חברות התעופה בישראל רחוקות ממסלול ההמראה

מאז מרץ, ארקיע קירקעה את כל המטוסים שלה, שלחה לחל"ת 540 עובדים, והבעלים שלה לא ממהרים לקחת הלוואה בערבות המדינה ● בישראייר כבר לקחו הלוואה וחידשו פעילות ● באל על המצב יותר מסובך: יש משקיע שמתעניין בחברה, אך הכיוון המסתמן הוא הכנסת היד לקופה הציבורית והפיכת אל על לחברה ממשלתית, על כל המשתמע מכך: ג'ובים וכרטיסי טיסה ● תעופה במשבר

מטוס של חברת אל על נשטף בשדה התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/Flash 90)
Moshe Shai/Flash 90
מטוס של חברת אל על נשטף בשדה התעופה בן גוריון

שתי חברות התעופה הגדולות בישראל מושבתות כרגע, ואלפי העובדים שלהן יושבים בבית מתחילת משבר הקורונה. אל על וארקיע, מהמותגים החזקים ביותר בשוק הישראלי, הצליחו לשרוד איכשהו את התחרות הקשה בשוק התעופה, עד שהגיע משבר הקורונה שמאיים להדמים אותן לצמיתות.

הגדולה מביניהן, אל על, מנסה לקבל את ההלוואה מהמדינה, ונמצאת כרגע בדרך להפוך לחברה ממשלתית. עם זאת קיימת מחלוקת בין הדרג המקצועי לפוליטי במשרד אוצר באשר לאופן שבו יש לספק לאל על את ההלוואה, כשברקע יש קונה פוטנציאלי, שמחכה על הקווים ויכול לחסוך לכולנו הוצאה כספית עצומה.

לעומת זאת, בארקיע העובדים מאשימים את הבעלים שהם כלל לא פועלים לקבל סיוע תזרימי מהמדינה, ופשוט לא רוצים לתת לחברה להמריא מחדש.

בחברה השלישית והקטנה יותר, ישראייר, כבר סיכמו עם שני בנקים על הלוואת סיוע של כ-140 מיליון שקל בערבות המדינה, וחידשו את הפעילות.

מטוס ארקיע חדש נוחת בנמל התעופה בן גוריון. 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מטוס ארקיע חדש נוחת בנמל התעופה בן גוריון. 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"ג'ו נקש זורק 540 עובדים לרחוב"

עובדי ארקיע הפגינו אתמול בשלושה מוקדים בהרצליה: דיילים וטייסים הניפו שלטים ליד מחלף הסירה, וכן מול בית יו"ר החברה אבי חורמרו ומשרדי ההנהלה.

כאמור, הם מאשימים את הבעלים, האחים נקש, בכך שהם מסרבים לאפשר לארקיע לקחת מהמדינה הלוואת סיוע של 130 מיליון שקל. מאז מרץ החברה קרקעה את כל המטוסים שלה וכמעט כל 540 העובדים נשלחו לחל"ת.

"ג'ו נקש זורק 540 עובדים לרחוב. הם איבדו עניין בארקיע", אומרת יו"ר ועד העובדים, עליזה בלאיש, בשיחה טלפונית. 70% מהפעילות של ארקיע היא פנים ארצית, ובלאיש מתקשה להבין מדוע המתחרה הקטנה יותר על הקו הזה המשיכה לטוס ואילו בארקיע לא חידשו את הפעילות, אפילו לא לטיסות מטען.

"האחים נקש משום מה לא מוכנים לפתוח את החברה וזה מאוד מקומם. הם קיבלו הלוואה של מעל 100 מיליון שקל עבור המלונות שלהם, והמדינה מוכנה לתת עוד 130 מיליון שקל בערבות מדינה של 75% לארקיע, אבל להנהלה יש הנחיה מהאחים נקש לא לקחת את ההלוואה, כדי לא לפתוח את החברה.

"ארקיע קיימת בשוק כבר 72 שנה עם עובדים מצוינים, אין סיבה שחברה כזו תיסגר. ארקיע זה מותג, הטסנו 70% מהקו לאילת לפני הקורונה, והיום אנחנו מטיסים אפס, בעוד שישראייר מטיסים 100%, כשאילת מלאה תיירים ישראלים".

עובדי ארקיע מוחים נגד בעלי ארקיע, האחים נקש, מחוץ למשרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)
עובדי ארקיע מוחים נגד בעלי ארקיע, האחים נקש, מחוץ למשרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)

בתגובה לדברים אמרו בהנהלת ארקיע שהם כן "פועלים לקבל את ההלוואה", אם כי לא ברור למה זה עדיין לא קרה. בהנהלה הוסיפו שגם אם יקבלו את ההלוואה, "יהיו פעולות רבות אותן נהיה חייבים לבצע כדי להבטיח את חוסנה של ארקיע".

מצד שלישי, במשרד האוצר מגבים את טענת העובדים, ובתשובה לשאלה האם הציעו לארקיע את הסיוע במימון אמרו כך: "הוצעה ערבות מדינה של 75% על 12% ממחזור החברה בשנת 2019. בינתיים לא מימשו".

בלאיש הוסיפה כי העובדים מוכנים לתרום את חלקם ואפילו לעבוד בהתחלה מהבית ללא שכר, העיקר שהמטוסים יתמלאו.

"הורדנו שכר לעובדים לפני המשבר, ובעקבות הקורונה נעשה ויתורים מפליגים, אבל הם מבחינתם מעבירים דף ושולחים 540 עובדים למעגל האבטלה.

"בחודש הראשון אבקש מהעובדים שיעשו הזמנות מהבית על חשבון הזמן הפרטי שלהם, רק שיפתחו, וההנהלה לא מוכנה.

"להנהלה יש הנחיה מהאחים נקש לא לקחת הלוואה, כדי לא לפתוח את החברה. ארקיע קיימת בשוק 72 שנה עם עובדים מצוינים, אין סיבה שהיא תיסגר. ארקיע זה מותג, הטסנו 70% מהקו לאילת לפני הקורונה"

העובדים מחזיקים 30% מארקיע ויש להם נציגות בדירקטוריון. לראש מועצת העובדים בחברה מונה ירון זליכה. בתשובה לשאלה מה בעצם הבעלים מנסים להשיג והאם ייתכן שמשתמשים בהם כמנוף לחץ לאישור להתמזג עם חברה אחרת, בלאיש השיבה שבכל מקרה צריך להתחשב בעובדים ולא להזיק להם.

"כרגע אנחנו מדברים על מאה אחוז הדממה, ולא לקחת את ההלוואה זה לסגור את החברה. המצב קשה מאוד ואם לא ייקחו אנחנו לא נשרוד.

"כל השנים אמרו לנו שהקו הרווחי זה הקו לאילת, ופתאום הוא לא רווחי?

טיסת ישראייר בין תל אביב לאילת. מאי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
טיסת ישראייר בין תל אביב לאילת. מאי 2020 (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

"בכל התקופה הזו מאז מרץ שהפסקנו לטוס, בישראייר ואל על המנכ"לים נלחמו למען פתיחת החברה וקבלת ההלוואה, וארקיע לא. בישראייר כבר קיבלו את הלוואה כי המנכ"ל נלחם, ועשו שמיניות באוויר, ומטיסים את הקו לאילת. בהנהלת ארקיע כלום כלום, אפילו לא שמעו אותם בתקשורת".

"בכל התקופה הזו מאז מרץ שהפסקנו לטוס, בישראייר ואל על המנכ"לים נלחמו למען פתיחת החברה וקבלת ההלוואה, וארקיע לא. בישראייר כבר קיבלו את הלוואה ומטיסים את הקו לאילת. בהנהלת ארקיע כלום כלום"

גם ההסתדרות בתמונה. שאלתי את יו"ר איגוד עובדי התחבורה, אבי אדרי, כיצד הוא רואה את התנהלות החברה, והוא אמר כך:

"אני חושב שהבעלים צריך להיכנס לתוך הבנק, לקחת הלוואה, להעמיד ערבויות ולהביא כסף. כל השאר שטויות. בישראייר עובדים, לפחות הם נלחמים".

ירון זליכה בהפגנת עובדי ארקיע מול משרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)
ירון זליכה בהפגנת עובדי ארקיע מול משרדי החברה בהרצליה. 29 ביולי 2020 (צילום: Flash90)

ההלוואה תינתן רק אחרי ההנפקה

בינתיים, אצל האחות הגדולה אל על המצב קצת יותר מסובך. החברה מושבתת ו-5,800 עובדיה בחל"ת. על השולחן מונחת הצעת האוצר לערוב להלוואה של 250 מיליון דולר יחד עם הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר.

השווי הנוכחי של אל על כולה עומד כיום על 90 מיליון דולר בלבד. לשם השוואה, העלות של מטוס ראש הממשלה לבדו, היא פי 2 מזה.

ההתפתחות המשמעותית האחרונה היתיה לפני שבוע, כאשר מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, שלחה מכתב לאל על, ובו הבהירה כי ההלוואה תינתן לה רק אחרי שהחברה תבצע את ההנפקה, והדד ליין לכך הוא עד סוף אוגוסט.

הנפקה כזו, אם תתממש, תדחק הצידה כמעט בוודאות את בעלי השליטה הקיימים, תמי מוזס בורוביץ' ובעלה דדי בורוביץ', שככל הנראה אין להם את המשאבים או הרצון לרכוש את המניות החדשות.

אלא שלפי הערכות, שר האוצר, ישראל כ"ץ, דווקא רוצה לתת לאל על את הערבות להלוואה עכשיו, מבלי להתעקש על גיוס הון תחילה. באוצר אמרו היום בתגובה ש"מתקיים מו"מ בנושא".

ישראל כ
ישראל כ"ץ וקרן טרנר אייל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

כל זה קורה, בשעה שיש הצעה לרכישת אל על, מצדו של אדם בשם אלי רוזנברג, שחי בישראל עם משפחתו, ומקור הכסף שלו הוא אצל אביו האמריקאי. לחברה מסוגה של אל על נדרש אישור מיוחד להיתר שליטה, וברשות החברות אישרו בפנינו, שהם בודקים את הבקשה, אך התהליך הזה מתנהל בעצלתיים.

לפי פרסומים בתקשורת, הדירקטוריון מעדיף לקדם את המתווה של המדינה, על פני אותו ניהול מו"מ עם המשקיע. במקביל, הם פועלים כדי לבקש דחייה בהנפקה. המשמעות של כל זה ברורה: אל על תהפוך לחברה ממשלתית, שכן המדינה התחייבה לקנות כל כמות מניות שלא תירכש ע"י גורם אחר בהנפקה.

בדירקטוריון אל על מעדיפים כרגע לקדם את המתווה של המדינה, על פני ניהול משא ומתן עם משקיע. במקביל, הם פועלים כדי לבקש דחייה בהנפקה. המשמעות של כל זה ברורה: אל על תהפוך להיות חברה ממשלתית

ליו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, אין ספק שהשר יגבר על מנכ"לית משרדו: "יהיה בסדר. ייתנו להם את ההלוואה וההנפקה תהיה אחר כך. היא ירדה מזה, (קרן טרנר, ע.ש.)."

אתה חושב שצריך לקדם את ההצעה שהגיש הרוכש החיצוני לאל על?

"לא מעניין אותי הרוכש. מעניין אותי שהבעלים הקיימים ילך, ייקח הלוואה ויזרים כסף לחברה, כדי שנתחיל להפעיל אותה. נשלם חובות לציבור, נשלם לספקים. בשביל זה צריך קודם כל לקבל הלוואה. בלי זה החברה הולכת לפשיטת רגל".

תמי מוזס-בורוביץ' (צילום: סיון פרג'/אל על)
תמי מוזס-בורוביץ' (צילום: סיון פרג'/אל על)

השאלה כרגע היא האם מדינת ישראל תכניס את היד עמוק לכיס הציבורי המתרוקן, כדי לערוב להלוואת ענק לאל על, ובמיוחד לאחר מכן כדי לרכוש את כל הסחורה שתישאר ללא קונים בהנפקה. עניין של מאות מיליוני דולרים.

האפשרות השנייה היא לבדוק ברצינות את הצעת הקונה, אף שאין לו רקע בעולם העסקים הישראלי, והוא כנראה פועל בשם אביו.

גם בוועד הטייסים של החברה היו רוצים לראות אותה מתייחסת להצעה ברצינות, וגורם המקורב להם אמר לנו שהבעלים הנוכחיים לא הוכיחו את עצמם. בניגוד לוועד הדיילים, שחתמו על הסכם התייעלות, הטייסים פנו לביה"ד לעבודה בבקשה שלא יכיר בהסכם הקיצוצים שההנהלה וההסתדרות חתמו בנוגע להם.

גורם שמקורב לרוכש החיצוני העלה בפנינו את האפשרות שייתכן שבקרב הדרג הפוליטי יש גורמים שרוצים להמשיך במתווה הנוכחי, שבסופו כאמור אל על תהפוך לחברה ממשלתית, על כל המשתמע מכך: ג'ובים וכרטיסי טיסה.

אל על אמנם אמורה לעבור בתהליך הזה לידיים של נאמן, אבל ברור שיש גורמים פוליטיים שאולי לוטשים עיניים אפילו לשליטה עקיפה בחברה. בהם אפשר למנות את הבכירים בליכוד, ובראשם שר האוצר, ישראל כ"ץ, שלפני כן היה שר התחבורה ויש לו היכרות מוקדמת עם אל על ובעליה. כך למשל, לפני שלוש שנים כ"ץ ואשתו היו אורחים בחתונת בתם של דדי ותמי מוזס בורוביץ'.

בנוסף, השר דוד אמסלם מופקד כרגע על רשות החברות, שהיא הגורם שאמור לבדוק ברצינות ובזריזות את הבקשה של הקונה לקבל היתר שליטה בחברה. אם זה לא יקרה ואל על תהיה ממשלתית, אמסלם יזכה למכפיל כוח עצום.

דוד אמסלם מופקד כרגע על רשות החברות, שהיא הגורם שאמור לבדוק ברצינות ובזריזות את הבקשה של הקונה לקבל היתר שליטה באל על. אם זה לא יקרה והחברה תהיה ממשלתית, אמסלם יזכה למכפיל כוח עצום

בדיוק לפני כשנה, יו"ר הוועד של אל על, שרון בן יצחק, קרא לכל עובדי החברה להתפקד לליכוד, בלי קשר להשקפתם הפוליטית שכן כבר אז החברה הייתה במצב מאתגר. הקריאה הזו זכתה לקיתונות של ביקורת מצד חלק מהעובדים. אבל ייתכן שבן יצחק ראה את הנולד. אם עובדי חברת התעופה הלאומית רוצים לראות אותה ממריאה מתישהו, לא יזיק להם להיות חברים במפלגת השלטון.

מחאת עובדי אל על מול משרד האוצר. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
מחאת עובדי אל על מול משרד האוצר. מאי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
עוד 1,332 מילים
סגירה