הודעה רשמית של משרד הבריאות על כוונה להקטין את מספר בדיקות הקורונה היזומות של מגעים.

למרבה הצער, אין נתוני פילוח יומיים של האינדיקציה לבדיקה, כך שלא ניתן להכריע מה תרם לירידה במספר הבדיקות. אפשר לציין שלא פורסמה הודעה רשמית של משרד הבריאות על כוונה להקטין את מספר הבדיקות

למען השלמות נזכיר כי מגמת ירידה יכולה לשנות כיוון, לעתים נדירות.

התמונה תתבהר בימים הקרובים.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/