אילוסטרציה: טבח יער רומבולה הידוע לשמצה, בו מתו כ- 25,000 יהודים במהלך יומיים בסוף 1941, מתוך הסרט ההיסטורי החדש על השואה The Mover (צילום: באדיבות פסטיבל הסרטים היהודי בוושינגטון)
ספר חדש חוזר למצוד אחר "הקצב מריגה"

הנאצי הנמלט התראיין לעיתון ושילם בחייו

ראיון

באמצע שנות השישים, בגרמניה ניסו לקדם חנינה גורפת לפושעים נאצים ● כחלק מהתגובה העולמית לתכנית, ישראל יצאה למצוד אחר הרברטס צוקורס - רוצח המונים לטבי שזכה לכינוי "הקצב מריגה" ● אבל הפרופיל של צוקורס היה שונה מאוד מזה של בכירים נאצים אחרים: היו לו חברים יהודים, הוא ביקר בארץ, ובעיקר היה לו אגו ענק - שלא אפשר לו לרדת למחתרת ● ספר חדש שופך אור על חייו ועל מותו

במרץ 1965, הבונדסטאג של מערב גרמניה דחה ברוב מוחץ הצעת חוק לחדול מהמצוד אחר פושעי מלחמה נאצים ולהחיל חוק התיישנות על פשעיהם.

בחודשים שלפני כן התעורר גל התנגדות לתכנית הזאת בכל העולם. אלפים יצאו לרחובות, מתל אביב ולוס אנג'לס ועד לונדון. זוכי פרס נובל, פוליטיקאים, מחזאים והאפיפיור לעתיד בנדיקטוס ה-16 הקימו קול מחאה. בגרמניה עצמה פרץ ויכוח מר ומפלג בשאלה כיצד על המדינה לכפר על חטאיה ומה מידת אחריותה להם.

אבל באותם חודשים נעשה גם מאמץ אחר לסכל את ההצעה הגרמנית. המבצע, שנרקם בחשאי על ידי ראשי המודיעין הישראלי ואושר על ידי ראש הממשלה לוי אשכול, נועד להסב את תשומת הלב העולמית אל מאות, אם לא אלפי, הפושעים שמעולם לא נכנסו לאולם בית משפט או לכלא – וכפי הנראה גם לא היו עושים זאת אם הבונדסטאג היה מאשר את החוק.

"הקצב מריגה" הרברטס צוקורס (צילום: ויקיפדיה/WP:NFCC#4)
הרברטס צוקורס (צילום: ויקיפדיה/WP:NFCC#4)

זה גם היה מאמץ שבו ישראל עצמה שימשה כשופטת, כחבר מושבעים וכתליינית. ארגון המוסד, כך הוחלט, יצוד ויהרוג את הרברטס צוקורס – "הקצב מריגה" – שהואשם באופן אישי באחריות למותם של יותר מ-30 אלף יהודים לטבים.

ההתנקשות בחיי צוקורס, שישראל הכחישה כי הייתה אחראית לה, נועדה להוציא לאור את פשעיו האיומים ולהעניש אותו עליהם. היא גם נועדה להראות איזה צדק חסר פשרות מצפה לאחרים אם גרמניה תעניק חסינות לפושעי מלחמה.

סיפור מבצע חיסולו של צוקורס מובא בספרו החדש של העיתונאי והסופר סטיבן טלטי, "המתנקש הטוב: המצוד של המוסד אחר הקצב מלטביה". הסיפור נע בין "ארצות הדמים" של מזרח אירופה לג'ונגלים של דרום אפריקה. במרכז העלילה עומדים שני גברים: צוקורס, וסוכן המוסד שנשלח ללכוד אותו, יעקב "מיו" מידד.

מידד, שהיה ידוע במוסד כ"איש בעל אלף הזהויות", היה יהודי יליד גרמניה שהוריו מתו בשואה. הוא סייע בחטיפת אדולף אייכמן ובהבאתו למשפט בישראל.

"ריתק אותי הרעיון ששתי הדמויות האלה התקיימו משני צדיו של רגע היסטורי מזעזע ועכשיו היה עליהן להיפגש, ומיו היה צריך לבנות ידידות עם מישהו שהיה פחות או יותר הפנים של 'האנשים הרגילים' של השואה", אומר לי טלטי.

"לינדברג הלטבי" עורך מסע לארץ הקודש

צוקורס היה, כפי שכתב מאוחר יותר אחד הניצולים, מלא ב"סתירות עצומות". הטייס, שזכה לכינוי "לינדברג הלטבי", הפך לשם מוכר ולגיבור לאומי במדינה הבלטית של לפני המלחמה, שהיה ידוע באומץ ובתעוזה שלו.

"ממש מצאתי את עצמי מעריץ את צוקורס שלפני המלחמה", מודה טלטי. "הוא הרפתקן שלא רק בנה בעצמו מטוסים, אלא גם רקם טיולים ומסעות מוזרים".

באחד המסעות המפורסמים האלה, ב-1933, הוא טס מלטביה למושבה הבריטית האפריקאית גמביה במטוס בעל תא טייס פתוח, שהרכיב מחלקים שאסף והנציל.

הרברטס צוקורס בגמביה, 1933 (צילום: רשות הציבור)
הרברטס צוקורס בגמביה, 1933 (צילום: רשות הציבור)

שש שנים מאוחר יותר, בדצמבר 1939, כשחזר ממסע אחר – טיסה של 4,667 ק"מ לפלשתינה – הוא נשא הרצאה מרתקת בליווי תמונות בפני המועדון היהודי של ריגה, שבה תיאר את תל אביב, ירושלים, בית לחם, פתח תקווה וראשון לציון.

בדצמבר 1939, כשחזר מטיסה של 4,667 ק"מ לפלשתינה – הפושע הנאצי לעתיד נשא הרצאה מרתקת בליווי תמונות בפני המועדון היהודי של ריגה, שבה תיאר את תל אביב, ירושלים, בית לחם, פתח תקווה וראשון לציון

"אני זוכר את צוקורס מדבר בהשתאות, בפליאה, אפילו בהתלהבות, על היוזמה הציונית בישראל", נזכר מאוחר יותר יהודי צעיר שהיה שם באותו ערב.

זה לא היה הסימן היחיד לכך שלמרות הלאומנות העזה שלו והערותיו האנטישמיות המזדמנות, צוקורס "לא באמת נחשב לשונא יהודים", כפי שניסח זאת מאוחר יותר יהודי לטבי. הוא נראה, למשל, לעתים קרובות בחברתם של יהודים אינטלקטואלים בבתי הקפה של ריגה. העניין של טלטי בו ניצת בחלקו בגלל הרקע שלו. "רציתי לדעת", הוא אומר, "מה גרם לו להפוך לחיה, למפלצת".

הטבח בחולות שקדה בלטביה, שבו נורו 2,700 יהודים בשלושה ימים בדצמבר 1941 (צילום: רשות הציבור)
הטבח בחולות שקדה בלטביה, שבו נורו 2,700 יהודים בשלושה ימים בדצמבר 1941 (צילום: רשות הציבור)

התיאור הזה הולם לחלוטין. כפי שאמר למידד ראש היחידה למבצעים מיוחדים של המוסד, יוסף יריב, כאשר תיאר לו את המשימה, צוקורס לא היה "רוצח מאחורי שולחן כתיבה כמו אייכמן". אצל מי שהכיר את מעלליו, עצם אזכור שמו של צוקורס היה יכול לעורר תגובה פיזית. כשראשי המודיעין הישראלי התכנסו כדי לדון במטרות אפשריות, הוקראה בחדר רשימת שמות. אלוף אהרן יריב, ראש אמ"ן, התמוטט כששמע את שמו של האיש שרצח כמה מבני משפחתו וחבריו.

פשעיו של צוקורס בוצעו כמעט 25 שנים קודם לכן.

צוקורס נראה, למשל, לעתים קרובות בחברתם של יהודים אינטלקטואלים בבתי הקפה של ריגה. העניין של טלטי בו ניצת בחלקו בגלל הרקע שלו. "רציתי לדעת", אומר מחבר הספר, "מה גרם לו להפוך לחיה, למפלצת"

נאצים כ"משחררים", יהודים כ"גיס חמישי"

בהתאם לתנאיו הסודיים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הסובייטים חיסלו את עצמאותה של לטביה וכבשו אותה באכזריות בקיץ של שנת 1940. שנה לאחר מכן, טרגדיה נוספת ניחתה על המדינות הבלטיות, עם פלישת הגרמנים לברית המועצות והחלת השלטון הנאצי על לטביה. כמה מבני עמו של צוקורס תפסו את הנאצים כמשחררים; תפיסה ששכניהם היהודים המבועתים לא חלקו עמם.

בתוך שעות, העיתונות – כעת בשליטה גרמנית – החלה להפיץ את השקר שלפיו יהודי לטביה הם גיס חמישי, שהם בגדו בארצם לטובת הסובייטים ולקחו חלק במעשי הזוועה של הצבא האדום. "אסור לגלות רחמים או יד רכה. אסור להניח לשום שבט יהודי של נחשים להרים שוב את ראשו", נכתב באחד העיתונים.

אכן, לא היה שום גילוי של רחמים. "ריגה הפכה לזירה שבה יהודים ניצודו למען הספורט והרווח, והרברטס צוקורס היה שחקן נלהב במשחק הזה", כותב טלטי.

תעמולה נאצית אנטישמית בלטביה מקיץ 1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)
תעמולה נאצית אנטישמית בלטביה מקיץ 1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)

צוקורס לא היה שחקן משני – הוא הפך לסגנו של מפקד קומנדו ארייס הידוע לשמצה, יחידה צבאית למחצה של 300 גברים לטבים חזקים שהשתתפו בהתלהבות ברצח של יהודי ארצם. מאוחר יותר סיפרו עדי ראייה על האכזריות של צוקורס. אחד מהם זכר אותו בגטו ריגה, "צוחק צחוק שטני… יורה באנשים כמו צייד ביער". עד אחר זוכר אותו בווילה הידועה לשמצה ברחוב ולדמרס 19, שם ערכו חברי קומנדו ארייס מסיבות שתייה פרועות בזמן שעינו ורצחו יהודים.

עד ראייה זכר אותו בגטו ריגה, "צוחק צחוק שטני… יורה באנשים כמו צייד ביער". עד אחר זוכר אותו בווילה הידועה לשמצה ברחוב ולדמרס 19, שם ערכו חברי קומנדו ארייס מסיבות שתייה פרועות בזמן שרצחו יהודים

מקס טוקצייר, צעיר יהודי שהכיר את צוקורס יותר מעשור והובא אל הווילה, ראה את הטייס "מכה למוות עשרה עד חמישה-עשר אנשים". וצוקורס תועד נותן הוראות לאנשי הקומנדו שלו בטבח יער רומבולה, שבוצע ב-30 בנובמבר וב-8 בדצמבר 1941, ובו נרצחו כ-25 אלף יהודים בתוך היער או בסמוך לו.

לאחר שפיכת הדם בשדות הקטל של ריגה, צוקורס ואנשיו נסעו בין ערים, עיירות וכפרים וסייעו בכינוס וברצח יהודים. בתוך 5 חודשים הושמדו 60 אלף יהודים לטבים. כפי שכותב טלטי, התיק שגיבש עליו המוסד היה כה דק, ועדויות הראייה נגדו כה מעטות, בדיוק בשל היסודיות שבה הוא וקומנדו ארייס סייעו לנאצים.

חברי יחידת מיליציה לטבית מכנסים קבוצה של נשים יהודיות לקראת רציחתן בחוף ליד העיר לייפאיה, 15 בדצמבר 1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)
מיליציה לטבית מכנסת יהודיות לקראת רציחתן ליד העיר לייפאיה, 15 בדצמבר 1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)

התגלמות האנושיות

אבל הפן היוצא דופן – אולי הייחודי – בסיפור של צוקורס הוא מה שקרה לאחר מכן. כמו פושעי מלחמה רבים אחרים, לאחר המלחמה צוקורס נמלט לדרום אמריקה. אבל שלא כמו עמיתיו הרוצחים, הוא נכנס לברזיל בשמו האמיתי – וכמעט מיד החל לחפש חברים בקהילה היהודית. הוא הציג את עצמו הן כגולה פוליטי שנרדף על ידי הקומוניסטים והן כמי שהציל יהודים במהלך השואה.

אולם בעוד צוקורס מחפש בשקדנות אחר יהודי ריו, עברו החל להשיג אותו. באותו הזמן באירופה, ארגונים יהודיים צעירים שמטרתם הייתה לאתר פושעי מלחמה נמלטים הרכיבו תיק על הטייס הנודע שהפך לרוצח המונים. שבועות ספורים לאחר שנכנס לברזיל, החלו להגיע ללונדון דיווחים ראשונים שלפיהם הוא ככל הנראה נצפה בריו, והוחל בתהליך אטי וזהיר של אימות הדיווחים.

שלא כמו עמיתיו הרוצחים, הוא נכנס לברזיל בשמו האמיתי – וכמעט מיד החל לחפש חברים בקהילה היהודית. הוא הציג את עצמו הן כגולה פוליטי שנרדף על ידי הקומוניסטים והן כמי שהציל יהודים במהלך השואה

כל אותו הזמן, צוקורס המשיך לשגשג ולקדם את עצמו. הוא אפילו התראיין למגזין הנמכר ביותר בברזיל – שפורסם תחת הכותרת "מהאזור הבלטי לברזיל" – שבו תואר כ"התגלמות האנושיות". אולם בשנות ה-50, האמת המזעזעת – שצוקורס לא תאם את התיאור הזה כלל – החלה להתגלות לכמה מחבריו בריו.

"הקצב מריגה" הרברטס צוקורס היה טייס מפורסם בלטביה לפני שהצטרף ליחידת ההרג במהלך השואה (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
"הקצב מריגה" (צילום: צילום מסך מיוטיוב)

אף על פי שמאמציה של הקהילה היהודית להביא להסגרתו ולהעמדתו לדין נתקלו באדישות, מחאות נגד צוקורס הובילו לקריסת העסק המשגשג שלו, ומשפחתו נאלצה לעזוב את העיר. כשהמוסד העלה אותו על הכוונת כעשור לאחר מכן, צוקורס כבר היה דמות צנועה הרבה יותר, וניהל בשקט עסק קטן להשכרת סירות ולמוניות אוויר ליד סאו פאולו. השאפתנות היהירה של צוקורס הייתה המקור הן לעלייתו והן לנפילתו. לא רק פשעיו האכזריים הם שהפכו אותו למטרה ב-1965, אלא גם העובדה שהותיר אחריו עקבות שהקלו על המוסד לאתר אותו.

"יכלו להיות לו חיים מאוד טובים בריו, אם הוא היה שומר על פרופיל נמוך", אומר טלטי. "אני חושב שהנרקיסיזם שלו פשוט היה כל כך מרכזי באישיותו, שהוא לא היה יכול להתנגד לו". בשעה שאחרים, כמו אייכמן ויוזף מנגלה, "הקפידו מאוד לנהל חיים מאוד שגרתיים", ממשיך טלטי, "הוא פשוט הרגיש שהרברטס צוקורס נולד למען העולם, והוא נזקק לאיזשהו סיפור גבורה על חייו כדי להפוך אותם למשמעותיים עבורו". ה"קללה" הזאת, מאמין טלטי, הובילה לנפילתו של צוקורס.

"יכלו להיות לו חיים מאוד טובים בריו, אם הוא היה שומר על פרופיל נמוך. אני חושב שהנרקיסיזם שלו פשוט היה כל כך מרכזי באישיותו, שהוא לא היה יכול להתנגד לו. הקללה הזאת הובילה לנפילתו של צוקורס"

עימות פסיכולוגי

גם אם מעשיו של צוקורס בריו היו חסרי זהירות, הוא לא היה טיפש. כפי שמסביר טלטי, המבצע של המוסד "לא היה סיפור פעולה", אלא היה קרוב יותר למותחן פסיכולוגי שהציב את צוקורס מול האיש שארגון הביון שלח כדי ללכוד אותו.

סטיבן טלטי, מחבר "המתנקש הטוב: המצוד של המוסד אחר הקצב מלטביה" (צילום: נטשה וילקוס)
סטיבן טלטי, מחבר "המתנקש הטוב" (צילום: נטשה וילקוס)

מידד עצמו, אומר טלטי, היה "ההפך הגמור מג'יימס בונד", ו"נראה שהיה מלא חיים רק" תחת זהות סמויה. "כשהוא נכנס לדמות בדויה, הוא היה הרבה יותר בוטח, הרבה יותר תקיף… מכפי שהיה בחיים האמיתיים שלו", אומר טלטי.

מידד גילם באופן מושלם את דמותו של איש עסקים אוסטרי מצליח אבל שמרן בשם אנטון קינצלה, שהתיידד עם צוקורס והוביל אותו אל מותו. אולם ביצוע מושלם היה הכרחי, היות שהמשימה לא הותירה מקום לטעויות.

באופן חריג ביותר, מידד, לפי דרישתו שלו, עבד בברזיל ללא תגבורת או תכנית חלופית. ההחלטה, כותב טלטי, "סטתה במידה רבה מהמתודולוגיה המדויקת והמאוד גרמנית שלו; זה היה כאילו הוא השליך לפח 20 שנים של מיומנויות ריגול כדי לרדוף אחר צוקורס". בני משפחתו של מידד ועמיתיו לשעבר הדגישו בפני טלטי כי המבצע היה "אישי" עבורו. "אני חושב שהוא באמת נהנה מהעימות אחד-על-אחד הזה עם פושע שואה", אומר טלטי. "הוא ראה בזה מעין מבחן של כל מה שהוא היה בתור סוכן, והוא רצה להערים על צוקורס ולהפיל אותו בעצמו".

והיה גם צוקורס עצמו. "הוא היה מטרה קשה מאוד, מכיוון שהוא היה פרנואיד, נבון, ויכול היה לצפות את מעשיו של סוכן ישראלי", אומר טלטי. "זה היה במידה רבה מאבק פסיכולוגי, ואני חושב שצוקורס כמעט השתווה לו במאבק הזה".

משטרת העזר הלטבית מסייעת בכינוס יהודים בלטביה ב-1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)
משטרת העזר הלטבית מסייעת בכינוס יהודים בלטביה ב-1941 (צילום: הארכיון הפדרלי הגרמני)

שרטוט קווי הקרב

מצד אחד של זירת הקרב עמד צוקורס, שניסה כל העת לבדוק אם קינצלה היה באמת מי שהוא טען. במסגרת הניסיונות האלה, הוא יזם למשל תחרות ירי ביניהם, במטע מרוחק באזור נידח בברזיל, כדי לבחון את אמיתות טענתו של קינצלה כי הוא שירת בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.

בצד השני עמד מידד, שהיה צריך לא רק להפיג את חשדותיו של צוקורס, אלא גם להבין מהו הפיתיון הטוב ביותר כדי ללכוד אותו. בכך הוא הצטיין.

"הוא גילה אהדה מסוימת כלפי צוקורס, המסע שהוא עבר ומצבו העלוב כשהוא פגש אותו, שבבירור היה רחוק מהחלומות שלו", אומר טלטי.

האפשרות שמידד נופף בה מול צוקורס, לזכות מחדש בעושרו ובכבודו האבודים באמצעות שותפות עסקית, הובילה לבסוף אל סופו המדמם של המבצע, בבית במונטווידאו שבו המתין צוות קטן של המוסד. אבל הצוות כמעט נכשל.

האפשרות שמידד נופף בה מול צוקורס, לזכות מחדש בעושרו ובכבודו באמצעות שותפות עסקית, הובילה לבסוף אל סופו המדמם של המבצע, בבית במונטווידאו שבו המתין צוות קטן של המוסד. אבל הצוות כמעט נכשל

השילוב בין הערנות הפרנואידית של צוקורס, מזל רע וסירובם של חלק מחברי החוליה להאמין כמה קשה יהיה להרוג אדם בודד בן 65, כמעט הוביל לאסון.

יעקב מידד (צילום: Private collection/ Courtesy)
יעקב מידד (צילום: Private collection/ Courtesy)

"זה היה חלום הבלהות של מיו", אומר טלטי. "היה מעין פילוג בינו לבין הצברים (בצוות של המוסד), בכך שהם האמינו שהם יכולים להתמודד עם כל מצב שיזמנו להם המשימות שלהם, והוא התעקש שהאיש הזה הוא יריב פיזי קשה במיוחד".

רק כשאנשי המוסד פגשו לבסוף את צוקורס פנים אל פנים – כאשר, כפי שסיפר מידד מאוחר יותר, "הוא נלחם כמו חיית פרא פצועה" – הם הבינו עד כמה האזהרות האלה חזו את הנולד.

שפיכת דם לכיסוי העקבות

אולי זה הולם שהתשובה לשאלה שמשכה את טלטי לסיפור מלכתחילה – מה הוביל טייס הרפתקן להפוך לרוצח המונים? – סופקה על ידי ניצולה.

זלמה שפשלוביץ', דמות יוצאת מהכלל שהספר של טלטי מספר גם את סיפורה, הייתה נחושה בניסיונותיה לאחר המלחמה להשיג צדק עבור בני משפחתה שנרצחו ועבור אלפי יהודים לטבים אחרים שמתו יחד איתם.

ב-1979 היא העידה מטעם התביעה במשפטו של ויקטור ארייס, מפקד הגדוד הצבאי למחצה שצוקורס היה חבר בו. בעדותו שלו, ארייס חשף כי צוקורס שיתף פעולה עם הסובייטים בתקופת הכיבוש הקצרה שלהם בלטביה, לפני פלישת הנאצים. בשל הפחד להיחשף, וכדי להימנע מההשלכות שיהיו לכך עבורו, צוקורס ניסה להסוות את עקבותיו על ידי הצטרפות לכנופיית הרוצחים של ארייס.

פושע המלחמה הנאצי הרברטס צוקורס נחשב בעיני אחדים בלטביה לגיבור לאומי בשל התנגדותו לכוחות הרוסיים (צילום: צילום מסך מיוטיוב)
הרברטס צוקורס (צילום: צילום מסך מיוטיוב)

כפי שכותב טלטי: "לא אנטישמיות היא שהניעה את הטייס לשעבר. הוא פנה נגד היהודים משום שאם לא היה פועל כך, קרוב לוודאי שהיה נרצח איתם. הקרבתם של אותם גברים, נשים וילדים הייתה הכרחית בשבילו כדי להמשיך לחיות".

צוקורס לא היה מיוחד. אבל בלטביה, מדינה שלא הייתה בה היסטוריה של פוגרומים, ושנחשבה בעיני רבים למקום בטוח בשנות ה-30, הוא סימל את מה שטלטי מכנה "הבגידה שלכדה את היהודים". עבור יהודי לטביה, המהירות והאכזריות שבהן רבים מחבריהם ומשכניהם פנו לפתע נגדם היו מפתיעות.

"לא אנטישמיות היא שהניעה את הטייס לשעבר. הוא פנה נגד היהודים משום שאם לא היה פועל כך, קרוב לוודאי שהיה נרצח איתם. הקרבתם של אותם גברים, נשים וילדים הייתה הכרחית בשבילו כדי להמשיך לחיות"

טלטי מודה כי לא ניתן להוכיח אם החדשות על מותו של צוקורס השפיעו על דעתם של כמה מחברי הבונדסטאג לטובת דחיית חוק ההתיישנות באביב 1965.

"אני רוצה להאמין שזה מילא תפקיד פסיכולוגי במתן פנים לשואה, אבל אני באמת לא יכול לאשש את זה בעזרת מקורות", אומר טלטי. "אבל זה בהחלט היה חלק מתנועה של הערכה מחדש של מה שקרה בגרמניה במהלך השואה, ואני חושב שהייתה לזה חשיבות מהבחינה הזאת".

עטיפת הספר (צילום: יח"צ)
עטיפת הספר (צילום: יח"צ)

טלטי מכיר בכך שלהחלטתו של המוסד להרוג את צוקורס ולא להביא אותו למשפט הייתה תוצאה אחת לא מכוונת. בשנים האחרונות, לאומנים לטבים שמנסים לשקם את שמו של הגיבור הלאומי לשעבר מנצלים את העובדה שהוא מעולם לא הורשע בביצוע פשעי מלחמה על ידי חבר מושבעים.

אבל יש שביב של אור בסיפור האפל שמובא בספר של טלטי. הוא מיוצג על ידי יאניס אלכסנדר ואבוליס, עובד מדינה צעיר שהתאהב בשפשלוביץ', ותוך כדי סיכון עצמי עצום נתן לה מחסה בשנות המלחמה.

"אני חושב שהוא מייצג אחוז מסוים של לטבים שעשו ככל יכולתם (כדי לעזור ליהודים)", אומר טלטי. "מצאתי הרבה עדויות על יהודים שמצאו בתי חוות ומשפחות שהיו מאוד דתיות ומאוד נוצריות וקיבלו אותם אליהן מיד".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
חיכו לו בבית 2 סוכני מוסד ויחד עם יעקב מידד היום אמורים להשתלט עליו, להקריא לו נוסח של כתב אישום בשם העם היהודי לפני הוצאתו להורג במקום. אך הוא נלחם בשלושתם והם לא הצליחו להתגבר עליו. ה... המשך קריאה

חיכו לו בבית 2 סוכני מוסד ויחד עם יעקב מידד היום אמורים להשתלט עליו, להקריא לו נוסח של כתב אישום בשם העם היהודי לפני הוצאתו להורג במקום.
אך הוא נלחם בשלושתם והם לא הצליחו להתגבר עליו. הוא כל העת צעק להם ״תנו לי לדבר, תנו לי לדבר״….
לבסוף אחד הסוכנים שלף את אקדחו וירה בראשו מטווח אפס בזמן שהוא מצליח לרתק את שני סוכני המוסד האחרים.

עוד 2,232 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 23 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רובו המוחלט של הציבור בעד הגבלת ההפגנות בבלפור וסגירת בתי הכנסת בכיפור

עוד בסקר חדשות 12: הליכוד ב-29 מנדטים, בנט 21, גוש הימין ב-66 מנדטים ● מפלגה בראשות ח״כ יפעת שאשא-ביטון מגיעה ל-8 מנדטים ● נתניהו רוצה סגר מלא מיום שישי ועד אחרי שמחת תורה ● נתניהו אמר בקבינט כי "יש לדון במה עושים עם ההפגנות גם כשאין סגר כללי״ ● מירי רגב: לא עוסקים בפוליטיקה, רק בבריאות הציבור ● עלייה גדולה בחולים ביישובים חרדיים ● עפר שלח: חייבים לסגור בתי כנסת ● דרעי: אתפלל בחוץ ביום כיפור

עוד 59 עדכונים

מה אתם יודעים, המגפה משתוללת בגלל ההפגנות

מה אתם יודעים, המגפה משתוללת בגלל ההפגנות. הרצל אמר.
לא חוזה המדינה, זה שהוציא עליה חוזה.

הבוקר בחדשות נמסר ש-560 מתוך 800 תלמידי ישיבה נדבקו בקורונה, אבל זה לא יפריע לנתניהו להמשיך לקשקש על מדגרת קורונה בהפגנות לגיטימיות. פחד החרדים נפל עליו ולכן יתפתל וינגן באקורדיון הסגר כמו קבצן בקרן רחוב רק כדי לא לאבד את קולות החרדים והדתיים ולעזאזל האזרח הקטן. הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.

הבוקר דווח ש-560 מ-800 תלמידי ישיבה נדבקו בקורונה, אבל נתניהו ימשיך לקשקש על מדגרת קורונה בהפגנות. פחד החרדים נפל עליו ולכן יתפתל וינגן באקורדיון הסגר כקבצן בקרן רחוב, כדי לא לאבד את קולותיהם

אי אפשר לומר שלא התרגלנו. אנחנו הסוס מהמשל הידוע, זה שהפחיתו לו את האוכל כדי לחסוך, עד שהתרגל ומת. אז מדינה, ביג דיל. נקנה חדשה.

ובינתיים בחלם המסית הגדול ממשיך להשוות בין תפילות של יותר ממליון מתפללים בחללים סגורים להפגנות של אלפים באוויר הפתוח, אותן הגדיר בבוז: "בקושי מנדט".

וזה מצליח לו. יש שיתוף פעולה גורף מצד פוליטיקאים ציניים וטיפשים בצריבת תודעת ההמון. יש דמון חדש במדינה: הפגנות מסכנות את ישראל, יהודים, הצילו, מגיפה, עיירתנו בוערה כולה.

הפסיקו את ההפגנות בבלפור והצילו את המדינה ממוות המוני, מכלכלה מרוסקת מקריסת עסקים, ומפוליטיקה נכלולית שהעיתוזנות מוליכה את קולה בנאמנות כלבית. כלב שמירה או לא?

כותב בטוויטר האזרח רן בר זיק:

"נאלצתי לצאת מהבית כעת כדי להביא תרופה בדחיפות… הצצתי מתוך הרכב על רחובות פתח תקווה. אין סגר בשיט. כל החנויות פתוחות, מסעדות פתוחות ובאחת מהן (ראיתי מהרחוב) היה אירוע. אנשים בתוך החנויות, כולל המוכרים ללא מסכות. זה לא אנרכיסטים/ מפגינים/ חרדים".

אבל ההפגנות בבלפור.

הפוליטיקאי הציני נתניהו שהמדינה תלויה לו על הגב כמו סרח עודף, נאחז בחוק כשנוח לו ויישאר ראש ממשלה בחסות המחוקק התם, שלא צפה ראש ממשלה נאשם בפלילים. לכן יוכל המושחת לכהן באין מפריע, חוקי לגמרי, עד קץ משפטו. חוק זה חוק.

אבל את ההפגנות החוקיות הוא מבקש לחנוק ולעזאזל החוק. הוא יהפוך את החוק על ראשו ובלבד שלא ייאלץ לשמוע את קול העם העולה מהרחוב בכל מוצ"ש.

הוא נאחז בחוק כשנוח לו ויישאר רה"מ בחסות המחוקק התם, שלא צפה רה"מ נאשם בפלילים. אבל את ההפגנות החוקיות הוא מבקש לחנוק ולעזאזל החוק, ובלבד שלא ייאלץ לשמוע את קול העם העולה מהרחוב

נתניהו מת מפחד. זו האמת הפשוטה, והפחד הזה מנהל כרגע מדינה בצרות צרורות. ההפגנות הן הסיוט של ראש ממשלת ישראל כי הן קבועות כמו שמש בצהריים וסוחפות כמו רוח, גם את הצעירים שהיו אדישים עד כה ויוצאים לרחובות בהמוניהם. הן כבר מזמן לא תלויות באדם כזה או אחר, אין להן מנהיג, המנהיג הוא כל אזרח במדינה, מי שמגיע לבלפור או לצמתים ולגשרים עם שלט שצייר בבית.

האזרח הזה לא מקבל פקודות ממנהיגים עממיים, אין מנהיג עממי, יש אזרח מודאג והוא עצמאי בשטח, צו לבו שולח אותו לרחובות ושם הוא מצטרף לעוד רבבות אזרחים כמוהו, לא מקורבים לצלחת ולא אוכלים מכף ידו של מנהיג מושחת, אין להם עיתון והם לא רוצים שלטון. הם דורשים דבר אחד חזק וברור:
מדינה שפויה יותר ומנהיג שיעשה מה שדרש מנחם בגין מעצמו כשהגיע לשלטון ב-1977:

"להיטיב עם העם".

נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים ובעיקר על ביטול משפט בו הוא נאשם בפלילים, ולשם כך הוא מוכן לרסק מדינה אל הקיר בעזרת פוליטיקאים מושחתים כמוהו, שלכודים בשלטונו ואיבדו כל עצמאות מחשבתית גם כשהמדינה על סף כאוס גמור.

בשעה קשה זו הם יוצאים בשצף קצף מתוזמן נגד ההפגנות וממלאים פיהם מים בכל נושא אחר, מתוך אינטרס מעוות או חשש מעוצם ידו של מנהיג מוטרף שבטוח שהוא מתת אל ומנהל את המדינה ממטבחון מצומצם ולא הכי בריא.
והמטבחון עסוק רק בהפגנות והשמצות בדף הטוויטר שלו.

נתניהו מת מפחד. זו האמת הפשוטה, והפחד הזה מנהל כרגע מדינה בצרות צרורות. ההפגנות הן הסיוט של ראש ממשלת ישראל כי הן קבועות כמו שמש בצהריים וסוחפות כרוח

איש לא הרים גבה כשמשלחת ראש הממשלה לחתימת הסכמי השלום כללו את הפעוטות יאיר ואבנר ואת ציפי המטפלת אבל שר החוץ נעדר ממנה. אולי אם היה גננת היה מצטרף למשלחת. או טופז לוק, 'יועץ' בן 29. מה הוא מייעץ לו שם? תוספת סימילק לילדים? שביל בצד? איך הגענו לזה שמשלחת לשיחות שלום נראית כמו חתונה של חבר מרכז ליכוד?

בכנסת ישראל יושבים אנשים שמכתיבים את סדר היום שהנושא המרכזי בו עוסק בלי בושה בנושא אחד בלבד: הישרדותו של ראש ממשלת ישראל. הוא ולא שרף. בטח לא במגפה שהעולם כולו נטרף בה.

אה, ובהפגנות של אויבי העם.

העיתונות, כלב השמירה של הדמוקרטיה, ישנה שנת ישרים בחוסר יושרה מוחלט וים של אינטרסים זרים. פה ושם נכתבת ביקורת קשה ע"י עיתונאים כמו בן כספית ודרוקר אבל הם טיפה בים של עיתוזנות שמהדהדת את בעליה בחוסר אחריות מוחלט. העיתונות פשטה מזמן את הרגל והפכה לדף מסרים חסר בושה או שמץ ביקורת.

פני נתניהו משתקפים בתקשורת. פניה הם פניו. היא מזמן לא משקפת את המתחולל בציבור כולו אלא את פני השליט שמייצר ידיעות ומכתיב בסיועה המחפיר את הטון ואת סדר היום הציבורי. הכישלון הזה יירשם על שמה לדראון עולם. יום הכיפורים של עיתונות עיוורת.

אבל ההפגנות.

הרדיפה של הפגנות שמתרחשות באוויר הפתוח, כמו בסגר הנוכחי הלא מורגש ברחובות הארץ, כמו בחתונות ומסיבות שנחגגות באין מפריע, כמו בתפילות המוניות של חסידים באומן שחוזרים לארץ באין מפריע ברכבת אווירית ויראלית.

אבל ההפגנות.

נתניהו בפאניקה מוחלטת, הוא רואה את עצמו בבית משפט וזה עושה לו חלושעס. האישה לוחצת והילדים בוכים, המשפחה שלא ידעה ארנק מהו נלחמת על הבית, אבל מי שעולה על בריקדות הם שועלים פוליטיים אינטרסנטים, הם בכל מקום וזה נורא כמו שזה נשמע.

איש לא הרים גבה כשמשלחת רה"מ לחתימת הסכמי השלום כללה את הפעוטות יאיר ואבנר  והמטפלת ציפי, אבל שר החוץ נעדר ממנה. אולי אם היה גננת היה מצטרף. איך משלחת שיחות שלום נראית כחתונת חבר מרכז ליכוד?

אדם אחד, נוכל לכאורה רב כוח נאשם בפלילים מוביל מדינה להתרסקות מתוך אינטרס אישי צר ואתם אומרים 'הפגנות'.

העם ברחובות בכל מוצאי שבת. תקשיבו לו, הוא לא הולך לשום מקום. הוא רוצה מדינה מנוהלת היטב ומנהיג שמסתכל בה ורואה את העם, לא את עצמו.
בואו, אנחנו האנשים להם חיכינו. מגיע לנו מנהיג נקי כפיים וישר דרך ואוהב עמו. כל מה שנתניהו לא.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 927 מילים ו-1 תגובות

במסר מרגיע הסביר פרופ' אבי שמחון כי העניים מקבלי הקצבאות נפגעו הכי פחות מהמשבר הכלכלי ● אבל הוא לא סיפר על היום שבו תגיע "החשבונית" שמאפשרת את מימון כל הפעילות הזו, ותכה לא רק בעניים הנוכחיים - אלא תייצר דורות של עניים למשך 100 השנים הקרובות ● ואת כל הטוב הזה עשה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד מגבלות, חמורות עוד יותר ● פרשנות

"העניים נפגעו הכי פחות" במשבר הקורונה, כך אמר אתמול (יום ג׳) אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. כמובן שמדובר באמירה אומללה ומנותקת מהמציאות, אבל ההסבר שנתן לה שמחון מעניין לא פחות.

שמחון טען בראיון ל-ynet שהעניים מקבלים קצבאות, ושהקצבאות לא נפגעו. אבל למעשה שמחון סיפר לנו רק על צדו האחד של המטבע, שהוא שפיכת כסף מצד המדינה על העניים. הוא לא סיפר על היום של אחרי הקורונה, שבו יגיע החשבון למימון כל הפעילות הזו, ושאותם העניים "שהכי פחות נפגעו מהמשבר", עלולים להפוך בבת אחת לקורבנות הכי גדולים שלו.

את כל זה עושה שמחון כדי להכשיר את הקרקע עבור הבוס מבלפור לקראת הטלת עוד הגבלות, חמורות עוד יותר, על המשק והכלכלה בישראל, כל כולן כתוצאה ממחדל מנהיגותי אחד גדול של אותו ראש ממשלה שלו מייעץ שמחון.

אם נביט לרגע על הנתונים היבשים, נגלה ששמחון אכן צודק בהסבר לדבריו. היקף הקצבאות, ובראשן דמי האבטלה, הוגדל והורחב משמעותית בתקופת המשבר. שמחון אף ציין שבזכות האמון שיש בעולם לכלכלה הישראלית, יכול האוצר לממן את כל הקצבאות הללו מהלוואות בריבית נמוכה שהמדינה לקחה ממשקיעים.

החדשות הרעות הן שהקצבאות המורחבות, שחלקן ניתנו על ידי המדינה כדי לכסות על מחדליה, למעשה מורידות את הסיכוי שנוכל להמשיך ולקבל הלוואות בריבית נמוכה גם בעתיד הלא-רחוק. אחרי הכל, האמון של המשקיעים בכלכלה הישראלית מושתת על דירוג האשראי הגבוה שחברות הדירוג הגדולות בעולם העניקו למשק. אבל כתנאי לאי-הורדת הדירוג הזה, הציבה לאחרונה אחת מחברות הדירוג את הדרישה לצמצם את הגירעון האדיר שנוצר ושעוד צפוי לגדול, לרמות יעד נמוכות, שמזכירות יותר את אלו שהיו לפני המשבר. לפי התחזיות של בנק ישראל היקף הגירעון עשוי להגיע ל-150 מיליארד שקל עד סוף השנה.

חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
אילוסטרציה, חלוקת מזון לקשישים עניים (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

המדיניות הכושלת של הממשלה, שמחייבת להטיל עוד הגבלות על הכלכלה הקורסת ועוד הוצאות על קופת המדינה, למעשה מפחיתה את הסיכוי שישראל תוכל לעמוד ביעד הדי דמיוני שהציבו לה חברות הדירוג.

הממשלה תהיה חייבת לפגוע באופן קיצוני בשירותים ובקצבאות שאותם היא מספקת כיום לאותם עניים "שלא נפגעו מהמשבר" לדברי שמחון, וזאת כדי לצמצם את חובות העתק או לפחות את חלקם, ביום שאחרי הקורונה.

הממשלה גם תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי, שנתמכת על ידי נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים מפעולה כזו יהיו, איך לא, אנשי המעמד הבינוני והנמוך. למעשה, הקצבאות הללו לא רק שיפגעו בעניים הנוכחיים, אלא ייצרו דורות של עניים, גם למשך 100 השנים הקרובות.

הממשלה תהיה חייבת להגדיל את הכנסותיה על ידי הגדלת מסים. ואולם, מאחר שהעלאת מס לעשירים מנוגדת לאג'נדת השוק החופשי של נתניהו ושמחון, סביר להניח שהנפגעים הגדולים יהיו אנשי המעמד הבינוני והנמוך

מדינת ישראל גייסה הלוואות בעשרות מיליארדי שקלים כדי לממן את כל הטוב הזה. אחת ההלוואות, בגובה מיליארד דולר, נלקחה ל-100 שנה. המשמעות היא שהדורות הבאים ישלמו מהיום ועד יום העצמאות ה-172 של מדינת ישראל סכום של 45 מיליון דולר בשנה כריבית למשקיעים זרים רק על הלוואה זו. כל שנה.

כדי לממן את הקצבאות וחבילות הסיוע לקורונה, גייס האוצר בחודש אחד בלבד, במרץ-אפריל, חוב ממשלתי בהיקף שקרוב לסכום עליית החוב הממשלתי ב-2018 כולה: 10 מיליארד דולר. הסכום הזה מצטרף לכ-39 מיליארד שקל שהמדינה כבר מחזירה – מדי שנה – כריבית למלווים על הלוואות קודמות, ובלי קשר לקורונה.

רגע אחרי שישראל זחלה לסגר שני, נראה שאין לנו אלא להבחין שכבר עתה אנחנו נמצאים רק בתחתיתו של הר חובות שצפוי רק לגדול. עכשיו צריך להמתין לתירוץ הבא שיפיק פרופ' שמחון בעוד כמה שנים, בניסיון להסביר למה העניים הם  הנפגעים העיקריים ממדיניות הצמצומים חסרת התקדים של הממשלה.

מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ, אבי שמחון (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עוד 543 מילים

בריטניה לא מצליחה לעצור את שובה של הקורונה

מספר החולים בעליה ● מערך הבדיקות לא מתפקד ● ראש הממשלה נוהג ביהירות למרות שנכשל בניהול המגפה ● היועץ שלו מפר בידוד ● החינוך נפגע והכלכלה שלא מצליחה להתאושש ● גם בבריטניה, הקורונה מערערת את הפוליטיקה והחברה ● אחרי שבריטניה יצאה ממשבר חריף, הנתונים מעידים על חזרתה של המגפה, אבל גם הבריטים כבר לא מאמינים לראש הממשלה שלהם

עוד 1,258 מילים

למקרה שפיספסת

כלי התחבורה העמוס בישראל הוא היחיד שלא חלות עליו שום מגבלות

על פעילות האוטובוסים ורכבת ישראל הוטלו מגבלות קורונה מחמירות, בעיקר בנוגע לדילול מספר הנוסעים ● אך מנהלי "סיטיפס", מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, קיבלו הודעה מפורשת כי היא מוחרגת מכולן ● לפקחי הרכבת יש סמכות אכיפה רק בכל הנוגע לתשלום עבור הנסיעה, וכשהם נתקלים בנוסע בלי מסכה, הם לכל היותר יכולים לבקש יפה

עוד 794 מילים

בקורונה אנו לא מהווים אור לגוים

הערת מערכת: פוסט זה, המתייחס למגפת הקורונה ואופן הטיפול בה, מתפרסם בזירת הבלוגים של זמן ישראל. אנו מעודדים אנשי מקצוע ומדע לכתוב אודות המגפה ולתרום ידע ועמדה לוויכוח הציבורי המתחולל בעולם כולו באשר לאופן הטיפול במגפה. עם זאת, הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר בלבד.

הנגיף התפשט בכל המדינות וכל אחד יכול לבחור איך לאמוד את "ההצלחה" בהתמודדות עם המגפה. שמענו שבחים עצמיים, כולל טענות שאנו הראשונים בעולם או כמעט הראשונים במניעת ההתפשטות וטיפול מוצלח, אך העובדה היא שברוב מדינות אירופה מספר המתים וגם מספר החולים למיליון תושבים הינו נמוך מאשר בארץ.

בתחילת ספטמבר ישראל עלתה במספר החולים (כ-16,000) למקום השני בין המדינות המערביות אחרי ארה"ב (כ-20,000). המספרים עצמם אינם מהווים סיבה לגאווה ומאידך גם לא לדאגה, כי הם פונקציה לא רק של הטיפול במגפה, אלא גם של סוג וכמות הבדיקות, של חשיפה התחלתית של האוכלוסייה לנגיף, של זן הנגיף ובעיקר של אופי האוכלוסייה, כולל אופי גנטי-אימונולוגי והרכב הגילאים של האנשים. הגיל הינו הפרמטר החשוב ביותר, שיעור התמותה מקוביד-19 עולה באופן מעריכי עם הגיל, בערך פי שלושה לכל עשר שנים.

הנגיף התפשט בכל המדינות וכל אחד יכול לבחור איך לאמוד את "ההצלחה" בהתמודדות. שמענו שבחים עצמיים וטענות שאנו מובילים במניעת ההתפשטות ובטיפול מוצלח, אך ברוב אירופה מספר המתים והחולים למיליון תושבים נמוך מאצלנו

שיעור התמותה במדינות עם תחלואה גבוהה (ספרד, בריטניה, ארה"ב, איטליה ושוודיה) גבוה פי חמש מאשר בארץ (כ-600 מול 120 למיליון), אך הגיל הממוצע במדינות אלה (43, 41, 38, 46, 41 בהתאמה) הינו גבוה בהרבה מהגיל הממוצע בארץ (30) – זה הגורם אשר מסביר את ההבדל בשיעורי התמותה ביננו ובין המדינות האלה.

עם כל המוח היהודי ועם כל הסטרטאפים שלנו לא היינו עד כה אור לגויים. בוא נסכם את העובדות. כפי שכבר הזכרתי, הגיל הממוצע הגבוה מסביר את שיעור התמותה הגבוה בחלק מהמדינות, אך ברוב המדינות המפותחות התמותה הייתה נמוכה מהתמותה בארץ. כנראה הסיבה לכך הינה המספר הנמוך של החולים במדינות אלה.

בכל מקרה לא נשארים הרבה פרמטרים שנוכל להתגאות בהם. מה לגבי ניהול החיים והכלכלה בזמן הקורונה? גורמי בריאות רשמיים והממשלה שלנו העתיקו מהתחלה את הצעדים אותם נקטו ממדינות אחרות וניסו להיות בין "הזהירים ביותר" והקשוחים בעולם (לקחו את החושך מהגויים), אם כי ההבדלים בין המדינות לא היו משמעותיים. ברוב המדינות הופיעו בתפקידי הניהול אנשים ללא אופק מדעי, אנשים שאוהבים להופיע בטלוויזיה אך ללא יכולת חשיבה עצמית, זהירים ומחכים להתפתחויות בחו"ל. הפוליטיקאים הכניסו לתפקידים את האנשים האפורים הללו על מנת להפיל עליהם את האחריות ועל פי צורך להחליפם וכך לשחק במשחק ניהול הקורונה.

מעניין שכל המערכת הפוליטית נסחפה למשחק של "סכנה קיומית", כולל גורמי הבריאות, תקשורת ופוליטיקאים אף מהאופוזיציה. הכתבים התלהבו לדבר על הנגיף ועל הבדיקות כאילו שהיה להם דוקטורט בווירולוגיה, ואילו פה ושם נתנו לדבר לפרופסורים אפורים וזהירים שאומנם נמנעו מלהביע דעה מדעית, אך הביעו דאגה מהמצב ופחד מהעתיד.

פוליטיקאים ועיתונאים נהנו מהחשיבות שהפחד היקנה להם. הרושם שהוקרן לאזרח הפשוט היה שמגיע סוף העולם ושאין פתרון וצריך לחכות בלי לדעת למה ועד מתי. התקשורת לא גילתה שיש מדענים שכבר באביב העריכו את תכונות הנגיף ולפי חוקים אפידמיולוגים ידועים היה להם ברור איך הנגיף יתפשט ומה צריך לעשות. היה ברור שצריך להגן על המבוגרים הסובלים ממספר מחלות רקע. כמו כן, היה ברור שאי אפשר לנתק את כל שרשראות ההדבקה כי לרוב הנגועים אין שום תסמינים. בתי החולים היו ריקים. היה ברור שרוב האנשים אינם בסכנה ושחסינות האוכלוסייה גוברת ותביא להעלמות המגפה.

יש מדענים שכבר באביב העריכו את תכונות הנגיף והתפשטותו ומה צריך לעשות. היה ברור שצריך להגן על המבוגרים הסובלים ממחלות רקע, וכי אי אפשר לנתק את כל שרשראות ההדבקה כי לרוב הנגועים אין תסמינים

צריך להזכיר את שוודיה, כי במקרה של ההתמודדות עם נגיף הקורונה היא הייתה המדינה היחידה בעולם שבחרה בדרך הנכונה, ככל הנראה. שוודיה במקום ה-13 בעולם במספר המתים (יחסית גבוה עקב הגיל הממוצע הגבוה של האנשים), למרות זאת מדינות רבות שביצעו צעדים קיצוניים בהגבלת החיים היומיומיים נמצאות לפני שוודיה. כמו כן, שוודיה במקום ה-34 במספר המאומתים, אפילו אחרי ישראל. כל אחד יכול לראות שעקומות החולים והמתים של שוודיה מראות שאין כבר מקרים חדשים. שוודיה, כנראה, יצאה מהמגפה, בניגוד למדינות רבות שסגרו את הכול, נכנסו לפניקה, מקבלות "גל שני" ומחכות לחיסון או למשיח.

כדאי להדגיש כמה עובדות על המגפה הנוכחית:

  • מספרי הנדבקים בנגיף הקורונה דווחו באופן דרמטי בלי ההבנה שהם תלויים בסוג וכמות הבדיקות, ושתמיד אפשר למצוא נגיפים באוכלוסייה כאשר מחפשים ומודדים אותם.
  • בנוסף התברר שכמות הנגועים האמיתית בעולם הינה פי עשרה עד פי מאה גבוהה יותר ממספרי המאומתים שהתפרסמו, אז אין שום משמעות למספרים שניתנים (150,000 מאומתים בישראל מצביע על לפחות מיליון נדבקים).
  • נמצא גם שרק 1% מהאנשים שמתים עם קורונה אינם בעלי מחלה אחרת; בניתוח שלאחר המוות מוצאים כמעט תמיד מחלה אחרת, כמו סרטן שקודם לא אובחן ועוד.
  • אך אפילו אנשים בקבוצות סיכון לא צריכים לפחד, כי רק בין 0.05% לבין 0.5% מתים, אם לא מגנים על עצמם בפני הקורונה.
  • לגבי שיעור הקטלניות (אחוז הנדבקים שנפטרו), הוא בין 0.01% ל-1% בכל המדינות, דומה לשפעת ונמוך בהרבה מהנתונים שדווחו, כי את מספר מקרי המוות צריך לחלק במספר הנגועים בפועל שהוא הרבה יותר גבוה ממספר המאומתים.
  • מקרי המוות דווחו באופן היסטרי מבלי להסביר כי גם ללא הקורונה, 1% מהאוכלוסייה מתים מדי שנה בכל מדינה, כך שבישראל מתים אפילו בלי קורונה 248 איש כל יום ו-7440 כל חודש ו-90,000 כל שנה. אז כל המהומה סביב 2, 10 או אפילו 1000 מתים מקורונה היתה מופרכת. נראה שלפחות חלק מהמתים עם קורונה היו נפטרים בקרוב גם בלי קורונה.
  • נתון מעניין נוסף שפורסם לפני מספר ימים מעיד על כך שמתחילת השנה מתו בישראל פחות אנשים בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2019.

כל אחד יכול לראות שעקומות החולים והמתים של שוודיה מראות שאין כבר מקרים חדשים. שוודיה, כנראה, יצאה מהמגפה, בניגוד למדינות רבות שסגרו את הכול, נכנסו לפניקה, מקבלות "גל שני" ומחכות לחיסון או למשיח

דרך הטיפול בקורונה היתה מלכתחילה מבולבלת בכל העולם. כולם העריצו בהתחלה את דרום קוריאה, יפן ואוסטרליה על "תפיסת כל המקרים", אך כעת כבר הגיע גל שני לאותן המדינות. הרי לא היה אפשרי "לתפוס את כולם" ולא היה אפשרי "לנתק את כל שרשראות ההדבקה", אפילו בעזרת כל שירותי הביון בעולם, כי לפחות 80% מהנדבקים אינם מראים תסמינים ואמינות הבדיקות הינה בין 70% ל-90% בלבד.

אכן ניתן להגיע לחסינות העדר, אך כל מני שיטות של "שיטוח העקומה", סגר, בידוד ומעקב, דוחים את התוצאות הנדרשות לזמן לא מוגדר, שלא לדבר על הנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים.

כל מנהלי הקורונה (לא רק בישראל) שאפו ליותר בדיקות, אך "בלי לבדוק אנשים בריאים", אם כי זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות: לבצע בדיקות במדגם האוכלוסייה האקראי (דומה למדגם בחירות), כולל בדיקות RT-PCR (דוגמית מאף) ובדיקות נוגדנים (בדם), שמאפשרות להעריך את שיעור החסינות; באופן מפתיע, אף אחת מ-200 המדינות בעולם לא ביצעה באופן שיטתי בדיקות כאלה, למרות שעלותן רק חלק קטן מהעלות של כל הבדיקות המבולבלות שבוצעו.

בכל זאת, בכמה מקומות בעולם כבר הגיעו לשיעור נדבקים גדול מ-50% וכך התקרבו לחסינות העדר – זה קרה כנראה בצפון איטליה ובשוודיה. ברור שעם הגנה טובה של האוכלוסייה החלשה אפשר להגיע לחסינות העדר עם פחות מתים. שיעור הנדבקים בארץ יכול להיות כעת בסביבות 10%, שזה רחוק מהחסינות הנדרשת.

מהעובדות הנ"ל ברור שבלי אסטרטגיה הגיונית אין משמעות בחלוקת כיתות לקפסולות, במתן צבע וציון לערים, בהגדרת מרחק ריצה מהבית, באיסור ביקור אצל המשפחה או בבית הכנסת ואפילו אין משמעות בביצוע הבדיקות. כל ההחלטות של האנשים שמונו לניהול המגפה עד כה, חוץ מעניין המסכות, רק הזיקו למדינה ולא הזיזו אותנו קרוב יותר לסוף עוצר החיים הגדול בהיסטוריה שלנו. הנזקים הכלכליים עולים והרבה רופאים פוחדים שההפסקה בפעולות נורמליות של מערכת הבריאות תביא לעליה בתמותה בהמשך הדרך (התקף לב, אירוע מוחי, סרטן וכו' אשר לא מטופלים במועד).

בכל זאת, בכמה מקומות בעולם כבר הגיעו לשיעור נדבקים גדול מ-50% וכך התקרבו לחסינות העדר – כנראה בצפון איטליה ובשוודיה. ברור שעם הגנה טובה של האוכלוסייה החלשה אפשר להגיע לחסינות העדר עם פחות מתים

צריך מיד לפתוח את כל העסקים ובתי הספר, כאשר שימוש במסכות בסביבת האוכלוסייה בסיכון ימשיך. במידה ונעשה כך באופן מיידי, נקטין את הנזקים וניתן דוגמה לעולם. כך אולי עוד נצליח לשדר טיפה אור לגויים (חוץ מלשוודים).

ד"ר תומס גוטמן למד כימיה וביולוגיה מולקולרית ועסק במחקר ופיתוח בחברות ביוטכנולוגיות. בעשרים השנים האחרונות עובד כעורך פטנטים, כאשר במסגרת עבודתו ערך מאות בקשות פטנט בתחום הכימיה והרפואה. תומס אוהב לסקור נושאים בפוליטיקה ובמדע בבלוגים שלו (Hegaion) ובמדיה אחרת (בעברית, אנגלית וצ'כית)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,261 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מדי יום מגיעים ילדים בגילאי 5-17 לצמתים בצפון, במשולש ובירושלים, ומקבצים נדבות עבור קבלן שלוקח מהם את הכסף ● התופעה, שהחמירה במשבר הקורונה, "טופלה" על ידי לא פחות מארבעה משרדי ממשלה, ועדיין ההיקף שלה לוט בערפל ואף קבלן לא נעצר ● "כמו שמעלימים עין מהפועלים שמסתננים לפה כי יודעים שבלי זה הם ימותו מרעב, כך גם לא נוגעים בילדים הקבצנים"

עוד 1,624 מילים

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יגבשו מתווה להפגנות ולתפילות

יועצי רה״מ הגישו תביעת דיבה נגד אהוד ברק ואחרים ● נתניהו: פארסת ההפגנות חייבת להיפסק ● עפר שלח: לעצור את ההפגנות עד סוף הסגר ● ״חוק ברקת״ שיגביל השתתפות עצמית במימון יצא לדרך ● ברקת: חוק פרסונלי ועסקני ● הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ממשיך להתעכב ● נתניהו ויתר על הצגת חוות דעת פרטית שניתן לאסור הפגנות לאחר שכחול-לבן איימה לפוצץ את הישיבה

עוד 60 עדכונים

בג"ץ הורה אתמול לשר המשפטים וליועמ"ש להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת שמואל אליהו בשל התנהגות שאינה הולמת רב ● את פסק הדין האקטיביסטי כתב השופט אלכס שטיין, מינוי של איילת שקד, שביקשה כשרת משפטים למנות שופטים שמרנים ● ולמרות הרטוריקה השיפוטית המעודנת, גם היועמ"ש חוטף מהלומה ● פרשנות

עוד 871 מילים

האם הקול היהודי בארצות הברית עשוי להכריע את הבחירות לנשיאות בנובמבר? ● מחקר חדש ממפה לראשונה את מקומות מגוריהם של המצביעים היהודים, ומודד את כוחם האלקטורלי ● שליש מהמצביעים היהודים מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד, מתוך 435 ● אחרי הבחירות, האמריקאים עשויים לשנות את חלוקת מחוזות ההצבעה

כשליש מיהודי ארצות הברית מרוכזים בעשרים מחוזות בחירה לקונגרס האמריקני. כמעט מחצית מאזורי בחירה אלה נמצאים במדינת ניו יורק, וכולם, למעט אחד, מיוצגים על ידי חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.

מחוז הבחירה בעל מספר היהודים הגבוה ביותר בארצות הברית נמצא דווקא בפלורידה וכולל בתוכו את מאר-א-לאגו, אחוזתו של הנשיא דונלד טראמפ. אך גם אזור זה, שבו מתכוון טראמפ להצביע בבחירות, נמצא בשליטת הדמוקרטים.

נתונים אלה עולים מסקר שנערך לאחרונה, אשר מנתח את דפוסי ההצבעה של יהודים ערב הבחירות בארצות הברית. הממצאים עיקריים העולים מן הסקר, שנערך על ידי מכון הבחירות היהודי (Jewish Electorate Institute) ומכון סטיינהרדט למחקר חברתי (The Steinhardt Social Research Institute) באוניברסיטת ברנדייס, התפרסמו ב-25 באוגוסט.

המחקר מאשש ממצאי סקרים קודמים, לפיהם מצביעים יהודים נוטים לכיוון המפלגה הדמוקרטית ולעמדות ליברליות באופן מובהק יותר מאשר אוכלוסיית ארצות הברית בכללותה. המחקר גם מצא שגילם הממוצע של הבוחרים היהודים מוסיף להיות מבוגר יותר מאשר גיל המצביעים באוכלוסייה הכללית.

לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)
לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)

החידוש כאן הוא שהחוקרים הצליחו לזהות לא רק מהו אופן הצבעתם של היהודים אלא גם היכן הם מצביעים. המחקר מצא שרוב היהודים בגיל בחירה חיים בארבע מדינות – ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וניו ג'רזי.

"במדינות שיכריעו את הבחירות, לא רק פלורידה אלא פנסילבניה, אוהיו ומישיגן – אם משהו דומה לתוצאות של 2016 יקרה ב-2020 – יהודים נמצאים במדינות האלה במספרים גדולים מספיק כדי להשפיע", אמר לנרד סאקס, מנהל מכון סטיינהרדט.

בערך שליש מן הבגירים היהודים, כ-1.8 מיליון, מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד מתוך 435 האזורים הקיימים בארצות הברית.

האזור שבו מספר המצביעים היהודים הוא הגדול ביותר, מחוז 21 בפלורידה, מושך תשומת לב רבה השנה בשל המירוץ בין שתי מועמדות יהודיות, הנציגה הדמוקרטית המכהנת לוִֹאיס פרנקל ולורה לוּמֶר, פעילה אנטי-אסלאמית קולנית שזכתה במועמדות מטעם הרפובליקנים ובברכתו של טראמפ.

לומר פרסמה השבוע מודעה שעשתה שימוש בדימויי שואה ובביטויים ביידיש כדי לתקוף את פרנקל בטענה שמדיניותה מנוגדת לאינטרס היהודי.

לפי המחקר, במחוז בחירה זה, שכולל ערים בדרום-מזרח פלורידה בהן פּאלם בּיץ', בּוֹינטון בּיץ' ודֶלריי בּיץ', יש 152,000 יהודים בגיל בחירה מתוך כ-524,000 מצביעים רשומים. על פי המחקר, 24.3% מתושבי האזור הם יהודים, ולמעלה ממחצית אותם יהודים בגירים עברו את גיל 65.

שני מחוזות הבחירה הסמוכים, בהמשך אזור החוף של דרום פלורידה, נמצאים גם הם ברשימת 20 האזורים עתירי המצביעים היהודים. שניהם מיוצגים על-ידי דמוקרטים יהודים: טד דויטש ודבי וסרמן-שולץ.

רוב המחוזות ברשימת 20 היהודיים ביותר נמצאים במדינות ניו יורק וניו ג'רזי, כולל שבעה בעיר ניו יורק ושניים בפרבר לונג איילנד. האזור היהודי השני בגודלו בסיכום הארצי, מחוז בחירה 10 של ניו יורק, הכולל את ה״אפר ווסט סייד״ של מנהטן, מכיל 151,000 יהודים בגיל בחירה ומיוצג זה שנים על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר, יהודי דמוקרטי. המחוזות האחרים בניו יורק סיטי עם מצביעים יהודיים רבים, מקיפים שטחים גדולים ממנהטן, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד.

אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. המפקחת על ההצבעה היא מוסלמית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. מימין: המפקחת על ההצבעה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

מחוז הבחירה היחיד ברשימה זו המיוצג בידי רפובליקני, חבר הקונגרס כריס סמית, הוא מחוז מספר 4 בניו ג'רזי, שבו נמצאת העיר לייקווד, המאוכלסת בחרדים רבים. באזור זה כ-10% יהודים, המונים 52,000 בגירים, לפי המחקר.

שאר המחוזות ברשימה נמצאים באזור לוס אנג'לס ובפרברי שיקגו, פילדלפיה, בולטימור ובוסטון. בסך הכול, 8 מתוך 20 "האזורים היהודיים" מיוצגים בידי יהודים. סאקס אמר שרשימת האזורים היהודיים היא נתון מפתח לקראת פרסום מפקד האוכלוסין של 2020, שצפוי להוביל לשינוי אזורי הייצוג בקונגרס.

"ריכוזם של יהודים והשאלה אם ריכוז זה יישאר גם אחרי החלוקה מחדש, תהיה סוגיה חשובה" אמר סאקס. "באותם אזורים שבהם יהודים מהווים 10% או יותר מן האוכלוסייה, הם גם כוח משמעותי מאוד בבחירת חברי הקונגרס".

עוד 533 מילים

ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

עוד 1,757 מילים

ראיון "ישראל היום מבליט כל דבר שנועד להשחיר את המחאה"

ד"ר דורון שולצינר, שחקר את סיקור המחאה החברתית של 2011, הגיע למסקנות עגומות לגבי מחאת בלפור ● "בזמן שחלף המסכות ירדו, והיום לאיש כבר אין אשליות בקשר לישראל היום - והעמודים הראשיים מהדהדים ציוצים של נתניהו ובנו לגבי הפצת מחלות, אלימות, ושמאל קיצוני" ● "אם אתה צורך רק אחד מהעיתונים, אתה חי במציאות שונה לחלוטין מזו שבה אנו חיים"

עוד 2,631 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה