זירת הבלוגים

שיקום מערך ההסברה לקורונה

הציבור אינו טיפש ורוצה לדעת ולהבין יותר, ובעיקר לדעת מה מצפה לנו.

ד"ר אנתוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות, מדבר על נגיף הקורונה בשעה שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מקשיב לדבריו, בחדר תדרוך העיתונאים בבית הלבן בוושינגטון, 17 באפריל 2020 (צילום: אלכס ברנדון/איי-פי)

במאבק בקורונה יש להסברה חשיבות עליונה, שכן היא המפתח לשתוף הפעולה עם האוכלוסיה, אשר בלעדיו מאבק זה לא יצליח. לדאבוננו, מערך ההסברה הקיים לוקה מאוד בחסר וישנו צורך דחוף לשקמו. מטרת רשומה זאת היא להצביע על המרכיבים ההכרחיים לשיקום מערך ההסברה הרצוייה, שניתן ליישמם ללא דיחוי.

לדאבוננו, מערך ההסברה הקיים לוקה מאוד בחסר וישנו צורך דחוף לשקמו. מטרת רשומה זאת היא להצביע על המרכיבים ההכרחיים לשיקום מערך ההסברה הרצוייה, שניתן ליישמם ללא דיחוי

הציבור אינו טיפש ורוצה לדעת ולהבין יותר, ובעיקר לדעת מה מצפה לנו. חשוב שהמידע המרכזי ינתן באופן מסודר ושוטף, ע"י אנשי מקצוע מיומנים, המסוגלים להשיב לשאלות, הסביר את כל היבטי המחלה ולהבהיר במהימנות מה אנו יודעים ומה לא.

חשוב להקים מוקדים זמינים ופשוטים במערכת ובאינטרנט לשאלות ותשובות של הציבור הרחב, שדרכם ניתן יהיה לתת תשובות אמינות ומקצועיות. רופאים מכובדים ופרופסורים מלומדים שאין להם ידע או נסיון במחלות זהומיות שלא לדבר על פוליטיקאים, אינם תחליף לאנשי מקצוע.

קשה גם להגזים בחשיבות שישנה לדמות ולאישיות של מי שיהיה מופקד על ההסברה. דוגמה מצויינת לכך הוא ד"ר אנטוני פאוצ'י בארה"ב. פאוצ'י הוא רופא וחוקר, ומומחה במחלות זהומיות ואימונולוגיה, העומד בראש המרכז למחלות זהומיות ואלרגיה של מכוני הבריאות הלאומיים של ארהב. הוא היה שם כבר במהלך מגיפת האיידס, האבולה, והשפעות שקדמו לקורונה. רקע זה בנוסף לאישיותו המיוחדת ויכולת ההסברה שלו – הפכו אותו בחודשים האחרונים למסביר הלאומי של הקורונה בארה"ב.

הוא אינו זורע פחד, הוא מודה בפה מלא מה אינו יודע ומסביר במקצועיות ובבטחון את מה שאנחנו יודעים. מערך ההסברה בישראל זקוק מאוד ל"פאוצ'י" כזה ולחבורת אנשי מקצוע משלו, שישקמו את מערך ההסברה שלנו.

רופאים מכובדים ופרופסורים מלומדים שאין להם ידע או נסיון במחלות זהומיות, שלא לדבר על פוליטיקאים, אינם תחליף לאנשי מקצוע. קשה גם להגזים בחשיבות דמותו ואישיותו של מי שיופקד על ההסברה

יש היום הרבה בלבול ומבוכה בציבור הרחב לגבי המגיפה, ועל כן חשוב שהמידע הבסיסי שיפורסם יהיה עדכני ומאוזן. מעבר לדיווח היומי על מספר האנשים שנמצאו חיוביים לנגיף, חשוב לדווח כמה מהם חולים וכמה ללא סימנים, כמה מאושפזים והעיקר כמה מהם מונשמים.

מספר המונשמים הוא זה שראוי לתשומת הלב, שכן הוא המתאם הטוב ביותר ליכולת מערכת הבריאות לעמוד במעמסה, ולכן הוא זה שלפיו ניתן לשקול הנחיות מחמירות.

לציבור חשוב גם לדעת מה חלוקת הגילים ובאיזה מקומות התגלו נשאים והיכן רכוזי הנדבקים. את המידע הזה יש לפרסם ולהפיץ בכל אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות.

ובאשר לתחזיות של פני המגיפה בעתיד הקרוב והרחוק, יש להזהר מאוד מפני השמוש במודלים לחיזוי ובמיוחד לגבי הפצתם לציבור. לכל המודלים יש מגבלות ברורות ואין לשכוח שהשמוש בחלק מהם בתחילת המגיפה היה הבסיס לתחזיות האימה שלא התממשו והוכחו כמוטעות.

חשוב להבהיר שוב ושוב  שהמחלה אינה מסוכנת למרבית האוכלוסיה ובודאי שלא לילדים ולצעירים בתוכה. ולגבי סיבוכי המחלה, מן הראוי להדגיש את גבולות הידע שלנו לגביהם, את היותם בעיקר בקבוצות הסיכון, ואת זה שהם ככל הנראה לא שכיחים.

ולבסוף, חשוב מאוד לשתף את הציבור גם במידע חדש המתפרסם כל העת ואשר עשוי להשפיע על התנהגותו וגם על קביעת המדיניות הכללית. דוגמה אחת לכך הוא מחקר שנערך בארה"ב בקרב צוותים של עובדי בריאות שהתפרסם רק השבוע. המחקר הראה באופן ברור שחבישת מסיכה מגנה במידה משמעותית מפני הדבקה והוא מספק בכך תמיכה ברורה לעובדת חשיבותה הבלתי מעורערת של המסיכה למניעת הדבקה.

מספר המונשמים הוא זה שראוי לתשומת הלב, שכן הוא המתאם הטוב ביותר ליכולת מערכת הבריאות לעמוד במעמסה, ולכן הוא זה שלפיו ניתן לשקול הנחיות מחמירות

הארגון מחדש של המאבק בקורונה בהנהגתו של פרופ' רוני גמזו הוא הזדמנות נאותה לשיקום מערך ההסברה שיתרום להחזרת אמון הציבור במערכת וביכולת שלנו להתמודד עם המגיפה.