אלכס מורס התחיל את הקמפיין הפוליטי הראשון שלו כשעוד היה תלמיד בקולג'. במהלך הסמסטר האחרון שלו באוניברסיטת בראון, בילה רק יום בשבוע בקמפוס. בשאר הימים, ניהל את מסע הבחירות שלו לראשות עיריית הוליוק, עיר הולדתו, שבמדינת מסצ'וסטס, נגד ראש העיר המכהן שהיה מבוגר ממנו בעשרות שנים.
כשנבחר לתפקיד באותה שנה, והוא בן 22, היה לראש העירייה הצעיר ביותר וגם להומו המוצהר הראשון שעמד בראש העיר הקטנה, שמונה כ-40,000 תושבים.
כעת, בגיל 31, הוא מקווה להביס שוב יריב מבוסס ומבוגר ממנו בהרבה. לפני שנה, הודיע מורס כי יתמודד נגד חבר הקונגרס המכהן ריצ'רד ניל על מושב בקונגרס מטעם מחוז הבחירה הראשון של מסצ'וסטס. הבחירות המקדימות שיכריעו מי מהם יהיה מועמד הדמוקרטים לתפקיד, יערכו ב-1 בספטמבר.
מורס מציע מצע פרוגרסיבי, שכולל ביטוח רפואי לכל, מניעת מימון מהסוכנות הממונה על מעצר מהגרים, לגליזציה של גראס וביטול חובות הלוואות סטודנטים.
הקורונה, הוא אומר, הפכה את המאבק באי-השוויון למרכיב חשוב עוד יותר בקמפיין שלו. בהוליוק, שכמחצית מאוכלוסייתה היספנית, כמעט 30% מהתושבים עניים. מאז המגפה, רבים מהם נאבקים לשרוד. בבית אבות בעיר, המנוהל על ידי המדינה, נרשמה התפרצות חמורה של הנגיף, עם 76 מתים.
"המגפה והאופן שבו היא משפיעה על הקהילות שלנו רק חיזקו את הסיבות שהובילו אותי מלכתחילה לרוץ לקונגרס", אומר לי מורס. "אני חושב שהמגפה הדגישה את הפערים הקיימים ואת אי-השוויון, ואלה בעיות שיש לטפל בהן".
"המגפה והאופן שבו היא משפיעה על הקהילות שלנו רק חיזקו את הסיבות שהובילו אותי מלכתחילה לרוץ לקונגרס. אני חושב שהמגפה הדגישה את הפערים הקיימים ואת אי-השוויון, ואלה בעיות שיש לטפל בהן"
בשנה שעברה, הביע מורס הזדהות עם קבוצה של ארבע חברות קונגרס צעירות לא-לבנות המכונה "החוליה" – איינה פרסלי ממסצ'וסטס, אלכסנדריה אוקסיו-קורטז מניו יורק, אילהן עומאר ממינסוטה ורשידה טליב ממישיגן.
"ארבע חברות קונגרס אלה מייצגות קולות אמיצים ופרוגרסיביים מאוד, וזה יהיה לי לכבוד להגיע לקונגרס ולעבוד לצידן", אמר בראיון למגזין Mother Jones. עומאר וטליב ספגו ביקורת על יחסן לישראל ועל התבטאויות ספק-אנטישמיות.
מורס, שביקר בישראל במסגרת "תגלית" כשהיה סטודנט בקולג', אמנם אינו מאמץ את הקו הרטורי של השתיים, אבל הוא מזדהה עם קולות בקונגרס הקוראים להתנות סיוע לישראל ביחסה לפלסטינים. הוא יהיה מוכן לשקול רעיון זה, ציין, "כל עוד ישראל תמשיך להתקדם עם הכיבוש והסיפוח". מורס גם דוחה את הטענה שמתיחת ביקורת על מדיניותה של ישראל היא בהכרח מעשה אנטישמי.
"לעתים קרובות מדי אנחנו מערבבים בין ביקורת על ישראל וביקורת על המנהיג שלה, לבין אנטישמיות או אנטי יהודיות, ולדעתי אלה שתי שיחות נפרדות. אדם יכול להיות ביקורתי כלפי ישראל וכלפי מעשיה מבלי להיות אנטישמי", אומר מורס, שזכה לתמיכת IfNotNow, קבוצה יהודית המתנגדת לכיבוש. "כהומו צעיר ומוצהר ויהודי פרוגרסיבי, אני חושב שיש לי קול ייחודי להשמיע בשיחה הזו".
"מערבבים בין ביקורת על ישראל ועל המנהיג שלה, לבין אנטישמיות או אנטי יהודיות, ולדעתי אלה שתי שיחות נפרדות. אדם יכול להיות ביקורתי כלפי ישראל וכלפי המעשים שלה מבלי להיות אנטישמי"
מורס, שמגיע מעיר שהייתה בעבר מרכז מפעלי ייצור הנייר בארה"ב, הפך להיות הראשון במשפחתו שהשיג תואר אקדמי בזכות תכנית Upward Bound, יוזמה פדרלית שמטרתה לסייע לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה.
הוריו, שנפגשו כשהיו נערים, גדלו בדיור הציבורי, ואמו נשרה מבית הספר התיכון לאחר שנכנסה להריון עם אחיו הבכור של מורס.
כשהוא עצמו היה בתיכון, טעם מורס טעימה ראשונה מהפוליטיקה, כששירת במועצת התלמידים המחוזית. באותה תקופה הוא גם יצא מהארון כהומוסקסואל – ואז החל לפעול לקידום שינוי בבית הספר, שבו, לדבריו, ההומופוביה השתוללה.
"כשרק הגעתי לשם, היו כל כך מעט תלמידים שהיו הומואים בגלוי", סיפר לי. "הייתה בבית הספר שפה והתנהגות הומופובית, במסדרונות, בשיעורי התעמולות ובפעילויות ספורט אחרי בית הספר. רבים מהמורים והמחנכים לא היו מצוידים ביכולת לטפל בשפה הומופובית וטרנספובית".
הוא המשיך והקים ברית להט"בים-סטרייטים, ארגן כינוס בנושא בבית הספר והקים עמותה לארגון מסיבת פּרוֹם (נשף) אלטרנטיבית לתלמידים קווירים ולבעלי בריתם. מורס עבד גם עם פוליטיקאים מקומיים כדי ליצור תכנית לימודים לחינוך מיני והכשרה למורים בנושאי גזענות וצדק חברתי.
"הייתה בבית הספר שפה והתנהגות הומופובית, במסדרונות, בשיעורי התעמולות ובפעילויות ספורט אחרי בית הספר. רבים מהמורים והמחנכים לא היו מצוידים ביכולת לטפל בשפה הומופובית וטרנספובית"
"למדתי בגיל צעיר את הכוח של בניית קואליציות ושל עבודה עם צעירים אחרים כדי להגביר את הקול המשותף שלנו, ולמדתי איך עבודה משותפת משפיעה על אנשים", הוא אומר. "תהליך היציאה מהארון והעובדה שמצאתי את הקול שלי קשורים לעניין שלי בפוליטיקה, בממשל ובקידום רעיונות. ללא אותן התנסויות בבית הספר התיכון, לא הייתי נלהב או מעורב כל כך בעבודה שאני עושה היום".
באוניברסיטת בראון התמחה מורס בלימודים אורבניים. הוא דאג לנסוע הביתה לעתים קרובות כדי לטפל באמו, קים, שסבלה מבעיות נפשיות קשות, ובאחיו הבכור, דאג, שנאבק בהתמכרות להרואין. שניהם נכנסו ויצאו ממרכזי טיפול, ושניהם נפטרו כשמורס שירת כראש העיר. אחיו נפטר בתחילת השנה, ולדברי מורס זו הייתה התנסות שעיצבה את חזונו לשיקום שירותי הבריאות באמריקה.
"אפילו אני, כראש עירייה, התקשיתי למצוא לאחי טיפול ומיטה כשהוא נזקק להם; אני יכול לתאר לעצמי את המאבק שמנהלות משפחות אחרות. ואז לראות את אמי נאבקת עם מחלת נפש ושוב להתמודד עם ביטוח, ומה מכוסה ומה לא", הוא סיפר. "לכל אחד מגיע הטיפול הטוב ביותר שאפשר להעניק, ובכלל זה גם טיפול במחלות נפש. זו לא צריכה להיות פריבילגיה השמורה רק לעשירים במדינה הזו".
שנות הלימודים באוניברסיטה סייעו למורס גם להתחבר לזהותו היהודית. הוא גדל בבית מעורב (אביו היה נוצרי), אבל אמו וסבתו, הוא מספר, "היו גאות מאד ביהדותן". "ידעתי מגיל צעיר שהיהדות היא חלק ממני וחלק ממשפחתי", הוא אומר. אבל רק באוניברסיטה פגש בעמיתים יהודים רבים וחבר אליהם.
כבוגר, הוא היה "חבר לסירוגין" בבית כנסת קונסרבטיבי, אך כילד לא היו לו חברים יהודיים והוא לא ביקר בבית כנסת לעתים תכופות וגם לא חגג בר מצווה.
בשנת הלימודים הראשונה שלו באוניברסיטה נסע מורס לישראל במסגרת פרויקט תגלית. "זו הייתה חוויה חזקה מאד", הוא נזכר. "הביקור הדגיש את אמונתי שיש לישראל זכות קיום ולעם ישראל יש זכות לחיות בשלום".
אולם מורס גם גילה שאינו מסכים עם כל מעשי ממשלת ישראל, או נם האופן בו מתקיים הדיון על מדיניותה. הוא חש בהקבלה בין האופן שבו דיברו המארגנים והמדריכים על הפלסטינים לבין השפה הגזענית בה נעשה שימוש בניסיון לתאר קהילות לא-לבנות בארה"ב. "היה חשוב לי לקבל את המסרים ואת השיחות האלה באופן שבו אני, כאינדיבידואל, יכול להגיע למסקנות שלי, במקום להיות מובל לקלוט או להאמין לכל דבר שנאמר לך", הוא אומר. מורס הוסיף כי הבחין ב"כמה קווים מקבילים בשפה שבה מדברים על קהילות לא-לבנות כאן וגם שם".
מורס נמנה על גל של צעירים פרוגרסיביים שמנסים לאתגר חברי קונגרס דמוקרטים ותיקים ובעלי השקפות מרכזיות. הוא זכה לתמיכת ה-Justice Democrats, קבוצת תמיכה פוליטית פרוגרסיבית שנתנה מימון, בין היתר, למסעות הבחירות של אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ואילהן עומאר, ולאחרונה גם לג'מאל באומן, שהביס בפריימריז את אליוט אנגל, חבר קונגרס פרו-ישראלי ותיק.
"יש ציבור של בוחרים יהודים ולא יהודים שתומכים במועמד יהודי כזה מפני שהוא חלק מאותו דור הולך וגדל של פרוגרסיביים", אמר ג'ואל רובין, אסטרטג דמוקרט שעבד מול הקהילה היהודית בקמפיין של ברני סנדרס. "זה חלק מהקהילה היהודית המגוונת, וצריך לקחת אותו ברצינות כחלק מההנהגה העתידית ומהאופן שבו הקהילה היהודית תהיה מעורבת פוליטית בעתיד".
המאבק הפוליטי שבו נמצא כעת מורס לא יהיה פשוט. ריץ' פאר, מנהל מחקר במכון הסקרים MassINCבמסצ'וסטס, אומר שמורס צפוי להיתקל בקשיים בגיוס בוחרים בעיר ספרינגפילד, הגדולה במחוז הבחירה, שבה הציבור שמרן יותר. "הם דמוקרטים מסורתיים יותר. זה לא המחוז הפרוגרסיבי ביותר, וגם לא הכי פחות פרוגרסיבי במדינה במונחים של בוחרים… זה האתגר שעומד בפני מורס", אמר.
לפי Open Secrets, קבוצת מחקר לא מפלגתית וללא מטרות רווח, ניל, חבר הקונגרס המכהן אותו מנסה מורס להביס, נהנה מפער רחב בגיוס כספים. הוא גייס עד כה 3.3 מיליון דולר, לעומת 480,000 דולר בלבד בקופתו של מורס.
מורס ערוך לכל תוצאה. הוא עדיין ראש עיריית הוליוק, כבר כמעט עשור, ונהנה גם לשחק טניס, לתרגל יוגה ולצפות בטלוויזיה – התכניות האהובות עליו הן "שיט'ס קריק" ו"עין קווירית". אפשר למצוא אותו לפחות פעם בשבוע טורח לכבוד חבריו ואופה את אחת מהיצירות הקולינריות שלו – עוגת גזר בציפוי גבינת שמנת, עוגת לימון ואוכמניות, עוגיות שוקולד צ'יפס או עוגיות חמאת בוטנים.
"אם העניין הזה עם הקונגרס לא יצליח, אולי פשוט אאפה קצת יותר", התבדח.
אפשר למצוא אותו לפחות פעם בשבוע טורח לכבוד חבריו ואופה את אחת מהיצירות הקולינריות שלו – עוגת גזר בציפוי גבינת שמנת, עוגת לימון ואוכמניות, עוגיות שוקולד צ'יפס או עוגיות חמאת בוטנים
גילו ותפקידו כראש עירייה של עיר קטנה הובילו להשוואות הבלתי נמנעות בינו לבין פיט בוטיג'ג', לשעבר ראש העירייה ההומו של סאות' בנד, אינדיאנה, שהתמודד על המועמדות לנשיאות מוקדם יותר השנה. מורס אומר שהוא אינו מתנגד להשוואה לבוטיג'ג, אותו פגש לאחר ששניהם נבחרו לתפקידם בשנת 2011.
"כראש עירייה והומו מוצהר, וכבן דור ה-Y, לראות הומו צעיר ומוצהר עם בעלו, מתמודד ומנהל קמפיין גאה, היה בהחלט מרגש ומעורר השראה", אומר מורס, שסיפורו מזכיר במידת מה את עלילת סדרת הלהיט של נטפליקס, "הפוליטיקאי". "יתכן שיש לנו דעות שונות על מדיניות זו או אחרת ועל איך להשיג דברים, אבל אני חושב שאנחנו רוצים באותם דברים עבור המדינה ועבור והקהילות שלנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם