אילוסטרציה, אחיות בהדסה. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

"כשתגיע השפעת, הצפיפות בבתי החולים תגיע ל-200%"

ועדה של משרד הבריאות המליצה לפני שנה להוסיף מיטות אשפוז ותקנים, אך המלצות הוועדה לא קוימו - גם הרבה אחרי פרוץ המגפה ● יו"ר איגוד הרופאים הפנימיים: "לא בונים מקומות אשפוז, וכמעט לא הוסיפו תקנים, למרות שיש רופאים ואנשי צוות מובטלים" ● "הייתה לממשלה שנה והיא לא זזה, ועכשיו אין זמן עד החורף. יהיה רע מאוד" ● מנכ"ל רמב"ם: "ללא פעולה מידית, מטופלים יוצאו מבתי החולים"

"צאר הקורונה" החדש, רוני גמזו, שנכנס לתפקידו בשבוע שעבר, הבטיח "להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל-1", ללא הסגר נוסף. אם שאיפותיו של גמזו יתקיימו, ממדי המגפה לא יגדלו מעבר למצב הקיים, ואולי אף יצטמצמו. אך ההצהרות האופטימיות והתרחישים הסבירים הללו מתעלמים מבעיה אחת: בנובמבר יתחיל החורף, ובישראל יהיו גם קורונה וגם שפעת, ומערכת הבריאות תתקשה להתמודד עם העומס הכפול – וזאת, פשוט בגלל שהיא לא נערכת אליו.

לפני שנה, ביולי 2019, פורסם דוח של ועדה שכינס משרד הבריאות לשיפור הטיפול הפנימי בישראל, בראשות פרופסור רן טור-כספא, ובהשתתפות רופאים בכירים ונציגי האוצר. הקורונה עדיין לא הייתה קיימת (או לפחות לא ידועה במערב), והוועדה כונסה לדון במצוקת האשפוז ששררה מדי חורף בזמן השפעת.

הוועדה המליצה שבתוך חודשיים יצא חוזר מנכ"ל שיאסור על אשפוז חולים במסדרונות; וכן על שיפוץ ובינוי של המחלקות הפנימיות, והגדלת מספר מיטות האשפוז, באופן שיביא לכך שבכל חדר יאושפזו (בקיץ) חולה או שניים, "כך שיינתן מענה גם לחולים הנדרשים לבידוד, ובמצב שגם בתפוסה של יותר מ-100% לא יאושפזו חולים בפרוזדור, אלא יתווספו חולים בחדרים".

הוועדה המליצה על הגדלת מספר המיטות, באופן שיביא לכך שבכל חדר יאושפזו (בקיץ) חולה או שניים, "כך שיינתן מענה גם לחולים הנדרשים לבידוד, ובמצב שגם בתפוסה של יותר מ-100% לא יאושפזו חולים בפרוזדור"

עוד המליץ הדוח: "להוסיף כוח אדם סיעודי במחלקות הפנימיות על בסיס תקינה של 85 למיטה, ובחדרי הנשמה על בסיס של 73 למיטת הנשמה; להוסיף אחיות בוגרות קורס לטיפול נמרץ במחלקות האונקולוגיות, הסכרת, הגריאטריה, הנירולוגיה, הגסטרונומיה והטיפול בפציעות; לדאוג לעבודה של 16 רופאים במחלקה פנימית, מתוכם 4 מומחים, באופן שיאפשר עבודה בצוותים במקביל".

הוועדה גם המליצה לגייס לבתי החולים פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מזכירים, רוקחים ולוקחי דמים. במסקנות הדוח צוין כי "בדיונים לא הייתה הסכמה מלאה בין חברי הוועדה בנוגע לתוספת כוח האדם, ובפרט הרופאים".

עוד נכתב בדוח: "נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר ציינו בדיונים כי במציאות בה פועלת מערכת האשפוז, הסטנדרט המוצע על ידי הוועדה יהיה שאפתני מאוד ליישום, ויש למצוא דרכים ראליות ליצור שיפור בתקינת כוח האדם".

בדיקות קורונה במודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
בדיקות קורונה במודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)

"החורף הפעם יהיה אכזרי במיוחד"

"הממשלה התעלמה מהדוח עד שהתחילה הקורונה, כי לא היה תקציב ולא היה זמן ליישם אותו, והיו לה דברים אחרים בראש", אומר לזמן ישראל יו"ר איגוד הרופאים הפנימיים, פרופסור אבישי אליס מבית החולים בילינסון. לדבריו, "אחרי שהתחילה הקורונה הממשלה אימצה טקטיקה חדשה: הדוח היה מלפני הקורונה, אז החליטו שהוא לא רלוונטי – ושוב התעלמו".

וכך, בשורה התחתונה, במשך שנה לא הוסיפו מיטות אשפוז וכוח אדם, "והמצב הפך מרע לרע מאוד, וכשיגיע החורף הוא יהיה עוד יותר רע", אומר אליס.

פרופסור אבישי אליס, בי"ח בילינסון (צילום: איגוד רופאי הרפואה הפנימית)
פרופ' אבישי אליס (צילום: איגוד רופאי הרפואה הפנימית)

לפי נתוני איגוד הרופאים הפנימיים, שיעור התפוסה בבתי החולים נע כבר היום בין 70% ל-130% בבתי חולים כמו הדסה, נהריה וזיו, בשל הגל השני של הקורונה. במקומות בהם התפוסה עולה על 130%, מדווחים באיגוד, הרופאים נאלצים לבטל אשפוזים של חולים לצורך טיפולים אלקטיביים ולשלוח חולים גריאטריים, סיעודיים וכרוניים לביתם או לבתי אבות.

"כשבחדשות אומרים 'פתחו מחדש מחלקות קורונה' אנשים חושבים שפתחו מחלקות נפרדות, ושזה לא בא על חשבון טיפולים קיימים", אומר אליס.

"בחלק מבתי החולים זה מה שקרה. בהדסה וברמב"ם, למשל, הצליחו למצוא נדל"ן נטוש וכוח אדם פנוי, הוסיפו מיטות אשפוז וצוותים יש מאין, ויצרו מחלקות שלא היו קיימות. אבל ברוב בתי החולים, פשוט סגרו חלק מהמחלקות הפנימיות והפכו אותן למחלקות קורונה. כרגע, במקרה הטוב, המצב הוא שחולי הקורונה ממלאים את המחלקות הפנימיות 'במקום' חולי השפעת שלא נמצאים בהן.

"כשיגיעו החורף וחולי השפעת", מתריע אליס, "נגיע לתפוסה של 150% ואפילו 200% ויותר. אנשי צוות שיצטננו ויחלו בשפעת ייכנסו לבידוד, כך שנהיה גם עם יותר חולים מאשר עכשיו, וגם עם פחות כוח אדם. אנחנו נטפל בחולים בכל מחיר ובכל מקרה, אבל יהיה קשה מאוד לכולם".

"כשיגיעו החורף, נגיע לתפוסה של 150% ואפילו 200% ויותר. אנשי צוות שיצטננו ויחלו בשפעת ייכנסו לבידוד, כך שנהיה גם עם יותר חולים מאשר עכשיו וגם עם פחות כוח אדם. זה יהיה קשה מאוד לכולם"

יש מחקרים ודיווחים ממדינות שבהן יש כרגע חורף, כמו אוסטרליה וניו זילנד, שמראים כי ההקפדה על ריחוק, מסכות ואיסור התקהלויות מקטינה גם את מספר חולי השפעת. אם נשמור על ההוראות, זה לא יציל אותנו בחורף?

"זה מציל אותנו בקיץ מהקורונה? היקף ההדבקה תלוי בהרבה משתנים, לא רק בריחוק החברתי, והמציאות מראה שקשה מאוד לחזות אותו מראש ולשלוט בו.

"ברור שככל שישמרו על כללי הריחוק זה יקטין את ההדבקה בשתי המחלות, אבל אי אפשר לבנות על זה מדיניות. היו חייבים לקיים את דוח כספא גם לפני הקורונה, ובוודאי שחייבים לקיים אותו כבר עכשיו".

מאז תחילת המגפה, שלח איגוד הרופאים שאליס עומד בראשו שלושה מכתבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשרי הבריאות – יעקב ליצמן ואחר כך יולי אלדשטיין, ולשרי האוצר, משה כחלון ואחר כך ישראל כ"ץ, שבהם התריע על המצב ודרש לקיים את המלצות כספא. אליס טוען שאף אחד מהמכתבים לא נענה.

במכתב השלישי, שנשלח לפני כשבועיים, נכתב:

"מזה שנתיים שאנחנו מתריעים, בכל מקום אפשרי בממשלת ישראל, שהרפואה הפנימית חייבת לקבל מענים על מנת להתמודד עם האתגרים המורכבים. על אחת כמה וכמה כיום כשאנחנו עומדים מול נגיף הקורונה האלים והמסוכן. לפני כשנה אושר דוח שקבע את מנגנוני ההתייעלות הנדרשים לטובת הרפואה הפנימית. מאז אנחנו תקועים במילים ולא במעשים. בתהליכים ולא בהחלטות".

"החורף הקרוב יכול להיות אכזרי במיוחד. אנחנו, כלל מנהלי המחלקות הפנימיות, מתריעים בפניכם: המחלקות לא ערוכות ולא מוכנות להתמודד עם החורף הקרוב. המצב הנוכחי בפנימיות לא יאפשר לנו לעשות את עבודתנו. בתנאים האלה הממשלה נדרשת מיד וללא היסוס לבצע את דוח כספא במלואו וללא דיחוי".

"הפנימיות נמצאות בכל ימות השנה בתפוסה של למעלה מ-100%. בחורף נגיע לתפוסה של 140% ויותר. המשמעות היא אשפוז אלפי חולים במסדרונות ובחללים שאינם ראויים לאשפוז. אם זה המצב בחורף 'רגיל', אתם חייבים להבין מה צפוי בחורף שיביא אתו קורונה יחד עם שפעת, מחלות ריאות ומחלות מורכבות נוספות שגם בהן יש התפשטות והחמרה.

"השילוב הזה מחייב אותנו להיערך מידית, אחרת המערכת תגיע להתמודדות עם מצבים קיצוניים מאוד, ובתנאים אלה, לקריסה ולכישלון.

"לאורך כל השנים מעולם לא פגענו במקבלי השירות. לא השבתנו פעילות, לא קיימנו אספות מחאה, לא פנינו לבג"צ, לא חסמנו צמתים ולא נקטנו באמצעים שכל יום מחדש ממליצים לנו לנקוט בהם. הכדור בידיכם עכשיו".

"בזבזו שנה שלמה"

"בזבזו שנה שלמה", אומר אליס, "כשהחלה הקורונה הוסיפו 200 רופאים, ועכשיו מוסיפים 400 תקנים. הבעיה שנתנו למנהלי בתי החולים להחליט לאלו מחלקות להוסיף את התקנים, וחלק מהמנהלים לא שולחים אותם למחלקות הפנימיות ול'מחלקות הקורונה' שהן חלק מהן, אלא לכירורגיה, או למחלקת ילודה, וכך התקציב גדל והתקנים גדלים והמצב במפנימיות נשאר רע ומסוכן כשהיה".

צריך רופאים גם במחלקות הללו, לא? הילודה בישראל גדלה כל הזמן, וגם ניתוחים הם דבר חשוב שמציל חיים.

"היו מנהלים שפעלו בציניות וניצלו את תוספת כוח האדם דווקא כדי לגייס מנתחים לניתוחים פלסטיים. כלכלית זה נכון להם, כי זה מכניס כסף. אני לא אומר שזה מה שקרה בכל מקום, ואין ספק שצריכים רופאים במחלקות נוספות, אך המצב לא דומה בשום מחלקה לפנימיות, שבהן מספר החולים גדל מדי חורף במאות אחוזים, וכרגע גם יש מגפה שבה הוא עלול לגדול בקצב מטורף".

מהיכן תגייסו רופאים, אם דרישותיכם יתקבלו? יש רופאים מובטלים בישראל?

"בהחלט. סטאז'רים לרפואה מגיעים אליי על בסיס יומיומי ומבקשים לעשות התמחות, ואת רובם אני לא מקבל כי אין לי תקנים, וזה המצב גם בבתי חולים אחרים. רק מי שנורא טוב מתקבל להתמחות מיד בסוף הלימודים, השאר מחכים בבית הרבה זמן ויכולים לתגבר את כוח האדם שלנו".

"סטאז'רים לרפואה מגיעים אליי על בסיס יומיומי ומבקשים התמחות, ואת רובם אני לא מקבל כי אין לי תקנים. רק מי שנורא טוב מתקבל להתמחות מיד בסוף הלימודים, השאר מחכים בבית הרבה זמן ויכולים לתגבר אותנו"

בעקבות שביתת האחים והאחיות הובטח להוסיף 2,000 תקני סיעוד למערכת הבריאות, יותר ממה שהאחיות עצמן דרשו. זה לא מספיק?

"בינתיים לא הוסיפו אחות אחת. כשנראה שהאחיות מגיעות, נדע שהן הגיעו".

נניח שהדוח ייושם במלואו, האם יש עכשיו מספיק זמן לבנות ולשדרג את המחלקות כדי להוסיף מספיק מיטות אשפוז עד החורף?

"לא, אבל זאת סיבה להתעכב עוד? אם עכשיו אין מספיק זמן, אז נחכה עוד שנה עד לקראת החורף הבא?".

קניות בימי קורונה, בילו סנטר, 1 באוגוסט 2020, למצולמות אין קשר לנאמר, אילוסטרציה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
קניות בימי קורונה, בילו סנטר, 1 באוגוסט 2020, למצולמות אין קשר לנאמר, אילוסטרציה (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

"להוסיף תקנים, לא לעצור את החיים"

ד"ר מיכאל (מיקי) הלברטל, מנכ"ל רמב"ם, מנסה להישמע אופטימי יותר, אבל מציג תמונה דומה. "הממשלה לא הוסיפה לבית החולים מיטות אשפוז מזה שנים", הוא אומר. "מיטות האשפוז היחידות שנוספו היו 28 המיטות במחלקת הקורונה של רמב"ם, וזה בגלל שעמדתי על הרגליים האחוריות והתעקשתי שזאת תהיה מחלקה תוספתית, שלא תבוא על חשבון המערך הקיים של בית החולים".

הלברטל הוסיף: "אני לא אוהב להתבכיין, אבל המציאות מדאיגה ומחייבת פעולה. אני לא קונה את התרחישים המאיימים על אלפי חולים מונשמים בקורונה, אבל לא צריך את התרחישים הללו כדי להיות מודאגים. יש בישראל מחסור כללי במיטות אשפוז, אנחנו בפחות ממחצית ממיטות האשפוז בממוצע של ה-OECD, והמחסור בצפון גדול עוד יותר מאשר במרכז. הבעיה היא לא רק המיטות הפיזיות, אלא כוח האדם שיפעיל אותן, ויש מחסור בשניהם".

מיכאל (מיקי) הלברטל, רמב"ם (צילום: ניצן זוהר, רמב"ם)
מיכאל (מיקי) הלברטל, רמב"ם (צילום: ניצן זוהר, רמב"ם)

"למזלנו, הקורונה מדביקה מעט יחסית בצפון, ואנחנו לא בתפוסה מלאה, בניגוד לבתי חולים במרכז וגם לבתי החולים הפריפריאליים יותר בצפון שבהם המצב עוד יותר קשה. בניגוד לקורונה, השפעת לא עושה אפליה בין ערים ושכונות, וכדאי להיערך למציאות של צירוף בין שפעת וקורונה בחורף הקרוב. זאת, בנוסף לחולים ולמטופלים סיעודיים שלא אמורים להיות בכלל בבתי החולים, ונמצאים כאן בגלל מחסור בפתרונות סיעודיים בקהילה".

"במציאות כזו, האשפוזים הדחופים בחורף יהיו עלולים להיות על חשבון טיפולים אלקטיביים. וטיפולים אלקטיביים הם טיפולים חיוניים שמאריכים חיים של אנשים ושומרים על התפקוד ואיכות החיים שלהם, כך שמדובר בפגיעה במטופלים".

"אני לא אוהב להתבכיין, אבל המציאות מדאיגה ומחייבת פעולה. אני לא קונה את התרחישים המאיימים, אבל לא צריך את התרחישים הללו כדי להיות מודאגים. יש בישראל מחסור כללי במיטות אשפוז"

הגישה הרווחת במשרד הבריאות היא שאפשר להטיל ההסגר ולהפחית את ההדבקה בקורונה, וכך לפתור את בעיות המיטות והצוותות. אתה מסכים?

"לא. למה להטיל הסגר? הנזקים לכלכלה ולבריאות הציבור הם עצומים, וממילא בשלב מסוים מסירים אותו וההדבקה עולה. למערכת הבריאות יש כלים להתמודד עם הקורונה, היא פשוט צריכה להשתמש בהם, וזה לא נעשה. צריך להוסיף כוח אדם ומיטות אשפוז בבתי החולים, לא לעצור את החיים כדי שלא יהיה בו צורך".

"יש תכניות שונות להוספת מיטות וכוח אדם, וגם אם שום דבר מזה לא נעשה בפועל בינתיים, אני מאמין שיעשו, או לפחות מקווה. בעקבות מאבק המתמחים ושביתת האחיות, הוסכם על הגדלה משמעותית של כוח האדם, ואני מקווה שזה יקרה. אני מקווה שמשרד הבריאות ומטה הקורונה יבינו הפעם את הצרכים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מיטות ברישיון לא התווספו למוסדות האשפוז. הוכשרו כ-5,000 מיטות לטובת טיפול בחולי קורונה, מתוכן 2,000 מיטות למונשמים. הוכשרו 1,100 מיטות במוסדות גריאטריים. הוכשרו אתרי אשפוז בחניונים ובתשתיות קיימות, המעלים את יתירות התשתיות במערכת. המשרד דורש 2,000 מיטות נוספות להגדלת הספיקה, והוא נמצא בשיח מול האוצר".

אילוסטרציה, קיץ בימי קורונה, 31 ביולי 2020, חוף פלמחים, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
אילוסטרציה, קיץ בימי קורונה, 31 ביולי 2020, חוף פלמחים, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 1,622 מילים
סגירה