בנימין נתניהו (צילום: Flash90)
Flash90

מענק לכל אזרח: המחקר שנתניהו לא ירצה שתראו

נתניהו מעולם לא קיים דיון רציני בשאלה האם חלוקת כסף חד-פעמית אכן מניעה כלכלה במשבר ● מחקר שבוצע בהרווארד, אשר בדק כיצד השפיע מענק של 1,200 דולר שטראמפ חילק באפריל לכל אזרח אמריקאי, גילה כי הכסף לא שינה את הרגלי הצריכה שם - ולא שיפר את התעסוקה ● מה שבטוח הוא, שאחרי ה"בונוס" של נתניהו, כולנו נתעורר עם מינוס של 6.5 מיליארד שקל ● פרשנות

לפני כשבועיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לציבור מענק לכל אזרח, שינוע בין 750 שקל לרווק ל-3,000 שקל למשפחה של 3 ילדים ויותר. השבוע, הממשלה אישרה את התכנית, בתוספת של 750 שקל למקבלי קצבאות.

התכנית תובא להצבעה במליאת הכנסת בימים הקרובים, ואם הכל ילך חלק, רוב אזרחי ישראל יראו את הכסף בחשבונם כבר בשבוע הבא.

על התכנית הזו נמתחה ביקורת רבה בעקבות הגירעון הגדול עוד יותר שהיא תיצור. רבים אחרים הטילו ספק במניעים של נתניהו, והאשימו אותו בניסיון לשחד את העם על ידי פיזור כסף חסר תועלת.

נתניהו, מצידו, טען בעקשנות שהמחיר של העמקת הגירעון יהיה שווה כל שקל, שכן הכסף אמור להניע את גלגלי הכלכלה ולסייע להוציא את ישראל מהמשבר.

למעשה, נתניהו מעולם לא קיים דיון רציני ומעמיק על נכונות ההנחה שלו, ולפיה חלוקת כסף חד-פעמית בעת משבר כה קיצוני, הכולל סגרים, אכן מניעה את הכלכלה. החלטתו התקבלה בבהילות, כמה שעות לפני שמסר הצהרה לתקשורת, בזמן שאפילו נגיד בנק ישראל הופתע לשמוע עליה מבלי שהתבקש לחוות דעתו.

מחקר שממנו נתניהו בוודאי היו יכול ללמוד הרבה בטרם קבלת ההחלטה, ואולי אף היה גורם לו לסגת מהתכנית (אם אכן האינטרס הכלכלי עמד לנגד עיניו), בוצע בהרווארד על ידי פרופסור ראג' צ'טי ושאר צוותו – פרידמן, הנדרן וסטפר.

הצוות של צ'טי חקר בין השאר את התנהלות הכלכלה האמריקאית אחרי חלוקת הכסף שביצע שם משטר דונלד טראמפ בעקבות התפרצות מגפת הקורונה באמצע אפריל. במסגרת התכנית, חולקו 1,200 דולר לכל אמריקאי בוגר.

צ'טי מצא שהכסף שנכנס לחשבונות האמריקאים לא שינה בהרבה את הרגלי הצריכה שלהם בעת המשבר, וכי הכסף זרם בעיקר לצריכת מוצרי צריכה בסיסיים כמו מזון, שהיו נצרכים ממילא, גם ללא הכסף שחולק. בענפים אלה, רמת הצריכה חזרה די מהר לאזור שבו הייתה לפני שהחל המשבר. כצפוי, יש לומר.

צ'טי מצא שהכסף שנכנס לחשבונות האמריקאים לא שינה בהרבה את הרגלי הצריכה בעת המשבר, וכי הכסף זרם בעיקר לצריכת מוצרי צריכה בסיסיים כמו מזון, שהיו נצרכים ממילא גם ללא הכסף שחולק

לעומת זאת, רמת הצריכה בשאר התחומים – ובהם פנאי, תיירות, ותחבורה – לא השתנתה בהרבה, לפחות בשבועיים שלאחר העברת הכסף. לאחר מכן נרשם שיפור קל, ככל הנראה כתוצאה מהקלות שחלו בהגבלות.

למרות זאת, רמת הצריכה בתחומים אלה עדיין נעה גם עתה בין שליש למחצית בלבד מרמת הצריכה שהייתה לפני פרוץ המשבר, באמצע מרץ.

עוד מראים הנתונים של צוות צ'טי, כי חלוקת הכסף לא תרמה לשיפור המצב התעסוקתי בארצות הברית עבור משתכרי השכר הנמוך, וכי המצב שם אף החמיר כמה שבועות לאחר שהכסף הועבר לחשבונות האמריקאים.

עוד מראים הנתונים של צוות צ'טי, כי חלוקת הכסף לא תרמה במאומה לשיפור שוק התעסוקה בארה"ב, וכי האבטלה הגבוהה נותרה בעינה ואף החמירה כחודש אחרי שהועבר הכסף לחשבונות האמריקאים

בהנחה שהישראלים – שנכנסו למשבר עם חובות שיא – לא יתנהגו באופן שונה מהאמריקאים, הכסף שיועבר אלינו ישמש כמנת אקמולצ'יק חד-פעמית, שאחריה כולנו נקום עם תופעת לוואי חמורה בדמות מינוס של 6.5 מיליארד שקל.

עוד 443 מילים
סגירה